הכנסת פוקחת עין על מערכת הביטחון
בט"ו בשבט הקרוב נציין 70 שנה להקמת הכנסת. הגוף המטפל בכנסת בנושאי ביטחון יותר מכל הוא ועדת החוץ והביטחון. תזכורת על תפקידה כיום ובעבר בטור השבועי של אפרים לפיד
אפרים לפיד
| 17/01/2019
ועחו"ב בהרכבה הראשון 1949 בראשות ח"כ מאיר ארגוב (צילום: טדי בראונר, אוסף התצלומים הלאומי)
ארבע רשויות אזרחיות מפקחות על הממסד הביטחוני של ישראל – הכנסת (המחוקקת), הממשלה (המבצעת), בתי המשפט (השופטת) והמבקרת (מבקר המדינה). הכנסת מפקחת על הצבא במליאה ובוועדות והעיקרית והחשובה בהן היא ועדת החוץ והביטחון (ועחו"ב). סעיף 13 (א) (4) לתקנון הכנסת קובע שתחומי עיסוקה הם מדיניות החוץ של מדינת ישראל, כוחותיה המזוינים וביטחונה. מתפקידה של הוועדה לבצע חקיקה בנושאי חוץ וביטחון, וכן לפקח ולבקר את משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ולאשר את סעיפי תקציביהם.
על פי הנוהג, ניתן ייצוג שווה יחסית לקואליציה ולאופוזיציה ומוענקת עדיפות למינוי חברי כנסת עם ידע ביטחוני מוקדם, משירות או מכהונה מיניסטריאלית. מרבית פעילות הוועדה מתנהלת בוועדות המשנה שלה, כאשר מליאת הוועדה משמשת לרוב כבימה תקשורתית של ראשי מערכת הביטחון. בדיוני ועדות המשנה מתקיים הפיקוח הממשי של הכנסת. חברי הוועדה יכולים לראות תמונה כוללת על הנעשה בצבא לאורך זמן ולהיות קשובים יותר למידע בתקשורת ולנעשה בדעת הקהל.
ועדת החוץ והביטחון מאשרת חקיקת משנה רחבה בתחומי הביטחון, גיוס חירום של כוח אדם, פעולות מיוחדות של שירות הביטחון הכללי, גיוס של ציוד לשעת חירום, היערכות העורף, ועוד. בכירי הממשל הישראלי בתחומי הביטחון, החוץ והמודיעין, ובהם ראש הממשלה, שר החוץ, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, ראש אגף המודיעין וראש המטה לביטחון לאומי – כל אלה מופיעים באופן קבוע בפני הוועדה.
יו"ר הוועדה נחשב לאחד האישים הבכירים במערכת הביטחון הישראלית והוא מדווח על מרבית פעילות מערכת הביטחון, מצב שהפך את התפקיד לאחד הנחשבים והנחשקים ביותר בכנסת.
דיוני מליאת הוועדה סודיים ובדרך כלל פרוטוקולים של הוועדה אינם מתפרסמים. לאחר מספר מקרים של הדלפות מדיוני הוועדה מחויבים כיום חבריה בהצהרה לשמירת סודיות. הדיונים אסורים לסיקור תקשורתי.
הגופים שהוועדה מפקחת על פעולתם הם משרד ראש הממשלה, כולל המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושירות הביטחון הכללי, משרד הביטחון, כולל צה"ל, המלמ"ב והתעשיות הביטחוניות, משרד החוץ, המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל, בהקשר הביטחוני בלבד, מטה לביטחון לאומי.
הגופים שבפיקוח ועדת המשנה לשירותים חשאיים (כולל אישור התקציבים שלהם) הם המודיעין הצבאי (אמ"ן, המודיעין בזרועות הים והאוויר, חיל האיסוף הקרבי), המוסד, שב"כ, המלמ"ב, המרכז למחקר מדיני במשרד החוץ, היועץ לענייני ערבים במפקדת תיאום הפעולות בשטחים, המזכיר המודיעיני לראש הממשלה. כללי הכנסת מחייבים את ועדת המשנה לקיים לפחות 32 פגישות בשנה, ובהן אחת עם ראש הממשלה, 4 סיורים במוסד ובשב"כ.
