סין ממקדת את תקיפות הסייבר שלה כנגד התעשייה הימית

סין ממקדת מאמצי איסוף מידע בתווך הימי, והחל להגביר לאחרונה את מאמציה בתחום הסייבר לתקיפת אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות טכנולוגיות העוסקות במחקר ופיתוח בתחום הימי. למעלה מ- 27 אוניברסיטאות ומכוני מחקר בארצות הברית, קנדה ובמקומות נוספים עולם, לרבות מכוני המחקר של ה- Massachusetts Institute of Technology (MIT)  האמריקאית ו- RUSI הבריטית, דיווחו לאחרונה כי מחשביהם הותקפו על ידי הסינים.

התקיפות, שנראה כי נתמכו במודיעין מדויק אודות הקורבנות, בוצעו באמצעות שליחת מיילים זדוניים לאנשי המחקר (תקיפה מסוג המכונה Spear-Phishing). המיילים הזדוניים, נשלחו לכאורה על ידי אוניברסיטאות וחוקרים אחרים וכללו קישור להורדת קבצים, אשר באמצעותם בוצעה החדירה למחשבים ולרשתות.

חברת מודיעין הסייבר, FireEye, דיווחה כי היא זיהתה קבוצת תקיפת סייבר סינית ייעודית, המכונה על ידה APT 40, אשר פועלת מזה מספר שנים ומטרתה איסוף מידע וטכנולוגיות ימיות, שנועדו לשרת את האינטרסים והפיתוח הסיני בתחום האזרחי והצבאי. מרבית החוקרים ומכוני המחקר שנתקפו עוסקים במחקר על סנסורים תת מימיים, מחקר אוקיונוגרפי, טכנולוגיות וקונספטים לפיתוח כלי שיט תת מימיים לא מאויישים, ויכולות שיגור טילים מצוללות. מכאן ניתן לגזור מהם נושאי העניין עבור הסינים.

המידע בתחום הימי קריטי לסינים, הפועלים במשנה מרץ וביתר שאת מזה שנים במספר כיוונים מרכזיים במרחב הימי. הכיוון הראשון אליו מכוונת סין בתחום הימי הוא פיתוח של כלי שיט חדשים, לרבות כלי שיט לא מאוישים לשימוש צבאי ואזרחי, המצוידים במערכות מתוחכמות ויכולות מתקדמות לגילוי, לוחמה אלקטרונית, לוחמת צוללות, תקיפה ואף יכולות אוטונומיות.

הכיוון השני הסיני הוא פיתוח דרך הסחר הימית הסינית, המכונה דרך המשי החדשה או BRI (Belt and Road Initiative), במסגרתה מקימים ורוכשים הסינים נמלים באסיה, אפריקה, במזרח התיכון ובאירופה, מתוך תפיסה אסטרטגית סינית, אשר תאפשר להם רציפות מסחר עצמאית, ללא תלות במדינות אחרות. כיוון הפעולה הסיני השלישי הוא השתלטות על איים ואזורי מים כלכליים בים סין הדרומית. ההשתלטות הסינית על האיים מבוצעת בשלביה הראשונים באמצעות מיליציות אזרחיות ימיות, הכוללות כלי שיט של דייגים, המשתלטות על איים ומראות בו נוכחות קבועה, ובשלבים מטחורים יותר ממשיכה בבניית בסיסי צבא אוויריים וימיים על האיים ובאזורי העניין הסיניים.

בנוסף, מפעיל חיל הים הסיני באזור זה כלי שיט רבים, ספינות שטח וצוללות, המפטרלות באזור ומראות נוכחות צבאית קבועה. כחלק מהנוכחות הסינית באזור ים סין הדרומי מפעילה סין מערך סנסורים על מימי ותת מימי, המאפשר לה לזהות פעילות כלי שיט באזור זה, בדגש על כלי השיט האמריקאים, ולייצר התרעה מוקדמת על ניסיונות תקיפה כנגד נכסים ותשתיות סיניות באזור.

כחלק ממערך ההתרעה התת מימי, החלה סין לבנות מערך סנסורים תת מימי. מערך זה, המכונה "החומה הסינית התת-מימית הגדולה" -  Great Chinese underwater Wall, מבוסס על מערכות חישה, פזורות על קרקעית הים בעיקרן (אך גם צפות), המחוברות ביניהן במערכי סיבים אופטיים, בעלי יכולת לגילוי צוללות וספינות. הסנסורים מעבירים נתונים באופן קבוע באמצעות ערוצי תקשורת של מערך לווייני התקשורת הסיניים, ה- BeiDou. 

בנוסף לאיסוף המידע באמצעות תקיפות סייבר, סין החלה לרכוש בעולם מערכות חישה מתוחכמות המאפשרות ניטור מי ים, מחקר אוקיונוגרפי וניטור זיהום מי ים. רכש זה מבוצע בחסות אזרחית ומחקר אקדמי. לסיכום, גילוי תקיפות הסייבר הסיניות והעניין הסיני בתחומי המחקר והפיתוח הימיים, עשויים להציב גם את ישראל (אם לא כבר) ברשימת יעדי תקיפות הסייבר שלה.

סין עשויה לראות עניין גם במחקר הימי המבוצע במדינת ישראל, באקדמיה בישראל וחברות הטכנולוגיה, בעיקר בנושאי פיתוח היכולות הלא מאוישות, במחקר הימי ובפיתוח הסנסורים לניטור ובקרת זיהום מי ים.