אביב הגיע
שר הביטחון החליט כי מועמדו לתפקיד הרמטכ"ל הבא הוא האלוף אביב כוכבי. מה האתגרים שיעמדו בפני כוכבי כשייכנס לתפקידו? עמיר רפפורט בטור שבועי מיוחד עם מה שמונח על שולחנו של הרמטכ"ל המיועד
עמיר רפפורט
| 01/11/2018
האלוף כוכבי ושר הביטחון ליברמן (צילום: אריאל חרמוני, משהב"ט)
בחמישה באפריל 2002 ניצב אביב כוכבי בפני אחד האתגרים המשמעותיים בחייו: הוא היה אז בן 38, אלוף משנה, מפקד חטיבת הצנחנים, שעליה הוטל לכבוש את הקסבה של שכם, ביחד עם חטיבת גולני (בפיקודו של משה צ׳יקו תמיר).
הקרב היה אחד משיאי מבצע חומת מגן, וברקע היה חשש כבד מהסתבכות ומאבדות, כפי שקרה בקרב במחנה הפליטים בג׳נין, שהתחיל יומיים קודם לכן. בתדרוך האחרון לקראת המבצע רכן כוכבי מעל מפות עטופות היטב בניילון מהודק, שהוארו בפנסי יד. מתוך האפלולית, הוא נראה שלו וקר רוח.
תוצאות הקרב שהתנהל באותו לילה עלו על כל הציפיות: כיבוש מהיר של שכם, חיסול כמאה מחבלים, מאות עצורים, הרוג אחד בלבד לכוחותינו, מאש "ידידותית" בשוגג, מט לטרור. קרב שכם נחשב מאז למופת של לוחמה אורבנית. הוא נלמד עד היום על ידי צבאות ברחבי העולם.
בלילה הארוך בשכם כבר נחשב אביב כוכבי לנסיך, שדרכו מובילה ללשכת הרמטכ"ל. הציפיות התגשמו, אלא שהפרק הטקטי בקריירה הסתיים, והאתגרים השתנו לחלוטין, בעיקר בתפקידיו כמפקד פיקוד הצפון וכראש אגף המודיעין, וכעת כסגן רמטכ"ל. ומהם אתגרי כוכבי כרמטכ"ל הבא?
הכי דחוף: חזית עזה בדרום
אין מה להתרשם יתר על המידה מהדיבורים על "הסדרה". המצב מול רצועת עזה עדיין נפיץ מאוד, בעיקר בגלל שמשחק השחמט איננו מול החמאס לבדו אלא גם נגד הג׳יהאד האיסאלמי הפלסטיני, המשרת את רצון סוריה ואיראן, "שבכלל מתחשבנות" עם ישראל על התקפותיה בצפון (עוד נגיע לאתגר הזה).
אביב כוכבי מכיר היטב את הזירה הדרומית עוד מימיו כמפקד אוגדת עזה (גולת הכותרת של כהונתו הייתה הנהגת שיטת "חופת אש" לסגירת מעגלים מהירה כנגד מטרות בשטח הצפוף). לימים, כראש אמ"ן במלחמת "צוק איתן", לקה המודיעין תחת הנהגתו בעיסוק פרטני בכל מטרה ומטרה, תוך החמצת חלק מהתמונה הגדולה של שיקולי האויב שהתבררה באיחור. (וזוהי, גם "חוכמת הבדיעבד" שאינה חוכמה גדולה).
גם כיום, כל ירי לעבר ישראל או חיסול איש חמאס/ג׳יהאד יכול להצית מחדש מלחמה מלאה מול עזה, שבה המטרה המדינית יכולה להיות גם הפלה של שלטון החמאס. תרחיש כזה יכול לקרות עוד לפני שכוכבי יקבל את הפיקוד מאיזנקוט, או בכל אחת משנות כהונתו. הפתרון למצב הנפיץ בעזה מצוי במידה רבה בקהיר, שאוחזת את הרצועה במקום רגיש – המעברים הקרקעיים והתת קרקעיים ברפיח, ואינה בוחלת באיומים.
