חיילים ירוקים קטנים-גדולים
השילוב של מגבלות מבצעיות יחד עם אלו העולות בשל המציאות הגיאו-פוליטית, מחייבים את צה"ל לפתח שיטות פעולה ויכולות שיאפשרו לו להסתגל למציאות הנוכחית. יכולת אחת כזו היא לוחמה היברידית. מאמר מיוחד
עמי רוחקס דומבה
| 25/10/2018
חיילי צה"ל באימון (צילום: דו"צ)
התקופה הביטחונית בשנה האחרונה אינה פשוטה לצה"ל. מחד, האיומים הא-סימטריים על גבולות המדינה מצד ארגוני טרור וקבוצות פרוקסי של מדינות כמו איראן מתגברים. מאידך, העימות מתנהל באזורים משופעי אוכלוסייה אזרחית, עובדה המקשה על הפעלת עוצמה צבאית גדולה בשל החשש לנזק אגבי גדול. לצד המגבלות המבצעיות, צה"ל פועל בסביבה גיאו פוליטית רב-מדינתית בשל העימות המתמשך בדאעש בסוריה, סיני ועיראק. בכך, הצבא נתון למגבלות גדולות שמטיל עליו הדרג המדיני.
הסתגלות מהירה
השילוב של מגבלות מבצעיות יחד עם אלו מצד הממשלה, מחייבים את צה"ל לפתח שיטות פעולה ויכולות שיאפשרו לו להסתגל למציאות הנוכחית. יכולת אחת כזו היא לוחמה היברידית. ראוי לציין כי צה"ל כבר 'חצי רגל' לפחות בתוך סוג של לחימה עם הגדרת המלחמה בין המלחמות (מב"מ). לחימה רציפה וטשטוש הקו בין מצב חירום לשגרה הוא מרכיב אחד של הלוחמה ההיברידית.
אחת המדינות המזוהות עם סוג זה של לחימה היא רוסיה שמימשה שיטה זו במבצע סיפוח חצי האי קרים ולאחר מכן המשיכה עם השיטה בלחימה באוקראינה עד העת הנוכחית. במכון המחקר 'ראנד' האמריקאי מסבירים כי מומחים משתמשים במונח 'לוחמה היברידית' בדרכים שונות. לפי פרסומי המכון, כמה מונחים קשורים נמצאים כעת בשימוש כולל "אסטרטגיות אזור אפור", "תחרות ללא סכסוך", "צעדים פעילים" ו"לוחמת הדור החדש".
"למרות הבדלים מתוחכמים, כל המונחים האלה מצביעים על אותו דבר: רוסיה משתמשת בכלים מרובים של כוח והשפעה, עם דגש על כלים לא צבאיים, להמשיך את האינטרסים הלאומיים שלה מחוץ לגבולותיה - לעתים קרובות על חשבון האינטרסים של ארצות הברית ושל בעלות הברית של ארה"ב", כותבים בראנד.
באותו מאמר מצוינים כמה עקרונות לוחמה היברידית. שימוש בכלים מופחתי עלות כלכלית ופוליטית כמו סייבר, יחידות מיוחדות ושירותי ביון. לחימה רציפה ללא הפסקות בעצימות משתנה (בדומה להגדרת המלחמה בין המלחמות של צה"ל). מרכיב נוסף ועיקרי הוא השפעה על אוכלוסייה מקומית כולל שימוש באוכלוסייה זו כפרוקסי.
אחד הגורמים המזוהים עם תפיסת לחימה זו בצה"ל הוא תא"ל (מיל') גל הירש שגם מעורב בבניית פיקוד העומק. גוף מסווג בצה"ל שמציג חדשנות בכך שהוא בונה כוח להילחם בקווים חיצוניים ולא פנימיים כפי שצה"ל נלחם בדרך כלל. הירש כתב בעבר בישראל דיפנס מאמר בשם 'ה-C השישי יצא לדרך' כאשר המיקוד היה בחשיבות פעילות יחידות הקומנדו בלחימה החדשה. במאמר נטען כי בשדה הקרב העתידי ידרשו מהלכים אופרטיביים שלמים שעיקרם קומנדו.
