"אין מקום שהוא רחוק מדי"
הוא אולי מטוס ותיק, אבל ה-F-15 המשופר הוא עדיין מכונת מלחמה ומגיע לטווחים הרחוקים ביותר בין כל מטוסי חיל האוויר. כתב ישראל דיפנס ביקר בטייסת 106
דן ארקין
| 22/02/2018
מטוס F-15 (צילום: דו"צ)
בדת"ק בבסיס תל נוף אנו מתוודעים אל 'אוח' – מטוס F-15 בז משופר, חד-מושבי, הניצב מולנו בדת"ק כוננות, צבוע באפור, מבריק ונוצץ כי זה עתה עבר מקלחת חודשית. "מכונת מלחמה", מגדיר את המטוס סגן ר. טייס F-15 צעיר, כמעט מלטף את המטוס, כשהוא מצביע בזו אחר זו על מערכות החימוש והלחימה של המטוס הדו-מנועי – "פה המקלע והתוף, שבו 250 קליעים קטלניים. אפשר לתלות פצצה על הפיילון בגחון. הנה תחנת טיל מכ"ם ושם תחנת טיל חום". ויש עוד חימושים שהשתיקה יפה להם. אל דפנות המטוס צמודים שני מכלי דלק קונפורמיים CFT CONFORNAL FUEL TANK, מכלים תצורתיים חיצוניים, המאריכים בשיעור עצום את טווח הטיסה של המטוס, שגם כך הוא מגיע לטווחים הרחוקים ביותר בין כל מטוסי חיל האוויר.
התכונה הזו, טווח הטיסה הגדול, מעניק לטייסת 106, טייסת מטוסי בז משופר, טייסת 'חוד החנית', את הסיסמה שלה: "אין מקום שהוא רחוק מידי", סיסמה המוטבעת אפילו על החלון האחורי של מכוניות קציני הטייסת. טייסת 106 מפעילה כיום כמה דגמי F-15: דגם C חד-מושביים ודגם D דו-מושביים. אלו הדגמים החדשים ביותר במערך מטוסי בז F-15, שהם מטוסים ותיקים. בז משופר בא לעולם בשנות ה-90, והיום טסים בטייסת הבלוקים המתקדמים ביותר. לדברי מפקד הטייסת, סא"ל א., "הבלוק החדש ביותר אינו נופל ממטוסי 'רעם' F-15I אלא הוא ממש מתקרב ל'רעם'. הפלטפורמה זהה. נכון שהרעם צעיר ב-25 שנה, אבל הציוד, האוויוניקה והחימוש בבז המשופר חדישים ומתקדמים, רבים מהם תוצרי פאר של התעשיות הישראליות".
לטייסת 106 היסטוריה ארוכה, שיכולה לאכלס חדר מורשת עשיר. הוקמה בתצורתה הראשונה ב-1948 כטייסת תובלה עם מטוסי 'קרטיס' C-46 ו'סקיימסטר' דאגלס. כטייסת מטוסי קרב F-15 הוקמה ב-1982, מיד אחרי מלחמת לבנון הראשונה. למעשה תוכנן יום פתיחת הטייסת ל-6 ביוני 1982, אלא שבאותו יום בדיוק החל מבצע שלום הגליל, ופתיחתה הרשמית של טייסת 106 עוכבה. כבר במלחמת לבנון הראשונה רשמה הטייסת ניצחון ראשון – הפלת מטוס מיג-25 סורי בשילוב של זוג טילי 'הוק', ששוגרו מן הקרקע, וזוג טייסי F-15 ש'סגרו עניין' והשלימו את המשימה, ההפלה. באותו חודש יוני 1982 הפילו טייסי הטייסת מיג-23 סורי וב-1985 הפילו טייסי 106 שני מטוסי מיג-23 סוריים. זו מצבת ההפלות של הטייסת. וגם כבוד היה: ב-3 באוגוסט 1994 זכתה הטייסת למשימה מיוחדת – שלושה מטוסי בז ליוו בתחום האוויר הישראלי את מטוסו של חוסיין מלך ירדן בבואו לראשונה לישראל אחרי חתימת הסכם השלום. המלך הטיס בעצמו את מטוס 'טרייסטאר' המלכותי שלו, כאשר שלושה 'בזים' מובילים אותו לנחיתה על אדמת ישראל.
