"השבת השחורה" של היישוב היהודי

השבת לפני 72 שנה ערכו הבריטים מבצע רחב-היקף ("אגאתה") לחיפוש נשק ומסמכים ועצרו את מנהיגי היישוב היהודי (מבצע "אגאתה"). זו "השבת השחורה" של היהודים בארץ ישראל בתקופת המנדט. מתחילה הספירה לאחור לקראת מדינה. אפרים לפיד מזכיר בטורו השבועי

אפרים לפיד | 28/06/2018

מנהיגי היישוב לאחר שנעצרו ב"שבת השחורה". מימין לשמאל: חיים אלפרין, דוד הכהן, דוד שינקרבסקי, דב יוסף, יצחק גרינבוים, משה שרת, דוד רמז (צילום: באדיבות הארכיון הציוני המרכזי)

במגבלות שהטילה ממשלת בריטניה על עליית יהודים לארץ נקבעה מכסה של מאה אלף יהודים בלבד לחמש שנים ובכך איימו על התחזקות הציונות. הישוב היהודי נערך לפעולות מבצעיות כנגד הבריטים, כדי לאלצם לשנות את ההחלטה. זה החל ב"ליל הרכבות" (מבצע "מסיבה") ב-1 בנובמבר 1945, הפעולה הגדולה שפתחה תנועת המרי, שילוב של ההגנה, אצ"ל ולח"י. היה זה מבצע רב-ממדים ראשון שערך הישוב המאורגן במאבקו בבריטים.

בתיאום ארצי פגעו ב-153 נקודות לאורך מסילות ברזל בארץ מחאן יונס בדרום עד ראש הנקרה בצפון. הבריטים הפנימו כי ל"הגנה" יש יכולת מבצעית במקומות שונים בארץ. באותו לילה גם טובעו שלש ספינות משמר-חופים בריטיות שרדפו אחר מעפילים. בישוב היהודי סערו על גזר דין מוות שנגזר על שני יהודים. אצ"ל הכריז על חטיפת קצינים בריטים, אם לא יבוטלו החוקים שאפשרו עונש מוות. ב-10 ביוני פגעו אנשי אצ"ל בשלושה קטרים  בתחנת לוד.

הפעולה הגדולה ביותר במסגרת המאבק היתה ב"ליל הגשרים" ב-18-17 ביוני 1946, אז פוצצו אנשי הפלמ"ח 11 גשרים שקישרו את הארץ עם המדינות השכנות. תשעה מהם נהרסו, אחד נפגע קשות וגשר אחד, גשר א- כזיב, נפגע מזיקוק-רקטה באחד המטענים. הגשר פוצץ ועמו 14 החבלנים, ביניהם מפקד המבצע, יחיעם וייץ. במקביל לפיצוץ הגשרים נערכו פעולות הסחה והטעייה בכמה מקומות בארץ.

בעקבות הפעולות הללו של היהודים הכינו הבריטים היטב את תגובתם במבצע "אגאתה" בליל שבת 29 ביוני 1946. הוטל עוצר מקיף על הערים, הישובים והדרכים. עשרות אלפי חיילים בריטים הקיפו את הרחובות בגדרות תיל, עצרו אנשים בבתיהם וכלאו אותם. בעזרת מגלי מוקשים נערכו חיפושים לגילוי נשק ומסמכים בקיבוצים רבים, בהם שדות ים, רמת רחל ושער העמקים. החיפוש הכבד ביותר היה בקיבוץ יגור, שם מצאו הבריטים בסליקים מאות רובים, מרגמות ואקדחים ומאות אלפי כדורים. הישג משמעותי לבריטים היה בגילוי מפקדת הפלמ"ח בקיבוץ מזרע, בה נתפסו מסמכים חשובים. גולת הכותרת היתה תפיסת בנין הסוכנות היהודית בירושלים והחרמת אלפי מסמכים, במחשבה כי ימצאו שם עדויות למצבורי נשק.

משה שרתוק, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, נעצר בתל-אביב בבוקר אותה שבת ונכלא באגף מיוחד במחנה המעצר לטרון א' בלב עמק איילון. עמו נכלאו באותו יום חבריו להנהלת הסוכנות היהודית הרב יהודה-לייב פישמן-מימון, דב יוסף ויצחק גרינבוים וכן יו"ר הוועד הלאומי דוד רמז, מנהל "סולל בונה", דוד הכהן, ראש המשמר האזרחי בתל-אביב, חיים אלפרין, מזכיר ועד פועלי נמל חיפה, דוד אדירי (שינקרבסקי) וחבר הנהלת הוועד הלאומי מרדכי שטנר. הבריטים קיוו כי אחרי מעצר מנהיגים אלה תקום הנהגה "מתונה", אלא שהישוב נשאר נאמן למנהיגיו. כבר למחרת היום, ב-30 ביוני, הסדירה ה"הגנה" קשר דואר חשאי בין המנהיגים העצורים ובין עמיתיהם בחוץ עד לשחרורם כעבור ארבעה חודשים. הדואר הנכנס והיוצא הועבר בדפנות כפולות שהותקנו במיכלי המזון שהובא מדי בוקר מירושלים. ככל הנראה היתה לבריטים "חפרפרת" במשרדי הסוכנות בירושלים, באמצעותה הגיעו רבים ממכתבי משה שרת לידיעת הבולשת הבריטית.

באותה שבת נעצרו עוד כ-2700 לוחמי פלמ"ח ואצ"ל וחברי קיבוצים  והועברו למחנות לטרון ורפיח. רבים הצליחו להימנע ממעצר ולברוח בעוד מועד. 

 

שיתוף