לצד יחידות מיוחדות, בלחימה היברידית פועלים גם שירותי ביון. בישראל ישנו המוסד לתפקידים מיוחדים, שב"כ וצה"ל (באמצעות יחידה 504) שמפעילים פעילות מחוץ למדינת ישראל. הביון, מטבעו פועל בצורה חשאית ומגייס ומפעיל יחידים וקבוצות בתוך האוכלוסייה המקומית. בכך, אחראי הביון על זרועותיו השונות לייצר השפעה על המסגרת החברתית, התרבותית והפוליטית במדינת היעד. אלו שעוקבים אחרי פרשת בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב, נחשפו להאשמות האחרונות של מחלקת המשפטים האמריקאית נגד 12 אנשי ה-GRU הרוסי. הלא הוא המודיעין הצבאי החיצוני של רוסיה. האשמות מעין אלו אינן נדירות בעולם הביון. חיפוש בגוגל יעלה מספר רב של פרסומים ממדינות שונות בהם אנשי ביון מואשמים בניסיונות לערעור השלטון.
תרחישי קרוסלת המזרח התיכון
תרחיש אחד יכול לדמות לרעיון ה'מַטריוֹשקָה', בובות העץ החלולות בתרבות הרוסית הנתונות זו בזו. בתרחיש כזה, ייתכן מצב שבו בתוך שטח ריבוני של מדינה שכנה, יתפתחו כיסים של אי-ריבונות. במצב כזה, הריבון לא מצליח מעשית להחיל ריבונות בכיסים אזוריים אלו, כאשר בפועל אלו נשלטים על ידי ארגוני טרור שפועלים מהם נגד ישראל או אינטרסים ישראלים. אם תגובת צה"ל תפר את הריבונות של המדינה השכנה תהיה זו הכרזת מלחמה שתגרור כניסה למלחמה.
תרחיש מסוג זה יכול להתקיים בגבול סוריה אם צבא סוריה ישתלט על כל שטח המדינה, ובקרבת הגבול עם ישראל ייווצרו כיסי אי-ריבונות כאלו. בין שבאופן אקראי ובין מכוון על מנת לאפשר למיליציות איראניות לפעול נגד ישראל תוך ניצול החשש הישראלי להיכנס למלחמה עם צבא סוריה. גם בגבול הירדני ייתכן מצב דומה אם שלטון המלך יתערער בשל לחץ פנימי או חיצוני מכיוון עיראק או איראן. מול אתגרים כאלו צה"ל יצטרך למצוא שיטות לוחמה היברידית שיאפשרו לו לפעול בצורה שלא תשאיר עקבות. להיות שם, בלי להיות שם.
תרחיש נוסף יכול להיות שינוי משטר בלתי צפוי מאוהד לפחות אוהד או עוין. מאורעות ה'אביב הערבי' הן דוגמא טובה למקרה כזה. מאורעות אלו גרמו לשינוי משטר במדינות ערביות במזרח התיכון בפרק זמן קצר של ימים או שבועות. במצרים עלו האחים המוסלמים לשלטון וקיבלו שליטה על צבא מצרים. בתרחיש מסוג זה, מדינת ישראל שוב יכולה למצוא את עצמה מול טרור בחסות המשטר ללא רצון להיכנס למלחמה כוללת.
מציאות כזו של החלפת שלטון פתאומית במדינה שכנה משנה את ההתארגנות של צה"ל בהתאם. אם היו גבול שקט, שת"פ ביטחוני וקשרים דיפלומטיים חמים, לאחר השינוי הצבא צריך להתארגן מחדש, ומהר. במצב החדש, הטיפול באיומים משטחה הריבוני של אותה מדינה יעשה עם מגבלה מעשית להגיב חופשית נגדם. גם במקרה זה לחימה היברידית יכולה לספק פתרון כחלק מסל הכלים של צה"ל.
