על מה לא דיבר ראש אמ"ן? ולמה אמ"ן לא יכול להעריך מה שלא רציונלי. דעה
ראש אמ"ן, אלוף תמיר היימן, אמר בסקירה לשנת 2019 שלא צפויה מלחמה גדולה. עם זאת, האלוף התייחס רק לאיומים מצד איראן, חיזבאללה ואיראן. טורקיה, מצרים, הפלסטינים וירדן לא קיימות בסקירה לציבור. האם המעריך הלאומי חוטא בחטא הקונצנזוס?
עמי רוחקס דומבה
| 03/01/2019
https://youtu.be/vIqQaeDMAeE
ראש אמ"ן, אלוף תמיר היימן, עלה על הפודיום בועידת התחזיות של כלכליסט ל2019 ונתן סקירה בלמ"סית על הזירה המזרח תיכונית. כצפוי, ראש אמ"ן חזר והדגיש שלושה צירים מרכזיים המאפיינים את השיח המודיעיני בחודשים האחרונים - איראן (איך לא), חמאס וחיזבאללה. ראש אמ"ן אמר כי ההערכה המודיעינית לשנה הבאה היא כי הסיכוי למלחמה בקנה מידה גדול נותר נמוך. בהמשך, הגיעה הסתייגות שתמיד יש בלתי צפוי ולכן ההסתברות למלחמה קיימת. מבולבלים? ההסבר בהמשך.
המטרה: לא לטעות
ראוי לציין את הרטוריקה של המודיעין בצה"ל שמטרתה לא לטעות. מחד, אין הערכה למלחמה גדולה. מאידך, תיתכן תגובה לא צפויה של אחד משלושת הצירים הללו שיכולה להוביל למלחמה. במילים אחרות, אמ"ן משתמש ברטוריקה שאי אפשר לתפוס אותו בטעות. אם תהיה מלחמה - זה בגלל פעולה לא רציונלית של אויב. אם לא תהיה - אז זה מה שאמרה הערכת המודיעין.
אם נפרק את ההיגיון של האמירה, נראה כי יש בו משהו מוזר. ארגון מודיעין לא יכול לצפות ברבורים שחורים (אירועים לא צפויים) כי אחרת הם לא היו ברבורים שחורים והיה ניתן לצפות אותם. אז להגיד שאולי יקרה משהו לא צפוי היא לא הערכה שבשבילה צריך מלכתחילה ארגון מודיעין. במקרים כאלו, כל תשובה זוכה.
נקודה נוספת היא הבידול בין חשיבה רציונלית ללא רציונלית. נעזוב בצד את השיח האקדמי בנושא אם יש או אין חשיבה רציונלית בקרב בני אדם בכלל, ולצורך הדיון נניח שיש. אדם רציונלי מנהל סיכונים בתצורה הכוללת עקיבות פנימית כך שניתן להעריך את התנהגותו. אם מדובר בנסראללה, אז המודיעין מנסה לקחת את שכבות המידע שעוטפות אותו - הממד האישי, הארגוני, הסביבתי ועוד, ולאחר ניתוח, להעריך כיצד יפעל. כך לגבי כל הליך קבלת החלטות של אדם אותו רוצים לחקור. לעומת זאת, אדם לא רציונלי, הוא אדם שפועל ללא ניהול סיכונים כלל או מנהל סיכונים בצורה שאינה כוללת עקיבות פנימית. ולכן, הוא לא צפוי. אדם כזה מלכתחילה לא ניתן להעריך את מהלכיו.
לסיכום, אמ"ן (או כל ארגון ביון אחר בעולם) לא יכולים להעריך אנשים לא רציונלים או תהליכי קבלת החלטות לא רציונלים. ארגונים אלו יכולים להשתמש בשיטות שונות לצמצום האי ודאות. מודלים מתורת המשחקים כדי לנסות להקטין את חוסר הוודאות לגבי תרחישים לא רציונלים או שימוש בסימולטור להערכת הסתברות התממשות של התרחיש הקיצוני הכי גרוע. שוב, כל אלו בבחינת הימורים. ראינו מה קרה באביב הערבי, עליית דאעש או התמוטטות הצבא הסורי האימתני מול טויוטות עם מקלעים - אירועים שספק אם מישהו באמ"ן חזה אותם. (אם היו חוזים, היה צריך להיות שינוי בבניין כוח מול סוריה טרם עלייתו של דאעש. למשל. זה לא קרה).
