ה"עובדה" שהייתה סיום מלחמת העצמאות
לציון 70 שנה לסיום מלחמת העצמאות במבצע "עובדה", שהיה גם כיבוש אום רשרש היא אילת, תזכורת בטור השבועי של אפרים לפיד
אפרים לפיד
| 07/03/2019
הנפת "דגל הדיו" בסיום מבצע "עובדה" (צילום: באדיבות אוסף התצלומים הלאומי)
ברודוס התנהל בתחילת חודש מרץ 1949 משא ומתן עם הירדנים להסכם שביתת נשק. הם תבעו להשאיר בריבונותם את הנגב הדרומי וחוף אום-רשרש (היא אילת כיום). בריטניה תמכה בתביעה כיוון שהיה לה הסכם הגנה הדדי עם ממלכת ירדן. מנגד שטח הנגב הדרומי והמוצא לים סוף נכללו בתחום המדינה היהודית בתוכנית החלוקה של האו"ם. על רקע זה תוכנן מבצע תוך מגבלות פתיחה באש שהטיל דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, מחשש למעורבות בריטית.
התוכנית המבצעית קבעה: שתי חטיבות תפעלנה בתנועת מלקחיים - חטיבת גולני תנוע על דרך הערבה בהסתמכות על תמרון ונצירת אש; חטיבת הנגב תנוע בדרך לא דרך במרכז הנגב ההררי, לעבר ראס א-נקב. המבצע נפתח ב-5 למרץ 1949 והתנהל לפי התוכנית. בלילה שבין 10-9 במרץ התגלה על ידי סיור כי אום רשרש נטושה. באותו זמן תפסה פלוגה את המוצב הנטוש של הלגיון הירדני בראס אל נקב. על מנת להגביר את קצב ההתקדמות של הפלוגה, החליט מפקד חטיבת 'הנגב', נחום שריג, לתמרן את הג'יפים של חבורת הפיקוד הקדמית שלו, דרך בקעת הירח שבעברו המצרי של הגבול, ודרך ראס אל נקב המצרית, שם היו התנאים הטופוגרפיים נוחים יותר למעבר כלי הרכב.
לאחר שחברו כלי הרכב עם הפלוגה שנערכה בראס אל נקב הארץ-ישראלית, המשיכו אל חוף מפרץ אילת, אליו הגיעו בשעה 15:00. אנשי החטיבה, שהגיעו ראשונים למקום, אלתרו דגל ישראל, שנודע בכינוי "דגל הדיו", שאותו תלה מפקד הפלוגה אברהם אדן ("ברן"). כוח החלוץ של 'גולני' הגיע לאום רשרש בשעה 17:00.
מפקדי שתי החטיבות, נחום שריג ונחום גולן שלחו את המברק הבא: "העבירו לממשלת ישראל: ליום ההגנה לי"א באדר מגישות חטיבות הנגב פלמ"ח וחטיבת גולני את מפרץ אילת למדינת ישראל". אילת (אום רשרש) ט' באדר תש"ט.
זה היה המבצע האחרון במלחמת העצמאות. 10 במרץ 1949 נחשב למועד הרשמי של סיום המלחמה, אשר נפתחה ב-29 בנובמבר 1947, הארוכה במלחמות ישראל.
הדיווח המבצעי המקורי על מבצע "עובדה" נרשם אז כך:
9.3.49
מאת: מפקד חזית ד' (אלוף יגאל אלון במושגים של היום – מפקדת פיקוד הדרום)
אל: מפקדי חטיבות 12-1 (גולני והנגב)
לפי ש.מ. 2 (האזנה, כיום 8200) יפנה האויב (הירדנים) הלילה את כל כוחותיו מתחומי ישראל ויעבירם לעקבה. עליכם לפעול בהתאם להוראות הבאות: חטיבה 1 (גולני) תמשיך בתנועתה דרומה לאחר סיור אוירי. תגיע עד רדיאן (יוטבתה) שם תחכה להוראות נוספות. תבטל את הקמת המוצב דרומה מרדיאן. תערוך הלילה את כוחותיך לקראת תפיסת הצוקים השולטים על המפרץ ואום רשרש. באם סיור אוירי בבוקר יאמת את הידיעה על פינוי מוצב הנקב, יש לעלות לצוקים בו ביום ולהתבסס. קיימו קשר הדוק והודיעו על המתרחש. אשרו קבלת הפקודה.
10.3.49
1600 יחידות גדוד 7 ומטה החטיבה הגיעו למפרץ אילת. אום רשרש נמצאה ריקה ודגל ישראל הונף ע"י מפקד החטיבה. אחד הג'יפים נשלח בדרך הערבה לפגוש את כוחות חטיבה 1 המתקדמים מצפון. הכוחות מתבססים במקום.
1700 שיירת קומאנד-קרס והג'יפים יצאו מהבקעה לראס אל-נקב ולמפרץ עקבה.
1800 פלוגת הג'יפים של חטיבה 1 הגיעה לאום רשרש.
11.3.49
0330 מפקד החזית הודיע שברצונו להיפגש עם מפקדי חטיבות 1 ו-12 באום רשרש.
