מדוע קטאר משלמת לחמאס, ואיך הצליחה ישראל להכניס את הרשות הפלסטינית תחת החקיקה למניעת מימון טרור

קטאר העבירה תשלום שני לחמאס כחלק מהסכם הרגיעה עם ישראל. התפקיד שקטאר ממלאת כמעבירת כספים בהסכם הרגיעה נובע מהחקיקה למניעת מימון טרור המחייבת את ישראל והרשות הפלסטינית

התשלום של קטאר במזוודות מזומנים לחמאס בעזה הוא ביטוי למגבלות החקיקה למניעת מימון טרור שמקודמת בעולם המערבי על ידי קרן המטבע. כדי להבין את הטענה לגבי המקרה הישראלי, ולענות על השאלה מדוע ישראל לא יכולה להעביר כסף לחמאס וגם לא הרשות הפלסטינית, יש צורך להבהיר את השינוי שחל לאחרונה במסלקה הישראלית עליה מנצח בנק ישראל.

הסכמי פריז

הסיפור מתחיל אי שם בהסכמי פריז בשנת 1994. ישראל לא רצתה לתת לרשות הפלסטינית עצמאות כלכלית כדי למנוע לגיטימציה להקמת מדינה פלסטינית, ולכן ההחלטה (סעיף 4) קבעה כי ישראל תגבה עבור הרשות את כספי המיסים במעברי הגבול, ואת הכספים תעביר לרשות. העברות הכספים יהיו באמצעות המסלקה הישראלית שמנוהלת על ידי בנק ישראל, כאשר לבנקים הפלסטינים יהיה בנק ישראלי מייצג (גוף מייצג במסלקה).

הארכיטקטורה הזו של העברת כספים לרשות עבדה טוב. ישראל הייתה עם היד על הברז של הכסף, הרשות מבחינתה הבינה שעליה באלימות תביא לירידה בהעברת הכספים, והכל התנהל לפי רצון ירושלים. הבעיה התחילה כאשר חמאס השתלט על עזה ב2007. חמאס , בשונה מהרשות, הוא גוף טרור מוצהר, ואינו עבר הליך הלבנה על ידי ירושלים וווישינגטון כפי שאש"ף עבר בהסכמי אוסלו - מארגון טרור לכסות רשות מדינית. וישראל הרי לא מדברת עם חמאס, אז גם לא משלמת לו.

אז בפועל, הכספים עברו לרשות והיא זו ששילמה לחמאס את המשכורות במהלך השנים. אבל מה קורה שיש מלחמה פנימית בין אש"ף לחמאס? הרשות מפסיקה מימון לחמאס בעזה, וחמאס מצידו פונה לאלימות נגד ישראל. המשוואה ידועה. מבצע 'צוק איתן' פרץ בגלל כסף. כך גם כמעט פרץ לאחרונה מבצע נוסף בעזה, אילולא הפתרון שהציעה קטאר.

לתוך הסיפור נכנס שיקול נוסף והוא חקיקה עולמית שמקדם הבית הלבן וקרן המטבע נגד מימון טרור. הרעיון הוא שמדינה או יישות שתעביר כסף לארגון טרור מוצהר, יוטלו עליה סנקציות בינלאומיות בתחום הפיננסי. כאשר בנקים ישראלים שלקחו בעבר את התפקיד של מייצגי הבנקים הפלסטינים הבינו זאת, הם ביקשו לצאת מההסכם עם המדינה. זאת, למרות שמדובר בהסכם די רווחי (אחזקת כספים פלסטינים בבנקים ישראלים מאפשר השקעתם, ובנוסף גזירת עמלות על פעולות בחשבון).  למרות האינטרס העסקי, החשש מסנקציות בינלאומיות גבר, והממשלה נאלצה להקים חברה ממשלתית בשם "שירותי קורספונדנציה בע"מ". זה קרה באוקטובר האחרון.

מטרת החברה היא להחליף את הבנקים המסחריים בישראל כגורם מייצג של בנקים פלסטינים במסלקה הישראלית. "תפקיד החברה הממשלתית הוא מתן שירותי ייצוג למערכת הבנקאות הפלסטינית במערך התשלומים בישראל באמצעות הרשות המוניטרית הפלסטינית, בכל הקשור להוראות תשלום והעברות כספים בשקלים חדשים. בנוסף, החברה רשאית ליזום ולבצע כל פעולה נלווית הדרושה לה לביצוע תפקידה כאמור לעיל.", נכתב בפרסום של משרד המשפטים.  