חיל האוויר הישראלי מפעיל כיום חמש פלטפורמות של מטוסי קרב – ברק (F-16) לדגמיו, בז משופר (F-15), 'רעם' (F-15I), 'סופה' (F-16I) ו'אדיר' (F-35). הבז המשופר הוא אמנם פלטפורמה ותיקה מחודשת, אך תופסת מקום ייחודי במגוון הפלטפורמות, כשלמטוס יש תכונות מיוחדות, המאפשרות לו לבצע משימות ייחודיות. מפקד הטייסת סא"ל א. מונה את משימות הטייסת: "בשגרה אנו שוקדים על הכשרת טייסים צעירים, על שמירת כשירות של טייסים ותיקים, קבע ומילואים, במגוון משימות בט"ש ושמירת כוננויות. אבל הייחוד שלנו הוא במשימות מיוחדות. המטוס הזה יודע להגיע לטווחים הארוכים ביותר עם יכולת נשיאת חימוש שאין דומה לה בחיל, ועם משך שהייה הארוך ביותר באוויר בטיסות ארוכות מאוד. אני מדגיש שיש משימות שרק F-15 מסוגל לבצע מבחינת מרחק טיסה והבאת חימוש אוויר-אוויר ואוויר-קרקע אל המטרות". מפקד הטייסת מסביר, כי במקורו נועד F-15 למשימות יירוט, קרבות אוויר ושמירה על עליונות אווירית ושמי המדינה. אולם ב-15 השנים שחלפו הותאם המטוס גם לתקיפת מטרות קרקע. הותקנו בו יכולות אוויר-קרקע, ויש תכניות לעתיד לקליטת אמל"ח אוויר-קרקע חדיש ומתקדם ביותר. "טווח המטוס גדל, כמו גם יכולתו לשאת כמות גדולה מאוד של חימוש למרחק ולגובה טיסה רב. כך תופס הבז מקום בשורה הראשונה של מטוסי התקיפה של חיל האוויר, והחיל מצפה מאתנו למלא משימות אוויר-אוויר ואוויר קרקע". זה כולל תקיפת מטרות בגבולות המדינה בצפון ובדרום, ובטייסת 106 מזכירים לך שמשך הטיסה מתל נוף לעזה הוא חמש דקות שלמות בלבד. הטייסת משתתפת בתקיפת מטרות ברצועת עזה בתגובה להסלמה או תקיפה מבצעית יזומה. לכן מקיימת הטייסת שגרה של כוננויות לעימות מול חמס ברצועה.
מה עם קרבות אוויר? הרי בחיל האוויר יש דורות שלמים של טייסים שלא חוו קרב אוויר
סא"ל א': "אסור לנו להניח כי לעולם לא יהיה עוד קרב אוויר בין מטוסינו למטוסי אויב. לנו אסור להגיד שזה לא צפוי. אנחנו חייבים להתכונן לכל. למדינות סביבנו יש מטוסי קרב מתקדמים ביותר, והם רוכשים עוד ועוד כלי טיס. תמיד חובה להניח שיתכן שניקרא לפעול. לכן בטייסת, כמו בטייסות קרב אחרות, מתאמנים ומתרגלים אוויר-אוויר כמו אוויר-קרקע, מתרגלים יירוטים ארוכי-טווח וקרבות אוויר צפופים.
"אימון קרב אוויר תורם הרבה לטייס – משפר את רמת הטיסה, מסייע לקבלת החלטות מהירות ביותר בנות שניות ספורות ומלמד את הטייס להפעיל בצורה הטובה ביותר את כלי הטיס שלו. חובה לנהוג כך ולא להזניח את תחום קרבות האוויר, אפילו הסיכוי למימושם נראה קלוש".
טייסת 'חוד החנית' פעילה ומשתתפת בפעילות הבינלאומית של החיל, שת"פ עם חילות אוויר זרים. מטוסי בז משופר השתתפו בתרגיל הגדול האחרון BLUE FLAG 2017 ובאימונים ותרגילים עם חילות אוויר קרובים ורחוקים. מפקד הטייסת א. מעיד שאישית השתתף בפריסות בטורקיה, ארה"ב, קנדה, איטליה, צרפת ומדינות אחרות. לדבריו זה תרגול חשוב ומצוין, תורם לחשיבה אסטרטגית של ציוותי האוויר, יוצרים שפה משותפת עם עמיתים מעבר לים, ובעיקר – לומדים לטוס ולפעול בארץ זרה, בשטח בלתי מוכר, להתקשר ולדבר בשפה זרה.
איך טסים לארה"ב ב-F-15?
"השיטה פשוטה: מתדלקים באוויר ועוצרים בדרך. הטיסה מורכבת משלושה מקטעים עם שתי נחיתות ביניים ותדלוק אווירי ממטוס תדלוק 'ראם' שמלווה אותנו. אנו מתאימים את מהירות הטיסה למהירות האיטית יותר של מטוס התדלוק, ולכן הטיסה מתל נוף לארה"ב נמשכת בין 13 ל-14 שעות".
