הערכת אמ"ן: גובר הסיכוי למהלך יזום מצד חמאס
לאחרונה הוצגה בפני המטה הכללי של צה"ל הערכת המודיעין השנתית. על פי ההערכות בישראל, הפוטנציאל לעימות בעזה גובר וכי איראן עשויה לעבור לגישה מתריסה יותר בסוגיית הגרעין
הפרות הסדר בגבול עזה (צילום: AP)
הערכת המודיעין השנתית שהוצגה לאחרונה למטה הכללי של צה"ל מצביעה על כך שהמשטר האיראני עשוי לעבור בשנה הקרובה לגישה מתריסה יותר בסוגיית הגרעין, ואם איראן תבחר בכך, בתוך שנתיים לכל הפחות תוכל להגיע לפצצה גרעינית. באמ"ן מדגישים כי קיימת התרעה אסטרטגית גם בזירה הפלסטינית, וגובר הסיכוי למהלך יזום מצד חמאס. כמו כן, בשנה הקרובה צפוי צה"ל להגביר את פעילות המב"מ שלו, ולהרחיבה לגזרות נוספות.
השינוי בהתנהלות האיראנית נובע מכך שמאז ביטול הסכם הגרעין עם איראן, מפעילה ארצות הברית לחץ כבד על איראן, שמוביל לעליית מחירים ולחץ חסר תקדים בתוך איראן עצמה. בישראל מזהים ויכוח פנימי גדול באיראן סביב הסוגייה הזו, וסבורים כי באיראן מתחולל שינוי, אם כי לא ברור אם הלחץ יפיל בסופו של דבר את המשטר.
כתוצאה מהלחץ הכבד שמופעל עליה, בישראל מעריכים כי איראן נמצאת כרגע בהתלבטות אם לחרוק שיניים ולהמתין עד יעבור זעם, כלומר, עד סיום שלטונו של טראמפ בארה"ב, או לפרוץ לגרעין, ולכל הפחות לאותת כי בכוונתה לעשות כן. על פי ההערכה המחמירה במודיעין, אם איראן תחליט לפרוץ לפצצה, בתוך כשנה היא תוכל להגיע לכמות חומר בקיע מספק, ובתוך כשנה נוספת תוכל להגיע לפצצה.
ההערכה בישראל היא שבשלב זה איראן לא מעוניינת להפר את הסכם הגרעין כדי לא לשחק לידיו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אך יתכן שהיא תאמץ גישה מתריסה יותר ותנסה לאתגר את המערכת הבינלאומית במטרה להביא להקלת הסנקציות עליה או בניסיון לקדם הסכם חדש.
בישראל סבורים שאם הסנקציות אכן ימשיכו להכביד על איראן, המדינה אכן תקבל החלטות להתקדם בסוגיית הגרעין, אם כי בהתחלה ייתכן כי תחילה רק תאותת על כוונותיה, למשל באמצעות העלאת רף ההעשרה. האתגר הישראלי יהיה לזהות האם הפעילות האיראנית היא באמת איתות, או שבעצם משטר האייתולות קיבל החלטה להרחיב את תכנית הגרעין.
התבססות אזורית
במקביל, בישראל מעריכים כי איראן לא זנחה את רצונה להתבסס במרחב, ומזהים עניין הולך וגובר של איראן דווקא בעיראק. מה שמטריד את ישראל בהקשר זה הוא שעיראק תשמש בית למיליציות שעשויות לתגבר את סוריה ולבנון בשעת חירום, שאיראן תנסה להפוך את עיראק כמרחב לשיגור טילים לעבר ישראל, וכמובן תשתמש בשטח העיראקי כציר יבשתי מאיראן לסוריה. באמצעות עיראק יכולה איראן לנסות גם לעקוף את הסנקציות הכלכליות שהושתו עליה, וכן לאתגר את היציבות בירדן השכנה.
נזכיר כי לפני כשנתיים הצביע אמ"ן על כך שאיראן מזהה פוטנציאל גדול בהתבססות בסוריה, ובמהלך תקופה זו היא אכן ניסתה לקדם את שאיפתה זו. הפעולות הישראליות הנרחבות, הגלויות והסמויות, עיכבו את ההתבססות האיראנית בצורה משמעותית. כתוצאה מכך איראן הורידה את התקציב שהיא משקיעה במהלך, אם כי היא לא זנחה את השאיפה. התקיפות הישראליות בסוריה הגבירו את הוויכוח הפנימי בתוך איראן על כדאיות המהלך, וככל שיותר איראנים נפגעים בסוריה, המחלוקת הפנימית באיראן רק גוברת.
