ביד אחת
אפרים לפיד
| 14/06/2018
צילום כריכה: יח"צ
בשנים האחרונות רבו קצינים בכירים במילואים המפרסמים את זיכרונותיהם. תא"ל מיל' שלמה אליה הצטרף אף הוא למעגל של הקצינים המשתפים את הציבור בסיפורם. זה סיפורו של צה"ל בשלושת העשורים 80-70-60 מנקודת מבטו של קצין מודיעין אשר מלא תפקידי מפתח בכל זירות הלחימה והפעילות בדור זה – סיני, רמת הגולן ביום כיפור, לבנון ויהודה ושומרון; מתפקיד קמ"ן גדודי עד קמ"ן פיקוד, באמ"ן מחקר בראש המינהל האזרחי ביהו"ש ולבסוף מפקד יק"ל דרום לבנון.
אליה מתאר בפירוט רב את הממשק שהיה לו עם מפקדיו העיקריים – רפול, ינוש, יהושע שגיא, שלמה גזית אהרל'ה יריב. הוא מפרגן מאד לטובים בעיניו, אך לא חוסך שבטו ממי שפגע בו.
כמו כל ספר אישי הוא פותח במוצא המשפחה – זו מחבל כורדיסטן בצפון סוריה, משם עברו לחלב בסוריה ולאלכסנדריה במצרים. אביו של אליה היה נועז במיוחד ועבר לניו יורק, משם לאחר המשבר הכלכלי של 1929 חזר למזרח התיכון, לבגדד.
אליה גאה בדרך שעבר מנער בדרום תל אביב, חשמלאי במוסך, חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר", עבר לחברת הנוער בקיבוץ נחשונים, חזר לשכונה והתגייס לנח"ל, קורס מ"כים וקורס קצינים. שם הוא זוכר כמה מעט היו יוצאי עדות המזרח, הרוב אשכנזים. בתאונת נשק בקורס קצינים נקטעה ידו. הודות ליוזמה של קצין במינהל הסגל, יעקב הוכמן, הוא נשאר בצבא והתקדם עד דרגת תא"ל. ראוי להערכה רבה איך אליה לא מנצל בחיים ואף לא בספר את נכותו לקבלת זכויות יתר או הרגשת מסכנות, אדרבה, הוא גאה למלא תפקידי שדה פעילים ובולטים גם בלחימה "ביד אחת", כמו שמו הסמלי של הספר.
לבנון הטראומטית מלווה את הספר בסיקור הפעילות של צה"ל והמוסד. לאליה יש ביקורת קשה על ההתלהבות של המוסד לדחוף אותנו לידי הנוצרים המסוכנים שם.
***
ביד אחת מאת שלמה אליה, הוצאת אפי מלצר, 2018
צילום כריכה: יח"צ
בשנים האחרונות רבו קצינים בכירים במילואים המפרסמים את זיכרונותיהם. תא"ל מיל' שלמה אליה הצטרף אף הוא למעגל של הקצינים המשתפים את הציבור בסיפורם. זה סיפורו של צה"ל בשלושת העשורים 80-70-60 מנקודת מבטו של קצין מודיעין אשר מלא תפקידי מפתח בכל זירות הלחימה והפעילות בדור זה – סיני, רמת הגולן ביום כיפור, לבנון ויהודה ושומרון; מתפקיד קמ"ן גדודי עד קמ"ן פיקוד, באמ"ן מחקר בראש המינהל האזרחי ביהו"ש ולבסוף מפקד יק"ל דרום לבנון.
אליה מתאר בפירוט רב את הממשק שהיה לו עם מפקדיו העיקריים – רפול, ינוש, יהושע שגיא, שלמה גזית אהרל'ה יריב. הוא מפרגן מאד לטובים בעיניו, אך לא חוסך שבטו ממי שפגע בו.
כמו כל ספר אישי הוא פותח במוצא המשפחה – זו מחבל כורדיסטן בצפון סוריה, משם עברו לחלב בסוריה ולאלכסנדריה במצרים. אביו של אליה היה נועז במיוחד ועבר לניו יורק, משם לאחר המשבר הכלכלי של 1929 חזר למזרח התיכון, לבגדד.
אליה גאה בדרך שעבר מנער בדרום תל אביב, חשמלאי במוסך, חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר", עבר לחברת הנוער בקיבוץ נחשונים, חזר לשכונה והתגייס לנח"ל, קורס מ"כים וקורס קצינים. שם הוא זוכר כמה מעט היו יוצאי עדות המזרח, הרוב אשכנזים. בתאונת נשק בקורס קצינים נקטעה ידו. הודות ליוזמה של קצין במינהל הסגל, יעקב הוכמן, הוא נשאר בצבא והתקדם עד דרגת תא"ל. ראוי להערכה רבה איך אליה לא מנצל בחיים ואף לא בספר את נכותו לקבלת זכויות יתר או הרגשת מסכנות, אדרבה, הוא גאה למלא תפקידי שדה פעילים ובולטים גם בלחימה "ביד אחת", כמו שמו הסמלי של הספר.
לבנון הטראומטית מלווה את הספר בסיקור הפעילות של צה"ל והמוסד. לאליה יש ביקורת קשה על ההתלהבות של המוסד לדחוף אותנו לידי הנוצרים המסוכנים שם.
***
ביד אחת מאת שלמה אליה, הוצאת אפי מלצר, 2018