עוד תרחיש הוא אפשרות שממשלת ישראל תרצה לערער שלטון במדינה עוינת. דוגמא לכך היא איראן בשנים האחרונות. כחלק מהחלטה של ירושלים להאט את תכנית הגרעין האיראנית, עלו רעיונות, כאשר אחד מהם היה שינוי המשטר. ב-2009 החלה באיראן המהפכה הירוקה, שיוחסה, על פי פרסומים זרים, לשירותי הביון הישראלים והאמריקאים. השנה, לאחר פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין, הצהיר הבית הלבן על רצונו להחליף את השלטון באיראן. אמנם מדובר במשימה שאפתנית, קשה לביצוע ועם סיכוי גבוה לכישלון, אך אם זו ההחלטה, צבא מאומן בלוחמה היברידית יכול להיות הגורם שיוציא את הנחיית הממשלה לפועל.
לצד תרחישים אלו, ישנו תרחיש המלחמה. במידה ומדינת ישראל תיכנס למלחמה כוללת מול מדינה עוינת, לוחמה היברידית תוכל לסייע לצה"ל לערער את אחיזת השלטון באזורי אוכלוסייה ובכך להקשות על הצבא מנגד. תמיכה בזרמים אופוזיציוניים לשלטון שיפעלו בעת מלחמה נגד השלטון, השפעה על דעת הקבל בארץ האויב, ושיבוש תשתיות ומהלכי התארגנות של האויב בלי להשאיר עקבות לירושלים, הם חלק מהיתרונות של לוחמה היברידית בעת מלחמה.
שינוי סדרי עולם?
אין ספק כי צה"ל עשה בשנים האחרונות התארגנות מחדש לנוכח ההבנה שהעימותים הנוכחיים והעתידיים יהיו מול ארגוני טרור בשטחים מיושבים. חלק מהתארגנות זו כוללת גיבוש תפיסת המב"מ וכיוון בניין הכוח והפעלתו לפיה, הקמת חטיבת הקומנדו, פיתוח פיקוד העומק, השקעה בלחימה רב זרועית, חיזוק שיתוף הפעולה עם ארגוני מודיעין אחרים ועוד. עם זאת, אין כיום תפיסת לוחמה היברידית מלאה ועצמאית שבסיסה גיבוש תורות הפעלה מתאימות ועל פיהן בניית כוח והפעלתו. המרכיבים שצוינו קודם לכן הם שיפור של הקיים להתמודדות מול ארגוני טרור.
הקמת פעילות לוחמה היברידית במסגרת צה"ל תחייב שינוי מהותי בחלוקה בין ארגוני המודיעין של ישראל. החלוקה המסורתית בין המוסד, שב"כ וצה"ל צריכה להישבר ולהדבק מחדש תחת הרעיון שהצבא הוא זה שמוביל את הלוחמה ההיברידית. שילוב לוחמי מוסד, מפעילי סוכנים של שב"כ וקומנדו צה"לי תחת פיקוד אחד צבאי יכול לתת יתרונות רבים בלוחמה היברידית שלא ניתן להשיג בחלוקה הארגונית הקיימת. לחילופין, מדינת ישראל יכולה להחליט שאת הלוחמה ההיברידית עושה גוף אחר כמו המוסד, שמפעיל תחתיו משאבים של צה"ל.
היתרון בבניית יכולות כאלו בצבא לעומת ארגוני ביון טמון ביכולת לצור בצבא רצף מגוון של תורות הפעלה החל בשמירת בט"ש, פעילות מב"מ, לוחמה היברידית ומלחמה כוללת. אותו ארגון, עם אותו כוח אדם ופלטפורמות, יכול להשתנות ולהסתגל למצבים השונים במזרח התיכון 'בלחיצת כפתור'. צבא שמאומן בתפיסות לוחמה שונות, מסוגל לתת מענה טוב יותר לממשלה במאמציה להשיג מטרות פוליטיות. יכולת כזו של ארגון ביטחוני לפעול לאורך כל סרגל העצימות - מעצימות נמוכה ועד עצימות מלאה בעת מלחמה, ללא תלות במגבלות גיאו פוליטיות, יכולה להתפתח רק בארגון שהוא צבא. ארגון ביון לא מותאם לכך, והעברת שרביט בין ארגונים ביטחוניים בשעת חירום יכולה לגרום לאיבוד יתרון על האויב.