בעקבות הפעילות הישראלית, מזהים במודיעין גם מעבר של הפעילות האיראנית משדה התעופה דמשק בינלאומי לשדה T-4, באופן שמאתגר את הפעילות האיראנית. כן מזהים בישראל צמצום של נוכחות המיליציות השיעיות ושל גורמי חיזבאללה בסוריה, כמו גם צמצום היקף משלוחי אמצעי הלחימה. בישראל סבורים כי הפעילות הישראלית בעצם גרמה לאיראן להעתיק את מרכז הכובד של פעילותה מזרחה.
באשר לסוריה עצמה, בישראל מזהים ניסיונות לשיקום הצבא הסורי שמבחינתו ישראל נותרה תרחיש הייחוס המרכזי. אין מדובר באיום כמו ערב מלחמת יום הכיפורים, אבל עדיין בישראל לא מזלזלים ב-400 אלף החיילים הסוריים, בתעשייה ובמערכות ההגנה האווירית של סוריה. כתוצאה מהשינויים בזירה, יידרש גם צה"ל לעדכן את התכניות האופרטיביות שלו לזירה הסורית.
זירה נוספת שהטרידה ועדיין מטרידה את ישראל היא הטילים המדויקים בלבנון. באמ"ן יודעים לומר כי הודות לפעילות הישראלית פרויקט דיוק הטילים בלבנון מעוכב ומשובש, וחיזבאללה רחוק מאוד מהיכולת לדייק את הטילים שלו. ניתן להעריך כי המשבר הכלכלי באיראן נותן את אותותיו גם בתקצוב לחיזבאללה, וכתוצאה מכך יש מתחים פנימיים לא פשוטים בתוך חיזבאללה. יחד עם זאת, בצה"ל לא שוללים את האפשרות כי חיזבאללה ינסה להשתמש בהמשך הדרך בגולן הסורי כמרחב לפעילות נגד ישראל.
בשנים האחרונות מנהלים ישראל וחיזבאללה משחק של "משוואות", ובחודשים האחרונים הגבירה ישראל את פעילותה ב"מרחבים האפורים" במשחק זה. כתוצאה מכך, מעריכים בישראל כי הנפיצות בזירת הצפון עולה.
כפי שראינו בשנים האחרונות, לרוסים השפעה דומיננטית מאוד על ישראל בין השאר בשל עצם נוכחותם בסוריה ולאור העובדה שרוסיה רואה את המזרח התיכון כחלק מתפיסת הביטחון הגדולה שלה. הנוכחות הרוסית מאתגרת את חופש הפעולה הישראלי בצפון, אך מנגד, נוכחותם גם מאפשרת הזדמנויות לא מבוטלות לישראל. בישראל מזהים סימני רמיזה רוסיים בעת האחרונה שלפיהם גם הזירה הלבנונית מעניינת אותם.
בשנת 2019 בצה"ל מתכוונים להמשיך את הפעילות נגד איראן, חיזבאללה ועוד במסגרת המב"מ (המערכה שבין המלחמות). כתוצאה מהשינויים בזירה, באמ"ן מעריכים כי חופש הפעולה של ישראל מאותגר, ופעולות המב"מ יהיו מאתגרות ונפיצות יותר. בשנת 2019 תצטרך ישראל לפעול גם במרחבים חדשים שבהם לא פעלה בעבר. החשש הוא שכתוצאה מפעולה ישראלית, הצד השני יגיב באופן שיאתגר את ישראל מאוד, ויכניס את האזור לכמה ימי קרב.
סיכוי להסלמה גובר
אך האיומים, כידוע, לא נגמרים רק בכך. כבר כמה שנים שבישראל מדגישים כי קיימת התרעה אסטרטגית בזירה הפלסטינית, אך בתחילת 2019 מעריכים באמ"ן כי הסיכוי להסלמה בזירה זו גובר. את עיקר הקשב הצה"לי מרכזת רצועת עזה, כיוון שבצה"ל לא שוללים את האפשרות שחמאס יעלה את מדרגת הפעילות שלו בשנה הקרובה. על פי ההערכה, חמאס עשוי לבצע מהלך יזום נגד ישראל כדי לזעזע את המערכת (למשל, בדמות ירי נ"ט לעבר אוטובוס או ניסיון להשתמש במנהרה נגד ישראל). לא ניתן להתעלם מכך שפוטנציאל הנפיצות ביהודה ושומרון קיים גם הוא ,כאשר הגורמים שיכולים לערער את היציבות הוא סיום שלטונו של אבו מאזן, מעורבות חמאס ביהודה ושומרון וכן הדיבורים על "עסקת המאה".