האתגר הכי מורכב: חזית הצפון
אם חזית עזה מורכבת, הרי שה"משחק" בצפון הוא אחד המורכבים בעולם, בעיקר בגלל המשחק הכפול והמשולש שמשחקת המעצמה הרוסית, שיושבת על אדמת סוריה, ומנהלת אינטרסים סותרים מול ישראל, בשאר אסד, טורקיה, איראן וישראל. ועוד לא הזכרנו את החיזבאללה, שלה קשת רחבה של שיקולים משל עצמה.
בבסיס המצב בחזית הצפונית נחישות ישראלית למנוע גם בכוח התבססות של איראן בסוריה, ולמנוע נשק אסטרטגי גם מהחיזבאללה, ונחישות של הצד השני - להשיג זאת. ארה״ב לא באמת מתעניינת בנעשה בסוריה. כוכבי יצטרך להציג דרכים שימשיכו את הנס – תקיפות חוזרות ונשנות על יעדים איראנים, בלי מלחמה מצידה, ובלי לחטוף מסוללות הנ״מ הרוסיות שהובאו לסוריה, לאחר הפלת המטוס הרוסי בשוגג.
הכי קריטי: איראן
עם כל הכבוד לחזית הצפון והדרום, איום פצצת גרעין על ישראל הוא היחיד שיכול להיחשב "קיומי". איראן שקועה עד זוב דם בצרותיה מבית ובסוריה, ונאנקת תחת עול הסנקציות הכלכליות המחודשות, אך דווקא בגלל זה גם התרחיש הבא איננו בגדר בלתי אפשרי: מנהיגי איראן יופיעו יום אחד על במה בטהרן ויכריזו כי ברשותם נשק גרעיני, שפיתוחו הושלם בהסתר עקב ביטול ההסכם עם ארצות הברית. הכרזה כזאת יכולה להינתן גם אם יש בידי איראן נשק גרעיני אמיתי וגם אם לאו.
מה ימליץ צה"ל של כוכבי לדרג המדיני במקרה כזה?
האתגר הכי ארוך: התאמת מבנה צה"ל
בעידן הסייבר והלחימה האורבנית, אופי האתגרים הצבאיים משתנה במהירות. צה״ל משנה את מבנהו באופן משמעותי (תכנית ״גדעון״ שהתחילה בשנת 2018, נהנית מתקציבי עתק), הבעיה היא שהמציאות משתנה מהר הרבה יותר מקצב ההשתנות של גוף גדול כמו צה"ל. התאמת צה"ל לעידן החדש היא אתגר שלא ניתן להפריז בחשיבותו ובמורכבותו. האתגר הזה ילווה את אביב כוכבי בכל שנות כהונתו.
שתי החלטות משמעותיות צפויות ממש בשנה הראשונה: החלטה על כלי הטיס העתידיים של צה"ל ואולי על רכש מסיבי נוסף של טילי קרקע-קרקע מדויקים.
נתחיל במטוסים: צה"ל צפוי להחליט בשנה הקרובה על רכש טייסת חדשה של מטוס הקרב אפ 15 מתוצרת בואינג בגרסה מיוחדת לישראל, לאחר הזמנת שתי טייסות מטוסי "אדיר" בשנים קודמות (מטוסי אף-35 איי של לוקהיד מרטין). השאלה שנותרה פתוחה האם טייסת נוספת לחיל האוויר תהיה אף 15 גם כן או שוב "אדיר"?
עוד מסתמן בתחום האווירי כי צה"ל ירכוש מטוסי תדלוק חדישים של בואינג, ו-8 מסוקי אימון לבית הספר לטיסה מתוצרת "מאקי" באיטליה. הקרב הפתוח ביותר הוא בתחום המסוקים הגדולים שיחליפו את היסעורים (סיקורסקי) הקשישים: האם צה"ל ירכוש מסוקי "סיקורסקי" של לוקהיד מרטין מהדגם החדש או מסוקי "צ'ינוק" של בואינג, בתוספת כמות מסוימת של כלי הטיס וי 22, שהוא מטוס המסוגל להמריא ולנחות אנכית (כמו מסוק).
