"שחר אדום" של יום חדש
צבא סין ציין לאחרונה 90 שנה להקמתו ולראשונה הקים בסיס צבאי מעבר לגבולות המדינה. בשנים האחרונות מתבצע שינוי רדיקלי במבנה הצבא הסיני ובאסטרטגיה שלו. סקירה מיוחדת על הנעשה בצבא הרפובליקה העממית
חיים איסרוביץ'
| 21/12/2017
נשיא סין, שי ג'ינפינג, במצעד הצבאי לציון 90 שנה להקמת הצבא (צילום: AP)
טקס חגיגי שנערך בג'יבוטי ב-1 באוגוסט ציין אירוע היסטורי כאשר צבא סין חנך את פעילותו של הבסיס הצבאי הראשון שלו מעבר לגבולות המדינה. מצעד שכלל חיילים סינים ומקומיים, נגמ"שים וציוד צבאי נוסף לצד טקס הנפת הדגל הסיני היוו את גולת הכותרת של הטקס שבו נכחו סגן מפקד חיל הים הסיני, טיאן ז'ונג, ומאות אורחים נוספים.
סוכנות הידיעות הרשמית של סין הבהירה כי "לבסיס בג'יבוטי אין שום קשר למרוץ חימוש או להתפשטות צבאית", וזאת על אף שבמדינה האפריקאית כבר פועלים בסיסים של ארצות הברית, צרפת ויפן. לפי הגרסה הסינית, מדובר בבסיס לוגיסטי בלבד שנועד לתמוך בפעילויות של משקיפי שלום סינים במסגרת כוחות האו"ם ברחבי אפריקה ובמשימות הליווי שמבצעים כלי שיט סיניים מול סומליה ובמפרץ עדן.
עם זאת, אי אפשר היה להתעלם מכך שלא במקרה נבחר התאריך של ה-1 באוגוסט עבור הטקס בג'יבוטי, היום שבו ציין הצבא הסיני, צבא השחרור העממי בשמו הרשמי, את יום השנה ה-90 להקמתו. בבייג'ינג ביקשו לשלוח מסר כי גם אם הבסיס האפריקאי החדש הוא רק מרכז לוגיסטי, הרי שמדובר בביטוי מובהק לתהליך הרפורמה שעובר על הצבא הסיני אשר לא מתרכז יותר רק בהגנה על השטח הטריטוריאלי ועל המשטר הקומוניסטי, אלא שולח זרועות ארוכות ומקרין עוצמה הרבה מעבר לגבולות המדינה.
יומיים קודם לכן, סיפקו הסינים הפגנת כוח נוספת במצעד צבאי חגיגי שהתקיים בבסיס האימונים הראשי ז'וריחה (Zhurihe) שבמונגוליה הפנימית, הבסיס הצבאי הגדול ביותר באסיה. יותר מ-12 אלף אנשי צבא צעדו מול הנשיא שי ג'ינפינג, שהיה לבוש במדי קרב, בנוסף ל-571 מערכות לחימה שונות, כולל טילים בליסטיים בין-יבשתיים, ו-129 מטוסים, בהם ה-J-20, הדור החדש של מטוסי החמקן.
באופן חסר תקדים, כלל האירוע גם הדמיה ראשונה מסוגה של נחיתת לוחמי קומנדו ממסוקים ותפיסת עמדות קרב.
"היום, אנחנו קרובים יותר למטרה של הריענון הגדול של האומה הסינית יותר מכל תקופה אחרת בהיסטוריה, ואנחנו צריכים לבנות צבא עממי חזק יותר מכל זמן אחר בהיסטוריה", אמר שי בנאומו, ושלח מסר חד משמעי כי "לצבא העממי יש את הביטחון והיכולת להביס את כל האויבים הפולשים ולהגן על הריבונות הלאומית של סין, על הביטחון ועל האינטרסים להתפתחות ולתרום יותר לשמירת השלום העולמי".
איכות במקום כמות
שי ג'ינפינג, שעומד בראש המפלגה הקומוניסטית מאז נובמבר 2012 ומשמש נשיא המדינה מאז מרץ 2013, לא הסתיר מאז ראשית כהונתו את רצונו לבצע רפורמה מקיפה בצבא הסיני. זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו, הכריז שי כי "הדרישה הבסיסית של הצבא היא יכולת הלחימה שלו והיכולת שלו לנצח במלחמה", וכי צבא חזק, לצד מדינה משגשגת, הם היסודות שסין המתחדשת צריכה להתבסס עליהם.