יכולות איסוף מודיעין יעילות
טייסת 106 מאופיינית במנעד רציני של כוח אדם – מטייסים ונווטים צעירים בוגרי בי"ס לטיסה ועד אנשי מילואים ותיקים. טייס קרב שסיים בהצלחה את ביה"ס לטיסה מבלה שנה שלמה של הכשרה מתקדמת במטוס האימונים 'לביא' בחצרים, ואז מגיע לטייסת 106. עוד שנה של הסבה והכשרה, ואז הוא טייס מבצעי. בסך הכל חולפות חמש שנים מאז גיוסו ועד שהוא טייס מבצעי של מטוס קרב. קבוצה שניה בטייסת – הצ"ח. קצינים בכירים, ותיקים, בגילים שונים, הממלאים תפקידים במטה או בהדרכה ובאים לטייסת פעם בשבוע כדי לטוס ולשמור כשירות. והקבוצה השלישית הם אנשי מילואים, טייסים עתירי ניסיון שחלקם מובילי רביעייה. "הטייסת לא יכולה לצאת למלחמה בלי אנשי המילואים", אומר מפקד הטייסת, ומיד מרחיב את הדיבור על ציוותי הקרקע, חיילות (הרבה חיילות) וחיילי הגף הטכני כחולי הסרבלים: "הלב האמיתי והעוצמה של הטייסת הם אנשי הגף הטכני. בטייסת שלנו יותר ממאה איש ואשה בגף ועוד עשרות אנשי מילואים. קצינים ונגדים שיש מהם מוקדי-ידע מקצועיים ברמה גבוהה, בעלי מקצוע א"א, צעירים השוהים מבוקר עד לילה בדת"קים בפעולות אחזקה וחימוש המטוסים. אלו אנשים הנושמים וחיים את הטייסת".
חלק נכבד מעבודת הגף הטכני עושות בנות, שהן כ-40 אחוזים מטכנאיות דרג א' בגף. חיל האוויר השכיל לעשות התאמות כדי להקל על העבודות הפיסיות בדת"קים. כדי שהבנות לא יצטרכו להרים טילים ופצצות ולסחוב צינורות וסולמות, יש בטייסת יותר ויותר עגלות חימוש חשמליות, אמצעים מכניים להרמת חימוש, צינורות דלק על גלגלים. בין בנות הגף יש נשות קבע שמשרתות בדת"קים ומפקחות על הוצאת גיחות בליין המטוסים. גם בצוות האוויר גדלה הנוכחות הנשית, יש נווטות קרב, ובאחרונה התמנתה סמ"טית ראשונה בטייסת.
תפקיד הנווט בתא האחורי של מטוס בז משופר שונה לחלוטין מאז ימי הפנטום, כאשר הנווט החזיק מפות, ועיקר תפקידו היה לנווט ולהביא את המטוס אל המטרה. לכל היותר הפעיל מכשיר מכ"ם לא מצטיין. היום נחשב הנווט למעין טייס משנה, שותף מלא למשימה, ובתחום אחד יש לו בלעדיות – הפעלת נשק מונחה של המטוס. סא"ל א., אומר כי "פצצה חכמה מונחית טלוויזיה - מי שמכוון אותה אל המטרה הוא הנווט. הוא עוד מוח ועוד זוג עיניים ואוזניים במטוס. גם במשימות של איסוף מודיעין ותקיפה, הנווט הוא מפעיל המערכות. במטוס בז יש יכולות של איסוף מודיעין, אולי לא כמו אלו של F-35 , אבל הן קיימות ויעילות".
חבורה מיוחדת בטייסת הם המובילים, אותם לוחמי אוויר שנמצאו מתאימים, נבחרו והוכשרו לפקד ולהוביל מבנים. מה שנדרש ממוביל הוא רמת טיסה גבוהה, עליו להיות טייס טוב בחציון העליון, עליו לרצות ולהיות מסוגל לפקד, לתדרך, לתחקר גיחות ומבצעים. תכונות אופי חשובות למוביל הן כריזמה, מקובלות אישית בקרב העמיתים בטייסת, יכולת קבלת החלטות. כל טייס קרב חייב לקבל החלטות מהירות אך מוביל אחראי לא רק למטוסו אלא לרביעיית טייסים נווטים ומטוסים, עליו לדעת מה קורה בכל קוקפיט הכפוף לפיקודו.
וזה הסדר באוויר במבנה של ארבעה מטוסים: המוביל הוא מספר 1. מספר 3 במבנה הוא מוביל זוג והוא גם סגנו של מוביל המבנה. מספרי 2 ו-4 הם 'מובלים' המשלימים את האחרים ומחליפים אותם במקרה הצורך.