מכאן, שההערכה היציבה היחידה שאמ"ן יכול לתת היא רק לגבי אנשים רציונלים. ולכן, כפי שאמר ראש אמ"ן בועידה, לא צפויה מלחמה גדולה. זו הערכה המקצועית היחידה של אמ"ן לשנת 2019 המסתמכת על ניתוח מודיעין קיים. בעיניים מקצועיות - אם תהיה מלחמה בקנה מידה גדול בשנה הבאה - אמ"ן טעה בהערכה שלו. זו המסקנה הלוגית הנכונה מהדברים של ראש אמ"ן.
מצרים, טורקיה, ירדן והסכם השלום שמקדם טראמפ
כאשר מקשיבים לראש אמ"ן כמעריך לאומי, יש לשים לב למה הוא לא אומר. אם איראן, חיזבאללה וחמאס הפכו למנטרה בשיח הביטחוני הישראלי, על מצרים, טורקיה, ירדן והסכם השלום עם הפלסטינים הוא לא מדבר. למרות שבמציאות מתרחשים תהליכים שיכולים לפגוש את צה"ל.
נתחיל במצרים. האביב הערבי ששטף את המדינה, הגיע לסיומו עם עליית סיסי לשלטון כגורם מייצב. לאחר קדנציה וחצי כנשיא, נראה שסיסי הולך לבסס את שלטונו לכל ימי חייו עם שינוי חוקה שצפוי בסוף 2019. בהיבט של הסכם השלום, כוחות צבא מצרים נכנסו לסיני באמתלה של מלחמה בדאעש, וסיסי משפץ בסיסים של חיל האוויר בסיני וגם בונה מנהרות רחבות מספיק מתחת לסואץ כדי לשנע כוחות צבא בעת הצורך. מעניין מול איזה אויב בונה סיסי את כוחו בסיני.
על פניו, למרות שינוי הסטטוס דה פקטו בסיני, מפרסומי עבר נראה כי היחסים הביטחוניים בין המדינות מצוינים. בעוד סיסי נכשל כבר מספר שנים ברצף לטהר את סיני מדאעש, נתניהו רמז שישראל היא זו שפועלת למניעת התבססות של הארגון בסיני. ניתן להבין מכך כי לישראל אינטרס בהצלחת סיסי בסיני. אבל אל תטעו בBFF.
על פי פרסומים מתחת לפני השטח צבא מצרים מתעצם, ומהר. נושאות מסוקים, מסוקים, מל"טים, צוללות, מערכות הגנה אווירית, אולי טנקים מתקדמים, מטוסי קרב חדישים, טילי שיוט בקרוב למטוסים, ועוד. סיסי מאיץ את התעצמות צבא מצרים בכסף סעודי, כאשר לא ברור מול איזה צבא. הרכש הצבאי שסיסי עושה אינו מיועד ללחימה בארגוני טרור, אלא בצבא של מדינה. שוב, מעניין איזו מדינה. דרך אגב, סיסי גם משפץ בסיסי חיל הים, ולא כי יש בים התיכון ארגוני טרור עם יכולות ימיות שמאיימים על מצרים.
בהיבט הטורקי, יחסי המסחר עם טורקיה מתנהלים בשגרה טובה. עם זאת, ארדואן מחליף מהלומות עם נתניהו ברשתות החברתיות באופן קבוע בתקופה האחרונה, כאשר הטונים גבוהים מאד ויש גם את נושא הובלת הגז לאירופה. ישראל חוברת עם יוון וקפריסין במהלך לעקוף את רכזת האנרגיה הטורקית. מהלך שצפוי לייצר מתח בין המדינות בשנים הקרובות. מבחינה צבאית, הצבא הטורקי מרכז כוחות בגבול עם סוריה כאשר הוא מתכוון, כך לפי הערכות, לעשות מבצע צבאי לכיבוש רצועת ביטחון בשטח הכורדי בצפון סוריה. טורקיה גם מפתחת את קשרי המסחר עם סוריה (מגיעים לכ-9 אחוזים ממחזור המסחר הסורי) כמהלך שמטרתו השגת השפעה בארמון אסד.
האלוף היימן לא הזכיר כלל את טורקיה. האם תרחיש שבו כוחות טורקיים נכנסים לצפון סוריה ומתקרבים לגבול הישראלי מצפון אינו כלול בהערכות אמ"ן ב2019? ומה עם תרחיש של קבוצות פרוקסי טורקיות בגבול הצפון שלנו? לא נכנס בהערכת המודיעין? כך גם לגבי הנוכחות המצרית בסיני והתעצמות הצבא המצרי. ייתכן ולא מדובר במהלכים שיובילו למלחמה, אך מדוע ראש אמ"ן התעלם מהם לחלוטין בסקירה לשנה הבאה?