השילוב של מגבלות מבצעיות יחד עם אלו העולות בשל המציאות הגיאו-פוליטית, מחייבים את צה"ל לפתח שיטות פעולה ויכולות שיאפשרו לו להסתגל למציאות הנוכחית. יכולת אחת כזו היא לוחמה היברידית. מאמר מיוחד
חיילי צה"ל באימון (צילום: דו"צ)
התקופה הביטחונית בשנה האחרונה אינה פשוטה לצה"ל. מחד, האיומים הא-סימטריים על גבולות המדינה מצד ארגוני טרור וקבוצות פרוקסי של מדינות כמו איראן מתגברים. מאידך, העימות מתנהל באזורים משופעי אוכלוסייה אזרחית, עובדה המקשה על הפעלת עוצמה צבאית גדולה בשל החשש לנזק אגבי גדול. לצד המגבלות המבצעיות, צה"ל פועל בסביבה גיאו פוליטית רב-מדינתית בשל העימות המתמשך בדאעש בסוריה, סיני ועיראק. בכך, הצבא נתון למגבלות גדולות שמטיל עליו הדרג המדיני.
הסתגלות מהירה
השילוב של מגבלות מבצעיות יחד עם אלו מצד הממשלה, מחייבים את צה"ל לפתח שיטות פעולה ויכולות שיאפשרו לו להסתגל למציאות הנוכחית. יכולת אחת כזו היא לוחמה היברידית. ראוי לציין כי צה"ל כבר 'חצי רגל' לפחות בתוך סוג של לחימה עם הגדרת המלחמה בין המלחמות (מב"מ). לחימה רציפה וטשטוש הקו בין מצב חירום לשגרה הוא מרכיב אחד של הלוחמה ההיברידית.
אחת המדינות המזוהות עם סוג זה של לחימה היא רוסיה שמימשה שיטה זו במבצע סיפוח חצי האי קרים ולאחר מכן המשיכה עם השיטה בלחימה באוקראינה עד העת הנוכחית. במכון המחקר 'ראנד' האמריקאי מסבירים כי מומחים משתמשים במונח 'לוחמה היברידית' בדרכים שונות. לפי פרסומי המכון, כמה מונחים קשורים נמצאים כעת בשימוש כולל "אסטרטגיות אזור אפור", "תחרות ללא סכסוך", "צעדים פעילים" ו"לוחמת הדור החדש".
"למרות הבדלים מתוחכמים, כל המונחים האלה מצביעים על אותו דבר: רוסיה משתמשת בכלים מרובים של כוח והשפעה, עם דגש על כלים לא צבאיים, להמשיך את האינטרסים הלאומיים שלה מחוץ לגבולותיה - לעתים קרובות על חשבון האינטרסים של ארצות הברית ושל בעלות הברית של ארה"ב", כותבים בראנד.
באותו מאמר מצוינים כמה עקרונות לוחמה היברידית. שימוש בכלים מופחתי עלות כלכלית ופוליטית כמו סייבר, יחידות מיוחדות ושירותי ביון. לחימה רציפה ללא הפסקות בעצימות משתנה (בדומה להגדרת המלחמה בין המלחמות של צה"ל). מרכיב נוסף ועיקרי הוא השפעה על אוכלוסייה מקומית כולל שימוש באוכלוסייה זו כפרוקסי.
אחד הגורמים המזוהים עם תפיסת לחימה זו בצה"ל הוא תא"ל (מיל') גל הירש שגם מעורב בבניית פיקוד העומק. גוף מסווג בצה"ל שמציג חדשנות בכך שהוא בונה כוח להילחם בקווים חיצוניים ולא פנימיים כפי שצה"ל נלחם בדרך כלל. הירש כתב בעבר בישראל דיפנס מאמר בשם 'ה-C השישי יצא לדרך' כאשר המיקוד היה בחשיבות פעילות יחידות הקומנדו בלחימה החדשה. במאמר נטען כי בשדה הקרב העתידי ידרשו מהלכים אופרטיביים שלמים שעיקרם קומנדו.
