הפרטת תעשייה אווירית? כנראה לא בקרוב
אם התהליך יתקדם באופן מעשי, זה יקרה רק אחרי הבחירות. לא ברור מי מרוויח מהפרחת בלונים בתקשורת, אולם לפניו שתי משוכות עיקריות - וועד העובדים ומלמ"ב
עמי רוחקס דומבה
| 13/12/2018
צילום: כפיר זיו
פרסום בכלכליסט של גולן חזני חשף כי נתניהו הורה למנכ"ל משרד הביטחון ולמנהל רשות החברות הממשלתיות לקדם את הנפקתן של רבע ממניות התעשייה האווירית. "בשבועיים האחרונים החלו נציגים של התעשייה האווירית ומשרד הביטחון לדון בגיבושו של מתווה", נכתב בכתבה.
למרות הדברים, עולה השאלה כיצד המדינה תוכל להפריט את התעשייה האווירית ללא הוצאת החלקים המסווגים לחברה תחת שליטת המדינה, באותו מתווה שבו הוקמה חברת "תומר" לקראת הפרטת תעש. החשש העיקרי של מלמ"ב הוא סביב רכישת מניות בידי גורם זר שתתיר לו גישה למידע מסווג של החברה.
בהקשר נושא זה, ראוי לשים לב לסעיף 59ח בחוק החברות הממשלתיות. סעיף קטן 5: "מניעת היווצרות של עמדת השפעה על החברה, של גורמים עוינים או של גורמים העלולים לפגוע בביטחון המדינה או בענייני חוץ שלה." סעיף קטן 6: "מניעת חשיפה או גילוי של מידע סודי, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של המדינה."
כדי ליישם את הסעיף, המדינה צריכה להוציא צו הקובע את האינטרס החיוני של המדינה. תוכן צו כזה יהיה צריך להופיע בתשקיף. לפי סעיף עוקב (59י) סעיף קטן 1 "לא יחזיק אדם אמצעי שליטה או השפעה ניכרת, בחברה, מסוגים ובשיעורים שייקבעו בצו, בלא אישור מראש מאת השרים ובתנאים שיקבעו."
הממשלה גם רשאית להטיל בצו חובת סיווג ביטחוני לכל בעל תפקיד בחברה. כלומר, קניתם מניות ורציתם למנות דירקטור בחברה? תצטרכו סיווג ביטחוני של השב"כ. כמובן עולה השאלה עד כמה מניות תעשייה אווירית יהיו אטרקטיביות למשקיעים זרים במידה ויהיו כל כך הרבה הגבלות. אלביט מראש דאגה שיוציאו את כל החלקים המסווגים כדי לא להקשות על מכירת מניות החברה. יתרה מכך, במציאות הנוכחית שכל אחד יכול למנף את הרשתות החברתיות, משקיע זר יכול בקלות לייצר לחץ על מדינת ישראל באמצעות הדלפות לגבי איסורים כאלו ואחרים שהונחתו עליו.
בתעשייה אווירית לא מתייחסים לנושא בכלל באופן רשמי. לפי כלכליסט, החיתום יופקד בידי משרד עורכי הדין הנוכחי של החברה, גולדפרב־זליגמן. עם זאת, לרוב, חברת החיתום לוקחת אחוזים, ולכן גם מינוי חברת חיתום כעת אינו מעיד בהכרח על התקדמות משמעותית בתהליך מאז 2014. ליו"ר החברה, הראל לוקר, יש משוכה עיקרית שנקראת ועד עובדים. משקיעים זרים שירצו לקנות את מניות החברה סביר להניח שלא יהיו מוכנים לקבל מצבת עובדים קשיחה שאינה תואמת את הביצועים העסקיים של החברה.
לפי כלכליסט, בעקבות הפרסום, הוציא מזכיר ארגון העובדים, יאיר כץ, מכתב לעובדים ובו כתב כי "ארגון העובדים אינו שותף למהלך, אינו מעורב בו ולא ייתן להובלת מהלכים חד צדדיים. הסכמי העבודה בתעשייה האווירית הינם ברורים. תהליך בעל משמעות כה גדולה לעובדים לא ייצא לפועל ללא הסכמת ארגון העובדים. עד כה לא פנה לארגון העובדים כל גורם לניהול מו"מ בנושא".
לסיכום, למרות הפרסומים, ככל הנראה הדרך להפרטת תעשייה אווירית עדיין רחוקה. נזכיר כי ברקע הדיבורים על הקדמת הבחירות לחודש פברואר או מאי, כך שסביר להניח כי לפני הבחירות אף פוליטיקאי בליכוד לא יהיה מוכן להיכנס למלחמה עם הוועד ולא עם הסתדרות העובדים. אם התהליך יתקדם באופן מעשי, זה יקרה רק אחרי הבחירות. לא ברור מי מרוויח מהפרחת בלונים בתקשורת בהקשר זה, אולם הוא לפניו שתי משוכות עיקריות - וועד העובדים ומלמ"ב.