את יריית הפתיחה של הרפורמה הצבאית המקיפה ביותר בתולדות הצבא העממי סיפק הכינוס של הוועדה הצבאית המרכזית בראשותו של שי בסוף נובמבר 2015 שבו הוחלט על שורת צעדים מעשיים שנועדו "לפרק מחסומים שיטתיים ומבניים, לבצע מודרניזציה של ארגון הצבא ולשחרר יותר את הרסן של היכולת הקרבית והחוסן של הצבא", כאשר המהלכים אמורים להסתיים עד שנת 2020.
בתחילת 2016 פורסם מסמך משלים של הוועדה הצבאית בו נקבע כי הוועדה הצבאית תקבל את האחריות על הניהול של כל הכוחות המזוינים בסין על חשבון הפיקודים הצבאיים, ובכך למעשה תחזק את השליטה של המפלגה ובעיקר של שי עצמו על הצבא, בעוד שהפיקודים האזוריים יתמקדו בהכנות הקרביות והשירותים הצבאיים השונים יטפלו בבניית הכוחות.
ארגון מחדש
הצעד המעשי הראשון שבוצע במסגרת הרפורמה התרחש ב-31 בדצמבר 2015, כאשר נחנכו שלושה גופים חדשים. הראשון הוא "הגוף המוביל של הצבא" (“Army Leading Organ") שאחראי על כוחות היבשה של הצבא ואמור להכין אותם כדי להביס איומים נגד המדינה. הגוף השני הוא כוח התמיכה האסטרטגי שמתמקד בלוחמת סייבר ולוחמת מידע ואלקטרומגנטית.
הגוף השלישי, והבולט מכולם, הוא כוח הטילים של הצבא שהפך לזרוע עצמאית לצד צבא היבשה, חיל האוויר וחיל הים. הכוח החדש, שיחליף את חיל הארטילריה השני שהיה אחראי על הטילים הבליסטיים של הצבא, אמור לכלול גם את היכולות הגרעיניות של חיל הים והצי. שי ציין כי הכוח החדש הוא "הליבה של ההתרעה האסטרטגית, המסעד האסטרטגי למעמדה של המדינה כמעצמה מרכזית ואבן פינה שעליו נבנה הביטחון הלאומי".
השלב הבא היה הארגון מחדש של הפיקוד הצבא מארבע מחלקות – הפיקוד הכללי, הפוליטית, הלוגיסטיקה והחימוש – ל-15 סוכנויות, כאשר כל אחת מתמקדת בזווית ספציפית של הארגון הצבאי, כגון תמיכה לוגיסטית, פעילות פוליטית, מדע וטכנולוגיה, פיתוח ציוד ושיתוף פעולה בינלאומי. כל המחלקות הוצבו תחת הפיקוח של הוועדה הצבאית הלאומית, צעד שהבטיח את שליטת המפלגה בהתנהלות הכוחות המזוינים על כל היבטיהם.
שינוי משמעותי נוסף בוצע בתחילת פברואר 2016, כאשר שבעה אזורים צבאיים מוגדרים ברחבי המדינה הוחלפו בחמש זירות פיקוד משולבות – המזרחית, הדרומית, המערבית, הצפונית והמרכזית – שתחומי האחריות שלהן כוללים "תגובה לאיומים ביטחוניים, שמירת השלום, הרתעה מפני מלחמות וניצחון בקרבות".
למהלך היו שני יעדים מרכזיים. ראשית, בניגוד להתמקדות של האזורים הצבאיים הקודמים בשליטה באוכלוסייה המקומית, זירות הפיקוד מתמקדות באיומים חיצוניים ובאזורים שעליהם טוענים הסינים לבעלות. המטרה השנייה היא חיזוק של שיתוף הפעולה בין ארבע זרועות הצבא במסגרת כל אחד מהפיקודים בזמן לחימה ושלום, בדומה לפיקודים הקרביים המאוחדים של צבא ארצות הברית.
