הלחי השנייה של המחתרות באירופה
אחרי מלחמת העולם ציפה הישוב היהודי להקלות לעלייתם של ניצולי השואה. תחת זאת הכבידו הבריטים את עולם בארץ ישראל, וזכו למתקפות קשות מצד אצ"ל ולח"י. במלאת 77 שנים לרציחתו של יאיר שטרן בטור השבועי של אפרים לפיד
אפרים לפיד
| 14/02/2019
אברהם ("יאיר") שטרן ורעייתו (צילום: באדיבות הארכיון הציוני המרכזי)
כמאה אלף חיילים בריטים הוצבו בא"י לקראת סוף שנות המנדט הבריטי, ביניהם לוחמי יחידות מובחרות. מולם בישוב היהודי היו לוחמי ההגנה והפלמ"ח, אשר פעלו בעיקר כלפי האיום של ערביי א"י ועוד 1500 אנשי אצ"ל ולח"י בהם גרעין של 600-500 לוחמים שפעלו כנגד המדיניות הבריטית למניעת עליית יהודים ניצולי השואה. כ-5000 תומכי אצ"ל התרכזו בעיקר בערים ירושלים, תל אביב ונתניה. במסמכים בריטיים, ששוחררו לפרסום בשנים האחרונות, מתואר המאבק של הבריטים באנשי אצ"ל ולח"י והפעילות המבצעית של ארגונים אלה.
פרוץ מלחמת העולם השנייה הובילה את ראשי האצ"ל ואת המפקד דוד רזיאל, שמונה לראש הארגון בשנת 1938, לשנות מדיניות. הוחלט לא לפעול נגד הבריטים כל עוד בריטניה נלחמת באויב המשותף – הנאצים. לא כל אנשי האצ"ל הסכימו לכך, ובראש המתנגדים עמד אברהם שטרן. הוא פרש מהארגון, והקים ארגון שנקרא "לוחמי חרות ישראל" (לח"י). לח"י המשיך את המאבק בשלטון הבריטי. שטרן ניסח את עיקריה הרעיוניים והמדיניים של המחתרת במסגרת 18 סעיפים שנקראו "עיקרי התחייה".
הלח"י היה ארגון קטן שמנה כמה מאות בודדות של חברים ומימון מצומצם. הבריטים ואנשי היישוב היהודי רדפו אחרי חברי הארגון. רבים ביישוב לא תמכו בפגיעה בבריטים במהלך המלחמה, וכעסו על פעולות שנעשו על ידי הלח"י ופגעו ביהודים. הבריטים פרסמו בעיתונות היהודית את תמונתם של אברהם שטרן ושל חבריו בהבטחה למתן פרס על סך 1000 לירות לכל מי שיעזור בלכידתו. שטרן נאלץ לעבור ממקום למקום בתל אביב ולהסתתר. הבולשת הבריטית הצליחה לאתרו ב- 12 לפברואר 1942 מסתתר בתוך ארון בגדים בביתם של טובה ומשה סבוראי. הוא חוסל על ידי הבולשת הבריטית, ונטמן בבית הקברות בנחלת יצחק שבתל אביב.
לכוחות הבריטיים בא"י סופחו ב-1946 אנשי קומנדו מנוסים שלחמו בנאצים ובאוכלוסייה האזרחית, והועמדו לתגבור משטרת המנדט ביוזמתו של פילדמרשל מונטגומרי, גיבור אל-עלמיין ומוביל הניצחון על הנאצים, שהיה עתה לרמטכ"ל הבריטי וסבר כי הנציב הבריטי בא"י לא פועל כנדרש מול ה"מורדים". אצ"ל ולח"י יזמו באירופה פעילות מבצעית בשנתיים מ-1946 עד מאי 1948 סוף המנדט. ההיקף והאופי של הפעילות הזו היו כמו "מוסד" קטן, שפעל בתעוזה וביכולת טכנולוגית ולוגיסטית על ידי פעילים מהארץ ובעזרת סייענים יהודים בצרפת ובבריטניה. אנשי אצ"ל ולח"י שומרים עד היום על שתיקה נחרצת לגבי פעולות אלה.
כמה מהפעולות הבולטות כנגד הבריטים: באוקטובר 1946 פוצצו אנשי אצ"ל את שגרירות בריטניה ברומא, הבניין פונה. הפיקוד העליון של אצ"ל נטל אחריות בהדגשה כי זו פעולה כנגד האיסור על עליה לישראל ; אליעזר יעקב תבין עמד בראש הפעילות של אצ"ל באירופה, ב-1944 מונה לראש שירות המודיעין של האצ"ל.
