הקומבינה של החשב הכללי לעקוף את חובת רכש הגומלין - רכש ממשלתי באמצעות חברות פרטיות
עמי רוחקס דומבה
| 06/11/2018
bigstockphoto
בעוד התעשיה הביטחונית והאזרחית בארץ נלחמות על כל שקל בכלכלה גלובלית תחרותית, ממשלת ישראל עושה עסקאות ענק עם חברות זרות ופותרת אותן מרכש גומלין. מדובר ברכש שהחברה הזרה מחויבת לעשות בישראל אם מדינת ישראל רוכשת ממנה מוצרים או שירותים. הרעיון הוא לייצר הדדיות שתתרום לשוק העבודה המקומי בכל מדינה.
הבעיה מתחילה כאשר הגוף הזר שעימו רוצים לעשות עסקה לא רוצה לעשות רכש גומלין בישראל. בשביל זה המציאו קומבינה - את הרכש עושים דרך חברה פרטית במקום ממשלתית מכיוון שהיא אינה מחויבת לרכש גומלין.
"רכש הגומלין הכניס לישראל בשנת 2016 שלושה מיליארדי דולרים, בשנת 2017 שלושה וחצי מיליארדי דולרים, אנחנו מדברים על 12 אלף משרות, וזה לא עולה כלום למדינה. במקביל אנחנו אנחנו כל הזמן מקבלים דיווחים כי בחשב הכללי פועלים לביטול רכש הגומלין, זה שעה שהחברות הזרות דווקא מכירות בערך רכש הגומלין, על כל דולר הן רוכשות ב-2.2 דולר, לא יכול להיות שהחשב הכללי בכבודו ובעצמו לא נמצא בדיון הזה", אמרה ח"כ נחמיאס ורבין בדיון שעסק בביטול חובת הגומלין במכרזים שונים בועדת הכספים.
ח"כ מיקי לוי: "לא רק החשב הכללי לא מגיע, גם הממונה על רכש הגומלין לא מגיע. הוא לא סופר אותנו. אני אכשיל מעתה והלאה את כל ההעברות התקציביות שלכם."
עינת גמזו, רכז תחבורה, החשב הכללי: "אין כוונה לבטל את רכש הגומלין במדינת ישראל, אין החלטה כזו שיצאה. יש מספר מסוים של מקרים אליהם ניתן להתייחס, כרגע מבחינתנו יחסי גומלין זה משהו שצריך לממש וזו הסיטואציה. לעניין פרויקט הרכבת הקלה בירושלים, מועסקים למעלה מ-100 עובדים במוסכים שקיבלו ידע זר מהחברות, זו שאלה של פרשנות אם זה רכש גומלין".
זיוה איגר, מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, משרד הכלכלה: "יש טרנד חדש בשנים האחרונות – של הוצאות מכרזים באופן לא ישיר מגופי הממשלה באמצעות גוף ביניים, חברה פרטית שמרכזת את כל הרכש עבור הממשלה מול כל גורמי החוץ, ואז בא החשכ"ל ואומר שבמקרה הזה לא מחויב ברכש גומלין כי הכסף לא יוצא ישירות מהממשלה".
ח"כ גפני: "הגוף הפרטי לא מחויב לרכש גומלין כי לא חייבתם אותו, לא החתמתם אותו. ברגע שאתם מוציאים לגופים פרטיים נטרלתם לחלוטין את רכש גומלין. בסוף לאנשים לא תהיה עבודה".
bigstockphoto
בעוד התעשיה הביטחונית והאזרחית בארץ נלחמות על כל שקל בכלכלה גלובלית תחרותית, ממשלת ישראל עושה עסקאות ענק עם חברות זרות ופותרת אותן מרכש גומלין. מדובר ברכש שהחברה הזרה מחויבת לעשות בישראל אם מדינת ישראל רוכשת ממנה מוצרים או שירותים. הרעיון הוא לייצר הדדיות שתתרום לשוק העבודה המקומי בכל מדינה.
הבעיה מתחילה כאשר הגוף הזר שעימו רוצים לעשות עסקה לא רוצה לעשות רכש גומלין בישראל. בשביל זה המציאו קומבינה - את הרכש עושים דרך חברה פרטית במקום ממשלתית מכיוון שהיא אינה מחויבת לרכש גומלין.
"רכש הגומלין הכניס לישראל בשנת 2016 שלושה מיליארדי דולרים, בשנת 2017 שלושה וחצי מיליארדי דולרים, אנחנו מדברים על 12 אלף משרות, וזה לא עולה כלום למדינה. במקביל אנחנו אנחנו כל הזמן מקבלים דיווחים כי בחשב הכללי פועלים לביטול רכש הגומלין, זה שעה שהחברות הזרות דווקא מכירות בערך רכש הגומלין, על כל דולר הן רוכשות ב-2.2 דולר, לא יכול להיות שהחשב הכללי בכבודו ובעצמו לא נמצא בדיון הזה", אמרה ח"כ נחמיאס ורבין בדיון שעסק בביטול חובת הגומלין במכרזים שונים בועדת הכספים.
ח"כ מיקי לוי: "לא רק החשב הכללי לא מגיע, גם הממונה על רכש הגומלין לא מגיע. הוא לא סופר אותנו. אני אכשיל מעתה והלאה את כל ההעברות התקציביות שלכם."
עינת גמזו, רכז תחבורה, החשב הכללי: "אין כוונה לבטל את רכש הגומלין במדינת ישראל, אין החלטה כזו שיצאה. יש מספר מסוים של מקרים אליהם ניתן להתייחס, כרגע מבחינתנו יחסי גומלין זה משהו שצריך לממש וזו הסיטואציה. לעניין פרויקט הרכבת הקלה בירושלים, מועסקים למעלה מ-100 עובדים במוסכים שקיבלו ידע זר מהחברות, זו שאלה של פרשנות אם זה רכש גומלין".
