הרמטכ"ל הנכנס: במרכז השינוי יעמדו הקטלניּות והרב-זרועיות
רא"ל אביב כוכבי נכנס לתפקיד הרמטכ"ל כאשר מסביבו מדינות מפורקות, עשרות ארגוני טרור, מימד קיברנטי משולב בפיזי, ובעיקר - האחריות לבניין הכוח וההפעלה של צה"ל בשנים הקרובות. אילו שינויים צופן כוכבי בתחום הקטלניּות והרב-זרועיות?
עמי רוחקס דומבה
| 17/01/2019
קרדיט: דובר צה"ל
פקודת היום של הרמטכ"ל הנכנס , רא"ל אביב כוכבי, מגדירה שינוי שהחל כבר בתקופת קודמו, רא"ל (מיל') איזנקוט. שני צירים מרכזיים ימשיכו ללוות את בניין הכוח של צה"ל - קטלניּות ורב-זרועיות. עקרון נוסף שמתווה הרמטכ"ל הוא ההסתגלות.
"העיקרון שינחה את פועלנו יהיה מוכנות והשתנּות. עלינו להתכונן ללא הרף ל אתגרי ההווה, באופן מותאם לשדה הקרב הנוכחי, ּובה בעת, לדעת להשתנות בהתאמה ל מאפייני הלחימה הנוכחיים ּולאתגרי העתיד", נכתב בפקודת היום שמכתיבה את עקרונות הקדנציה שלו. אין בהצהרה זו משהו חדש, אלא הסכמה של צמרת צה"ל שאנחנו ככל הנראה לפי עוד ארבע או חמש שנים של מב"מ בלי מלחמה גדולה. דומה למה שקבע ראש אמ"ן בועידת כלכליסט האחרונה.
בשונה מהאתגרים של צבאות אירופה ונאט"ו מול הצבא הרוסי, צה"ל מתמודד וכנראה ימשיך להתמודד עם סביבה הכוללת מדינות כושלות שלא מסוגלות לקיים משילות בתחומן הריבוני. סוריה, עירק ועל הפרק גם ירדן. רק במצרים בינתיים סיסי מצליח לשמור על יציבות. המשמעות של מדינות כושלות היא שלוואקום הזה נכנסים ארגוני טרור, חלקם פרוקסי של מדינות אחרות כמו איראן. וחלקם מנהיגים מקומיים.
עבור צה"ל, התמודדות עם עשרות ארגונים שונים בגזרה נתונה היא משימה לא פשוטה. איזנקוט הצליח לעשות זאת עם מערך הגבולות והאיסוף. שני מערכים שהוקמו כדי לטפל בבעיות בט"ש, ואפשרו לאמן חטיבות אחרות למלחמה. כוכבי, כאיש מודיעין בעברו, צפוי להמשיך מגמה זו ואף לחזק את יכולות גדודי האיסוף עם יכולת תגובה מהירה.
מעניין לאן יוביל הדגש ששם הרמטכ"ל על הרב זרועיות בהיבט בניין הכוח בתר"ש גדעון פלוס אחד ובהפעלת הכוח. אזכיר כי ראש מז"י הנוכחי לקח את התמרון חזרה לצוותי קרב (חטיבה, גדוד) מתוך הבנה שרב זרועיות צריכה להיות אורגנית. אחת השאלות האם כוכבי יבטל את מרחב הפעולה שמגדיר מונופול לחיל האוויר ויתן לזרוע היבשה והים עצמאות בטווחים אלו באמצעות טילים ורקטות שייתכן וירכשו בעתיד על ידי צה"ל. בסופו של יום, בלחימה רב זרועית אין מונופולים. גמישות מיטבית מושגת שכולם עושים פועלים יחד מחד, ומסוגלים לפעול בנתק מאידך.
שאלה נוספת לגבי הקטלניות היא שאלת התקציב. בעוד השוק לוקח את החימושים לכיוון מונחה-מדויק כאשר הקטנת הCEP הפכה לגביע הקדוש, משוכת המחיר של מוצרים כאלו עומדת ביחס הפוך. אפשר לקנות פחות באותו כסף. לעומת מוצרים פחות מדויקים. גם כאן כוכבי נדרש לתת את האיזון הנכון בין קטלניות לבין כמות. וזה לא פשוט. מה יקרה אם בארבע השנים הקרובות צבא סוריה ועירק יבנו פתאום מערכי תמרון מודרניים מחדש? ומה עם מצרים שמתעצמת בלי סוף בשנים האחרונות? דילמות לא פשוטות.
