תוצאות הבחירות בלבנון – גם הזדמנות לישראל

ארגון חיזבאללה הצליח להגדיל את כוחו בפרלמנט הלבנוני ולשלוט בגוש הרוב במוסד השלטוני. למרות התוצאות – תא"ל (מיל') ניצן נוריאל מצליח לראות גם הזדמנויות חדשות לישראל. דעה

תוצאות הבחירות בלבנון – גם הזדמנות לישראל

קלפי בביירות במהלך הבחירות (צילום: AP)

השבוע התקיימו בלבנון הבחירות הדמוקרטיות הפתוחות לפרלמנט הלבנוני – וזאת לראשונה מאז 2009. הגם שאינו החשוב במנגנוני השלטון בלבנון, ברצוני לבחון האם יש בתוצאות הבחירות שפורסמו בשורה כלשהי למדינת ישראל ואם כן מה נכון לעשות?

ראשית, נכון לציין את האמת המזרח תיכונית המעט מביכה "שבמזרח התיכון לא משנה ספירת הקולות משנה מי מונה את הקולות...". ושנית שמערכת הבחירות לפרלמנט עמדה בסימן שינוי שיטת הבחירה כביטוי למאמץ החיזבאללה לשפר את סיכוייו, נוכח הבנתו שדמוגרפית מצבם של השיעים אל  מול שאר הדתות משתנה לטובה ונכון להביא שינוי זה לידי ביטוי בכוח הפוליטי הפוטנציאלי בפרלמנט.

תוצאות הבחירות (טרם הגשת ערעורים) מצביעות על התחזקות כוחו של מחנה ה- 8 במרס שמרכז את חיזבאללה, תנועת אמל, הנוצרים המרונים ועוד רכיבים קטנים באוכלוסייה כך שיש להם רוב בפרלמנט.

אמנם על פי החוקה הלבנונית, הנשיא יהיה מרוני, ראש הממשלה סוני, יו"ר הפרלמנט דרוזי/שיעי, כך ששאלת הרוב בפרלמנט אין בכוחה לעשות שינוי עמוק בלבנון, אך בהחלט תקשה מאוד על הובלת קו פרו סעודי ופרו מערבי - כפי שאולי חארירי (ראש הממשלה המכהן) היה רוצה.

אם כך, מה תוצאות הבחירות הללו מסמנות כתפניות או שינויים אפשריים הן בתוך לבנון, הן מול מדינות העולם הערבי, העולם האירופאי וכמובן אל מול ישראל? האם יש כאן גם הזדמנויות או רק סיכונים והקצנה?

לעניות דעתי יש שלושה ממדים שלאורם נכון לבחון את תוצאות הבחירות.

אל מול מדינות ערב הסוניות - אחרי שהוברר כי הסעודים, חרף מאמצם, לא הצליחו לבלום את הכוח השיעי העולה, ידרשו להתמודד עם הכרזתם לפני כשנתיים את חיזבאללה כארגון טרור. מדוע? כי הזהות המדינתית של לבנון כחלק מתוצאות הבחירות מגבירה את הזהות בין מדינת לבנון לחיזבאללה.

כך גם מדינות אירופה וארצות הברית העושות מאמץ גדול לחזק את צבא לבנון כצבא לאומי לבנוני. בוודאי אם יתרחש תהליך פנים לבנוני לברור שאלת "נשק ההתנגדות?"

עצם קיומו של דיון כזה שבמהותו יעסוק בשאלת קיומו של חיזבאללה כיישות עצמאית מפלגתית, שלוחה של איראן, אל מול שילובו בתוך צבא לבנון, הוא דיון מרתק שיכול שיפיע על מדינת לבנון.

נכון בשלב זה להזכיר את קולות בתוך לבנון (הגם שהפסידו בבחירות) המעלים את השאלה "מדוע צריך את חיזבאללה?". ישראל (לכאורה האויב האולטימטיבי) נסוגה מלבנון, לישראל אין תביעות טריטוריאליות, והגבול הוכר ערב הנסיגה על ידי מועצת הביטחון. כול החלטה באשר לעתיד נשקו של חיזבאללה יכולה וצריכה לעורר מאמץ דיפלומטי משמעותי שעשוי להניב תוצאה משופרת לישראל.

אתייחס לשני מצבי הקיצון - חיזבאללה נטמע בצבא לבנון והופך בפורמט כזה או אחר לחלק ממנו. במקרה זה נוסף גורם מרסן על חיזבאללה, ובמקרה בו חיזבאללה מסרב למהלך שכזה ונשאר הגורם הצבאי החזק בלבנון, כך שהיציבות השלטונית מתערערת ונוצרים סדקים שיכולים להיות לטובתנו.

בכול תרחיש נדרש לבחון את המשך פעילותו של כוח יוניפי"ל ואת אופן מדידת האפקטיביות המבצעית שלו.

מבחינת מדינת ישראל (וכאן אשתמש בדוגמת רצועת עזה) הגדלת הזהות בין חלוקת הכוחות בפרלמנט כפי שבאו ליידי ביטוי בבחירות לזהות של מדינת לבנון, מחזק את המסר הישראלי שהכתובת לכול מה שקורה בלבנון הוא באחריות ממשלת לבנון ולכן עליה לשאת בתוצאות. בדיוק כפי שברצועת עזה, ישראל טוענת שחמאס נושא באחריות לכול מה שקורה ברצועת עזה, ולכן הוא הכתובת גם למצבים שגורמים אחרים.

משום כך, אני סבור שתוצאות הבחירות לפרלמנט הלבנוני, חרף ניצחון הציר השיעי אינו בהכרח רע לישראל וניתן הסדרת מהלכים חובקי עולם למצותם לטובתנו.

אולי יעניין אותך גם

טל חן, שותף במחלקת בנקאות השקעות ומימון תאגידי בDeloitte- ישראל (טל היה בין מובילי הדוח) | קרדיט צילום: אלמוג סוגבקר

Deloitte ישראל: קיטון בהוצאות על מוצרי סייבר יגדיל מיזוגים בענף

גיוסי השקעות בשוויי Down-Round, עשויים לשמש כקטליזטור לרכישות חברות סייבר על ידי חברות בינ"ל