70 שנה להקמת משטרת ישראל
השבוע לפני 70 שנה הוקמה באופן רשמי משטרת ישראל. קצין המורשת של המשטרה, רפ"ק שלומי שטרית, משתף אותנו בחבלי הלידה
שלומי שטרית
| 28/03/2018
שוטרים יהודים מגינים על תל-אביב מפני התקפה, דצמבר , 1947 (צילום: הנס פין, ארכיון התמונות הלאומי)
ב-26 במרץ 1948 שלח דוד בן-גוריון לראש המטה הארצי ולראש המטה הכללי של ההגנה שדר קצר, בו נכתב: "לפי החלטת ההנהלה, הוטל על יחזקאל סחרוב לארגן מיד משטרה יהודית בשטח המדינה היהודית – מתוך המגויסים לפחות 1,200 איש. המשטרה תהיה כפופה לפיקוד העליון, אולם תהיה אבטונומית בתחום פעילותה, ויחזקאל סחרוב ישמש מפקדה, כמנהל אגף המשטרה במטה הכללי."
במקביל, שלח בן-גוריון לסחרוב (סהר) הוראה נוספת, לפיה עליו להיערך להקמתה של המשטרה ולפיקוד עליה, עם ההכרזה הצפויה על עצמאות. המשטרה, כתב בן-גוריון, תהיה "ממונה על תפקידי משטרה פנימיים ושאר כוחות הביטחון לא יטפלו עוד בתפקידים אלה".
שני מסמכים אלה, המהווים את הפקודה להקמתה של משטרת ישראל, מסמלים את סופו של תהליך תכנון קדחתני שהחל כארבעה חודשים קודם לכן. בראשית נובמבר 1947 החלה הסוכנות היהודית להיערך לסיום שלטון המנדט ולהקמתה של מדינה עצמאית. הוקמה ועדת המצב בסוכנות, שנועדה לתכנן את מוסדות השלטון השונים הנחוצים במדינה. במסגרת זו נבחרה גולדה מאירסון (מאיר), ב-9 בנובמבר 1947, לעמוד בראש צוות שיגבש תכנית מפורטת למבנה המשטרה, תחת אחריות ועדת המשנה ב' של ועדת המצב.
למרכז הצוות מונה יחזקאל סחרוב, איש המחלקה המדינית בסוכנות, אשר שימש זמן-מה כאיש הקשר בין מוסדות היישוב למשטרת המנדט. "צוות ההקמה" כלל גם שני קצינים יהודים במשטרת המנדט. חברי צוות ההקמה ביקרו בתחנות המשטרה ונפגשו עם השוטרים והקצינים היהודים ששירתו במשטרת המנדט, במטרה להבין מהם התפקידים הצפויים למשטרה וכיצד נכון לבנות את הארגון. יש לזכור כי בשל מדיניות הבריטים נמנע קידומם של שוטרים מקומיים – יהודים וערבים כאחד – לדרג הבכיר במשטרה, דבר שמנע מהצוות להתייעץ עם בעלי ניסיון ניהולי-משטרתי ברמות בכירות.
ב-21 בדצמבר הגיש סהר לבן גוריון "הצעה להקמת משטרה במדינה העברית", תכנית לארגון המשטרה לאחר הכרזת העצמאות. זו כללה מגוון רחב של תחומים, החל במבנה הארגוני הדרוש, צורך לשלב עיסוק בביטחון פנים לצד תפקידי משטרה רגילים, וכלה בהצעת תקציב מפורטת.
ההקמה בפועל של משטרת ישראל לוותה בקשיים רבים בשל הסכנה מפלישתם של צבאות ערב. העדיפות שניתנה לצבא בהקצאת המשאבים הלאומיים הביאה לכך שהתכנית להקמת המשטרה לא מומשה הפועל. כך התבססה משטרת ישראל בתקופה הראשונה לקיומה על כ-700 השוטרים והקצינים היהודים ששירתו במשטרת המנדט ועל נהלים ופקודות מנדטוריות, תוך התמודדות עם מחסור חמור בציוד מכל הסוגים.
בנוסף, בהתאם לפקודת סדרי החוק והמשפט, המשיכה המשטרה, בדומה לרוב מוסדות השלטון, לפעול בהתאם לחוק שנקבע בתקופת המנדט, במקרה זה פקודת המשטרה משנת 1926. למרות הבסיס הארגוני המנדטורי, שאפו ראשי המדינה והמשטרה לקדם את התפיסה כי משטרת ישראל משרתת את הציבור, בדומה למדינות דמוקרטיות אחרות ובניגוד מוחלט למצב ששרר בארץ עד אז.