בתולדות הוועדה מוכרים כמה דו"חות מקיפים על סוגיות ביטחוניות מרכזיות. אחד הבולטים בהם הוא הדו"ח של הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק, שהוקמה על ידי יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יובל שטייניץ, להפקת לקחים והמלצות בעקבות כישלון קהילת המודיעין להעריך נכונה את הימצאותן של "יכולות אסורות" (טילי קרקע-קרקע ונשק בלתי קונבנציונלי) בידי עיראק בחודשים שקדמו למלחמת עיראק. עוד בטרם סיימה הוועדה את מלאכתה נתגלה כישלון נוסף של קהילת המודיעין, כאשר למדה משירותי מודיעין זרים על ניסיונה של מנהיג לוב, מועמר קדאפי, להשגת נשק גרעיני. הוועדה ערכה את הבדיקה היסודית ביותר של מערך המודיעין מאז ועדת אגרנט, שהוקמה על ידי הממשלה אחרי מלחמת יום הכיפורים.
הוועדה מתחה ביקורת חריפה על תפקוד קהילת המודיעין אל מול עיראק ולוב, בחלק הגלוי של הדו"ח, שפורסם לציבור בחודש מרץ 2004. בדו"ח זה הומלץ כי בתום רפורמה יכלול מערך המודיעין שלושה או ארבעה גופי מודיעין עצמאיים, וכן את המועצה לביטחון לאומי עם תחומי האחריות של כל אחד מהגופים:
אמ"ן - תחום אחריותו העיקרי הוא התרעה למלחמה על-פי יכולות ופיתוח היכולות וייצור מטרות במהלך מלחמה או עימות מוגבל.
המוסד - תחום אחריותו העיקרי, בנוסף לסיכול, הוא מודיעין מדיני-אסטרטגי, כולל יציבות משטרים, וכן מודיעין תעשייתי-מדעי-טכנולוגי וגרעיני, וכן טרור גלובלי.
השב"כ - תחום אחריותו העיקרי הוא ביטחון המדינה, מנגנוניה ואזרחיה, אל מול איומי טרור פלסטיני ואחר ואל מול חתרנות פנימית.
רשות סיגינטית - ("סיגינט" = SigInt = מודיעין אותות, כיום יחידה 8200) שתשרת את כלל השירותים בהתאם לעדיפויות שיקבעו על ידי הדרג המדיני.
המועצה לביטחון לאומי - שאמונה על גיבוש הערכת המצב הלאומית לאור תמונת המודיעין הכוללת, והכנת דרכי פעולה אפשריות מדיניות וביטחוניות כמענה.
ההמלצה על הקמת רשות סיגינט מרכזית לא מומשה. ההגדרות של שאר גורמי קהילת המודיעין נותרו כשהיו.
***
תודה לאתר הכנסת
בט"ו בשבט הקרוב נציין 70 שנה להקמת הכנסת. הגוף המטפל בכנסת בנושאי ביטחון יותר מכל הוא ועדת החוץ והביטחון. תזכורת על תפקידה כיום ובעבר בטור השבועי של אפרים לפיד
ועחו"ב בהרכבה הראשון 1949 בראשות ח"כ מאיר ארגוב (צילום: טדי בראונר, אוסף התצלומים הלאומי)
ארבע רשויות אזרחיות מפקחות על הממסד הביטחוני של ישראל – הכנסת (המחוקקת), הממשלה (המבצעת), בתי המשפט (השופטת) והמבקרת (מבקר המדינה). הכנסת מפקחת על הצבא במליאה ובוועדות והעיקרית והחשובה בהן היא ועדת החוץ והביטחון (ועחו"ב). סעיף 13 (א) (4) לתקנון הכנסת קובע שתחומי עיסוקה הם מדיניות החוץ של מדינת ישראל, כוחותיה המזוינים וביטחונה. מתפקידה של הוועדה לבצע חקיקה בנושאי חוץ וביטחון, וכן לפקח ולבקר את משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ולאשר את סעיפי תקציביהם.
על פי הנוהג, ניתן ייצוג שווה יחסית לקואליציה ולאופוזיציה ומוענקת עדיפות למינוי חברי כנסת עם ידע ביטחוני מוקדם, משירות או מכהונה מיניסטריאלית. מרבית פעילות הוועדה מתנהלת בוועדות המשנה שלה, כאשר מליאת הוועדה משמשת לרוב כבימה תקשורתית של ראשי מערכת הביטחון. בדיוני ועדות המשנה מתקיים הפיקוח הממשי של הכנסת. חברי הוועדה יכולים לראות תמונה כוללת על הנעשה בצבא לאורך זמן ולהיות קשובים יותר למידע בתקשורת ולנעשה בדעת הקהל.
ועדת החוץ והביטחון מאשרת חקיקת משנה רחבה בתחומי הביטחון, גיוס חירום של כוח אדם, פעולות מיוחדות של שירות הביטחון הכללי, גיוס של ציוד לשעת חירום, היערכות העורף, ועוד. בכירי הממשל הישראלי בתחומי הביטחון, החוץ והמודיעין, ובהם ראש הממשלה, שר החוץ, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, ראש אגף המודיעין וראש המטה לביטחון לאומי – כל אלה מופיעים באופן קבוע בפני הוועדה.