בספטמבר 2016, הוקם כוח סיוע לוגיסטי משותף שכולל מרכזי סיוע בכל חמש זירות הפיקוד החדשות ואשר יעדיו המרכזיים הם לספק את הסיוע הדרוש לפעולות הצבאיות, "לבנות צבא מוביל ברמה העולמית" ולספק את הצרכים הדרושים בתחומי המימון, הדיור, המזון, התחבורה והסיוע הרפואי.
לפני כחצי שנה הוחלט כי חמישה מתוך 18 גייסות הצבא מבוטלים והם מתארגנים מחדש עם הקמתן של 84 יחידות חדשות בדרג גיס. על אף שלא נמסרו פרטים מדויקים על היחידות החדשות, מלבד הצהרתו של הנשיא שי כי הן "ישפיעו על העמידה ביעד של בניית צבא ברמה עולמית", מהדיווחים עולה כי הגייסות יחולקו בין הזירות ויכללו יחידות מכל זרועות הצבא שיעצימו את הגמישות המבצעית בעת לחימה.
יוצאים לים
במשך שנים, הצבא הסיני עסק בהגנה על גבולות המדינה והתמקד בעיקר בכוחות היבשה. עם זאת, כחלק מהמהפכה הנוכחית, זוכות כל זרועות הצבא למעמד שווה עם אמצעי לחימה מתקדמים שחלקם עשויים אף לאיים על העליונות האמריקאית, בעיקר באזור האוקיינוס השקט, כמו טילי ה-DF-21D, אשר מכונים "רוצחי נושאות המטוסים". גם רמת האימונים עלתה על מנת לשפר את הכשרתם הקרבית של הכוחות הסיניים ובשנה האחרונה השתתפו זרועות הצבא במספר חסר תקדים של תמרונים, חלקם תוך שימוש באש חיה, כאשר ביולי השנה אף הגיעו ספינות סיניות לתרגיל משותף עם רוסיה בים הבלטי, הראשון שלהן במים אירופיים.
את הביטוי המובהק ביותר לשינוי המחשבתי בתפיסת הכוח הסינית מספק חיל הים של הצבא העממי, וזאת בהתאם לאמירתו של החוקר הימי האמריקאי הנודע, אלפרד תאייר מהאן, מסוף המאה ה-19 כי עוצמה ימית, בדמות היכולת של מדינה לשלוט בתנועה בימים ובאוקיינוסים, היא המפתח למדיניות חוץ קשוחה.
עבור סין, ההשקעה בכוח הימי היא חיונית על מנת להגן על האינטרסים שלה באוקיינוס השקט. בים סין המזרחי, יש להם סכסוך טריטוריאלי רב שנים עם יפן על שמונה איים סלעיים בלתי מיושבים, אולם עשירים בנפט, בגז ובדגה שנמצאים כיום תחת שליטה יפנית, אך הסינים טוענים לבעלות עליהם. בים סין הדרומי, המצב מורכב יותר מאחר ששם יש לסינים מחלוקות מול הפיליפינים, ברוניי, מלזיה, וייטנאם וטייוואן. בנוסף, הסינים הקימו בים סין הדרומי שבעה איים מלאכותיים, כאשר צילומי לוויין זיהו על חלקם מסלולים למטוסים, האנגרים, סוללות טילים ומבנים נוספים שמעידים על הכוונות הצבאיות של סין.
גולת הכותרת של העוצמה הימית הסינית היא נושאת המטוסים הראשונה, הליאונינג (Liaoning), אשר במקור נבנתה עבור הצי הסובייטי. היא הפכה למבצעית בספטמבר 2012, אולם רק בשנה האחרונה היא הגבירה את פעילותה המבצעית גם ביעדים מרוחקים יותר. בדצמבר אשתקד היא יצאה לראשונה למערב האוקיינוס השקט וביצעה יחד עם המשחתות והפריגטות המלוות אותה ועם מטוסי ה-J-15 שעל סיפונה תמרונים באש חיה, ובתחילת יולי היא גם הגיעה לביקור ראשון בהונג קונג.