קישוריות ושילוביות בצה"ל
הרשתיות חדרה גם לטייסת F-15. טייס בקוקפיט, כמו גם קצינים בתאי השליטה בבור, נחשפים היום לכמות גדולה של מידע, נתונים ו-DATA. הכמות גדולה ורשתות הקשר רבות. כדי להשתלט דרושה רמת גבוהה של שיתוף פעולה. מעיד על עצמו טייס בז ותיק: "פעם הייתי טס ומחפש מטרות, מחפש מטוס אויב. היום הכל יופיע על המסך בקוקפיט, כל הטייסים במבנה רואים ושומעים הכל. מדברים עם הבקרה, מדברים עם סוללות קרקע. כל המידע עובר תהליך של היתוך כדי שכל אחד יקבל את מה שדרוש לו לביצוע המשימה, להבנת המשימה ולקבלת החלטות. ואז גם עושים פחות טעויות".
מפקד הטייסת מבקש להדגיש את השת"פ עם כוחות הקרקע: "זה כבר פעל ב'צוק איתן' ובפעילות בעזה. הרעיון הוא לדעת לסגור מעגלים בזמן קצר וברמת דיוק גבוהה. התיאום הזה הוא איננו עניין תיאורטי – הוא מאפשר לנו הטייסים לתקוף מטרה כאשר כוחות הקרקע יכולים להיות די קרובים אליה והם לא ייפגעו ממני. זה לא היה כך בעבר, כאשר צריך היה להרחיק את הירוקים מהמטרות כדי שלא ייפגעו. היום מתרגלים סגירת מעגלים בקצבי זמן קצרים בין הקרקע לבין מטוסים, מסוקים וכטמ"מים. גם המג"ד והמח"ט יכולים היום לדבר אתנו. לזה יהיו ללא ספק דיווידנדים משמעותיים בעת מלחמה".
מטוס עם נשמה
מפקד טייסת 106 סא"ל א., נשוי למהנדסת בתחום ביו-רפואה, הורים לארבעה ילדים, גרים בשיכון המשפחות בבסיס תל נוף. א. טס בשעתו תקופה קצרה על מטוס F-16 , אבל הוא פטריוט מובהק ונלהב של F-15 ובמערך זה עשה את מרבית חייו המקצועיים כטייס ומפקד. "התחלתי, ואסיים את חיי המקצועיים עם המטוס הזה", הוא מעיד על עצמו, ומסביר את אהבתו למטוס הגדול, הכבד ורב העוצמה הדו-מנועית: "זו מכונת המלחמה הכי משובחת שיש לחיל האוויר. יש ביניהם שהם בני 40 אך זה מטוס עם נשמה. בבז יש שילוב יפה של מסורת ומורשת עם מתיחות פנים שעושים למטוס הזה ויהפכו אותו לכלי משופר עוד יותר לקראת שנת 2020. במטוס הזה יש לטייס תפקיד משמעותי בביצוע המשימה, כי ה-F-15 פחות ממוחשב ופחות דיגיטלי ממטוסים מתקדמים וצעירים יותר, ולכן הטסתו היא טיסה אמיתית. זה מטוס שאתה יכולת לבקש ממנו להגיע לקצוות, והוא יגיע יותר ממטוס אחר. F-16 ממוחשב שלא יאפשר לך להגיע לקצה המעטפת. ב-F-15 זה אפשרי. מאידך זה יותר מסוכן, כי ב-F-16 המחשב לא ייתן לך להגיע לקצה מעטפת ואילו בבז אתה חייב לנהל את זה אישית".
לתיאור זה של תכונות הבז מתייחס טייס מהצעירים, סגן ר., שנה בטייסת, באומרו כי F-16 מונהג בשיטת FLY BY WIRE, אל-חוט, ניהוג אלקטרוני, שמפקח על הטיסה. ב-F-15 הניהוג ממוחשב פחות, אך נותן לטייס תחושת הטסה אמיתית, 'כמו פעם'. סגן ר. וחבריו הצעירים בטייסת הם בני דור המחשב, האייפון והסלולרי. אומר עליהם מפקד הטייסת: "הצעירים שלנו הם מעולים בעיקר במערכות מתקדמות ומתוחכמות, נשקים חדשים ומערכות אוויוניקה – כל החידושים האלו 'קטנים עליהם'. אם לנו הוותיקים לוקח חודש ללמוד מערכת חדשה, הרי לצעירים די בשתי גיחות והם שולטים במערכת. קל להם להתמודד עם מערכות מידע בהשוואה לדינוזאורים בטייסת. האתגר של המפקד הוא לקבל מכל אחד את הטוב שבו, וביחד יוצרים צוות לוחם עם יכולות ניתוח ותפעול מצוינים".