יו"ר הוועדה נחשב לאחד האישים הבכירים במערכת הביטחון הישראלית והוא מדווח על מרבית פעילות מערכת הביטחון, מצב שהפך את התפקיד לאחד הנחשבים והנחשקים ביותר בכנסת.
דיוני מליאת הוועדה סודיים ובדרך כלל פרוטוקולים של הוועדה אינם מתפרסמים. לאחר מספר מקרים של הדלפות מדיוני הוועדה מחויבים כיום חבריה בהצהרה לשמירת סודיות. הדיונים אסורים לסיקור תקשורתי.
הגופים שהוועדה מפקחת על פעולתם הם משרד ראש הממשלה, כולל המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושירות הביטחון הכללי, משרד הביטחון, כולל צה"ל, המלמ"ב והתעשיות הביטחוניות, משרד החוץ, המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל, בהקשר הביטחוני בלבד, מטה לביטחון לאומי.
הגופים שבפיקוח ועדת המשנה לשירותים חשאיים (כולל אישור התקציבים שלהם) הם המודיעין הצבאי (אמ"ן, המודיעין בזרועות הים והאוויר, חיל האיסוף הקרבי), המוסד, שב"כ, המלמ"ב, המרכז למחקר מדיני במשרד החוץ, היועץ לענייני ערבים במפקדת תיאום הפעולות בשטחים, המזכיר המודיעיני לראש הממשלה. כללי הכנסת מחייבים את ועדת המשנה לקיים לפחות 32 פגישות בשנה, ובהן אחת עם ראש הממשלה, 4 סיורים במוסד ובשב"כ.
בתולדות הוועדה מוכרים כמה דו"חות מקיפים על סוגיות ביטחוניות מרכזיות. אחד הבולטים בהם הוא הדו"ח של הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק, שהוקמה על ידי יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יובל שטייניץ, להפקת לקחים והמלצות בעקבות כישלון קהילת המודיעין להעריך נכונה את הימצאותן של "יכולות אסורות" (טילי קרקע-קרקע ונשק בלתי קונבנציונלי) בידי עיראק בחודשים שקדמו למלחמת עיראק. עוד בטרם סיימה הוועדה את מלאכתה נתגלה כישלון נוסף של קהילת המודיעין, כאשר למדה משירותי מודיעין זרים על ניסיונה של מנהיג לוב, מועמר קדאפי, להשגת נשק גרעיני. הוועדה ערכה את הבדיקה היסודית ביותר של מערך המודיעין מאז ועדת אגרנט, שהוקמה על ידי הממשלה אחרי מלחמת יום הכיפורים.
הוועדה מתחה ביקורת חריפה על תפקוד קהילת המודיעין אל מול עיראק ולוב, בחלק הגלוי של הדו"ח, שפורסם לציבור בחודש מרץ 2004. בדו"ח זה הומלץ כי בתום רפורמה יכלול מערך המודיעין שלושה או ארבעה גופי מודיעין עצמאיים, וכן את המועצה לביטחון לאומי עם תחומי האחריות של כל אחד מהגופים:
אמ"ן - תחום אחריותו העיקרי הוא התרעה למלחמה על-פי יכולות ופיתוח היכולות וייצור מטרות במהלך מלחמה או עימות מוגבל.
המוסד - תחום אחריותו העיקרי, בנוסף לסיכול, הוא מודיעין מדיני-אסטרטגי, כולל יציבות משטרים, וכן מודיעין תעשייתי-מדעי-טכנולוגי וגרעיני, וכן טרור גלובלי.
השב"כ - תחום אחריותו העיקרי הוא ביטחון המדינה, מנגנוניה ואזרחיה, אל מול איומי טרור פלסטיני ואחר ואל מול חתרנות פנימית.
רשות סיגינטית - ("סיגינט" = SigInt = מודיעין אותות, כיום יחידה 8200) שתשרת את כלל השירותים בהתאם לעדיפויות שיקבעו על ידי הדרג המדיני.
המועצה לביטחון לאומי - שאמונה על גיבוש הערכת המצב הלאומית לאור תמונת המודיעין הכוללת, והכנת דרכי פעולה אפשריות מדיניות וביטחוניות כמענה.
ההמלצה על הקמת רשות סיגינט מרכזית לא מומשה. ההגדרות של שאר גורמי קהילת המודיעין נותרו כשהיו.
***
תודה לאתר הכנסת