בתחום הטילים המדויקים לטווחים של עד 150 ק"מ, נחשב כוכבי כמי שתמך בתפקידיו האחרונים בתכנית שר הביטחון ליברמן להצטייד בנשק מדויק מאוד מתוצרת תעש מערכות. כוכבי עשוי להורות על רכש טילים משמעותי נוסף כדי להשלים את החזון של "חיל טילים", גם כדי לאפשר תקיפה מדויקת של מטרות מדויקות ומרוחקות, ללא צורך במטוסים המאוימים על ידי טילי נ"מ מתוחכמים.
האתגר הכי רגיש: צבא, חברה
זה הנושא שצה"ל הכי פחות אוהב להציף בתקשורת, אבל גם הוא מחכה לפתחו של הרמטכ"ל הבא: שינויים באתוס החברתי, והפיכת משרתי קבע ל"שק חבטות", משפיעים על נכונות של מצטיינים לשרת בקבע כקריירה ארוכת טווח. חלק מהאזהרות של נציב קבילות החיילים לגבי מוכנותו של צה"ל למלחמה הבאה (אזהרות שהרתיחו את הרמטכ"ל היוצא איזנקוט), קשורות גם לירידה באיכות צבא הקבע בשדרות הרחבות של הצבא (ולא בהכרח ביחידות הנוצצות), ובעומס הבלתי סביר המוטל על משרתים לאחר מספר סבבים של קיצוצים.
זה עשוי להיות מאבק גורלי על אופיו של קבע הקבע בצה"ל, כדי למנוע מצב שבו צה"ל יהיה למשרתיו בראש ובראשונה "מקום עבודה", שיזכיר באופיו את משמר הגבול ומשטרת ישראל כולה, למשל.
שר הביטחון החליט כי מועמדו לתפקיד הרמטכ"ל הבא הוא האלוף אביב כוכבי. מה האתגרים שיעמדו בפני כוכבי כשייכנס לתפקידו? עמיר רפפורט בטור שבועי מיוחד עם מה שמונח על שולחנו של הרמטכ"ל המיועד
האלוף כוכבי ושר הביטחון ליברמן (צילום: אריאל חרמוני, משהב"ט)
בחמישה באפריל 2002 ניצב אביב כוכבי בפני אחד האתגרים המשמעותיים בחייו: הוא היה אז בן 38, אלוף משנה, מפקד חטיבת הצנחנים, שעליה הוטל לכבוש את הקסבה של שכם, ביחד עם חטיבת גולני (בפיקודו של משה צ׳יקו תמיר).
הקרב היה אחד משיאי מבצע חומת מגן, וברקע היה חשש כבד מהסתבכות ומאבדות, כפי שקרה בקרב במחנה הפליטים בג׳נין, שהתחיל יומיים קודם לכן. בתדרוך האחרון לקראת המבצע רכן כוכבי מעל מפות עטופות היטב בניילון מהודק, שהוארו בפנסי יד. מתוך האפלולית, הוא נראה שלו וקר רוח.
תוצאות הקרב שהתנהל באותו לילה עלו על כל הציפיות: כיבוש מהיר של שכם, חיסול כמאה מחבלים, מאות עצורים, הרוג אחד בלבד לכוחותינו, מאש "ידידותית" בשוגג, מט לטרור. קרב שכם נחשב מאז למופת של לוחמה אורבנית. הוא נלמד עד היום על ידי צבאות ברחבי העולם.