באפריל האחרון נחנכה נושאת המטוסים השנייה, והראשונה שנבנתה בסין, והיא צפויה להפוך למבצעית עד שנת 2020 עם מערכות מתקדמות יותר מאלו שעל הליאונינג. ההערכות הן כי הסינים מתכוונים להפעיל שש נושאות מטוסים בתוך 15 שנה, מספר שני בגובהו רק למצבת נושאות המטוסים האמריקאיות, שיספק לשלטון בבייג'ינג יכולת להקרין את העוצמה למרחקים עצומים מעבר לגבולות המדינה.
בשנת 2016 הכניס חיל הים לשירות 25 כלי שיט חדשים, כולל המשחתת יינצ'ואן (Yinchuan), עשר פריגטות ושלוש קורבטות, כולן נושאות טילים מונחים. ביוני השנה, השיקו הסינים משחתת ראשונה מדגם 055, ספינת המלחמה הכבדה ביותר בצי הסיני שגם נחשבת לאחת המתקדמות ביותר באסיה. המשחתת, שאמורה להיכנס לשירות מבצעי בשנה הבאה, נושאת אמצעי לחימה נגד טילים, ספינות וצוללות, לצד מערכות הגנה אווירית ומכ"מים חדישים.
בנאומו לרגל יום הצבא הסיני ב-1 באוגוסט, הכריז הנשיא הסיני כי "העם הסיני אוהב שלום, לעולם לא נחפש תוקפנות או התרחבות", אולם הוא מיהר להבהיר כי "יש לנו את הביטחון שנוכל להביס את כל הפלישות". בדיוק כמו הנשיא ה-26 של ארצות הברית, טדי רוזוולט, שטבע את המשפט "דבר ברכות, ושא עמך מקל גדול", גם הסינים מנסים להציג את עצמם כמי שמחפשים לחיות בשלום עם שכניהם ויריביהם, אבל בכל יום, הם גם דואגים שהמקל שעומד לרשותם יהיה גדול יותר, חזק יותר וארוך יותר ושאף אחד לא יוכל להתעלם מהמעצמה העולה במזרח.
צבא סין ציין לאחרונה 90 שנה להקמתו ולראשונה הקים בסיס צבאי מעבר לגבולות המדינה. בשנים האחרונות מתבצע שינוי רדיקלי במבנה הצבא הסיני ובאסטרטגיה שלו. סקירה מיוחדת על הנעשה בצבא הרפובליקה העממית
נשיא סין, שי ג'ינפינג, במצעד הצבאי לציון 90 שנה להקמת הצבא (צילום: AP)
טקס חגיגי שנערך בג'יבוטי ב-1 באוגוסט ציין אירוע היסטורי כאשר צבא סין חנך את פעילותו של הבסיס הצבאי הראשון שלו מעבר לגבולות המדינה. מצעד שכלל חיילים סינים ומקומיים, נגמ"שים וציוד צבאי נוסף לצד טקס הנפת הדגל הסיני היוו את גולת הכותרת של הטקס שבו נכחו סגן מפקד חיל הים הסיני, טיאן ז'ונג, ומאות אורחים נוספים.
סוכנות הידיעות הרשמית של סין הבהירה כי "לבסיס בג'יבוטי אין שום קשר למרוץ חימוש או להתפשטות צבאית", וזאת על אף שבמדינה האפריקאית כבר פועלים בסיסים של ארצות הברית, צרפת ויפן. לפי הגרסה הסינית, מדובר בבסיס לוגיסטי בלבד שנועד לתמוך בפעילויות של משקיפי שלום סינים במסגרת כוחות האו"ם ברחבי אפריקה ובמשימות הליווי שמבצעים כלי שיט סיניים מול סומליה ובמפרץ עדן.
עם זאת, אי אפשר היה להתעלם מכך שלא במקרה נבחר התאריך של ה-1 באוגוסט עבור הטקס בג'יבוטי, היום שבו ציין הצבא הסיני, צבא השחרור העממי בשמו הרשמי, את יום השנה ה-90 להקמתו. בבייג'ינג ביקשו לשלוח מסר כי גם אם הבסיס האפריקאי החדש הוא רק מרכז לוגיסטי, הרי שמדובר בביטוי מובהק לתהליך הרפורמה שעובר על הצבא הסיני אשר לא מתרכז יותר רק בהגנה על השטח הטריטוריאלי ועל המשטר הקומוניסטי, אלא שולח זרועות ארוכות ומקרין עוצמה הרבה מעבר לגבולות המדינה.