לאור הערכת המודיעין, הודיע הרמטכ"ל הנכנס, רא"ל אביב כוכבי על תכנית לשיפור מוכנות המבצעית של צה"ל לעזה על חשבון גזרות אחרות. זאת מתוך ההבנה שהזירה הנפיצה ביותר היא עזה, ולאור ההנחה שגברה הסבירות לפעולה יזומה של חמאס. התכנית אושרה על-ידי הדרג המדיני.
בחודש מאז שנכנס לתפקידו החליט הרמטכ"ל גם על הקצאת תקציב נוסף לפרוייקט המיצוק בצפון והנגזרות של מבצע "מגן צפוני", והנחה על הקמת סוללה סדירה שמינית של "כיפת ברזל". כן הורה על הסטת תקציבים לטובת המב"מ.
רא"ל כוכבי הנחה על הגברת העיסוק ב"רום הקרוב לקרקע" (הכוונה היא למשל להתמודדות עם רחפנים של האויב), וכן על הגדלת האימונים לשריון ולהנדסה, כך שפעם בשנתיים הם יקיימו אימון של 17 שבועות. משמעות ההחלטה היא גיוס 15 גדודי מילואים נוספים בשנה. כן החליט רא"ל כוכבי על חיזוק הדרג המסתער באמצעות נ"ט, נשק, אופטיקה ועוד, והסיט תקציבים לשם כך. עוד הנחה על הקמת מנהלת מטרות מטכ"לית שמטרתה לשלב גורמי חיל אוויר, יבש ואמ"ן לשם ייצור מטרות מוגבר בכל הגזרות. עוד הקצה הרמטכ"ל תקציב לקידום פרויקט האינטרנט המבצעי, וכן הקצה תקציב לשיפור יכולות מסווגות בחיל האוויר שייעודן סיוע לקצה המבצעי המתמרן וחימושים אוויריים המסייעים לכוח המתמרן, כמו גם לאמצעים שישפרו את היכולת לייצר מודיעין בזמן אמת. הכיוון שמתווה כוכבי לצבא הוא יצירת מכפיל כוח לקצה המבצעי בצה"ל, כמו גם אש מנגד ותמרון. בתקופה הקרובה צפוי צה"ל לעבוד על התכנית הרב שנתית החדשה, והרמטכ"ל עתיד לאשר פרויקטים נוספים.
לאחרונה הוצגה בפני המטה הכללי של צה"ל הערכת המודיעין השנתית. על פי ההערכות בישראל, הפוטנציאל לעימות בעזה גובר וכי איראן עשויה לעבור לגישה מתריסה יותר בסוגיית הגרעין
הפרות הסדר בגבול עזה (צילום: AP)
הערכת המודיעין השנתית שהוצגה לאחרונה למטה הכללי של צה"ל מצביעה על כך שהמשטר האיראני עשוי לעבור בשנה הקרובה לגישה מתריסה יותר בסוגיית הגרעין, ואם איראן תבחר בכך, בתוך שנתיים לכל הפחות תוכל להגיע לפצצה גרעינית. באמ"ן מדגישים כי קיימת התרעה אסטרטגית גם בזירה הפלסטינית, וגובר הסיכוי למהלך יזום מצד חמאס. כמו כן, בשנה הקרובה צפוי צה"ל להגביר את פעילות המב"מ שלו, ולהרחיבה לגזרות נוספות.
השינוי בהתנהלות האיראנית נובע מכך שמאז ביטול הסכם הגרעין עם איראן, מפעילה ארצות הברית לחץ כבד על איראן, שמוביל לעליית מחירים ולחץ חסר תקדים בתוך איראן עצמה. בישראל מזהים ויכוח פנימי גדול באיראן סביב הסוגייה הזו, וסבורים כי באיראן מתחולל שינוי, אם כי לא ברור אם הלחץ יפיל בסופו של דבר את המשטר.
כתוצאה מהלחץ הכבד שמופעל עליה, בישראל מעריכים כי איראן נמצאת כרגע בהתלבטות אם לחרוק שיניים ולהמתין עד יעבור זעם, כלומר, עד סיום שלטונו של טראמפ בארה"ב, או לפרוץ לגרעין, ולכל הפחות לאותת כי בכוונתה לעשות כן. על פי ההערכה המחמירה במודיעין, אם איראן תחליט לפרוץ לפצצה, בתוך כשנה היא תוכל להגיע לכמות חומר בקיע מספק, ובתוך כשנה נוספת תוכל להגיע לפצצה.