***
צילום: דו"צ
הוא אולי מטוס ותיק, אבל ה-F-15 המשופר הוא עדיין מכונת מלחמה ומגיע לטווחים הרחוקים ביותר בין כל מטוסי חיל האוויר. כתב ישראל דיפנס ביקר בטייסת 106
מטוס F-15 (צילום: דו"צ)
בדת"ק בבסיס תל נוף אנו מתוודעים אל 'אוח' – מטוס F-15 בז משופר, חד-מושבי, הניצב מולנו בדת"ק כוננות, צבוע באפור, מבריק ונוצץ כי זה עתה עבר מקלחת חודשית. "מכונת מלחמה", מגדיר את המטוס סגן ר. טייס F-15 צעיר, כמעט מלטף את המטוס, כשהוא מצביע בזו אחר זו על מערכות החימוש והלחימה של המטוס הדו-מנועי – "פה המקלע והתוף, שבו 250 קליעים קטלניים. אפשר לתלות פצצה על הפיילון בגחון. הנה תחנת טיל מכ"ם ושם תחנת טיל חום". ויש עוד חימושים שהשתיקה יפה להם. אל דפנות המטוס צמודים שני מכלי דלק קונפורמיים CFT CONFORNAL FUEL TANK, מכלים תצורתיים חיצוניים, המאריכים בשיעור עצום את טווח הטיסה של המטוס, שגם כך הוא מגיע לטווחים הרחוקים ביותר בין כל מטוסי חיל האוויר.
התכונה הזו, טווח הטיסה הגדול, מעניק לטייסת 106, טייסת מטוסי בז משופר, טייסת 'חוד החנית', את הסיסמה שלה: "אין מקום שהוא רחוק מידי", סיסמה המוטבעת אפילו על החלון האחורי של מכוניות קציני הטייסת. טייסת 106 מפעילה כיום כמה דגמי F-15: דגם C חד-מושביים ודגם D דו-מושביים. אלו הדגמים החדשים ביותר במערך מטוסי בז F-15, שהם מטוסים ותיקים. בז משופר בא לעולם בשנות ה-90, והיום טסים בטייסת הבלוקים המתקדמים ביותר. לדברי מפקד הטייסת, סא"ל א., "הבלוק החדש ביותר אינו נופל ממטוסי 'רעם' F-15I אלא הוא ממש מתקרב ל'רעם'. הפלטפורמה זהה. נכון שהרעם צעיר ב-25 שנה, אבל הציוד, האוויוניקה והחימוש בבז המשופר חדישים ומתקדמים, רבים מהם תוצרי פאר של התעשיות הישראליות".
לטייסת 106 היסטוריה ארוכה, שיכולה לאכלס חדר מורשת עשיר. הוקמה בתצורתה הראשונה ב-1948 כטייסת תובלה עם מטוסי 'קרטיס' C-46 ו'סקיימסטר' דאגלס. כטייסת מטוסי קרב F-15 הוקמה ב-1982, מיד אחרי מלחמת לבנון הראשונה. למעשה תוכנן יום פתיחת הטייסת ל-6 ביוני 1982, אלא שבאותו יום בדיוק החל מבצע שלום הגליל, ופתיחתה הרשמית של טייסת 106 עוכבה. כבר במלחמת לבנון הראשונה רשמה הטייסת ניצחון ראשון – הפלת מטוס מיג-25 סורי בשילוב של זוג טילי 'הוק', ששוגרו מן הקרקע, וזוג טייסי F-15 ש'סגרו עניין' והשלימו את המשימה, ההפלה. באותו חודש יוני 1982 הפילו טייסי הטייסת מיג-23 סורי וב-1985 הפילו טייסי 106 שני מטוסי מיג-23 סוריים. זו מצבת ההפלות של הטייסת. וגם כבוד היה: ב-3 באוגוסט 1994 זכתה הטייסת למשימה מיוחדת – שלושה מטוסי בז ליוו בתחום האוויר הישראלי את מטוסו של חוסיין מלך ירדן בבואו לראשונה לישראל אחרי חתימת הסכם השלום. המלך הטיס בעצמו את מטוס 'טרייסטאר' המלכותי שלו, כאשר שלושה 'בזים' מובילים אותו לנחיתה על אדמת ישראל.