יומיים קודם לכן, סיפקו הסינים הפגנת כוח נוספת במצעד צבאי חגיגי שהתקיים בבסיס האימונים הראשי ז'וריחה (Zhurihe) שבמונגוליה הפנימית, הבסיס הצבאי הגדול ביותר באסיה. יותר מ-12 אלף אנשי צבא צעדו מול הנשיא שי ג'ינפינג, שהיה לבוש במדי קרב, בנוסף ל-571 מערכות לחימה שונות, כולל טילים בליסטיים בין-יבשתיים, ו-129 מטוסים, בהם ה-J-20, הדור החדש של מטוסי החמקן.
באופן חסר תקדים, כלל האירוע גם הדמיה ראשונה מסוגה של נחיתת לוחמי קומנדו ממסוקים ותפיסת עמדות קרב.
"היום, אנחנו קרובים יותר למטרה של הריענון הגדול של האומה הסינית יותר מכל תקופה אחרת בהיסטוריה, ואנחנו צריכים לבנות צבא עממי חזק יותר מכל זמן אחר בהיסטוריה", אמר שי בנאומו, ושלח מסר חד משמעי כי "לצבא העממי יש את הביטחון והיכולת להביס את כל האויבים הפולשים ולהגן על הריבונות הלאומית של סין, על הביטחון ועל האינטרסים להתפתחות ולתרום יותר לשמירת השלום העולמי".
איכות במקום כמות
שי ג'ינפינג, שעומד בראש המפלגה הקומוניסטית מאז נובמבר 2012 ומשמש נשיא המדינה מאז מרץ 2013, לא הסתיר מאז ראשית כהונתו את רצונו לבצע רפורמה מקיפה בצבא הסיני. זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו, הכריז שי כי "הדרישה הבסיסית של הצבא היא יכולת הלחימה שלו והיכולת שלו לנצח במלחמה", וכי צבא חזק, לצד מדינה משגשגת, הם היסודות שסין המתחדשת צריכה להתבסס עליהם.
את יריית הפתיחה של הרפורמה הצבאית המקיפה ביותר בתולדות הצבא העממי סיפק הכינוס של הוועדה הצבאית המרכזית בראשותו של שי בסוף נובמבר 2015 שבו הוחלט על שורת צעדים מעשיים שנועדו "לפרק מחסומים שיטתיים ומבניים, לבצע מודרניזציה של ארגון הצבא ולשחרר יותר את הרסן של היכולת הקרבית והחוסן של הצבא", כאשר המהלכים אמורים להסתיים עד שנת 2020.
בתחילת 2016 פורסם מסמך משלים של הוועדה הצבאית בו נקבע כי הוועדה הצבאית תקבל את האחריות על הניהול של כל הכוחות המזוינים בסין על חשבון הפיקודים הצבאיים, ובכך למעשה תחזק את השליטה של המפלגה ובעיקר של שי עצמו על הצבא, בעוד שהפיקודים האזוריים יתמקדו בהכנות הקרביות והשירותים הצבאיים השונים יטפלו בבניית הכוחות.
ארגון מחדש
הצעד המעשי הראשון שבוצע במסגרת הרפורמה התרחש ב-31 בדצמבר 2015, כאשר נחנכו שלושה גופים חדשים. הראשון הוא "הגוף המוביל של הצבא" (“Army Leading Organ") שאחראי על כוחות היבשה של הצבא ואמור להכין אותם כדי להביס איומים נגד המדינה. הגוף השני הוא כוח התמיכה האסטרטגי שמתמקד בלוחמת סייבר ולוחמת מידע ואלקטרומגנטית.
הגוף השלישי, והבולט מכולם, הוא כוח הטילים של הצבא שהפך לזרוע עצמאית לצד צבא היבשה, חיל האוויר וחיל הים. הכוח החדש, שיחליף את חיל הארטילריה השני שהיה אחראי על הטילים הבליסטיים של הצבא, אמור לכלול גם את היכולות הגרעיניות של חיל הים והצי. שי ציין כי הכוח החדש הוא "הליבה של ההתרעה האסטרטגית, המסעד האסטרטגי למעמדה של המדינה כמעצמה מרכזית ואבן פינה שעליו נבנה הביטחון הלאומי".