לצד יחידות מיוחדות, בלחימה היברידית פועלים גם שירותי ביון. בישראל ישנו המוסד לתפקידים מיוחדים, שב"כ וצה"ל (באמצעות יחידה 504) שמפעילים פעילות מחוץ למדינת ישראל. הביון, מטבעו פועל בצורה חשאית ומגייס ומפעיל יחידים וקבוצות בתוך האוכלוסייה המקומית. בכך, אחראי הביון על זרועותיו השונות לייצר השפעה על המסגרת החברתית, התרבותית והפוליטית במדינת היעד. אלו שעוקבים אחרי פרשת בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב, נחשפו להאשמות האחרונות של מחלקת המשפטים האמריקאית נגד 12 אנשי ה-GRU הרוסי. הלא הוא המודיעין הצבאי החיצוני של רוסיה. האשמות מעין אלו אינן נדירות בעולם הביון. חיפוש בגוגל יעלה מספר רב של פרסומים ממדינות שונות בהם אנשי ביון מואשמים בניסיונות לערעור השלטון.
תרחישי קרוסלת המזרח התיכון
תרחיש אחד יכול לדמות לרעיון ה'מַטריוֹשקָה', בובות העץ החלולות בתרבות הרוסית הנתונות זו בזו. בתרחיש כזה, ייתכן מצב שבו בתוך שטח ריבוני של מדינה שכנה, יתפתחו כיסים של אי-ריבונות. במצב כזה, הריבון לא מצליח מעשית להחיל ריבונות בכיסים אזוריים אלו, כאשר בפועל אלו נשלטים על ידי ארגוני טרור שפועלים מהם נגד ישראל או אינטרסים ישראלים. אם תגובת צה"ל תפר את הריבונות של המדינה השכנה תהיה זו הכרזת מלחמה שתגרור כניסה למלחמה.
תרחיש מסוג זה יכול להתקיים בגבול סוריה אם צבא סוריה ישתלט על כל שטח המדינה, ובקרבת הגבול עם ישראל ייווצרו כיסי אי-ריבונות כאלו. בין שבאופן אקראי ובין מכוון על מנת לאפשר למיליציות איראניות לפעול נגד ישראל תוך ניצול החשש הישראלי להיכנס למלחמה עם צבא סוריה. גם בגבול הירדני ייתכן מצב דומה אם שלטון המלך יתערער בשל לחץ פנימי או חיצוני מכיוון עיראק או איראן. מול אתגרים כאלו צה"ל יצטרך למצוא שיטות לוחמה היברידית שיאפשרו לו לפעול בצורה שלא תשאיר עקבות. להיות שם, בלי להיות שם.
תרחיש נוסף יכול להיות שינוי משטר בלתי צפוי מאוהד לפחות אוהד או עוין. מאורעות ה'אביב הערבי' הן דוגמא טובה למקרה כזה. מאורעות אלו גרמו לשינוי משטר במדינות ערביות במזרח התיכון בפרק זמן קצר של ימים או שבועות. במצרים עלו האחים המוסלמים לשלטון וקיבלו שליטה על צבא מצרים. בתרחיש מסוג זה, מדינת ישראל שוב יכולה למצוא את עצמה מול טרור בחסות המשטר ללא רצון להיכנס למלחמה כוללת.
מציאות כזו של החלפת שלטון פתאומית במדינה שכנה משנה את ההתארגנות של צה"ל בהתאם. אם היו גבול שקט, שת"פ ביטחוני וקשרים דיפלומטיים חמים, לאחר השינוי הצבא צריך להתארגן מחדש, ומהר. במצב החדש, הטיפול באיומים משטחה הריבוני של אותה מדינה יעשה עם מגבלה מעשית להגיב חופשית נגדם. גם במקרה זה לחימה היברידית יכולה לספק פתרון כחלק מסל הכלים של צה"ל.
