סוכנות החלל יחד עם רשות החדשנות דוחפות לאקו-סיסטם של חברות הזנק בתחום החלל

משרד המדע באמצעות סוכנות החלל יחד עם רשות החדשנות פועלים בשנים האחרונות במטרה להקים בישראל אקו סיסטם של תעשיית חלל. בחמש - שש השנים האחרונות הושקע סדר גודל של כ 100 מיליון ש"ח בקידום חברות חלל צעירות. כך מסביר אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע בראיון טלפוני לישראל דיפנס.

בימים האחרונים פורסם קול קורא נוסף למסלול מעודד מו"פ למציאת פתרונות טכנולוגיים בתחומי החלל השונים. מטרתו - עידוד מחקר ופיתוח למציאת פתרונות טכנולוגיים בתחומי החלל השונים.  הוא מיועד לפיתוחים בתחומי לוויינים, תחנות קרקע, שידור נתונים מלוויינים, מכשור וציוד לכיול ובדיקה של מוצרים ומוצרים בתחומי החלל המיועדים לפעולה בסביבת חלל או להתקנה במערכות חלל.

המסלול פונה לכל חברה. כזו עם מחזור גדול או שווה ל 100 מיליון דולר או כזו שמחזורה השנתי קטן מ 100 מיליון דולר. עם זאת , מציינים בסוכנות החלל שהמטרה היא בעיקר לקדם חברות צעירות חדשות בתחום. נזכיר כי פרסום של הסוכנות מחודש דצמבר האחרון חושף כי 18 סטארטאפים וחברות קטנות צמחו בשנים האחרונות בתחום החלל.

כחלק מתהליך עידוד יזמים ויזמיות להיכנס לתחום החלל מקיימת סוכנות החלל הישראלית בשיתוף רשות החדשנות ואינקובטור חברות החלל של סוכנות החלל האירופית, סדנת יזמות חלל, אשר תתקיים בין 21 ל-28 בינואר, ובה יוכלו יזמים שאינם עוסקים בתחום החלל כיום, להבין סוגיות מפתח ומגמות חמות בתחום זה. בנוסף בכנס החלל ע"ש אילן רמון שיתקיים בסוף הסדנא, ב-29 בינואר,  יוכלו המשתתפים להיפגש עם בכירים בתחום החלל מהארץ והעולם כולל פגישות עם כמה מראשי סוכנויות החלל המובילות בעולם בהם בכירים מנאס"א, סוכנות החלל האירופית, סוכנות החלל הצרפתית והגרמנית.

"המטרה של המסלול היא הקמת מיזמים חדשים בתחום החלל. רוצים אקו סיסטם של חברות חלל ולא רק חברות חלל גדולות", מסביר בלסברגר. למרות הכיוון החיובי , עולה השאלה כיצד מביאים כסף מחו"ל לחברות הזנק בתחום החלל. בעוד בתחום הסייבר ישנן קרנות הון סיכון ורכישות ומיזוגים, בתחום החלל אלו כלי מימון פחות נפוצים. יתרה מכך, חברת הזנק בתחום החלל דורשת השקעה גדולה בהרבה מחברה מקבילה בתחום הסייבר כדי להגיע למוצר ראשוני שיאפשר לה להתרומם עסקית.

"חלק מהחברות שמקבלות מאיתנו סיוע כספי יש להן כבר משקיעים", מסביר בלסברגר. "בחלל ההשקעות יותר קשות מתחום הסייבר ולכן המעורבות הממשלתית הנדרשת מהותית. אם משקיע רואה שהחברה קיבלה כסף מהממשלה, יותר קל לו להשקיע בחברה."