אם התהליך יתקדם באופן מעשי, זה יקרה רק אחרי הבחירות. לא ברור מי מרוויח מהפרחת בלונים בתקשורת, אולם לפניו שתי משוכות עיקריות - וועד העובדים ומלמ"ב
צילום: כפיר זיו
פרסום בכלכליסט של גולן חזני חשף כי נתניהו הורה למנכ"ל משרד הביטחון ולמנהל רשות החברות הממשלתיות לקדם את הנפקתן של רבע ממניות התעשייה האווירית. "בשבועיים האחרונים החלו נציגים של התעשייה האווירית ומשרד הביטחון לדון בגיבושו של מתווה", נכתב בכתבה.
למרות הדברים, עולה השאלה כיצד המדינה תוכל להפריט את התעשייה האווירית ללא הוצאת החלקים המסווגים לחברה תחת שליטת המדינה, באותו מתווה שבו הוקמה חברת "תומר" לקראת הפרטת תעש. החשש העיקרי של מלמ"ב הוא סביב רכישת מניות בידי גורם זר שתתיר לו גישה למידע מסווג של החברה.
בהקשר נושא זה, ראוי לשים לב לסעיף 59ח בחוק החברות הממשלתיות. סעיף קטן 5: "מניעת היווצרות של עמדת השפעה על החברה, של גורמים עוינים או של גורמים העלולים לפגוע בביטחון המדינה או בענייני חוץ שלה." סעיף קטן 6: "מניעת חשיפה או גילוי של מידע סודי, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של המדינה."
כדי ליישם את הסעיף, המדינה צריכה להוציא צו הקובע את האינטרס החיוני של המדינה. תוכן צו כזה יהיה צריך להופיע בתשקיף. לפי סעיף עוקב (59י) סעיף קטן 1 "לא יחזיק אדם אמצעי שליטה או השפעה ניכרת, בחברה, מסוגים ובשיעורים שייקבעו בצו, בלא אישור מראש מאת השרים ובתנאים שיקבעו."
הממשלה גם רשאית להטיל בצו חובת סיווג ביטחוני לכל בעל תפקיד בחברה. כלומר, קניתם מניות ורציתם למנות דירקטור בחברה? תצטרכו סיווג ביטחוני של השב"כ. כמובן עולה השאלה עד כמה מניות תעשייה אווירית יהיו אטרקטיביות למשקיעים זרים במידה ויהיו כל כך הרבה הגבלות. אלביט מראש דאגה שיוציאו את כל החלקים המסווגים כדי לא להקשות על מכירת מניות החברה. יתרה מכך, במציאות הנוכחית שכל אחד יכול למנף את הרשתות החברתיות, משקיע זר יכול בקלות לייצר לחץ על מדינת ישראל באמצעות הדלפות לגבי איסורים כאלו ואחרים שהונחתו עליו.
בתעשייה אווירית לא מתייחסים לנושא בכלל באופן רשמי. לפי כלכליסט, החיתום יופקד בידי משרד עורכי הדין הנוכחי של החברה, גולדפרב־זליגמן. עם זאת, לרוב, חברת החיתום לוקחת אחוזים, ולכן גם מינוי חברת חיתום כעת אינו מעיד בהכרח על התקדמות משמעותית בתהליך מאז 2014. ליו"ר החברה, הראל לוקר, יש משוכה עיקרית שנקראת ועד עובדים. משקיעים זרים שירצו לקנות את מניות החברה סביר להניח שלא יהיו מוכנים לקבל מצבת עובדים קשיחה שאינה תואמת את הביצועים העסקיים של החברה.
לפי כלכליסט, בעקבות הפרסום, הוציא מזכיר ארגון העובדים, יאיר כץ, מכתב לעובדים ובו כתב כי "ארגון העובדים אינו שותף למהלך, אינו מעורב בו ולא ייתן להובלת מהלכים חד צדדיים. הסכמי העבודה בתעשייה האווירית הינם ברורים. תהליך בעל משמעות כה גדולה לעובדים לא ייצא לפועל ללא הסכמת ארגון העובדים. עד כה לא פנה לארגון העובדים כל גורם לניהול מו"מ בנושא".
לסיכום, למרות הפרסומים, ככל הנראה הדרך להפרטת תעשייה אווירית עדיין רחוקה. נזכיר כי ברקע הדיבורים על הקדמת הבחירות לחודש פברואר או מאי, כך שסביר להניח כי לפני הבחירות אף פוליטיקאי בליכוד לא יהיה מוכן להיכנס למלחמה עם הוועד ולא עם הסתדרות העובדים. אם התהליך יתקדם באופן מעשי, זה יקרה רק אחרי הבחירות. לא ברור מי מרוויח מהפרחת בלונים בתקשורת בהקשר זה, אולם הוא לפניו שתי משוכות עיקריות - וועד העובדים ומלמ"ב.