בתקופת ה"סזון" נחטף על ידי אנשי ההגנה ונחקר באכזריות. לאחר שחרורו יצא לאיטליה כנוסע סמוי במיכלית דלק, שם ארגן את שרידי הרביזיוניסטים והנוער הבית"רי שרידי השואה והכשיר אותם לעליה בלתי לגלית. הצטרף אליו חבר אצ"ל בכיר יליד דרום אפריקה שמואל כץ ; במהלך 1946 הקים הלח"י בסיס בצרפת, בראשו עמד יעקב אליאב (לבשטין) מומחה לפצצות. ב-1942 נתפס על ידי הבריטים, נשפט למאסר עולם והצליח לברוח מהכלא. בעזרת יהודי מצרפת ובתו בת ה-19 בנו תא לח"י בצרפת, גיסו אוהדים והפיצו תעמולה באמצעות עלון חדשות, ארגנו בתי מבטחים ומחסני נשק ואימנו אנשים ; במרץ 1947 אירע פיצוץ במועדון תרבות לחיילים במרכז לונדון ליד כיכר טרפלגר באמצעות "מעיל תופת". הפיגוע בוצע ע"י רוברט מזרחי, סטודנט יהודי בסורבון. ביוני 1947 פיתח אליאב מעטפת נפץ יעילה מאד ותמימה למראה. שמונה מעטפות מסוגה נמצאו בדואר של שר החוץ בווין, שר האוצר קריפס, חבר הפרלמנט אנתוני אידן ואישים פוליטיים נוספים; המטה של לח"י ספג מכה קשה, כאשר אליאב ובטי קנוט נעצרו בבלגיה עם חומרי נפץ. בלשים בריטים הגיעו לחקור אותם, אך ממשלת צרפת בקשה את הסגרתם והם הועמדו לדין בצרפת וקבלו עונשים קלים ; באוקטובר 1947 הוביל נתן פרידמן-ילין מבצע שאפתני לנקמה באויבים המושבעים: בווין, סר אוולין ברקר, רוי פאראן.
המשימה הוטלה על יעקב חרותי, בן 20, שהתמחה בהתקנת פצצות, הצליח לגייס מתנדבים, שמומנו על ידי אוהדים מקומיים עשירים. התכנית לחסל את בווין בוטלה לנוכח יציאת בריטניה מא"י. ב-11/05/1948 קבלה אשתו של ברקר חבילה שנשלחה מלונדון, היא הזעיקה משטרה והמטען נוטרל. העקבות הובילו למונטי האריס, יהודי ממזרח לונדון, שנשפט לשבע שנות מאסר, שוחרר כעבור שנתיים בתנאי שיוותר על אזרחותו הבריטית.
התקשורת בבריטניה עוררה בכותרות ענק בהלה מפעילות טרור בארצם. ההיסטוריון בל כתב כי הרגישו בבריטניה את הנוכחות של לח"י ואצ"ל.
אין ספק כי פרק עלום זה בתולדות המחתרות תרם אף הוא להאצת פינוי הבריטים מארץ ישראל .
***
תודה לארכיון הציוני המרכזי
אחרי מלחמת העולם ציפה הישוב היהודי להקלות לעלייתם של ניצולי השואה. תחת זאת הכבידו הבריטים את עולם בארץ ישראל, וזכו למתקפות קשות מצד אצ"ל ולח"י. במלאת 77 שנים לרציחתו של יאיר שטרן בטור השבועי של אפרים לפיד
אברהם ("יאיר") שטרן ורעייתו (צילום: באדיבות הארכיון הציוני המרכזי)
כמאה אלף חיילים בריטים הוצבו בא"י לקראת סוף שנות המנדט הבריטי, ביניהם לוחמי יחידות מובחרות. מולם בישוב היהודי היו לוחמי ההגנה והפלמ"ח, אשר פעלו בעיקר כלפי האיום של ערביי א"י ועוד 1500 אנשי אצ"ל ולח"י בהם גרעין של 600-500 לוחמים שפעלו כנגד המדיניות הבריטית למניעת עליית יהודים ניצולי השואה. כ-5000 תומכי אצ"ל התרכזו בעיקר בערים ירושלים, תל אביב ונתניה. במסמכים בריטיים, ששוחררו לפרסום בשנים האחרונות, מתואר המאבק של הבריטים באנשי אצ"ל ולח"י והפעילות המבצעית של ארגונים אלה.
פרוץ מלחמת העולם השנייה הובילה את ראשי האצ"ל ואת המפקד דוד רזיאל, שמונה לראש הארגון בשנת 1938, לשנות מדיניות. הוחלט לא לפעול נגד הבריטים כל עוד בריטניה נלחמת באויב המשותף – הנאצים. לא כל אנשי האצ"ל הסכימו לכך, ובראש המתנגדים עמד אברהם שטרן. הוא פרש מהארגון, והקים ארגון שנקרא "לוחמי חרות ישראל" (לח"י). לח"י המשיך את המאבק בשלטון הבריטי. שטרן ניסח את עיקריה הרעיוניים והמדיניים של המחתרת במסגרת 18 סעיפים שנקראו "עיקרי התחייה".