היבט נוסף לקדנציה של כוכבי הוא רב זרועיות לא רק בתוך הצבא, אלא בין גופי הביטחון. בסופו של יום, צה"ל הוא הגוף הביטחוני הגדול ביותר שעליו מוטלת האחריות לנהל המלחמה. לא משנה כמה מלחמות אגו יהיו, כוכבי הוא זה שינהל את המלחמה שתבוא, אם תבוא. וככזה, הוא צריך מוטת שליטה אבסולוטית מחד, ושיתוף פעולה מלא מאידך. בעוד איזנקוט בנה מערכת יחסים טובה , אפילו מאד, עם המוסד והשב"כ, גורם אחד שנשאר פתוח הוא השליטה על הסייבר במשק הישראלי בעת מלחמה.
במלחמה הבאה, הקינטי והסייבר של המדינה יצטרכו להיות מנוהלים בלעדית על ידי הרמטכ"ל. וכיום אין חקיקה תומכת לכך. אחת המשימות העיקריות של כוכבי, אפרופו רב זרועיות, היא לחכות ליסוד ממשלה באפריל 19, ומיד לאחר מכן לפעול להשגת שליטה דואלית בעת מלחמה על הממד הפיזי והקיברנטי תחת הצבא. יחסים חבריים זה נחמד, אבל כאשר מדובר במדינה במלחמה על הבית - יש מפקד אחד על שני הממדים - הרמטכ"ל. ויפה שעה אחת קודם לסגור את הפינה.
מעבר לכל אלו, יש גם את האתגר הרוסי. נוכחות רוסיה בסוריה. היות ולא נראה שפוטין מתכוון להסיג כוחותיו מסוריה בקרוב, הזירה הצפונית צפויה להיות מאתגרת בתקופתו של כוכבי. לא רק בגלל האיראנים, אלא בעיקר בשל בניין הכוח של הצבא הסורי. אסד, ביחד עם פוטין, יפעל להשיג מימון לבניית צבא סוריה מחדש לאחר לחימה של שש שנים. המשמעות היא שישראל תצפה איך מהצד השני נבנה איום מהותי מנגד. ומחיר פעולה נגד הצבא הסורי לסיכול בניין כוח מחודש אינו שווה ערך למחיר הפצצת מחסני תחמושת איראנים. אין ספק כי בפני הרמטכ"ל עומדים אתגרים לא פשוטים בקדנציה שלו. או כפי שאמר ראש הממשלה בטקס המינוי של כוכבי - לא יהיה לו יום אחד של חסד.
רא"ל אביב כוכבי נכנס לתפקיד הרמטכ"ל כאשר מסביבו מדינות מפורקות, עשרות ארגוני טרור, מימד קיברנטי משולב בפיזי, ובעיקר - האחריות לבניין הכוח וההפעלה של צה"ל בשנים הקרובות. אילו שינויים צופן כוכבי בתחום הקטלניּות והרב-זרועיות?
קרדיט: דובר צה"ל
פקודת היום של הרמטכ"ל הנכנס , רא"ל אביב כוכבי, מגדירה שינוי שהחל כבר בתקופת קודמו, רא"ל (מיל') איזנקוט. שני צירים מרכזיים ימשיכו ללוות את בניין הכוח של צה"ל - קטלניּות ורב-זרועיות. עקרון נוסף שמתווה הרמטכ"ל הוא ההסתגלות.
"העיקרון שינחה את פועלנו יהיה מוכנות והשתנּות. עלינו להתכונן ללא הרף ל אתגרי ההווה, באופן מותאם לשדה הקרב הנוכחי, ּובה בעת, לדעת להשתנות בהתאמה ל מאפייני הלחימה הנוכחיים ּולאתגרי העתיד", נכתב בפקודת היום שמכתיבה את עקרונות הקדנציה שלו. אין בהצהרה זו משהו חדש, אלא הסכמה של צמרת צה"ל שאנחנו ככל הנראה לפי עוד ארבע או חמש שנים של מב"מ בלי מלחמה גדולה. דומה למה שקבע ראש אמ"ן בועידת כלכליסט האחרונה.
בשונה מהאתגרים של צבאות אירופה ונאט"ו מול הצבא הרוסי, צה"ל מתמודד וכנראה ימשיך להתמודד עם סביבה הכוללת מדינות כושלות שלא מסוגלות לקיים משילות בתחומן הריבוני. סוריה, עירק ועל הפרק גם ירדן. רק במצרים בינתיים סיסי מצליח לשמור על יציבות. המשמעות של מדינות כושלות היא שלוואקום הזה נכנסים ארגוני טרור, חלקם פרוקסי של מדינות אחרות כמו איראן. וחלקם מנהיגים מקומיים.