חיל האוויר הישראלי מפעיל כיום חמש פלטפורמות של מטוסי קרב – ברק (F-16) לדגמיו, בז משופר (F-15), 'רעם' (F-15I), 'סופה' (F-16I) ו'אדיר' (F-35). הבז המשופר הוא אמנם פלטפורמה ותיקה מחודשת, אך תופסת מקום ייחודי במגוון הפלטפורמות, כשלמטוס יש תכונות מיוחדות, המאפשרות לו לבצע משימות ייחודיות. מפקד הטייסת סא"ל א. מונה את משימות הטייסת: "בשגרה אנו שוקדים על הכשרת טייסים צעירים, על שמירת כשירות של טייסים ותיקים, קבע ומילואים, במגוון משימות בט"ש ושמירת כוננויות. אבל הייחוד שלנו הוא במשימות מיוחדות. המטוס הזה יודע להגיע לטווחים הארוכים ביותר עם יכולת נשיאת חימוש שאין דומה לה בחיל, ועם משך שהייה הארוך ביותר באוויר בטיסות ארוכות מאוד. אני מדגיש שיש משימות שרק F-15 מסוגל לבצע מבחינת מרחק טיסה והבאת חימוש אוויר-אוויר ואוויר-קרקע אל המטרות". מפקד הטייסת מסביר, כי במקורו נועד F-15 למשימות יירוט, קרבות אוויר ושמירה על עליונות אווירית ושמי המדינה. אולם ב-15 השנים שחלפו הותאם המטוס גם לתקיפת מטרות קרקע. הותקנו בו יכולות אוויר-קרקע, ויש תכניות לעתיד לקליטת אמל"ח אוויר-קרקע חדיש ומתקדם ביותר. "טווח המטוס גדל, כמו גם יכולתו לשאת כמות גדולה מאוד של חימוש למרחק ולגובה טיסה רב. כך תופס הבז מקום בשורה הראשונה של מטוסי התקיפה של חיל האוויר, והחיל מצפה מאתנו למלא משימות אוויר-אוויר ואוויר קרקע". זה כולל תקיפת מטרות בגבולות המדינה בצפון ובדרום, ובטייסת 106 מזכירים לך שמשך הטיסה מתל נוף לעזה הוא חמש דקות שלמות בלבד. הטייסת משתתפת בתקיפת מטרות ברצועת עזה בתגובה להסלמה או תקיפה מבצעית יזומה. לכן מקיימת הטייסת שגרה של כוננויות לעימות מול חמס ברצועה.
מה עם קרבות אוויר? הרי בחיל האוויר יש דורות שלמים של טייסים שלא חוו קרב אוויר
סא"ל א': "אסור לנו להניח כי לעולם לא יהיה עוד קרב אוויר בין מטוסינו למטוסי אויב. לנו אסור להגיד שזה לא צפוי. אנחנו חייבים להתכונן לכל. למדינות סביבנו יש מטוסי קרב מתקדמים ביותר, והם רוכשים עוד ועוד כלי טיס. תמיד חובה להניח שיתכן שניקרא לפעול. לכן בטייסת, כמו בטייסות קרב אחרות, מתאמנים ומתרגלים אוויר-אוויר כמו אוויר-קרקע, מתרגלים יירוטים ארוכי-טווח וקרבות אוויר צפופים.
"אימון קרב אוויר תורם הרבה לטייס – משפר את רמת הטיסה, מסייע לקבלת החלטות מהירות ביותר בנות שניות ספורות ומלמד את הטייס להפעיל בצורה הטובה ביותר את כלי הטיס שלו. חובה לנהוג כך ולא להזניח את תחום קרבות האוויר, אפילו הסיכוי למימושם נראה קלוש".
טייסת 'חוד החנית' פעילה ומשתתפת בפעילות הבינלאומית של החיל, שת"פ עם חילות אוויר זרים. מטוסי בז משופר השתתפו בתרגיל הגדול האחרון BLUE FLAG 2017 ובאימונים ותרגילים עם חילות אוויר קרובים ורחוקים. מפקד הטייסת א. מעיד שאישית השתתף בפריסות בטורקיה, ארה"ב, קנדה, איטליה, צרפת ומדינות אחרות. לדבריו זה תרגול חשוב ומצוין, תורם לחשיבה אסטרטגית של ציוותי האוויר, יוצרים שפה משותפת עם עמיתים מעבר לים, ובעיקר – לומדים לטוס ולפעול בארץ זרה, בשטח בלתי מוכר, להתקשר ולדבר בשפה זרה.
איך טסים לארה"ב ב-F-15?
"השיטה פשוטה: מתדלקים באוויר ועוצרים בדרך. הטיסה מורכבת משלושה מקטעים עם שתי נחיתות ביניים ותדלוק אווירי ממטוס תדלוק 'ראם' שמלווה אותנו. אנו מתאימים את מהירות הטיסה למהירות האיטית יותר של מטוס התדלוק, ולכן הטיסה מתל נוף לארה"ב נמשכת בין 13 ל-14 שעות".
