משרד הביטחון 'מחשב מסלול מחדש' לחברת שביט
פרסום בדה מרקר חושף כי החברה שהוקמה על ידי רשות החברות עבור משרד הביטחון ב2015 בעלות של 25 מליוני ש"ח תסגר. הסיבה לכך היא חיכוך עם ועד המשרד שהצליח להפוך את ההחלטה ולהסיט את כלל הטיפול ברכש ובייצוא הביטחוני לעובדי המשרד
עמי רוחקס דומבה
| 26/08/2018
קרדיט: דוברות הכנסת – יצחק הררי
המלחמה על חברת 'שביט' הסתיימה בנצחון של ועד משרד הביטחון, כך עולה מפרסום של חגי עמית מדה מרקר. החברה שקמה בשנת 2015 על מנת לספק תמיכה לאפ"י, תסגר. "מרבית עובדיה יפוטרו ו–25 מיליון שקל מכספי ציבור יירדו לטימיון. בתום מאבק עיקש בן שלוש שנים הצליח ועד העובדים של משרד הביטחון להכניע את הנהלת המשרד — ולקבור את תוכנית חברת שביט.", נכתב בפרסום של דה מרקר.
נזכיר כי בתחילת השנה, התפטר יושב ראש דירקטוריון החברה הממשלתית שביט רוני מורנו לאחר כשלוש שנים בתפקיד. למה הוקמה בכלל חברת שביט? “חברת שביט הוקמה מכוח החלטת ממשלה 458 (חכ/4) מיום 13 באוגוסט 2015 והינה חברה ממשלתית בבעלות מלאה של המדינה. בהתאם להחלטה זו, החברה תהווה זרוע לביצוע מטלות ישירות של הממשלה באמצעות משרד הביטחון בהתאם למטרותיה”. (מקור: readitnow).
כדי לקבל רקע להקמתה, רצוי לבחון את הדברים של מבקר המדינה בדו"ח 67ב בנושא "העסקת יועצים וכוח אדם חיצוני במשרד הביטחון". באותו דו"ח כותב המבקר: "אף שהנהלת משהב"ט הייתה מודעת לבעייתיות הרבה שבהעסקת יועצים "כתף אל כתף" כבר משנת 2007, ואף שהיא דנה בנושא, היא לא יישמה את המלצות מבקר מערכת הביטחון ואף לא את המלצותיה שלה שניתנו במהלך השנים לפתרון הסוגיה, ומשהב"ט המשיך להעסיק יועצים רבים, שמאפייני העסקתם הם כשל עובד-מעסיק, שלא בהתאם לנהלים."
לפי הדו"ח, בשנת 2015 העסיק משהב"ט יועצים שחרגו מפרקי הזמן ומהיקפי המשרה שנקבעו בחוזר נש"ם משנת 2010 ובהוראת משהב"ט משנת 2014: 140 יועצים הועסקו בהיקף משרה של 150 שעות ומעלה, ול-136 יועצים היה ותק של 10 שנים ומעלה במשהב"ט.
המבקר גם טען כי "משהב"ט אינו מבצע בדיקת חליפיות כוח אדם. על אף האמור, אמ"ש וגית"ם במשהב"ט עדיין אינם מקיימים בחינה של חליפיות כוח אדם, הבוחנת אם כוח האדם הקיים במשהב"ט יכול לתת מענה לצורך ביועצים. כלומר, האם ניתן להשיג התייעלות בדרך העסקת כוח אדם במשהב"ט על ידי שימוש בכוח האדם שכבר מועסק במשהב"ט במקום לקלוט כוח אדם נוסף."
בפרסום העדכני של דה מרקר נכתב כי ניהול הרכש וההתקשרויות ימשיך מעתה להישלט בידי עובדי משרד הביטחון. כלומר, ללא יועצים חיצוניים.
לפי פרסום בבלוג על צבא ובטחון בראי הכלכלה, מטרת חברת שביט הייתה להיות שק חבטות של משרד הביטחון בכל פעם שיפנו אליו ביקורת לגבי אי סדרים בנושאי רכש. "נראה כי משרד הבטחון "הרים ידיים" לכל הקשור לעבודה היום-יומית הנדרשת לניהול קניין רוחני , ניהול תקין של ספקים ופיקוח על הייצוא ופשוט החליט להעביר את כל הממשק הביורוקרטי עם התעשיות (ספקים / תמלוגים / פיקוח ייצוא) לחברה חיצונית כך שבדוח ביקורת הבא יהיה אפשר פשוט להעיף את מנכ"ל החברה , אך אגפי משרד הבטחון יהיו מחוסנים מהביקורת כי הם "תלויים" בעבודתה של "חברה חיצונית".", כותבים בבלוג.
תגובת משרד הביטחון:
"במהלך החודשים הקרובים ייפעל משרד הביטחון לשינוי ייעודה של חברת שביט כך שתפנה את פעילותה לתחומים שנחוצים יותר למערכת הביטחון בטווח הקרוב והרחוק."