עבור צה"ל, התמודדות עם עשרות ארגונים שונים בגזרה נתונה היא משימה לא פשוטה. איזנקוט הצליח לעשות זאת עם מערך הגבולות והאיסוף. שני מערכים שהוקמו כדי לטפל בבעיות בט"ש, ואפשרו לאמן חטיבות אחרות למלחמה. כוכבי, כאיש מודיעין בעברו, צפוי להמשיך מגמה זו ואף לחזק את יכולות גדודי האיסוף עם יכולת תגובה מהירה.
מעניין לאן יוביל הדגש ששם הרמטכ"ל על הרב זרועיות בהיבט בניין הכוח בתר"ש גדעון פלוס אחד ובהפעלת הכוח. אזכיר כי ראש מז"י הנוכחי לקח את התמרון חזרה לצוותי קרב (חטיבה, גדוד) מתוך הבנה שרב זרועיות צריכה להיות אורגנית. אחת השאלות האם כוכבי יבטל את מרחב הפעולה שמגדיר מונופול לחיל האוויר ויתן לזרוע היבשה והים עצמאות בטווחים אלו באמצעות טילים ורקטות שייתכן וירכשו בעתיד על ידי צה"ל. בסופו של יום, בלחימה רב זרועית אין מונופולים. גמישות מיטבית מושגת שכולם עושים פועלים יחד מחד, ומסוגלים לפעול בנתק מאידך.
שאלה נוספת לגבי הקטלניות היא שאלת התקציב. בעוד השוק לוקח את החימושים לכיוון מונחה-מדויק כאשר הקטנת הCEP הפכה לגביע הקדוש, משוכת המחיר של מוצרים כאלו עומדת ביחס הפוך. אפשר לקנות פחות באותו כסף. לעומת מוצרים פחות מדויקים. גם כאן כוכבי נדרש לתת את האיזון הנכון בין קטלניות לבין כמות. וזה לא פשוט. מה יקרה אם בארבע השנים הקרובות צבא סוריה ועירק יבנו פתאום מערכי תמרון מודרניים מחדש? ומה עם מצרים שמתעצמת בלי סוף בשנים האחרונות? דילמות לא פשוטות.
היבט נוסף לקדנציה של כוכבי הוא רב זרועיות לא רק בתוך הצבא, אלא בין גופי הביטחון. בסופו של יום, צה"ל הוא הגוף הביטחוני הגדול ביותר שעליו מוטלת האחריות לנהל המלחמה. לא משנה כמה מלחמות אגו יהיו, כוכבי הוא זה שינהל את המלחמה שתבוא, אם תבוא. וככזה, הוא צריך מוטת שליטה אבסולוטית מחד, ושיתוף פעולה מלא מאידך. בעוד איזנקוט בנה מערכת יחסים טובה , אפילו מאד, עם המוסד והשב"כ, גורם אחד שנשאר פתוח הוא השליטה על הסייבר במשק הישראלי בעת מלחמה.
במלחמה הבאה, הקינטי והסייבר של המדינה יצטרכו להיות מנוהלים בלעדית על ידי הרמטכ"ל. וכיום אין חקיקה תומכת לכך. אחת המשימות העיקריות של כוכבי, אפרופו רב זרועיות, היא לחכות ליסוד ממשלה באפריל 19, ומיד לאחר מכן לפעול להשגת שליטה דואלית בעת מלחמה על הממד הפיזי והקיברנטי תחת הצבא. יחסים חבריים זה נחמד, אבל כאשר מדובר במדינה במלחמה על הבית - יש מפקד אחד על שני הממדים - הרמטכ"ל. ויפה שעה אחת קודם לסגור את הפינה.
מעבר לכל אלו, יש גם את האתגר הרוסי. נוכחות רוסיה בסוריה. היות ולא נראה שפוטין מתכוון להסיג כוחותיו מסוריה בקרוב, הזירה הצפונית צפויה להיות מאתגרת בתקופתו של כוכבי. לא רק בגלל האיראנים, אלא בעיקר בשל בניין הכוח של הצבא הסורי. אסד, ביחד עם פוטין, יפעל להשיג מימון לבניית צבא סוריה מחדש לאחר לחימה של שש שנים. המשמעות היא שישראל תצפה איך מהצד השני נבנה איום מהותי מנגד. ומחיר פעולה נגד הצבא הסורי לסיכול בניין כוח מחודש אינו שווה ערך למחיר הפצצת מחסני תחמושת איראנים. אין ספק כי בפני הרמטכ"ל עומדים אתגרים לא פשוטים בקדנציה שלו. או כפי שאמר ראש הממשלה בטקס המינוי של כוכבי - לא יהיה לו יום אחד של חסד.