יכולות איסוף מודיעין יעילות
טייסת 106 מאופיינית במנעד רציני של כוח אדם – מטייסים ונווטים צעירים בוגרי בי"ס לטיסה ועד אנשי מילואים ותיקים. טייס קרב שסיים בהצלחה את ביה"ס לטיסה מבלה שנה שלמה של הכשרה מתקדמת במטוס האימונים 'לביא' בחצרים, ואז מגיע לטייסת 106. עוד שנה של הסבה והכשרה, ואז הוא טייס מבצעי. בסך הכל חולפות חמש שנים מאז גיוסו ועד שהוא טייס מבצעי של מטוס קרב. קבוצה שניה בטייסת – הצ"ח. קצינים בכירים, ותיקים, בגילים שונים, הממלאים תפקידים במטה או בהדרכה ובאים לטייסת פעם בשבוע כדי לטוס ולשמור כשירות. והקבוצה השלישית הם אנשי מילואים, טייסים עתירי ניסיון שחלקם מובילי רביעייה. "הטייסת לא יכולה לצאת למלחמה בלי אנשי המילואים", אומר מפקד הטייסת, ומיד מרחיב את הדיבור על ציוותי הקרקע, חיילות (הרבה חיילות) וחיילי הגף הטכני כחולי הסרבלים: "הלב האמיתי והעוצמה של הטייסת הם אנשי הגף הטכני. בטייסת שלנו יותר ממאה איש ואשה בגף ועוד עשרות אנשי מילואים. קצינים ונגדים שיש מהם מוקדי-ידע מקצועיים ברמה גבוהה, בעלי מקצוע א"א, צעירים השוהים מבוקר עד לילה בדת"קים בפעולות אחזקה וחימוש המטוסים. אלו אנשים הנושמים וחיים את הטייסת".
חלק נכבד מעבודת הגף הטכני עושות בנות, שהן כ-40 אחוזים מטכנאיות דרג א' בגף. חיל האוויר השכיל לעשות התאמות כדי להקל על העבודות הפיסיות בדת"קים. כדי שהבנות לא יצטרכו להרים טילים ופצצות ולסחוב צינורות וסולמות, יש בטייסת יותר ויותר עגלות חימוש חשמליות, אמצעים מכניים להרמת חימוש, צינורות דלק על גלגלים. בין בנות הגף יש נשות קבע שמשרתות בדת"קים ומפקחות על הוצאת גיחות בליין המטוסים. גם בצוות האוויר גדלה הנוכחות הנשית, יש נווטות קרב, ובאחרונה התמנתה סמ"טית ראשונה בטייסת.
תפקיד הנווט בתא האחורי של מטוס בז משופר שונה לחלוטין מאז ימי הפנטום, כאשר הנווט החזיק מפות, ועיקר תפקידו היה לנווט ולהביא את המטוס אל המטרה. לכל היותר הפעיל מכשיר מכ"ם לא מצטיין. היום נחשב הנווט למעין טייס משנה, שותף מלא למשימה, ובתחום אחד יש לו בלעדיות – הפעלת נשק מונחה של המטוס. סא"ל א., אומר כי "פצצה חכמה מונחית טלוויזיה - מי שמכוון אותה אל המטרה הוא הנווט. הוא עוד מוח ועוד זוג עיניים ואוזניים במטוס. גם במשימות של איסוף מודיעין ותקיפה, הנווט הוא מפעיל המערכות. במטוס בז יש יכולות של איסוף מודיעין, אולי לא כמו אלו של F-35 , אבל הן קיימות ויעילות".
חבורה מיוחדת בטייסת הם המובילים, אותם לוחמי אוויר שנמצאו מתאימים, נבחרו והוכשרו לפקד ולהוביל מבנים. מה שנדרש ממוביל הוא רמת טיסה גבוהה, עליו להיות טייס טוב בחציון העליון, עליו לרצות ולהיות מסוגל לפקד, לתדרך, לתחקר גיחות ומבצעים. תכונות אופי חשובות למוביל הן כריזמה, מקובלות אישית בקרב העמיתים בטייסת, יכולת קבלת החלטות. כל טייס קרב חייב לקבל החלטות מהירות אך מוביל אחראי לא רק למטוסו אלא לרביעיית טייסים נווטים ומטוסים, עליו לדעת מה קורה בכל קוקפיט הכפוף לפיקודו.
וזה הסדר באוויר במבנה של ארבעה מטוסים: המוביל הוא מספר 1. מספר 3 במבנה הוא מוביל זוג והוא גם סגנו של מוביל המבנה. מספרי 2 ו-4 הם 'מובלים' המשלימים את האחרים ומחליפים אותם במקרה הצורך.