הלח"י היה ארגון קטן שמנה כמה מאות בודדות של חברים ומימון מצומצם. הבריטים ואנשי היישוב היהודי רדפו אחרי חברי הארגון. רבים ביישוב לא תמכו בפגיעה בבריטים במהלך המלחמה, וכעסו על פעולות שנעשו על ידי הלח"י ופגעו ביהודים. הבריטים פרסמו בעיתונות היהודית את תמונתם של אברהם שטרן ושל חבריו בהבטחה למתן פרס על סך 1000 לירות לכל מי שיעזור בלכידתו. שטרן נאלץ לעבור ממקום למקום בתל אביב ולהסתתר. הבולשת הבריטית הצליחה לאתרו ב- 12 לפברואר 1942 מסתתר בתוך ארון בגדים בביתם של טובה ומשה סבוראי. הוא חוסל על ידי הבולשת הבריטית, ונטמן בבית הקברות בנחלת יצחק שבתל אביב.
לכוחות הבריטיים בא"י סופחו ב-1946 אנשי קומנדו מנוסים שלחמו בנאצים ובאוכלוסייה האזרחית, והועמדו לתגבור משטרת המנדט ביוזמתו של פילדמרשל מונטגומרי, גיבור אל-עלמיין ומוביל הניצחון על הנאצים, שהיה עתה לרמטכ"ל הבריטי וסבר כי הנציב הבריטי בא"י לא פועל כנדרש מול ה"מורדים". אצ"ל ולח"י יזמו באירופה פעילות מבצעית בשנתיים מ-1946 עד מאי 1948 סוף המנדט. ההיקף והאופי של הפעילות הזו היו כמו "מוסד" קטן, שפעל בתעוזה וביכולת טכנולוגית ולוגיסטית על ידי פעילים מהארץ ובעזרת סייענים יהודים בצרפת ובבריטניה. אנשי אצ"ל ולח"י שומרים עד היום על שתיקה נחרצת לגבי פעולות אלה.
כמה מהפעולות הבולטות כנגד הבריטים: באוקטובר 1946 פוצצו אנשי אצ"ל את שגרירות בריטניה ברומא, הבניין פונה. הפיקוד העליון של אצ"ל נטל אחריות בהדגשה כי זו פעולה כנגד האיסור על עליה לישראל ; אליעזר יעקב תבין עמד בראש הפעילות של אצ"ל באירופה, ב-1944 מונה לראש שירות המודיעין של האצ"ל.
בתקופת ה"סזון" נחטף על ידי אנשי ההגנה ונחקר באכזריות. לאחר שחרורו יצא לאיטליה כנוסע סמוי במיכלית דלק, שם ארגן את שרידי הרביזיוניסטים והנוער הבית"רי שרידי השואה והכשיר אותם לעליה בלתי לגלית. הצטרף אליו חבר אצ"ל בכיר יליד דרום אפריקה שמואל כץ ; במהלך 1946 הקים הלח"י בסיס בצרפת, בראשו עמד יעקב אליאב (לבשטין) מומחה לפצצות. ב-1942 נתפס על ידי הבריטים, נשפט למאסר עולם והצליח לברוח מהכלא. בעזרת יהודי מצרפת ובתו בת ה-19 בנו תא לח"י בצרפת, גיסו אוהדים והפיצו תעמולה באמצעות עלון חדשות, ארגנו בתי מבטחים ומחסני נשק ואימנו אנשים ; במרץ 1947 אירע פיצוץ במועדון תרבות לחיילים במרכז לונדון ליד כיכר טרפלגר באמצעות "מעיל תופת". הפיגוע בוצע ע"י רוברט מזרחי, סטודנט יהודי בסורבון. ביוני 1947 פיתח אליאב מעטפת נפץ יעילה מאד ותמימה למראה. שמונה מעטפות מסוגה נמצאו בדואר של שר החוץ בווין, שר האוצר קריפס, חבר הפרלמנט אנתוני אידן ואישים פוליטיים נוספים; המטה של לח"י ספג מכה קשה, כאשר אליאב ובטי קנוט נעצרו בבלגיה עם חומרי נפץ. בלשים בריטים הגיעו לחקור אותם, אך ממשלת צרפת בקשה את הסגרתם והם הועמדו לדין בצרפת וקבלו עונשים קלים ; באוקטובר 1947 הוביל נתן פרידמן-ילין מבצע שאפתני לנקמה באויבים המושבעים: בווין, סר אוולין ברקר, רוי פאראן.
המשימה הוטלה על יעקב חרותי, בן 20, שהתמחה בהתקנת פצצות, הצליח לגייס מתנדבים, שמומנו על ידי אוהדים מקומיים עשירים. התכנית לחסל את בווין בוטלה לנוכח יציאת בריטניה מא"י. ב-11/05/1948 קבלה אשתו של ברקר חבילה שנשלחה מלונדון, היא הזעיקה משטרה והמטען נוטרל. העקבות הובילו למונטי האריס, יהודי ממזרח לונדון, שנשפט לשבע שנות מאסר, שוחרר כעבור שנתיים בתנאי שיוותר על אזרחותו הבריטית.
התקשורת בבריטניה עוררה בכותרות ענק בהלה מפעילות טרור בארצם. ההיסטוריון בל כתב כי הרגישו בבריטניה את הנוכחות של לח"י ואצ"ל.
אין ספק כי פרק עלום זה בתולדות המחתרות תרם אף הוא להאצת פינוי הבריטים מארץ ישראל .
***
תודה לארכיון הציוני המרכזי