ומה עם הסכם השלום שטראמפ צפוי לדחוף טרם הבחירות לקדנציה שניה ב2020? אמנם מדובר בתכנית סודית שמקדם קושנר מטעם טראמפ, אבל רמזים לגביה נזרקו לתקשורת. מדובר יהיה ככל הנראה בהסכם שיחייב את ישראל לויתורים קשים בעזה ויו"ש. נראה שטראמפ דחה את פרסום התכנית עד לבחירות אצלנו באפריל הקרוב, אבל חרב דמוקלס נשארת איתנו בהקשר זה גם ב2019. מדוע ראש אמ"ן לא התייחס לנושא זה בכלל?
לסיום, ירדן. האמריקאים נסוגים מסוריה לעירק, כאשר טראמפ רמז שהוא לא רוצה להיות השוטר של העולם. והוא בהחלט לא רוצה להיכנס לבחירות 2020 עם שתי מלחמות בסוריה ואפגניסטן. מה יהיה עם ירדן כאשר האמריקאים יצאו והאיראנים והעירקים יגבירו דומיננטיות בגבולותיה? גם לזה לא התייחס האלוף היימן.
לא מדברים על מה שלא נוח
אין ספק כי סקירת ראש אמ"ן לשנה הבאה בוועידת כלכליסט הייתה חלקית, אולי בכוונה תחילה. כאשר כל השיח הביטחוני בארץ מרוה"מ ומטה מרוכז רק באיראן וגרורותיה, למה שאמ"ן ידבר על נושאים אחרים? כאלו שלא נעים לדבר עליהם או כאלו שלא מתיישרים עם הקו של הממשלה?
נזכיר כי אמ"ן אינו גורם ממשלתי, אלא גורם מקצועי. זהו ארגון מודיעיני המופקד על הערכת האיומים הלאומית של ישראל. על כולם. ומכאן, יעשו טוב באמ"ן אם יחלקו עם הציבור הישראלי סקירה מלאה של המגמות מסביב לגבולות ישראל, ולא רק כאלו שרואים מלשכת רוה"מ. בסופו של דבר, אם ההערכה גורסת שאין סיכוי למלחמה בהיקף גדול, אז כל האיומים - כולל אלו מצד טורקיה, מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית - נכנסים לקטגוריה זו. בדיוק כמו איראן, חמאס וחיזבאללה.
ראש אמ"ן, אלוף תמיר היימן, אמר בסקירה לשנת 2019 שלא צפויה מלחמה גדולה. עם זאת, האלוף התייחס רק לאיומים מצד איראן, חיזבאללה ואיראן. טורקיה, מצרים, הפלסטינים וירדן לא קיימות בסקירה לציבור. האם המעריך הלאומי חוטא בחטא הקונצנזוס?
https://youtu.be/vIqQaeDMAeE
ראש אמ"ן, אלוף תמיר היימן, עלה על הפודיום בועידת התחזיות של כלכליסט ל2019 ונתן סקירה בלמ"סית על הזירה המזרח תיכונית. כצפוי, ראש אמ"ן חזר והדגיש שלושה צירים מרכזיים המאפיינים את השיח המודיעיני בחודשים האחרונים - איראן (איך לא), חמאס וחיזבאללה. ראש אמ"ן אמר כי ההערכה המודיעינית לשנה הבאה היא כי הסיכוי למלחמה בקנה מידה גדול נותר נמוך. בהמשך, הגיעה הסתייגות שתמיד יש בלתי צפוי ולכן ההסתברות למלחמה קיימת. מבולבלים? ההסבר בהמשך.
המטרה: לא לטעות
ראוי לציין את הרטוריקה של המודיעין בצה"ל שמטרתה לא לטעות. מחד, אין הערכה למלחמה גדולה. מאידך, תיתכן תגובה לא צפויה של אחד משלושת הצירים הללו שיכולה להוביל למלחמה. במילים אחרות, אמ"ן משתמש ברטוריקה שאי אפשר לתפוס אותו בטעות. אם תהיה מלחמה - זה בגלל פעולה לא רציונלית של אויב. אם לא תהיה - אז זה מה שאמרה הערכת המודיעין.
אם נפרק את ההיגיון של האמירה, נראה כי יש בו משהו מוזר. ארגון מודיעין לא יכול לצפות ברבורים שחורים (אירועים לא צפויים) כי אחרת הם לא היו ברבורים שחורים והיה ניתן לצפות אותם. אז להגיד שאולי יקרה משהו לא צפוי היא לא הערכה שבשבילה צריך מלכתחילה ארגון מודיעין. במקרים כאלו, כל תשובה זוכה.