"החלטת הממשלה התקבלה נוכח חשיבות המשך מתן שירותי קורספונדנציה לבנקים הפועלים בשטחי הרשות הפלסטינית באמצעות פתרון ארוך טווח, ולצורך צמצום סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, זאת בהמשך להחלטת וועדת השרים לענייני בטחון לאומי מחודש ינואר 2017 שעסקה בנושא זה. "

נחזור לעימות האחרון בגבול עזה. חמאס רצה כסף למשכורות. ישראל לא רצתה לתת כדי ללחוץ את חמאס במשא ומתן מאחורי הקלעים להרגעת הרוחות בגבול. התירוץ (שייתכן וגם נכון, לפחות חלקו) שהכסף ילך למימון חפירת מנהרות או מימון רכש / יצור אמל"ח. אבו מאזן ניצל את העימות חמאס - ישראל, וכדי לגרוף רווח פוליטי ביו"ש, אמר שאינו מוכן להעביר כסף לחמאס. בפועל, הוא גם לא ממש יכול. ההסכם שהתגבש מאחורי הקלעים בין ישראל, קרן המטבע, ארה"ב, אירופה והרשות הפלסטינית עיגן את המחויבות של הרשות הפלסטינית למניעת מימון טרור.

כלומר, אבו מאזן וישראל לא יכולים בפועל להעביר כסף לחמאס בעזה כדי למנוע התלקחות צבאית, גם אם מאוד רוצים. ההסכם שבגינו הוקמה חברת "שירותי קורספונדנציה בע"מ" כובל את הרשות לחוקי מניעת מימון טרור, אך מספק לה ביד השניה עצמאות לעבוד מול בנקים בחו"ל תחת מגבלה זו. במילים אחרות, נתנו לרשות 'גזר' שיעזור לה לבלוע את העובדה שהיא , כגוף טרור (אש"ף) , פועלת נגד מימון טרור. היות והשחיתות ברשות חוגגת, בכירי הרשות נהנים מהכסף, וישראל מקדמת את החנק על חמאס.

קטאר מתגייסת

אז איך בכל זאת פותרים את הבעיה הנקודתית שהתעוררה בעזה? חמאס רוצה כסף, וישראל והרשות לא יכולים להעביר לו. כאן נכנסת קטאר לתמונה. קטאר ידועה בתור גורם מגשר בין ארגוני טרור למדינות או אנשי עסקים בעולם שנקלעים למצבי כופר בעולם. חיפוש ברשת יעלה לא מעט סיפורים שמראים כיצד גורמים קטארים שימשו ערוץ לשחרור בני ערובה באמצעות תשלום לגורמי טרור.

הקטארים מבחינתם הסכימו להירתם למאמץ. לא מאהבת חמאס, אלא מאינטרסים שלהם מול ארה"ב וסעודיה. נזכיר כי מאז 2017 הקטארים נמצאים ב'סוג של' בידוד מדיני שהובילה סעודיה. המטרה בבידוד קטאר הוא לנתק אותה מאיראן. במקביל הקטארים רצו מטוסי F-15 מארה"ב. עסקה שקיבלה אישור ממחלקת המדינה בקיץ האחרון. איך ארה"ב מקדמת עסקה צבאית שלכאורה מאיימת על סעודיה בזמן שקטאר בבידוד? כנראה שמאחורי הקלעים סעודיה נתנה הסכמתה. שינוי הכיוון של סעודיה מקבל משנה תוקף עם התגייסות קטאר להרגעת המצב בעזה לאחרונה, למורת רוחה של איראן. במקביל, אמיר קטאר קיבל הזמנה מסעודיה להצטרף לכנס מדינות המפרץ.

נראה כי התשלום הקטארי היטיב עם ישראל בכך שהוא מנע עימות צבאי בעזה, היטיב עם קטאר שזכתה לנקודות זכות בסעודיה וארה"ב והיטיב עם סעודיה וארה"ב שרוצות להרחיק את קטאר מאיראן. ביום שישי האחרון נכנס התשלום השני מקטאר לעזה עבור משכורות לכ30000 מקבלי משכורת. "מקורות פלסטינים דיווחו כי תשלום יום שישי, בהיקף כ-15 מיליון דולר, הוא חלק מתרומה קטארית של 90 מיליון דולר שהחלה בחודש נובמבר, והיא אמורה להישלח לעזה במשך יותר משישה חודשים", כותבים בפרסום של middleeastmonitor.

בינתיים, נראה כי ישראל, סעודיה וארה"ב נתנו הסכמתם למימון טרור נקודתי (תשלומים לחמאס בעזה), על אף שבאפריל האחרון הנשיא טראמפ שיבח את קטאר על מניעת תשלום לטרור.  אין ספק כי טוב שיש מקום מידי פעם לצביעות בקהילה הבינלאומית , בעיקר אם מטרתה למנוע מלחמות.

אולי יעניין אותך גם