הפשרה בין ארה"ב לקוריאה הצפונית – ההשלכות מבחינת ישראל

מבחינת גופי המודיעין של ישראל המפגש ההיסטורי בין טראמפ לקים ג'ונג און מעניינת בעיקר בשל ההשפעה על תוכנית הגרעין האיראנית; השוק האירופאי שוב התעורר ומגלה עניין רב בתעשיות הישראליות; ובקרוב נדע מי יהיה מנכ"ל תע"א הבא. הטור השבועי של עמיר רפפורט מדלג בין סינגפור, אירופה וישראל

 

הנשיא טראמפ בפסגה בסינגפור (צילום: AP)

מבחינת ישראלים רבים, קוריאה הצפונית נמצאת כל כך רחוק (כמעט 9000 ק"מ ליתר דיוק), עד שהיא אינה מהווה שום איום על הביטחון הישראלי.

ואולם, מבחינת גופי המודיעין של ישראל התפיסה שונה לחלוטין: קוריאה הצפונית אמנם אינה מהווה איום ישיר על ישראל, אבל הפרויקטים שלה לפיתוח טילים ארוכי טווח וגם גרעין קשורים באופן הדוק למאמצי ההתעצמות של איראן וחיזבאללה (עד כדי שיתוף פעולה כלכלי ושיתופי פעולה בפיתוח ובניסויים). גם מקור הכור הגרעיני שהותקף על ידי ישראל בסוריה בספטמבר 2007 היה בקוריאה הצפונית.

בנסיבות אלה, יש להניח כי לישראל היה לאורך שנים עניין מיוחד לדעת מה מתרחש במתקני הטילים והגרעין בקוריאה הצפונית. אם קוריאה הצפונית אכן תתפרק מתכנית הגרעין שלה, תהיה לכך השפעה ארוכת טווח גם על איראן, כמובן. חשוב עוד לקחת בחשבון כי הפסגה המדהימה שנערכה השבוע בסינגפור לא נולדה בלי שום רקע. קדמו לה מגעים ארוכי שנים עם מנהיגי קוריאה הצפונית.

אחד האנשים המכירים טוב מכולם את צמרת השלטון בקוריאה הצפונית (וגם בישראל), הוא פרופ׳ ג'יאנקרלו אליה ולורי. פרופ׳ ולורי פגש פעמים רבות את ראשי הממשלות של ישראל לאורך שנים  (כולל יצחק רבין, שמעון פרס, אהוד ברק ובנימין נתניהו, שפגש אותו אישית במהלך ביקור ברומא).

הוא גם פגש את בכירי השלטון בקוריאה הצפונית ובסין. פרופ׳ ולורי היה האזרח המערבי היחיד שהוזמן להלוויית האב המייסד של קוריאה הצפונית, קים סונג. מאז חילופי השלטון, הוא בקשר עם בנו, המנהיג הנוכחי, קים ג’ונג און  ועם רי יונג, סגן נשיא המפלגה השלטת והאחראי על קשרי החוץ. ממכתב שכתב רי יונג לפרופ' ולורי ב-30 בנובמבר עולה כי מנהיגי קוריאה הצפונית חיפשו "פתרון" מול ארצות הברית לאורך זמן, וטענו כי תכנית הגרעין שלהם נובעת מ"חוסר ברירה".

מהמכתב אפשר להניח כי עלייתו לשלטון של דונלד טראמפ הבלתי דיפלומטי נתקלה בכמיהה של קוריאה הצפונית למצוא פתרון שיוציא אותה מרשימת המדינות ה"מצורעות".

כך נפגשו האינטרסים בסינגפור, ונעשתה היסטוריה.

אבל האם הפסגה אכן תביא לפתרון ארוך טווח שיפרק את קוריאה הצפונית מנשקה הגרעיני? פרופ׳ ולורי אמר השבוע לישראל דיפנס בשיחה בביתו ברומא, כי המצב "רגיש מאוד". לדבריו, "אני מכיר את קוריאה הצפונית מקרוב במשך עשרות שנים, וחושב שיש הזדמנות גדולה, אבל מצד שני שום דבר חד משמעי עדיין לא נסגר, וההתפתחויות הבאות תלויות לחלוטין במהלכים שיעשו הנשיאים וטראמפ וקים ג'ונג און. אסור להם לטעות". 

וכיצד תשפיע ההפשרה בין ארצות הברית לקוריאה הצפונית על איראן, בטווח הארוך?

מבחינת מערכת הביטחון הישראלית, זו עדיין החידה הגדולה ביותר.

בינתיים באירופה

בינתיים, בפריז, ניתן היה להבחין השבוע כי אירופה דווקא הולכת בכיוון הפוך - התחמשות. הכיוון הזה משך לא פחות מ- 73 חברות ישראליות לתערוכה הביטחונית הגדולה יורוסאטורי, שנערכה בפריז.

מבחינת חברות ישראליות רבות, מדינות אירופה חזרו להיות שוק יעד עצום לאחר שנים ארוכות של קיפאון. הסיבה לגאות במכירות באירופה היא, כמובן, איומי הטרור, ושובה הלא רשמי של המלחמה הקרה מול רוסיה.

כך, אלביט מערכות, לדוגמא, הגדירה את אירופה כשוק אסטרטגי. ראש אגף סיב"ט במשרד הביטחון תא"ל (מיל') מישל בן ברוך אמר בפריז כי המכירות המתגברות  באירופה תרמו לשיא הייצוא הביטחוני הישראלי, שחצו בשנת 2017, לראשונה,  את רף ה-9 מיליארד דולר.

במקביל, השבוע, הפרלמנט הגרמני אישר את עסקת חכירת המל"טים מדגם הרון TP של התעשייה האווירית. במסגרת העסקה חתמה התעשייה האווירית עם חברת AIRBUS על הסכם להחכרת המל"טים למשרד הביטחון הגרמני. היקף העסקה הוא כ-600 מיליון דולרים.

וגם זה – בשוויץ לבדה, מתחרות כיום חברות ישראליות על פרויקטים בשווי של לא פחות מ-2 מיליארד דולר (דבר שמציב בסימן שאלה החלטה מלפני שנתיים של משרד הביטחון וצה"ל לבטל את התקן הקבוע של נספח ביטחוני במדינה).

מי יהיה מנכ"ל תע"א?

ובעניין התעשייה הביטחונית הגדולה ביותר (במונחי כול אדם), התעשייה האווירית, תוכרע בתוך שבועיים זהותו של המנכ"ל הבא כאשר השבוע התחדדה התחרות בין שלושה מועמדים עיקריים - אלוף (מיל') נמרוד שפר, סמנכ"ל אסטרטגיה בחברה, איל יונאין סמנכ"ל הכספים, ובועז לוי סמנכ"ל החברה וראש חטיבת מערכות הטילים והחלל.

אולי יעניין אותך גם