על מים סוערים

התקרית הימית בין רוסיה לאוקראינה בראשית השבוע שוב הפנתה זרקור עולמי לנעשה בחלק המזרחי של אירופה. יעקב (יאשה) קדמי מנסה לעשות סדר בדברים

על מים סוערים

נשיא אוקראינה בתרגיל צבאי (צילום: AP)

קודם כל צריך להסתכל על עובדות המקרה. בתחילת השבוע, בשעות הערב, שתי ספינות משמר אוקראיניות חמושות בתותחים ואוניה נוספת של חיל הים האוקראיני התקרבו לגבול הרוסי בים השחור,  באזור מצר קרץ', הסמוך לחצי האי קרים ומחבר בין הים השחור לים אזוב. לקראתן יצאה ספינה של משמר הגבול הרוסי ושאלה אותן האם הם מתכוונים להיכנס לשטח רוסיה, בתגובה ענו האוקראינים בשלילה. יש לציין כי בשנים האחרונות יש סידור שלפיו כל כלי שיט המעוניין לעבור דרך המצר עליו להודיע לרוסים 48 שעות לפני הכניסה המיועדת. הרוסים מצמידים לכל כלי שיט נתב המעביר את הכלי במסלול קבוע ליעד שביקשו. דרך התנהלות זה נמשך, כאמור, מספר שנים ועד כה גם האוקראינים פעלו כך כשביקשו לעבור במצר.

וחזרה לסיפור המעשה. האוניות האוקראיניות התרחקו, אולם לאחר מספר שעות שבו לאזור וניסו להיכנס למים הטריטוריאליים של הרוסים. כאשר ספינות משמר הגבול הרוסי התקרבו, הן ניתקו את הקשר והחלו לעקוף אותן. האוקראינים קיבלו הודעה רשמית כי נכנסו למים טריטוריאליים של רוסיה, הרוסים השתלטו על הספינות, עצרו את אנשי הצוות והובילו את כלי השיט לנמל. כל אנשי הצוות, 24 חיילים וקצינים נעצרו וצפויים לעמוד בפני משפט על כניסה לשטח רוסיה ללא אישור תוך הפעלת כוח.

על פי עדויות, כניסת האוקראינים לשטח רוסיה נעשתה תוך ניסיון שימוש בכוח, כאשר כיסויי התותחים של ספינות האוקראינים הוסרו. לאחר מכן התגלה כי התותחנים היו מוטענים בפגזים. באחד מכלי השיט האוקראינים נמצאה, במהלך חיפוש, פקודה של חיל הים האוקראיני בה נכתב כי על הספינות לפרוץ לשטח הרוסי, תוך התעלמות מחיל הים הרוסי ובעת הצורך אף הפעלת כוח.

אם ניקח את כל העדויות בחשבון, נראה כי היוזמה מאחורי התקרית היא של אוקראינה. הרוסים הגיבו, כפי שהיו מגיבים כנגד כל כלי שיט זר שמנסה להיכנס לשטחם.

סיבות פנימיות פוליטיות באוקראינה?

נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו, נמצא במצב פוליטי בעייתי בבית. במרס 2019 מתוכננות בחירות באוקראינה ומצבו בסקרים אינו מזהיר. על פי הערכות הוא לא יעלה אפילו לסיבוב שני, אם זה יתרחש. הפרסומים באוקראינה טוענים כי אחוזי התמיכה בו נמוכים יותר מתמיד ועמודים על אחוזים בודדים.

מיד עם היוודע התקרית, ניסה הנשיא להעביר בפרלמנט האוקראיני חוק המטיל משטר חירום צבאי על המדינה. על פי הצעת החוק לנשיא ניתנות סמכויות רבות, ביניהן עצירת פעילות פוליטית, סגירת תחנות רדיו, הטלת עוצר ועוד. הנשיא ביקש להכיל את החוק על כל שטח אוקראינה, חברי הפרלמנט התנגדו נחרצות והוחלט להכילו רק על שטחי הגבול בין רוסיה לאוקראינה וכי תוקפו יפוג לאחר 30 יום.

פורושנקו הלך צעד נוסף ובראיון לעיתון הגרמני "בילד" אמר כי "פוטין רוצה בחזרה את האימפריה הרוסית השלמה - חצי האי קרים, דונבאס - את כל המדינה. כצאר רוסי, הוא לא יכול לראות אותה מתפקדת בלי אוקראינה. הוא רואה אותה כקולוניה שלו". הוא הכחיש את טענות הרוסים כי מדובר בפרובוקציה אוקראינית.

נשיא רוסיה מצידו, ולדימיר פוטין, האשים  את נשיא אוקראינה פורושנקו שהוא עומד מאחורי העימות הימי במטרה להגביר את הפופולריות שלו לקראת הבחירות. "הנשיא נמצא במקום החמישי בסקרים ולכן חייב היה לעשות משהו" אמר פוטין. "זה היה תירוץ כדי להכריז על משטר צבאי".

משחק אסטרטגי גדול יותר

נראה כי אם לוקחים את כל הדברים בחשבון, ניתן לומר כי נראה שמדובר ביוזמה אוקראינית מכוונת. כנראה שמאחורי הפעולה עומדות שתי מטרות. המטרה הגדולה היא לנסות ולהשפיע על הבחירות הקרובות באוקראינה. המטרה השנייה הייתה כנראה לנסות ולפוצץ את הפגישה המתוכננת בין טראמפ ופוטין. האוקראינים הניחו כי הרוסים יגיבו ביד קשה לחדירה לשטחם ויפתחו באש – ואז יוכלו להציג את ה"כוחניות והתוקפניות" של הרוסים ולהביא לביטול הפגישה.

הרוסים – מה לעשות, לא הגיבו כפי שהאוקראינים קיוו. ההשתלטות על כלי השיט הייתה יחסית סטרילית, תגובת נשיא ארה"ב טראמפ לתקרית הייתה יחסית פושרת בינתיים.

לאף גורם כרגע, מערבי או אחר, אין באמת רצון להגביר את הנוכחות שלו בים השחור, בוודאי שלא מדינות נאט"ו. לרוסים מערך הגנתי צפוף באזור הכולל מערכי טילי קרקע-ים, בסיסי חיל אוויר וכלי שיט חמושים במערכי טילים מתקדמים. אף אחד כרגע לא יסתכן בפעולה צבאית ימית מול הרוסים בים השחור. כל כלי שיט, במקרה של התקלות עם הרוסים, ימצא עצמו מול מערך הגנתי מוכן וערוך היטב. כל ניסיון לפעולה באמצעות כוח עלול להסתיים בפגיעה קשה בכלי השיט או השמדה של כלי השיט.

ייתכן שהתקרית תביא להגברת המתיחות מול מדינות נאט"ו ובראשותן ארה"ב, אולם מתיחות זו גוברת לאחרונה ללא כל קשר לתקרית השבוע מול אוקראינה. מדובר כאן במשחק הרבה יותר גדול של אינטרסים רוסיים ולא רק בתקרית ימית קטנה. לתוצאות המשחק יש השלכות אסטרטגיות גדולות יותר – בכל האזור, כולל הים התיכון.

***

יעקב (יאשה) קדמי הוא פעיל עלייה יליד ברית המועצות, לשעבר ראש ארגון "נתיב", כיום איש עסקים

אולי יעניין אותך גם