בלילה הארוך בשכם כבר נחשב אביב כוכבי לנסיך, שדרכו מובילה ללשכת הרמטכ"ל. הציפיות התגשמו, אלא שהפרק הטקטי בקריירה הסתיים, והאתגרים השתנו לחלוטין, בעיקר בתפקידיו כמפקד פיקוד הצפון וכראש אגף המודיעין, וכעת כסגן רמטכ"ל. ומהם אתגרי כוכבי כרמטכ"ל הבא?
הכי דחוף: חזית עזה בדרום
אין מה להתרשם יתר על המידה מהדיבורים על "הסדרה". המצב מול רצועת עזה עדיין נפיץ מאוד, בעיקר בגלל שמשחק השחמט איננו מול החמאס לבדו אלא גם נגד הג׳יהאד האיסאלמי הפלסטיני, המשרת את רצון סוריה ואיראן, "שבכלל מתחשבנות" עם ישראל על התקפותיה בצפון (עוד נגיע לאתגר הזה).
אביב כוכבי מכיר היטב את הזירה הדרומית עוד מימיו כמפקד אוגדת עזה (גולת הכותרת של כהונתו הייתה הנהגת שיטת "חופת אש" לסגירת מעגלים מהירה כנגד מטרות בשטח הצפוף). לימים, כראש אמ"ן במלחמת "צוק איתן", לקה המודיעין תחת הנהגתו בעיסוק פרטני בכל מטרה ומטרה, תוך החמצת חלק מהתמונה הגדולה של שיקולי האויב שהתבררה באיחור. (וזוהי, גם "חוכמת הבדיעבד" שאינה חוכמה גדולה).
גם כיום, כל ירי לעבר ישראל או חיסול איש חמאס/ג׳יהאד יכול להצית מחדש מלחמה מלאה מול עזה, שבה המטרה המדינית יכולה להיות גם הפלה של שלטון החמאס. תרחיש כזה יכול לקרות עוד לפני שכוכבי יקבל את הפיקוד מאיזנקוט, או בכל אחת משנות כהונתו. הפתרון למצב הנפיץ בעזה מצוי במידה רבה בקהיר, שאוחזת את הרצועה במקום רגיש – המעברים הקרקעיים והתת קרקעיים ברפיח, ואינה בוחלת באיומים.
האתגר הכי מורכב: חזית הצפון
אם חזית עזה מורכבת, הרי שה"משחק" בצפון הוא אחד המורכבים בעולם, בעיקר בגלל המשחק הכפול והמשולש שמשחקת המעצמה הרוסית, שיושבת על אדמת סוריה, ומנהלת אינטרסים סותרים מול ישראל, בשאר אסד, טורקיה, איראן וישראל. ועוד לא הזכרנו את החיזבאללה, שלה קשת רחבה של שיקולים משל עצמה.
בבסיס המצב בחזית הצפונית נחישות ישראלית למנוע גם בכוח התבססות של איראן בסוריה, ולמנוע נשק אסטרטגי גם מהחיזבאללה, ונחישות של הצד השני - להשיג זאת. ארה״ב לא באמת מתעניינת בנעשה בסוריה. כוכבי יצטרך להציג דרכים שימשיכו את הנס – תקיפות חוזרות ונשנות על יעדים איראנים, בלי מלחמה מצידה, ובלי לחטוף מסוללות הנ״מ הרוסיות שהובאו לסוריה, לאחר הפלת המטוס הרוסי בשוגג.
הכי קריטי: איראן
עם כל הכבוד לחזית הצפון והדרום, איום פצצת גרעין על ישראל הוא היחיד שיכול להיחשב "קיומי". איראן שקועה עד זוב דם בצרותיה מבית ובסוריה, ונאנקת תחת עול הסנקציות הכלכליות המחודשות, אך דווקא בגלל זה גם התרחיש הבא איננו בגדר בלתי אפשרי: מנהיגי איראן יופיעו יום אחד על במה בטהרן ויכריזו כי ברשותם נשק גרעיני, שפיתוחו הושלם בהסתר עקב ביטול ההסכם עם ארצות הברית. הכרזה כזאת יכולה להינתן גם אם יש בידי איראן נשק גרעיני אמיתי וגם אם לאו.
