הדילמה של חיזבאללה

מבצע "מגן צפוני", אליו יצא צה"ל במטרה לחשוף ולהשמיד מנהרות טרור של חיזבאללה, מעמיד את ראשי הארגון בפני דילמה – כיצד להגיב. אל"מ (דימ') פסח מלובני מנסה לשרטט תמונת מצב

גבול ישראל לבנון (צילום: AP)

השימוש במרחב התת קרקעי לצרכים צבאיים וללחימה אינו חדש, וכבר במאה הקודמת עשו בו שימוש בחצי האי הקוריאני על ידי קוריאה הצפונית, שחפרה מנהרות לצרכי החדרת כוחות לשטח האויב (דרום קוריאה), הנקראות כיום מנהרות תקיפה, או התקפיות, בניגוד למנהרות הגנה, המיועדות להגן על לוחמים ואמצעי לחימה, בעיקר בעלי חשיבות אסטרטגית, כטילי קרקע-קרקע ונשק לא קונבנציונלי. גם בווייטנאם עשו כוחות הווייטקונג של הצפון שימוש רב במנהרות לקידום כוחותיה, בלחימתם נגד כוחות הדרום והכוחות האמריקאים שפעלו לצידם.

באזורנו נעשה שימוש בתחום זה לא רק על ידי החמאס, וכעת נחשף גם הסיפור של החיזבאללה, כי אם גם האופוזיציה בסוריה עשתה בכך שימוש, ותקפה יעדים שונים של הצבא הסורי, אליהם הגיעה דרך מנהרות שחפרו למטרה זו. כך עשו גם הכוחות החות'ים בתימן, הנלחמים נגד כוחות המשטר והכוחות הסעודים המסייעים להם, וזאת בסיוע אנשי חיזבאללה המומחים לדבר. כבר לפני מלחמת לבנון "השנייה" (2006) היה ידוע וברור שהחיזבאללה משתמש במנהור לצרכי הגנה של אנשיו וסוגי אמל"ח שונים (מה שקיבל את השם אצלנו "שמורות טבע"). נראה כי פעילות החמאס בעזה בתחום זה, ועידוד מצד האיראנים, הובילו גם את חיזבאללה לפתח אמצעי זה, כדי "להעביר את הלחימה" לשטח האויב, עיקרון חשוב במלחמה, בו נקט צה"ל בכל מלחמותיו, וזאת, לא רק באמצעות רקטות וטילים, כי אם גם ביבשה.

התוכניות למלחמה הבאה?

אם חשבנו עד כה כי מה שהפיץ חיזבאללה בשנים האחרונות, בעוד כוחותיו נלחמים בסוריה למען בן בריתם, בשאר אל-אסד, לפיה הם מתכוונים לחדור לגליל העליון ולהשתלט על יעדים שונים בו, וראינו בכך תעמולה ולוחמה פסיכולוגית גרידא, הרי שעתה מקבל גילויו של מערך המנהרות בגבול עם לבנון משמעות אחרת, הרבה יותר רצינית. הפעם יש בסיס מוצק לאיומים שהושמעו על ידי חיזבאללה ומנהיגו, נסראללה, ולידיעות שהתפרסמו, לאפשרות של מימוש אופציה כזאת.

כבר לפני למעלה מארבע שנים, התפרסם סרטון וידאו בערוץ אל-מיאדין הלבנוני (המקורב לחיזבאללה), ובאינטרנט, תחת הכותרת: "נשחרר את אל-בענה, דיר אל-אסד ומג'ד אל-כרום", המתייחס לתרחיש של כניסת כוחות חיזבאללה לעומק שטח ישראל, וזאת לכאורה בהתבסס על מחקרים בנושא שנעשו במערב, וגם הערכות ישראליות באותו עניין. בינואר 2015 התפרסם הסרטון פעם נוספת, ברשתות החברתיות, כשהפעם הוא מתורגם לעברית.