ההערכה בישראל היא שבשלב זה איראן לא מעוניינת להפר את הסכם הגרעין כדי לא לשחק לידיו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אך יתכן שהיא תאמץ גישה מתריסה יותר ותנסה לאתגר את המערכת הבינלאומית במטרה להביא להקלת הסנקציות עליה או בניסיון לקדם הסכם חדש.
בישראל סבורים שאם הסנקציות אכן ימשיכו להכביד על איראן, המדינה אכן תקבל החלטות להתקדם בסוגיית הגרעין, אם כי בהתחלה ייתכן כי תחילה רק תאותת על כוונותיה, למשל באמצעות העלאת רף ההעשרה. האתגר הישראלי יהיה לזהות האם הפעילות האיראנית היא באמת איתות, או שבעצם משטר האייתולות קיבל החלטה להרחיב את תכנית הגרעין.
התבססות אזורית
במקביל, בישראל מעריכים כי איראן לא זנחה את רצונה להתבסס במרחב, ומזהים עניין הולך וגובר של איראן דווקא בעיראק. מה שמטריד את ישראל בהקשר זה הוא שעיראק תשמש בית למיליציות שעשויות לתגבר את סוריה ולבנון בשעת חירום, שאיראן תנסה להפוך את עיראק כמרחב לשיגור טילים לעבר ישראל, וכמובן תשתמש בשטח העיראקי כציר יבשתי מאיראן לסוריה. באמצעות עיראק יכולה איראן לנסות גם לעקוף את הסנקציות הכלכליות שהושתו עליה, וכן לאתגר את היציבות בירדן השכנה.
נזכיר כי לפני כשנתיים הצביע אמ"ן על כך שאיראן מזהה פוטנציאל גדול בהתבססות בסוריה, ובמהלך תקופה זו היא אכן ניסתה לקדם את שאיפתה זו. הפעולות הישראליות הנרחבות, הגלויות והסמויות, עיכבו את ההתבססות האיראנית בצורה משמעותית. כתוצאה מכך איראן הורידה את התקציב שהיא משקיעה במהלך, אם כי היא לא זנחה את השאיפה. התקיפות הישראליות בסוריה הגבירו את הוויכוח הפנימי בתוך איראן על כדאיות המהלך, וככל שיותר איראנים נפגעים בסוריה, המחלוקת הפנימית באיראן רק גוברת.
בעקבות הפעילות הישראלית, מזהים במודיעין גם מעבר של הפעילות האיראנית משדה התעופה דמשק בינלאומי לשדה T-4, באופן שמאתגר את הפעילות האיראנית. כן מזהים בישראל צמצום של נוכחות המיליציות השיעיות ושל גורמי חיזבאללה בסוריה, כמו גם צמצום היקף משלוחי אמצעי הלחימה. בישראל סבורים כי הפעילות הישראלית בעצם גרמה לאיראן להעתיק את מרכז הכובד של פעילותה מזרחה.
באשר לסוריה עצמה, בישראל מזהים ניסיונות לשיקום הצבא הסורי שמבחינתו ישראל נותרה תרחיש הייחוס המרכזי. אין מדובר באיום כמו ערב מלחמת יום הכיפורים, אבל עדיין בישראל לא מזלזלים ב-400 אלף החיילים הסוריים, בתעשייה ובמערכות ההגנה האווירית של סוריה. כתוצאה מהשינויים בזירה, יידרש גם צה"ל לעדכן את התכניות האופרטיביות שלו לזירה הסורית.
זירה נוספת שהטרידה ועדיין מטרידה את ישראל היא הטילים המדויקים בלבנון. באמ"ן יודעים לומר כי הודות לפעילות הישראלית פרויקט דיוק הטילים בלבנון מעוכב ומשובש, וחיזבאללה רחוק מאוד מהיכולת לדייק את הטילים שלו. ניתן להעריך כי המשבר הכלכלי באיראן נותן את אותותיו גם בתקצוב לחיזבאללה, וכתוצאה מכך יש מתחים פנימיים לא פשוטים בתוך חיזבאללה. יחד עם זאת, בצה"ל לא שוללים את האפשרות כי חיזבאללה ינסה להשתמש בהמשך הדרך בגולן הסורי כמרחב לפעילות נגד ישראל.
בשנים האחרונות מנהלים ישראל וחיזבאללה משחק של "משוואות", ובחודשים האחרונים הגבירה ישראל את פעילותה ב"מרחבים האפורים" במשחק זה. כתוצאה מכך, מעריכים בישראל כי הנפיצות בזירת הצפון עולה.