קישוריות ושילוביות בצה"ל
הרשתיות חדרה גם לטייסת F-15. טייס בקוקפיט, כמו גם קצינים בתאי השליטה בבור, נחשפים היום לכמות גדולה של מידע, נתונים ו-DATA. הכמות גדולה ורשתות הקשר רבות. כדי להשתלט דרושה רמת גבוהה של שיתוף פעולה. מעיד על עצמו טייס בז ותיק: "פעם הייתי טס ומחפש מטרות, מחפש מטוס אויב. היום הכל יופיע על המסך בקוקפיט, כל הטייסים במבנה רואים ושומעים הכל. מדברים עם הבקרה, מדברים עם סוללות קרקע. כל המידע עובר תהליך של היתוך כדי שכל אחד יקבל את מה שדרוש לו לביצוע המשימה, להבנת המשימה ולקבלת החלטות. ואז גם עושים פחות טעויות".
מפקד הטייסת מבקש להדגיש את השת"פ עם כוחות הקרקע: "זה כבר פעל ב'צוק איתן' ובפעילות בעזה. הרעיון הוא לדעת לסגור מעגלים בזמן קצר וברמת דיוק גבוהה. התיאום הזה הוא איננו עניין תיאורטי – הוא מאפשר לנו הטייסים לתקוף מטרה כאשר כוחות הקרקע יכולים להיות די קרובים אליה והם לא ייפגעו ממני. זה לא היה כך בעבר, כאשר צריך היה להרחיק את הירוקים מהמטרות כדי שלא ייפגעו. היום מתרגלים סגירת מעגלים בקצבי זמן קצרים בין הקרקע לבין מטוסים, מסוקים וכטמ"מים. גם המג"ד והמח"ט יכולים היום לדבר אתנו. לזה יהיו ללא ספק דיווידנדים משמעותיים בעת מלחמה".
מטוס עם נשמה
מפקד טייסת 106 סא"ל א., נשוי למהנדסת בתחום ביו-רפואה, הורים לארבעה ילדים, גרים בשיכון המשפחות בבסיס תל נוף. א. טס בשעתו תקופה קצרה על מטוס F-16 , אבל הוא פטריוט מובהק ונלהב של F-15 ובמערך זה עשה את מרבית חייו המקצועיים כטייס ומפקד. "התחלתי, ואסיים את חיי המקצועיים עם המטוס הזה", הוא מעיד על עצמו, ומסביר את אהבתו למטוס הגדול, הכבד ורב העוצמה הדו-מנועית: "זו מכונת המלחמה הכי משובחת שיש לחיל האוויר. יש ביניהם שהם בני 40 אך זה מטוס עם נשמה. בבז יש שילוב יפה של מסורת ומורשת עם מתיחות פנים שעושים למטוס הזה ויהפכו אותו לכלי משופר עוד יותר לקראת שנת 2020. במטוס הזה יש לטייס תפקיד משמעותי בביצוע המשימה, כי ה-F-15 פחות ממוחשב ופחות דיגיטלי ממטוסים מתקדמים וצעירים יותר, ולכן הטסתו היא טיסה אמיתית. זה מטוס שאתה יכולת לבקש ממנו להגיע לקצוות, והוא יגיע יותר ממטוס אחר. F-16 ממוחשב שלא יאפשר לך להגיע לקצה המעטפת. ב-F-15 זה אפשרי. מאידך זה יותר מסוכן, כי ב-F-16 המחשב לא ייתן לך להגיע לקצה מעטפת ואילו בבז אתה חייב לנהל את זה אישית".
לתיאור זה של תכונות הבז מתייחס טייס מהצעירים, סגן ר., שנה בטייסת, באומרו כי F-16 מונהג בשיטת FLY BY WIRE, אל-חוט, ניהוג אלקטרוני, שמפקח על הטיסה. ב-F-15 הניהוג ממוחשב פחות, אך נותן לטייס תחושת הטסה אמיתית, 'כמו פעם'. סגן ר. וחבריו הצעירים בטייסת הם בני דור המחשב, האייפון והסלולרי. אומר עליהם מפקד הטייסת: "הצעירים שלנו הם מעולים בעיקר במערכות מתקדמות ומתוחכמות, נשקים חדשים ומערכות אוויוניקה – כל החידושים האלו 'קטנים עליהם'. אם לנו הוותיקים לוקח חודש ללמוד מערכת חדשה, הרי לצעירים די בשתי גיחות והם שולטים במערכת. קל להם להתמודד עם מערכות מידע בהשוואה לדינוזאורים בטייסת. האתגר של המפקד הוא לקבל מכל אחד את הטוב שבו, וביחד יוצרים צוות לוחם עם יכולות ניתוח ותפעול מצוינים".
***
צילום: דו"צ