נקודה נוספת היא הבידול בין חשיבה רציונלית ללא רציונלית. נעזוב בצד את השיח האקדמי בנושא אם יש או אין חשיבה רציונלית בקרב בני אדם בכלל, ולצורך הדיון נניח שיש. אדם רציונלי מנהל סיכונים בתצורה הכוללת עקיבות פנימית כך שניתן להעריך את התנהגותו. אם מדובר בנסראללה, אז המודיעין מנסה לקחת את שכבות המידע שעוטפות אותו - הממד האישי, הארגוני, הסביבתי ועוד, ולאחר ניתוח, להעריך כיצד יפעל. כך לגבי כל הליך קבלת החלטות של אדם אותו רוצים לחקור. לעומת זאת, אדם לא רציונלי, הוא אדם שפועל ללא ניהול סיכונים כלל או מנהל סיכונים בצורה שאינה כוללת עקיבות פנימית. ולכן, הוא לא צפוי. אדם כזה מלכתחילה לא ניתן להעריך את מהלכיו.
לסיכום, אמ"ן (או כל ארגון ביון אחר בעולם) לא יכולים להעריך אנשים לא רציונלים או תהליכי קבלת החלטות לא רציונלים. ארגונים אלו יכולים להשתמש בשיטות שונות לצמצום האי ודאות. מודלים מתורת המשחקים כדי לנסות להקטין את חוסר הוודאות לגבי תרחישים לא רציונלים או שימוש בסימולטור להערכת הסתברות התממשות של התרחיש הקיצוני הכי גרוע. שוב, כל אלו בבחינת הימורים. ראינו מה קרה באביב הערבי, עליית דאעש או התמוטטות הצבא הסורי האימתני מול טויוטות עם מקלעים - אירועים שספק אם מישהו באמ"ן חזה אותם. (אם היו חוזים, היה צריך להיות שינוי בבניין כוח מול סוריה טרם עלייתו של דאעש. למשל. זה לא קרה).
מכאן, שההערכה היציבה היחידה שאמ"ן יכול לתת היא רק לגבי אנשים רציונלים. ולכן, כפי שאמר ראש אמ"ן בועידה, לא צפויה מלחמה גדולה. זו הערכה המקצועית היחידה של אמ"ן לשנת 2019 המסתמכת על ניתוח מודיעין קיים. בעיניים מקצועיות - אם תהיה מלחמה בקנה מידה גדול בשנה הבאה - אמ"ן טעה בהערכה שלו. זו המסקנה הלוגית הנכונה מהדברים של ראש אמ"ן.
מצרים, טורקיה, ירדן והסכם השלום שמקדם טראמפ
כאשר מקשיבים לראש אמ"ן כמעריך לאומי, יש לשים לב למה הוא לא אומר. אם איראן, חיזבאללה וחמאס הפכו למנטרה בשיח הביטחוני הישראלי, על מצרים, טורקיה, ירדן והסכם השלום עם הפלסטינים הוא לא מדבר. למרות שבמציאות מתרחשים תהליכים שיכולים לפגוש את צה"ל.
נתחיל במצרים. האביב הערבי ששטף את המדינה, הגיע לסיומו עם עליית סיסי לשלטון כגורם מייצב. לאחר קדנציה וחצי כנשיא, נראה שסיסי הולך לבסס את שלטונו לכל ימי חייו עם שינוי חוקה שצפוי בסוף 2019. בהיבט של הסכם השלום, כוחות צבא מצרים נכנסו לסיני באמתלה של מלחמה בדאעש, וסיסי משפץ בסיסים של חיל האוויר בסיני וגם בונה מנהרות רחבות מספיק מתחת לסואץ כדי לשנע כוחות צבא בעת הצורך. מעניין מול איזה אויב בונה סיסי את כוחו בסיני.
על פניו, למרות שינוי הסטטוס דה פקטו בסיני, מפרסומי עבר נראה כי היחסים הביטחוניים בין המדינות מצוינים. בעוד סיסי נכשל כבר מספר שנים ברצף לטהר את סיני מדאעש, נתניהו רמז שישראל היא זו שפועלת למניעת התבססות של הארגון בסיני. ניתן להבין מכך כי לישראל אינטרס בהצלחת סיסי בסיני. אבל אל תטעו בBFF.