כפי שראינו בשנים האחרונות, לרוסים השפעה דומיננטית מאוד על ישראל בין השאר בשל עצם נוכחותם בסוריה ולאור העובדה שרוסיה רואה את המזרח התיכון כחלק מתפיסת הביטחון הגדולה שלה. הנוכחות הרוסית מאתגרת את חופש הפעולה הישראלי בצפון, אך מנגד, נוכחותם גם מאפשרת הזדמנויות לא מבוטלות לישראל. בישראל מזהים סימני רמיזה רוסיים בעת האחרונה שלפיהם גם הזירה הלבנונית מעניינת אותם.
בשנת 2019 בצה"ל מתכוונים להמשיך את הפעילות נגד איראן, חיזבאללה ועוד במסגרת המב"מ (המערכה שבין המלחמות). כתוצאה מהשינויים בזירה, באמ"ן מעריכים כי חופש הפעולה של ישראל מאותגר, ופעולות המב"מ יהיו מאתגרות ונפיצות יותר. בשנת 2019 תצטרך ישראל לפעול גם במרחבים חדשים שבהם לא פעלה בעבר. החשש הוא שכתוצאה מפעולה ישראלית, הצד השני יגיב באופן שיאתגר את ישראל מאוד, ויכניס את האזור לכמה ימי קרב.
סיכוי להסלמה גובר
אך האיומים, כידוע, לא נגמרים רק בכך. כבר כמה שנים שבישראל מדגישים כי קיימת התרעה אסטרטגית בזירה הפלסטינית, אך בתחילת 2019 מעריכים באמ"ן כי הסיכוי להסלמה בזירה זו גובר. את עיקר הקשב הצה"לי מרכזת רצועת עזה, כיוון שבצה"ל לא שוללים את האפשרות שחמאס יעלה את מדרגת הפעילות שלו בשנה הקרובה. על פי ההערכה, חמאס עשוי לבצע מהלך יזום נגד ישראל כדי לזעזע את המערכת (למשל, בדמות ירי נ"ט לעבר אוטובוס או ניסיון להשתמש במנהרה נגד ישראל). לא ניתן להתעלם מכך שפוטנציאל הנפיצות ביהודה ושומרון קיים גם הוא ,כאשר הגורמים שיכולים לערער את היציבות הוא סיום שלטונו של אבו מאזן, מעורבות חמאס ביהודה ושומרון וכן הדיבורים על "עסקת המאה".
לאור הערכת המודיעין, הודיע הרמטכ"ל הנכנס, רא"ל אביב כוכבי על תכנית לשיפור מוכנות המבצעית של צה"ל לעזה על חשבון גזרות אחרות. זאת מתוך ההבנה שהזירה הנפיצה ביותר היא עזה, ולאור ההנחה שגברה הסבירות לפעולה יזומה של חמאס. התכנית אושרה על-ידי הדרג המדיני.
בחודש מאז שנכנס לתפקידו החליט הרמטכ"ל גם על הקצאת תקציב נוסף לפרוייקט המיצוק בצפון והנגזרות של מבצע "מגן צפוני", והנחה על הקמת סוללה סדירה שמינית של "כיפת ברזל". כן הורה על הסטת תקציבים לטובת המב"מ.
רא"ל כוכבי הנחה על הגברת העיסוק ב"רום הקרוב לקרקע" (הכוונה היא למשל להתמודדות עם רחפנים של האויב), וכן על הגדלת האימונים לשריון ולהנדסה, כך שפעם בשנתיים הם יקיימו אימון של 17 שבועות. משמעות ההחלטה היא גיוס 15 גדודי מילואים נוספים בשנה. כן החליט רא"ל כוכבי על חיזוק הדרג המסתער באמצעות נ"ט, נשק, אופטיקה ועוד, והסיט תקציבים לשם כך. עוד הנחה על הקמת מנהלת מטרות מטכ"לית שמטרתה לשלב גורמי חיל אוויר, יבש ואמ"ן לשם ייצור מטרות מוגבר בכל הגזרות. עוד הקצה הרמטכ"ל תקציב לקידום פרויקט האינטרנט המבצעי, וכן הקצה תקציב לשיפור יכולות מסווגות בחיל האוויר שייעודן סיוע לקצה המבצעי המתמרן וחימושים אוויריים המסייעים לכוח המתמרן, כמו גם לאמצעים שישפרו את היכולת לייצר מודיעין בזמן אמת. הכיוון שמתווה כוכבי לצבא הוא יצירת מכפיל כוח לקצה המבצעי בצה"ל, כמו גם אש מנגד ותמרון. בתקופה הקרובה צפוי צה"ל לעבוד על התכנית הרב שנתית החדשה, והרמטכ"ל עתיד לאשר פרויקטים נוספים.