***
תודה לאתר הפלמ"ח ולאתר מט"ח
לציון 70 שנה לסיום מלחמת העצמאות במבצע "עובדה", שהיה גם כיבוש אום רשרש היא אילת, תזכורת בטור השבועי של אפרים לפיד
הנפת "דגל הדיו" בסיום מבצע "עובדה" (צילום: באדיבות אוסף התצלומים הלאומי)
ברודוס התנהל בתחילת חודש מרץ 1949 משא ומתן עם הירדנים להסכם שביתת נשק. הם תבעו להשאיר בריבונותם את הנגב הדרומי וחוף אום-רשרש (היא אילת כיום). בריטניה תמכה בתביעה כיוון שהיה לה הסכם הגנה הדדי עם ממלכת ירדן. מנגד שטח הנגב הדרומי והמוצא לים סוף נכללו בתחום המדינה היהודית בתוכנית החלוקה של האו"ם. על רקע זה תוכנן מבצע תוך מגבלות פתיחה באש שהטיל דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, מחשש למעורבות בריטית.
התוכנית המבצעית קבעה: שתי חטיבות תפעלנה בתנועת מלקחיים - חטיבת גולני תנוע על דרך הערבה בהסתמכות על תמרון ונצירת אש; חטיבת הנגב תנוע בדרך לא דרך במרכז הנגב ההררי, לעבר ראס א-נקב. המבצע נפתח ב-5 למרץ 1949 והתנהל לפי התוכנית. בלילה שבין 10-9 במרץ התגלה על ידי סיור כי אום רשרש נטושה. באותו זמן תפסה פלוגה את המוצב הנטוש של הלגיון הירדני בראס אל נקב. על מנת להגביר את קצב ההתקדמות של הפלוגה, החליט מפקד חטיבת 'הנגב', נחום שריג, לתמרן את הג'יפים של חבורת הפיקוד הקדמית שלו, דרך בקעת הירח שבעברו המצרי של הגבול, ודרך ראס אל נקב המצרית, שם היו התנאים הטופוגרפיים נוחים יותר למעבר כלי הרכב.
לאחר שחברו כלי הרכב עם הפלוגה שנערכה בראס אל נקב הארץ-ישראלית, המשיכו אל חוף מפרץ אילת, אליו הגיעו בשעה 15:00. אנשי החטיבה, שהגיעו ראשונים למקום, אלתרו דגל ישראל, שנודע בכינוי "דגל הדיו", שאותו תלה מפקד הפלוגה אברהם אדן ("ברן"). כוח החלוץ של 'גולני' הגיע לאום רשרש בשעה 17:00.
מפקדי שתי החטיבות, נחום שריג ונחום גולן שלחו את המברק הבא: "העבירו לממשלת ישראל: ליום ההגנה לי"א באדר מגישות חטיבות הנגב פלמ"ח וחטיבת גולני את מפרץ אילת למדינת ישראל". אילת (אום רשרש) ט' באדר תש"ט.
זה היה המבצע האחרון במלחמת העצמאות. 10 במרץ 1949 נחשב למועד הרשמי של סיום המלחמה, אשר נפתחה ב-29 בנובמבר 1947, הארוכה במלחמות ישראל.
הדיווח המבצעי המקורי על מבצע "עובדה" נרשם אז כך:
9.3.49
מאת: מפקד חזית ד' (אלוף יגאל אלון במושגים של היום – מפקדת פיקוד הדרום)
אל: מפקדי חטיבות 12-1 (גולני והנגב)
לפי ש.מ. 2 (האזנה, כיום 8200) יפנה האויב (הירדנים) הלילה את כל כוחותיו מתחומי ישראל ויעבירם לעקבה. עליכם לפעול בהתאם להוראות הבאות: חטיבה 1 (גולני) תמשיך בתנועתה דרומה לאחר סיור אוירי. תגיע עד רדיאן (יוטבתה) שם תחכה להוראות נוספות. תבטל את הקמת המוצב דרומה מרדיאן. תערוך הלילה את כוחותיך לקראת תפיסת הצוקים השולטים על המפרץ ואום רשרש. באם סיור אוירי בבוקר יאמת את הידיעה על פינוי מוצב הנקב, יש לעלות לצוקים בו ביום ולהתבסס. קיימו קשר הדוק והודיעו על המתרחש. אשרו קבלת הפקודה.
10.3.49
1600 יחידות גדוד 7 ומטה החטיבה הגיעו למפרץ אילת. אום רשרש נמצאה ריקה ודגל ישראל הונף ע"י מפקד החטיבה. אחד הג'יפים נשלח בדרך הערבה לפגוש את כוחות חטיבה 1 המתקדמים מצפון. הכוחות מתבססים במקום.
1700 שיירת קומאנד-קרס והג'יפים יצאו מהבקעה לראס אל-נקב ולמפרץ עקבה.
1800 פלוגת הג'יפים של חטיבה 1 הגיעה לאום רשרש.
11.3.49
0330 מפקד החזית הודיע שברצונו להיפגש עם מפקדי חטיבות 1 ו-12 באום רשרש.
***
תודה לאתר הפלמ"ח ולאתר מט"ח