עוד תרחיש הוא אפשרות שממשלת ישראל תרצה לערער שלטון במדינה עוינת. דוגמא לכך היא איראן בשנים האחרונות. כחלק מהחלטה של ירושלים להאט את תכנית הגרעין האיראנית, עלו רעיונות, כאשר אחד מהם היה שינוי המשטר. ב-2009 החלה באיראן המהפכה הירוקה, שיוחסה, על פי פרסומים זרים, לשירותי הביון הישראלים והאמריקאים. השנה, לאחר פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין, הצהיר הבית הלבן על רצונו להחליף את השלטון באיראן. אמנם מדובר במשימה שאפתנית, קשה לביצוע ועם סיכוי גבוה לכישלון, אך אם זו ההחלטה, צבא מאומן בלוחמה היברידית יכול להיות הגורם שיוציא את הנחיית הממשלה לפועל.
לצד תרחישים אלו, ישנו תרחיש המלחמה. במידה ומדינת ישראל תיכנס למלחמה כוללת מול מדינה עוינת, לוחמה היברידית תוכל לסייע לצה"ל לערער את אחיזת השלטון באזורי אוכלוסייה ובכך להקשות על הצבא מנגד. תמיכה בזרמים אופוזיציוניים לשלטון שיפעלו בעת מלחמה נגד השלטון, השפעה על דעת הקבל בארץ האויב, ושיבוש תשתיות ומהלכי התארגנות של האויב בלי להשאיר עקבות לירושלים, הם חלק מהיתרונות של לוחמה היברידית בעת מלחמה.
שינוי סדרי עולם?
אין ספק כי צה"ל עשה בשנים האחרונות התארגנות מחדש לנוכח ההבנה שהעימותים הנוכחיים והעתידיים יהיו מול ארגוני טרור בשטחים מיושבים. חלק מהתארגנות זו כוללת גיבוש תפיסת המב"מ וכיוון בניין הכוח והפעלתו לפיה, הקמת חטיבת הקומנדו, פיתוח פיקוד העומק, השקעה בלחימה רב זרועית, חיזוק שיתוף הפעולה עם ארגוני מודיעין אחרים ועוד. עם זאת, אין כיום תפיסת לוחמה היברידית מלאה ועצמאית שבסיסה גיבוש תורות הפעלה מתאימות ועל פיהן בניית כוח והפעלתו. המרכיבים שצוינו קודם לכן הם שיפור של הקיים להתמודדות מול ארגוני טרור.
הקמת פעילות לוחמה היברידית במסגרת צה"ל תחייב שינוי מהותי בחלוקה בין ארגוני המודיעין של ישראל. החלוקה המסורתית בין המוסד, שב"כ וצה"ל צריכה להישבר ולהדבק מחדש תחת הרעיון שהצבא הוא זה שמוביל את הלוחמה ההיברידית. שילוב לוחמי מוסד, מפעילי סוכנים של שב"כ וקומנדו צה"לי תחת פיקוד אחד צבאי יכול לתת יתרונות רבים בלוחמה היברידית שלא ניתן להשיג בחלוקה הארגונית הקיימת. לחילופין, מדינת ישראל יכולה להחליט שאת הלוחמה ההיברידית עושה גוף אחר כמו המוסד, שמפעיל תחתיו משאבים של צה"ל.
היתרון בבניית יכולות כאלו בצבא לעומת ארגוני ביון טמון ביכולת לצור בצבא רצף מגוון של תורות הפעלה החל בשמירת בט"ש, פעילות מב"מ, לוחמה היברידית ומלחמה כוללת. אותו ארגון, עם אותו כוח אדם ופלטפורמות, יכול להשתנות ולהסתגל למצבים השונים במזרח התיכון 'בלחיצת כפתור'. צבא שמאומן בתפיסות לוחמה שונות, מסוגל לתת מענה טוב יותר לממשלה במאמציה להשיג מטרות פוליטיות. יכולת כזו של ארגון ביטחוני לפעול לאורך כל סרגל העצימות - מעצימות נמוכה ועד עצימות מלאה בעת מלחמה, ללא תלות במגבלות גיאו פוליטיות, יכולה להתפתח רק בארגון שהוא צבא. ארגון ביון לא מותאם לכך, והעברת שרביט בין ארגונים ביטחוניים בשעת חירום יכולה לגרום לאיבוד יתרון על האויב.