על-פי הסרטון מתכנן חיזבאללה, לחדור לשטח צפון ישראל באמצעות חמש קבוצות שהכין לצורך זה, המונות סך הכול כחמשת אלפים לוחמים, וזאת בשעה שאנשיו ימטירו על הערים והישובים שבצפון מאות רקטות וטילים. על פי תרחיש זה, תתבצע חדירת הכוחות לאורך כל הגבול עם לבנון, כאשר הקבוצה הראשונה אמורה להשתלט על נהריה. מהלך זה עשוי להסתייע גם על ידי כוחות קטנים שיחדרו דרך הים. הקבוצה השנייה תפעל לעבר שלומי, ואילו הקבוצה השלישית תפעל כדי להגיע לעומק, במיוחד לעבר (הכפרים הערביים) אל-בענה, דיר אל-אסד ומג'ד אל-כרום, כדי להשתלט על כביש מס' 85 (עכו-כרמיאל ומזרחה), דבר שיביא לניתוק הקשר בין הים התיכון לצפת והרי הגליל, יאבטח את כוחות החיזבאללה שהגיעו לנהריה ושלומי, ויסייע להם לעכב את תנועת הכוחות הישראליים שיגיעו מבסיסיהם שבעומק המדינה, וזאת על ידי ביצוע ירי כבד שיתבצע משלושת הכפרים הערבים האלה. הקבוצה הרביעית תפעל מדרום-מזרח לבקעת (ואדי) קדש, ותשתלט על הקיבוצים יפתח, מלכיה ומשגב עם, ובכך יתאפשר לה לבצע ירי מתוך מקומות אלה שבשטח ישראל על מרבית צפון הגליל. הקבוצה החמישית תשמש עתודה אסטרטגית לחיזבאללה.

אינני יודע אם סרטון זה מציג תרחיש מבצעי שכבר אז תוכנן על ידי חיזבאללה, שנועד להתבצע במקרה של פרוץ עימות חדש עם ישראל, בצד שיגור המוני של טילים ורקטות לעבר יעדים שונים בצפון, כמו גם בעומק ישראל, אך עצם פרסומו, ואפילו תחת כיסוי שהדבר מציג מחקרים והערכות שנעשו במערב ועל ידי ישראל, מצביעה כי האפשרות הזאת קיימת גם אצלם, ונראה כי חשיפת המנהרות על ידי צה"ל לאורך הגבול עם לבנון (דבר שידוע כבר לצה"ל מאז 2014, כפי שפורסם אתמול), רק מחזק את התחושה, כי יש להם גם תכנית וגם כוונה לבצע אותה, במידה ויחליטו כך.

מה יעשה חיזבאללה?

בצד עידוד אפשרי מצד איראן לממש תכנית כזאת כ"מעשה נקמה" על תקיפת היעדים האיראנים בסוריה על ידי ישראל, כפי שעלה מפרשנויות שונות אצלנו, צריך לזכור כי לחיזבאללה יש גם מספיק סיבות משל עצמו לפעול כך, וכי עדיין יש לו חשבון פתוח מולנו בשל אירועים שונים מהעבר, שכן עד כה לא פעל, או לא הצליח לפעול נגד יעדים ישראליים בתגובה לחיסול עימאד מורניה, "רמטכ"ל" החיזבאללה, ב- 2008, סמיר קונטאר ב-2015 ואחרים, וכן השמדת אמל"ח וציוד רב, שהיה אמור להגיע למחסניו בלבנון, לאחר שהובא מאיראן לסוריה, בתקיפות אוויריות. כל אלה מעשים המיוחסים לישראל.

עם זאת, ברקע לדברים עומד מצבו הנוכחי של הארגון, שכוחו נפגע בלחימה המתישה והממושכת בסוריה, בה איבד לפי הפרסומים כאלפיים לוחמים ומפקדים, וייתכן שהמספר אף גבוה יותר, אך מסיבות מובנות הוא לא מפורסם על ידו. הדבר גרם, ככל הנמסר, להתמרמרות רבה בקרב העדה השיעית בלבנון, התומכת בחיזבאללה, על כך שהיא לא מבינה למה היא צריכה לקבור את בניה שנפלו במלחמה לא להם, ולא להגנה על לבנון. נסראללה צריך להתמודד מול טענות אלה, ולהגנתו הוא והארגון מציגים כי לחימת הארגון בסוריה היא בבחינת הגנה על לבנון, כדי למנוע מהמדינה האסלאמית (דאעש) מלהשתלט עליה, כפי שראשיה הכריזו בזמנו לא אחת. עם זאת, יצוין כי כוחות חיזבאללה כמעט לא נלחמו בסוריה נגד כוחות דאעש, כי אם נגד כוחות האופוזיציה למשטר בסוריה, כג'בהת אל-נוצרה ואחרים.

