נדרשת אסטרטגיה ישראלית להשמדת חיזבאללה

נדרשת אסטרטגיה ישראלית להשמדת חיזבאללה. אסטרטגיה זו תחייב מהלך צבאי ישראלי מקיף כנגד הארגון. עם זאת היא איננה מהלך אחד אלא רצף של החלטות אינטראקטיביות במשחק מרובה שחקנים. להצלחתה נדרשת ישראל לבצע מהלכים מקדימים מקיפים שיופעלו כנגד הארגון וכנגד מגוון התומכים בו. ראשית, בעוד ראשי הארגון צריכים לעמוד בפני איום תמידי ואמין לסיכולם, נדרשת ישראל להרחיב את מעגל ההשפעה ויכולת האיום כנגד תומכי חיזבאללה בלבנון באמצעות הפעלת מנופים על יכולת השתכרותם ואינטרסים נוספים שלהם. בתוכם, אנשי ממשל ופקידים בכירים המאפשרים את התעצמות הארגון או מסייעים לו וכן מערך התמיכה בארגון בקרב האוכלוסייה בדרום לבנון.
 
במקביל, נדרשת ישראל לייצר ולהפעיל מערך סייענים ומלשינים שבשל אידיאולוגיה המתנגדת לארגון או עבור אתנן כספי ימסרו לירושלים מידע על מערך אחסון האמל״ח של הארגון ואינטרסים נוספים שלו בלבנון ומחוצה לה – מידע שישמש את ישראל הן כאמצעי לחץ לצמצום פעולתו על הארגון בהווה והן כבנק מטרות במבצע צבאי ישראלי עתידי. מעגל ההשפעה כנגד אנשי מפתח התומכים או מסייעים לארגון נדרש להתרחב אל מחוץ לגבולות לבנון ולכלול יצרנים, מתווכים ומוכרים של נשק לארגון.
 
שנית, המערכה הישראלית הכוללת וארוכת הטווח כנגד חיזבאללה – הן ההרתעתית המוקדמת והן הצבאית המאוחרת – תוגדר כמלחמה נגד מדינת לבנון. היא תכלול מהלך תודעתי עקבי ומקיף שידגיש את ״אפקט הדאחייה״ והחורבן שיבוא על לבנון במערכה צבאית עתידית; מהלך שיוביל לאורך זמן לערעור הלגיטימיות של הארגון בקרב האוכלוסייה האזרחית.
 
שלישית, העלויות השקועות של איראן בארגון הן עצומות. שיקוף עובדה זו לעם האיראני תייצר לחץ כנגד המשטר. ״פרויקט חיזבאללה״ גם נתפס בעיני טהראן כאמצעי המשמעותי ביותר להרתעת ישראל מלפגוע בפרויקט הגרעין שלה. לכן האסטרטגיה הישראלית כלפי הארגון צריכה לכלול פגיעה קשה באיראן: א) גרימת הפסד כספי רב, אך מתגבר, באמצעות פגיעה במקורות התמיכה הצבאיים והכלכליים של איראן בארגון, אך גם פגיעה כלכלית עקיפה באמצעות רתימת וושינגטון להרחבת מעגל הסנקציות כנגד טהראן בהתבסס על תמיכתה בארגון; ב) יצירת איום אמין על שרידות משטר האייתוללות ויצירת קשר בין המשך תמיכת טהראן בארגון ובין עוצמת הסיכון שתפעיל ירושלים כלפי המשך קיומו של המשטר.
 
מטרה זו תושג באמצעות יצירת תשתית לתמיכה ישראלית רחבה במתנגדי משטר בתחומי איראן שתופעל באופן שוטף אך תוגבר בעת אי-שקט פנימי דוגמת ״המחאה הירוקה״ בשנת 2009; ג) תמיכה ישראלית במיעוטים אתניים בתוך איראן הדורשים אוטונומיה – הכורדים בקרבת עיראק וטורקיה, ערביי אל-אחוואז הנתונים להשפעה סעודית, הבלוצ׳ים בקרבת פקיסטן והטורקמנים בקרבת טורקמניסטן;
 
ד) יצירת תחליף למשטר האייתוללות באמצעות הקמת שגרירות איראנית אלטרנטיבית בירושלים שתופעל ותיוצג על ידי מתנגדי משטר וגולים איראניים בארה״ב ובאירופה, עד כדי העמדת יורש העצר לבית משפחת פהלווי בראשה; ה) מנוף השפעה חשוב הנו ניצול יחסיה של ישראל עם מדינות המפרץ ואזרבייג'ן. במידה וירושלים תייצר, או לפחות תרמוז על יכולת אש ותגובה ממדינות אלו כנגד איראן בדומה למודל חיזבאללה בלבנון, היא תייצר מאזן הרתעה אמין מול טהראן. שכן, התגובה במקרה של לחימה מול חיזבאללה תכלול גם תגובה ישראלית באמצעות שליח כנגד איראן עצמה ולא רק בלבנון.
 
רביעית, מנוף השפעה ישראלי נוסף מצוי בסוריה שהעומד בראשה חושש יותר מכל מנפילת משטרו. הצבת איום אמין על מעברי היבשה והאוויר לנשק ותחמושת עבור חיזבאללה תושג באמצעות אמירות שיקשרו בין התמיכה הסורית בארגון לסכנה שתמיכה זו משיתה על יציבות משטר אסד במקביל לביצוע פעולות תומכות באמירות אלו.
 
ארגון חיזבאללה מציב איום קשה על ישראל והארסנל הטילי הגדול והמתקדם שברשותו מצר מאוד את צעדיה הן כלפי הארגון עצמו והן במידה וירושלים תבחר לסכל את מיזם הגרעין של פטרוניתו – איראן. אפשרות הידרדרות למלחמה עמו אפשרית. במידה ועימות מעין זה יתפתח נדרשת ישראל לפעול לחיסולו תוך כדי לקיחת היוזמה לידיה. התוכנית המוצעת כאן יכולה לשמש כבסיס להשגת מטרה זו.
 
ד״ר עופר ישראלי, גאוסטרטג ומומחה למדיניות ביטחון בינלאומי והמזרח התיכון, הוא מרצה ועמית מחקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה, בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, במרכז הבינתחומי, הרצליה.

אולי יעניין אותך גם