מה ימליץ צה"ל של כוכבי לדרג המדיני במקרה כזה?
האתגר הכי ארוך: התאמת מבנה צה"ל
בעידן הסייבר והלחימה האורבנית, אופי האתגרים הצבאיים משתנה במהירות. צה״ל משנה את מבנהו באופן משמעותי (תכנית ״גדעון״ שהתחילה בשנת 2018, נהנית מתקציבי עתק), הבעיה היא שהמציאות משתנה מהר הרבה יותר מקצב ההשתנות של גוף גדול כמו צה"ל. התאמת צה"ל לעידן החדש היא אתגר שלא ניתן להפריז בחשיבותו ובמורכבותו. האתגר הזה ילווה את אביב כוכבי בכל שנות כהונתו.
שתי החלטות משמעותיות צפויות ממש בשנה הראשונה: החלטה על כלי הטיס העתידיים של צה"ל ואולי על רכש מסיבי נוסף של טילי קרקע-קרקע מדויקים.
נתחיל במטוסים: צה"ל צפוי להחליט בשנה הקרובה על רכש טייסת חדשה של מטוס הקרב אפ 15 מתוצרת בואינג בגרסה מיוחדת לישראל, לאחר הזמנת שתי טייסות מטוסי "אדיר" בשנים קודמות (מטוסי אף-35 איי של לוקהיד מרטין). השאלה שנותרה פתוחה האם טייסת נוספת לחיל האוויר תהיה אף 15 גם כן או שוב "אדיר"?
עוד מסתמן בתחום האווירי כי צה"ל ירכוש מטוסי תדלוק חדישים של בואינג, ו-8 מסוקי אימון לבית הספר לטיסה מתוצרת "מאקי" באיטליה. הקרב הפתוח ביותר הוא בתחום המסוקים הגדולים שיחליפו את היסעורים (סיקורסקי) הקשישים: האם צה"ל ירכוש מסוקי "סיקורסקי" של לוקהיד מרטין מהדגם החדש או מסוקי "צ'ינוק" של בואינג, בתוספת כמות מסוימת של כלי הטיס וי 22, שהוא מטוס המסוגל להמריא ולנחות אנכית (כמו מסוק).
בתחום הטילים המדויקים לטווחים של עד 150 ק"מ, נחשב כוכבי כמי שתמך בתפקידיו האחרונים בתכנית שר הביטחון ליברמן להצטייד בנשק מדויק מאוד מתוצרת תעש מערכות. כוכבי עשוי להורות על רכש טילים משמעותי נוסף כדי להשלים את החזון של "חיל טילים", גם כדי לאפשר תקיפה מדויקת של מטרות מדויקות ומרוחקות, ללא צורך במטוסים המאוימים על ידי טילי נ"מ מתוחכמים.
האתגר הכי רגיש: צבא, חברה
זה הנושא שצה"ל הכי פחות אוהב להציף בתקשורת, אבל גם הוא מחכה לפתחו של הרמטכ"ל הבא: שינויים באתוס החברתי, והפיכת משרתי קבע ל"שק חבטות", משפיעים על נכונות של מצטיינים לשרת בקבע כקריירה ארוכת טווח. חלק מהאזהרות של נציב קבילות החיילים לגבי מוכנותו של צה"ל למלחמה הבאה (אזהרות שהרתיחו את הרמטכ"ל היוצא איזנקוט), קשורות גם לירידה באיכות צבא הקבע בשדרות הרחבות של הצבא (ולא בהכרח ביחידות הנוצצות), ובעומס הבלתי סביר המוטל על משרתים לאחר מספר סבבים של קיצוצים.
זה עשוי להיות מאבק גורלי על אופיו של קבע הקבע בצה"ל, כדי למנוע מצב שבו צה"ל יהיה למשרתיו בראש ובראשונה "מקום עבודה", שיזכיר באופיו את משמר הגבול ומשטרת ישראל כולה, למשל.