לכך ניתן להוסיף את מעמדו של נסראללה והארגון בלבנון עצמה, המצויה במשבר פוליטי פנימי, בעיקר בגלל פעילות הארגון, וכן מעמדו האזורי והבינלאומי, שנפגע גם בשל פעילותו כעושה דברה של איראן באזור, גם במלחמה בתימן, ולא רק מולנו ובסוריה, וגם בפעילויות שלו שנחשפו, שכוונו לבצע פיגועים במקומות שונים בעולם.

ברקע גם ניתן לציין, על פי אחת הידיעות שהתקבלה ממקור טוב, את התחייבותו האישית של נסראללה והארגון בפני הרוסים, שניתנה בפגישה חשאית שקיים עימו סגן שר החוץ הרוסי, מיכאיל בוגדאנוב, באישון לילה במאי 2013, במקום מחבואו בבירות.    

דבר הפגישה פורסם על ידי בוגדאנוב, אשר מסר גם כי נסראללה העביר באמצעותו איגרת להנהגה בישראל, שהמסר שלה הוא, שכל עוד חיזבאללה עסוק בסוריה, אין לו כל כוונה לפעול נגד ישראל, וכי הגבול הדרומי של לבנון (קרי עם ישראל) יהיה "המקום השקט ביותר בעולם". אינני יכול לאמת את הדברים, אך המצב בשטח בגבול עם לבנון, מאז שחיזבאללה מעורב במלחמה בסוריה מוכיח את הדברים, הלכה למעשה, ולאו דווקא בשל ההרתעה הישראלית השוררת מאז מלחמת לבנון "השנייה" (2006).

הכרזתו של נסראללה בספטמבר 2018, כי למרות ההסכם שנעשה עם המורדים נגד המשטר הסורי באידליב, אין בכוונתו להחזיר את כוחותיו ללבנון, ובציטוט מפיו: "נישאר בסוריה אפילו לאחר ההסדר באידליב. נוכחותנו שם תלויה בצורך ובהסכמת ההנהגה הסורית". אמנם "סוריה בדרך לרגיעה משמעותית", אך "אף אחד לא יכול להכריח אותנו לצאת מסוריה. נישאר במדינה עד להודעה חדשה".

יצוין כי הדברים נאמרו יומיים אחרי התקיפה של חיל האוויר בלטקיה, שבצפון-מערב סוריה, שבה הושמדו מערכות מתקדמות, שלפי צה"ל היו אמורות לעבור לידי חיזבאללה בלבנון, ואשר במהלכה הופל המטוס הרוסי בטעות על ידי ההגנה האווירית הסורית. אמירה זו, שנאמרה לפני שנחשפה בתקשורת פעילות חיזבאללה בנושא המנהרות שבגבול הלבנוני, עשויה ליצור את הרושם כי הבטחתו לשמור על השקט בגבול זה תימשך, כל עוד נמצאים כוחותיו בסוריה, ואין הוא רוצה לפתוח ביזמתו בפעילות מבצעית כלשהי בגבול עם ישראל, אלא אם יתבקש הדבר, מה גם שברור לו שארגונו צריך תקופת שיקום והתארגנות מחדש לאחר לחימתו הקשה בסוריה, והאבדות הרבות שספג במהלכה.

חשיפת מבצע צה"ל לאיתור המנהרות ("מגן צפוני") מעמידה בפני נסראללה והנהגת חיזבאללה דילמה לא פשוטה, מעבר לעובדה שהארגון כנראה הופתע מהמהלך, והובך מהחשיפה. מצד אחד ריבונות לבנון עדיין לא הופרה, בעוד שריבונות ישראל הופרה על ידי מעשים אלו.

גיוס הקהילה הבינלאומית נגדו ונגד ממשלת לבנון, שמאפשרת לו לפעול באין מפריע בדרום המדינה, ומסכן בכך את לבנון ואת העם הלבנוני מפני תגובה צבאית ישראלית אפשרית, מגבילים מאוד, לדעתי, את חופש הפעולה שלו כנגד המהלך הזה לחיסול המנהרות, אלא אם יוכח אחרת, והוא יחזור להיות "הבריון השכונתי" בגיבוי איראני, דבר שסיכוייו לקרות לדעתי אינם רבים, לאור המציאות הנוכחית. ועוד לא הזכרנו את עמדת רוסיה בנושא, שהיא היום הריבון בפועל בזירה הצפונית, ועל פיה יישק דבר.

אכן עוד נכונו לנו ימים מעניינים, כפי שנאמר, מאחר ובמזרח התיכון אין רגע דל, ואויבינו ימשיכו לחרוש נגדנו מזימות, ואנחנו נסכלן.