מעצמת בינה מלאכותית בהתהוות

היעד החדש: להציב את ישראל בחמישייה הראשונה בעולם בתחום המיחשוב הקוונטי והבינה המלאכותית. הטור השבועי של עמיר רפפורט

 

צילום: גלעד קוולרצ'יק

דמיינו סיטואציה בנאלית ביותר: צומת מרכזית בעיר גדולה, מכוניות בשלל צבעים, חלקן נעות ואחרות עומדות לפני רמזור, עשרות הולכי רגל, כלבים, ציפורים על עץ.

הסיטואציה יכולה להיות משעממת עד מוות אבל מחשבים בעלי עוצמה ומהירות יכולים לראות אותה אחרת: אחרי ש"מלמדים" אותם שוב להבחין בין הפרטים הכי קטנים בתמונה הרחבה (לימוד מכונה, בשפה מקצועית), הם יכולים להבדיל בין סוגי מכוניות בצבעים השונים, ולספק התראה מראש על ארועים חריגים שעומדים לקרות (למשל אדם שלובש מעיל עבה כאשר כל הסובבים אותו לבושים בבגדים קצרים, או אדם שמתחת לבגדיו מבצבצת סכין ארוכה, יכולים להדליק אור אדום דקות לפני פיגוע).

חשוב להבין, כי "לימוד המכונה" הוא רק חלק מן התחום הצומח של "בינה מלאכותית". ההישג האמיתי הוא להקנות למחשבים עוצמתיים ומאומנים היטב, את היכולת לנתח סיטואציות (למשל, נתונים על מחלות, בדוגמא מתחום אחר), מבלי שמתכנת כלשהו יכתוב מראש מה המשמעות של כל מצב ומצב.

העולם נכנס לעידן חדש בתחום הבינה המלאכותית בזכות העוצמה ההולכת וגדלה של המחשבים, בשל אחסון כמויות בלתי נדלות של מידע במרחב הסייבר ("ענן" מידע), ועל ידי חיבור רציף בין אינספור מחשבים וחיישנים, ברשת האינטרנט.

האם העתיד כבר לגמרי כאן? ממש לא. יכולות המיחשוב עוד עומדות בפני קפיצת מדרגה משמעותית, כאשר ייכנסו לשימוש רחב מחשבים "קוונטיים", שמהירותם אדירה.

האם ישראל נמצאת בקו הראשון של טכנולוגיית ה"בינה מלאכותית"? כנראה שכן. כמו תחומים טכנולוגיים אחרים (כמו חלל, סייבר ואופטיקה למשל), סיבות ביטחוניות לקחו את ישראל לקו החזית הטכנולוגית, וקל לנחש מדוע מערכת הביטחון הישראלית כבר השקיעה לא מעט משאבים (בשיתוף התעשייה והאקדמיה), כדי להקנות ליחידות העלית הטכנולוגיות שלנו יכולות ראשוניות של בינה מלאכותית.

וכעת, האם ישראל עומדת להיות שחקן משמעותי ביישומים השונים של בינה מלאכותית בחיי היום יום? ניסיון העבר מלמד שגם לשאלה הזאת התשובה היא חיובית, והכוונה היא לתחום הסייבר.

בואו נלך שמונה שנים אחורה: בשנת 2010 הטיל ראש הממשלה בנימין נתניהו על פרופ' אלוף (מיל') איציק בן ישראל מאוניברסיטת תל אביב לעמוד בראש "מיזם קיברנטי". כחלק מהמיזם הקים פרופ' אביתר מתניה (שהוביל בין היתר במשך שנים ארוכות את פרויקט הגאונים של מערכת הביטחון "תלפיות") את מערך הסייבר הלאומי בכפיפות ישירה לראש הממשלה.

המטרה הייתה לנצל את יתרונותיה היחסיים של ישראל ולמקם אותה בחמישיה המובילה של תעשיית הסייבר העולמית. המטרה הושגה בגדול: לפי אומדנים שונים, לא פחות מ-20 אחוזים מסך ההשקעה באבטחת עולם הסייבר זורמים כיום לחברות וסטרטאפים ישראליים. התעשיה הישראלית, ביחד עם האקדמיה, ומערכת הביטחון, הם מעיין בלי פוסק לרעיונות חדשים בתחום הזה.

בחזרה לבינה המלאכותית: לפני מספר שבועות החליט ראש הממשלה לשגר את ישראל למירוץ נוסף. הדמויות המובילות הן דומות – בן ישראל ומתניה.

וזה מה שכתב בן ישראל השבוע לקבוצת הווטסאפ שלו: "נקודת זינוק טובה למיזם המערכות הנבונות! בימים אלו החלנו בעבודה לבניית תוכנית לאומית, עבור הממשלה, שייעודה לתת כיוון חדש לתעשיית ההיי-טק בארץ, ולחזק משמעותית את כלכלת ישראל והביטחון הלאומי, סביב הרעיון המאחד של בינה מלאכותית. כמאתיים איש התנדבו לתת כתף ולהשתתף בהכנת התוכנית בניצוחם של פרופסור אביתר מתניה ואנוכי.

"האם היעד שהצבנו לעצמו – להציב את ישראל בחמישייה הראשונה בעולם בתחום הבינה המלאכותית – ניתן להשגה? מתברר שהנתונים כבר היום נותנים לנו בסיס טוב להשגת המטרה.

כך למשל, במחקר שפרסם מכון אירופי(ASGARD) , מסתבר כי בתחום הסטארטאפים בבינה מלאכותית בעולם, אנחנו כבר נמצאים המקום השלישי עם 11% מהשוק העולמי, אחרי ארה״ב עם 40% וסין עם 11%".

בן ישראל לא נכנס לפרטים בהודעה הכתובה שלו, אבל מתברר כי כבר הוקמו שמונה צוותים במסגרת המיזם השאפתני החדש. למשל, צוות בנושא כוח המיחשוב בראשות ד"ר אורנה ברי, לשעבר המדען הראשי, יזמית וסגנית נשיא בקבוצת "דל" העולמית. פרופסור דן בלומברג, סגן נשיא אוניבסיטת בן גוריון, יוביל את הצוות שיגבש תכנית למרכזי מחקר. יפה זילברשץ, ראש ועדת התקצוב של האוניברסיטאות, הות"ת (שותפים מלאים במיזם), וד"ר עמי אפלבאום, המדען הראשי של רשות החדשנות, יובילו צוותים בתחומיהם.

למטה לביטחון לאומי ולמנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון (מפא"ת), תפקידים חשובים במסע החדש. לוח הזמנים, כמו במיזם הקיבנטי, קצוב: בתוך כמה חודשים אמורים הרעיונות השונים להפוך למעש. המסגרת הארגונית עדיין אינה ידועה, אבל משרד האוצר, חלק בלתי נפרד מהמיזם החדש גם כן, יזרים את הכסף הראשוני, שיניע את הרכבת.

ועדיין, קצת צניעות: חשובה ככל שתהיה, ישראל היא רק שחקנית אחת במירוץ העולמי להשגת יכולות משמעותיות של בינה מלאכותית. הרכבת העולמית תמשיך לנסוע, איתנו או בלעדינו.

אולי יעניין אותך גם

הנשק שמגיע למיליציות בתימן ובסוריה אותו הציגה העיתונאית. צילום: מתוך טוויטר 

דיווח: הפנטגון מספק נשק לארגוני גרילה בתימן וסוריה

פרסום של בלוגרית מבולגריה חושף כי חברות אמריקניות ואזריות משנעות נשק תוצרת סרביה. לטענתה, הנשק מגיע בסוף למיליציות בתימן ובסוריה