הטנק

הספר "הטנק" מוגדר על ידי המו"ל כספר פרוזה אף שחלקים ניכרים ממנו נוגעים באמת לפחות זו ההיסטורית מן הסתם אין רצון וגם צורך למחויבות מלאה לגבי העובדות.

הספר דן לכאורה בפרשת עצירת הטנק הסורי בכניסה לקיבוץ דגניה. אני כותב לכאורה כי הספר הזה מכיל לדעתי הרבה מעבר לאותה פרשייה שיש חמשה לוחמים שונים הבטוחים עד היום (בגיבוי עדויות) שהם הם לחצו על ההדק שהביאה לפגיעה בטנק, לעצירתו וכתוצאה מכך גם לשינוי פני המערכה.

כל מי שהיה בקרב אמיתי בו הפגזים עפים והכדורים מרימים את החול או הסלעים סביבך מכיר את המציאות בה חיילים השוכבים מאחורי תלולית חול או נמצאים על אותו נגמ"ש או טנק זוכרים את הארועים באופן שונה. איש מהם אינו משקר אבל אצל כל אחד מהם נחרטו האירועים באופן שונה וככל שהטראומה גדולה יותר כך גם השוני בין תיאור העובדות. אין כאן עניין למכונת פוליגרף אלא לפסיכולוגים המבינים את נפש האדם ולכן לדעתי אף ששם הספר הוא ה"טנק" ולכאורה הציר המרכזי הוא פרשיית הטנק של דגניה בספר הרבה יותר.

הספר הייחודי הזה הוא קיצור תולדות הציונות בארצנו ממבטם של ניצולי השואה שמגיעים לארץ ושל הצברים הגדלים בה. כל אחד רואה בדרכו את המציאות שנכפתה עליהם ביחד במלחמת השחרור. אלו אדים מוצלים מהאש באירופה שמניחים שהגיעו אל השלווה והנחלה ובתוך שעות או ימים הם מוצאים עצמם בתעלות מול מצרים וסורים ובאחד המקרים מול מטוס סורי המשליך אליהם כרוזי כניעה בשפה הגרמנית כאילו לא היה להם די משפה זו. והצברים שנלחמים מלחמת שחרור לאומית כאשר השתייכותם הפוליטית מפלגתית עלולה לתרום לקבלת עזרה או מניעתה.

הספר גולש לתקופת מלחמת יום הכיפורים ומביא סיפור על אב המחפש את בנו, סיפור מצמרר ולמי שחושב שהוא דמיוני מוזמן לפנות אלי.

הספר מטלטל וכאמור ממחיש בצורה בלתי אמצעית את חיינו כאן.

מבחינה ספרותית מאוד נהניתי, ענברי מתנהל בשוויון נפש ומטיל את הפצצה ברגע הפחות צפוי. זה קורה יותר מפעם אחת בספר בין הקטעים הכתובים בהומור עדין וטראח הנפילה הלא צפויה.

מומלץ מאוד.

***

הטנק, אסף ענברי, ידיעות ספרים, 2018, 271

אולי יעניין אותך גם