על פי פרסומים מתחת לפני השטח צבא מצרים מתעצם, ומהר. נושאות מסוקים, מסוקים, מל"טים, צוללות, מערכות הגנה אווירית, אולי טנקים מתקדמים, מטוסי קרב חדישים, טילי שיוט בקרוב למטוסים, ועוד. סיסי מאיץ את התעצמות צבא מצרים בכסף סעודי, כאשר לא ברור מול איזה צבא. הרכש הצבאי שסיסי עושה אינו מיועד ללחימה בארגוני טרור, אלא בצבא של מדינה. שוב, מעניין איזו מדינה. דרך אגב, סיסי גם משפץ בסיסי חיל הים, ולא כי יש בים התיכון ארגוני טרור עם יכולות ימיות שמאיימים על מצרים.
בהיבט הטורקי, יחסי המסחר עם טורקיה מתנהלים בשגרה טובה. עם זאת, ארדואן מחליף מהלומות עם נתניהו ברשתות החברתיות באופן קבוע בתקופה האחרונה, כאשר הטונים גבוהים מאד ויש גם את נושא הובלת הגז לאירופה. ישראל חוברת עם יוון וקפריסין במהלך לעקוף את רכזת האנרגיה הטורקית. מהלך שצפוי לייצר מתח בין המדינות בשנים הקרובות. מבחינה צבאית, הצבא הטורקי מרכז כוחות בגבול עם סוריה כאשר הוא מתכוון, כך לפי הערכות, לעשות מבצע צבאי לכיבוש רצועת ביטחון בשטח הכורדי בצפון סוריה. טורקיה גם מפתחת את קשרי המסחר עם סוריה (מגיעים לכ-9 אחוזים ממחזור המסחר הסורי) כמהלך שמטרתו השגת השפעה בארמון אסד.
האלוף היימן לא הזכיר כלל את טורקיה. האם תרחיש שבו כוחות טורקיים נכנסים לצפון סוריה ומתקרבים לגבול הישראלי מצפון אינו כלול בהערכות אמ"ן ב2019? ומה עם תרחיש של קבוצות פרוקסי טורקיות בגבול הצפון שלנו? לא נכנס בהערכת המודיעין? כך גם לגבי הנוכחות המצרית בסיני והתעצמות הצבא המצרי. ייתכן ולא מדובר במהלכים שיובילו למלחמה, אך מדוע ראש אמ"ן התעלם מהם לחלוטין בסקירה לשנה הבאה?
ומה עם הסכם השלום שטראמפ צפוי לדחוף טרם הבחירות לקדנציה שניה ב2020? אמנם מדובר בתכנית סודית שמקדם קושנר מטעם טראמפ, אבל רמזים לגביה נזרקו לתקשורת. מדובר יהיה ככל הנראה בהסכם שיחייב את ישראל לויתורים קשים בעזה ויו"ש. נראה שטראמפ דחה את פרסום התכנית עד לבחירות אצלנו באפריל הקרוב, אבל חרב דמוקלס נשארת איתנו בהקשר זה גם ב2019. מדוע ראש אמ"ן לא התייחס לנושא זה בכלל?
לסיום, ירדן. האמריקאים נסוגים מסוריה לעירק, כאשר טראמפ רמז שהוא לא רוצה להיות השוטר של העולם. והוא בהחלט לא רוצה להיכנס לבחירות 2020 עם שתי מלחמות בסוריה ואפגניסטן. מה יהיה עם ירדן כאשר האמריקאים יצאו והאיראנים והעירקים יגבירו דומיננטיות בגבולותיה? גם לזה לא התייחס האלוף היימן.
לא מדברים על מה שלא נוח
אין ספק כי סקירת ראש אמ"ן לשנה הבאה בוועידת כלכליסט הייתה חלקית, אולי בכוונה תחילה. כאשר כל השיח הביטחוני בארץ מרוה"מ ומטה מרוכז רק באיראן וגרורותיה, למה שאמ"ן ידבר על נושאים אחרים? כאלו שלא נעים לדבר עליהם או כאלו שלא מתיישרים עם הקו של הממשלה?
נזכיר כי אמ"ן אינו גורם ממשלתי, אלא גורם מקצועי. זהו ארגון מודיעיני המופקד על הערכת האיומים הלאומית של ישראל. על כולם. ומכאן, יעשו טוב באמ"ן אם יחלקו עם הציבור הישראלי סקירה מלאה של המגמות מסביב לגבולות ישראל, ולא רק כאלו שרואים מלשכת רוה"מ. בסופו של דבר, אם ההערכה גורסת שאין סיכוי למלחמה בהיקף גדול, אז כל האיומים - כולל אלו מצד טורקיה, מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית - נכנסים לקטגוריה זו. בדיוק כמו איראן, חמאס וחיזבאללה.