***
רפ"ק שלומי שטרית הוא מפקד בית מורשת משטרת ישראל
השבוע לפני 70 שנה הוקמה באופן רשמי משטרת ישראל. קצין המורשת של המשטרה, רפ"ק שלומי שטרית, משתף אותנו בחבלי הלידה
שוטרים יהודים מגינים על תל-אביב מפני התקפה, דצמבר , 1947 (צילום: הנס פין, ארכיון התמונות הלאומי)
ב-26 במרץ 1948 שלח דוד בן-גוריון לראש המטה הארצי ולראש המטה הכללי של ההגנה שדר קצר, בו נכתב: "לפי החלטת ההנהלה, הוטל על יחזקאל סחרוב לארגן מיד משטרה יהודית בשטח המדינה היהודית – מתוך המגויסים לפחות 1,200 איש. המשטרה תהיה כפופה לפיקוד העליון, אולם תהיה אבטונומית בתחום פעילותה, ויחזקאל סחרוב ישמש מפקדה, כמנהל אגף המשטרה במטה הכללי."
במקביל, שלח בן-גוריון לסחרוב (סהר) הוראה נוספת, לפיה עליו להיערך להקמתה של המשטרה ולפיקוד עליה, עם ההכרזה הצפויה על עצמאות. המשטרה, כתב בן-גוריון, תהיה "ממונה על תפקידי משטרה פנימיים ושאר כוחות הביטחון לא יטפלו עוד בתפקידים אלה".
שני מסמכים אלה, המהווים את הפקודה להקמתה של משטרת ישראל, מסמלים את סופו של תהליך תכנון קדחתני שהחל כארבעה חודשים קודם לכן. בראשית נובמבר 1947 החלה הסוכנות היהודית להיערך לסיום שלטון המנדט ולהקמתה של מדינה עצמאית. הוקמה ועדת המצב בסוכנות, שנועדה לתכנן את מוסדות השלטון השונים הנחוצים במדינה. במסגרת זו נבחרה גולדה מאירסון (מאיר), ב-9 בנובמבר 1947, לעמוד בראש צוות שיגבש תכנית מפורטת למבנה המשטרה, תחת אחריות ועדת המשנה ב' של ועדת המצב.
למרכז הצוות מונה יחזקאל סחרוב, איש המחלקה המדינית בסוכנות, אשר שימש זמן-מה כאיש הקשר בין מוסדות היישוב למשטרת המנדט. "צוות ההקמה" כלל גם שני קצינים יהודים במשטרת המנדט. חברי צוות ההקמה ביקרו בתחנות המשטרה ונפגשו עם השוטרים והקצינים היהודים ששירתו במשטרת המנדט, במטרה להבין מהם התפקידים הצפויים למשטרה וכיצד נכון לבנות את הארגון. יש לזכור כי בשל מדיניות הבריטים נמנע קידומם של שוטרים מקומיים – יהודים וערבים כאחד – לדרג הבכיר במשטרה, דבר שמנע מהצוות להתייעץ עם בעלי ניסיון ניהולי-משטרתי ברמות בכירות.
ב-21 בדצמבר הגיש סהר לבן גוריון "הצעה להקמת משטרה במדינה העברית", תכנית לארגון המשטרה לאחר הכרזת העצמאות. זו כללה מגוון רחב של תחומים, החל במבנה הארגוני הדרוש, צורך לשלב עיסוק בביטחון פנים לצד תפקידי משטרה רגילים, וכלה בהצעת תקציב מפורטת.
ההקמה בפועל של משטרת ישראל לוותה בקשיים רבים בשל הסכנה מפלישתם של צבאות ערב. העדיפות שניתנה לצבא בהקצאת המשאבים הלאומיים הביאה לכך שהתכנית להקמת המשטרה לא מומשה הפועל. כך התבססה משטרת ישראל בתקופה הראשונה לקיומה על כ-700 השוטרים והקצינים היהודים ששירתו במשטרת המנדט ועל נהלים ופקודות מנדטוריות, תוך התמודדות עם מחסור חמור בציוד מכל הסוגים.
בנוסף, בהתאם לפקודת סדרי החוק והמשפט, המשיכה המשטרה, בדומה לרוב מוסדות השלטון, לפעול בהתאם לחוק שנקבע בתקופת המנדט, במקרה זה פקודת המשטרה משנת 1926. למרות הבסיס הארגוני המנדטורי, שאפו ראשי המדינה והמשטרה לקדם את התפיסה כי משטרת ישראל משרתת את הציבור, בדומה למדינות דמוקרטיות אחרות ובניגוד מוחלט למצב ששרר בארץ עד אז.
***
רפ"ק שלומי שטרית הוא מפקד בית מורשת משטרת ישראל