פרסום בדה מרקר חושף כי החברה שהוקמה על ידי רשות החברות עבור משרד הביטחון ב2015 בעלות של 25 מליוני ש"ח תסגר. הסיבה לכך היא חיכוך עם ועד המשרד שהצליח להפוך את ההחלטה ולהסיט את כלל הטיפול ברכש ובייצוא הביטחוני לעובדי המשרד
קרדיט: דוברות הכנסת – יצחק הררי
המלחמה על חברת 'שביט' הסתיימה בנצחון של ועד משרד הביטחון, כך עולה מפרסום של חגי עמית מדה מרקר. החברה שקמה בשנת 2015 על מנת לספק תמיכה לאפ"י, תסגר. "מרבית עובדיה יפוטרו ו–25 מיליון שקל מכספי ציבור יירדו לטימיון. בתום מאבק עיקש בן שלוש שנים הצליח ועד העובדים של משרד הביטחון להכניע את הנהלת המשרד — ולקבור את תוכנית חברת שביט.", נכתב בפרסום של דה מרקר.
נזכיר כי בתחילת השנה, התפטר יושב ראש דירקטוריון החברה הממשלתית שביט רוני מורנו לאחר כשלוש שנים בתפקיד. למה הוקמה בכלל חברת שביט? “חברת שביט הוקמה מכוח החלטת ממשלה 458 (חכ/4) מיום 13 באוגוסט 2015 והינה חברה ממשלתית בבעלות מלאה של המדינה. בהתאם להחלטה זו, החברה תהווה זרוע לביצוע מטלות ישירות של הממשלה באמצעות משרד הביטחון בהתאם למטרותיה”. (מקור: readitnow).
כדי לקבל רקע להקמתה, רצוי לבחון את הדברים של מבקר המדינה בדו"ח 67ב בנושא "העסקת יועצים וכוח אדם חיצוני במשרד הביטחון". באותו דו"ח כותב המבקר: "אף שהנהלת משהב"ט הייתה מודעת לבעייתיות הרבה שבהעסקת יועצים "כתף אל כתף" כבר משנת 2007, ואף שהיא דנה בנושא, היא לא יישמה את המלצות מבקר מערכת הביטחון ואף לא את המלצותיה שלה שניתנו במהלך השנים לפתרון הסוגיה, ומשהב"ט המשיך להעסיק יועצים רבים, שמאפייני העסקתם הם כשל עובד-מעסיק, שלא בהתאם לנהלים."
לפי הדו"ח, בשנת 2015 העסיק משהב"ט יועצים שחרגו מפרקי הזמן ומהיקפי המשרה שנקבעו בחוזר נש"ם משנת 2010 ובהוראת משהב"ט משנת 2014: 140 יועצים הועסקו בהיקף משרה של 150 שעות ומעלה, ול-136 יועצים היה ותק של 10 שנים ומעלה במשהב"ט.
המבקר גם טען כי "משהב"ט אינו מבצע בדיקת חליפיות כוח אדם. על אף האמור, אמ"ש וגית"ם במשהב"ט עדיין אינם מקיימים בחינה של חליפיות כוח אדם, הבוחנת אם כוח האדם הקיים במשהב"ט יכול לתת מענה לצורך ביועצים. כלומר, האם ניתן להשיג התייעלות בדרך העסקת כוח אדם במשהב"ט על ידי שימוש בכוח האדם שכבר מועסק במשהב"ט במקום לקלוט כוח אדם נוסף."
בפרסום העדכני של דה מרקר נכתב כי ניהול הרכש וההתקשרויות ימשיך מעתה להישלט בידי עובדי משרד הביטחון. כלומר, ללא יועצים חיצוניים.
לפי פרסום בבלוג על צבא ובטחון בראי הכלכלה, מטרת חברת שביט הייתה להיות שק חבטות של משרד הביטחון בכל פעם שיפנו אליו ביקורת לגבי אי סדרים בנושאי רכש. "נראה כי משרד הבטחון "הרים ידיים" לכל הקשור לעבודה היום-יומית הנדרשת לניהול קניין רוחני , ניהול תקין של ספקים ופיקוח על הייצוא ופשוט החליט להעביר את כל הממשק הביורוקרטי עם התעשיות (ספקים / תמלוגים / פיקוח ייצוא) לחברה חיצונית כך שבדוח ביקורת הבא יהיה אפשר פשוט להעיף את מנכ"ל החברה , אך אגפי משרד הבטחון יהיו מחוסנים מהביקורת כי הם "תלויים" בעבודתה של "חברה חיצונית".", כותבים בבלוג.
תגובת משרד הביטחון:
"במהלך החודשים הקרובים ייפעל משרד הביטחון לשינוי ייעודה של חברת שביט כך שתפנה את פעילותה לתחומים שנחוצים יותר למערכת הביטחון בטווח הקרוב והרחוק."