השלב הבא היה הארגון מחדש של הפיקוד הצבא מארבע מחלקות – הפיקוד הכללי, הפוליטית, הלוגיסטיקה והחימוש – ל-15 סוכנויות, כאשר כל אחת מתמקדת בזווית ספציפית של הארגון הצבאי, כגון תמיכה לוגיסטית, פעילות פוליטית, מדע וטכנולוגיה, פיתוח ציוד ושיתוף פעולה בינלאומי. כל המחלקות הוצבו תחת הפיקוח של הוועדה הצבאית הלאומית, צעד שהבטיח את שליטת המפלגה בהתנהלות הכוחות המזוינים על כל היבטיהם.
שינוי משמעותי נוסף בוצע בתחילת פברואר 2016, כאשר שבעה אזורים צבאיים מוגדרים ברחבי המדינה הוחלפו בחמש זירות פיקוד משולבות – המזרחית, הדרומית, המערבית, הצפונית והמרכזית – שתחומי האחריות שלהן כוללים "תגובה לאיומים ביטחוניים, שמירת השלום, הרתעה מפני מלחמות וניצחון בקרבות".
למהלך היו שני יעדים מרכזיים. ראשית, בניגוד להתמקדות של האזורים הצבאיים הקודמים בשליטה באוכלוסייה המקומית, זירות הפיקוד מתמקדות באיומים חיצוניים ובאזורים שעליהם טוענים הסינים לבעלות. המטרה השנייה היא חיזוק של שיתוף הפעולה בין ארבע זרועות הצבא במסגרת כל אחד מהפיקודים בזמן לחימה ושלום, בדומה לפיקודים הקרביים המאוחדים של צבא ארצות הברית.
בספטמבר 2016, הוקם כוח סיוע לוגיסטי משותף שכולל מרכזי סיוע בכל חמש זירות הפיקוד החדשות ואשר יעדיו המרכזיים הם לספק את הסיוע הדרוש לפעולות הצבאיות, "לבנות צבא מוביל ברמה העולמית" ולספק את הצרכים הדרושים בתחומי המימון, הדיור, המזון, התחבורה והסיוע הרפואי.
לפני כחצי שנה הוחלט כי חמישה מתוך 18 גייסות הצבא מבוטלים והם מתארגנים מחדש עם הקמתן של 84 יחידות חדשות בדרג גיס. על אף שלא נמסרו פרטים מדויקים על היחידות החדשות, מלבד הצהרתו של הנשיא שי כי הן "ישפיעו על העמידה ביעד של בניית צבא ברמה עולמית", מהדיווחים עולה כי הגייסות יחולקו בין הזירות ויכללו יחידות מכל זרועות הצבא שיעצימו את הגמישות המבצעית בעת לחימה.
יוצאים לים
במשך שנים, הצבא הסיני עסק בהגנה על גבולות המדינה והתמקד בעיקר בכוחות היבשה. עם זאת, כחלק מהמהפכה הנוכחית, זוכות כל זרועות הצבא למעמד שווה עם אמצעי לחימה מתקדמים שחלקם עשויים אף לאיים על העליונות האמריקאית, בעיקר באזור האוקיינוס השקט, כמו טילי ה-DF-21D, אשר מכונים "רוצחי נושאות המטוסים". גם רמת האימונים עלתה על מנת לשפר את הכשרתם הקרבית של הכוחות הסיניים ובשנה האחרונה השתתפו זרועות הצבא במספר חסר תקדים של תמרונים, חלקם תוך שימוש באש חיה, כאשר ביולי השנה אף הגיעו ספינות סיניות לתרגיל משותף עם רוסיה בים הבלטי, הראשון שלהן במים אירופיים.
את הביטוי המובהק ביותר לשינוי המחשבתי בתפיסת הכוח הסינית מספק חיל הים של הצבא העממי, וזאת בהתאם לאמירתו של החוקר הימי האמריקאי הנודע, אלפרד תאייר מהאן, מסוף המאה ה-19 כי עוצמה ימית, בדמות היכולת של מדינה לשלוט בתנועה בימים ובאוקיינוסים, היא המפתח למדיניות חוץ קשוחה.
עבור סין, ההשקעה בכוח הימי היא חיונית על מנת להגן על האינטרסים שלה באוקיינוס השקט. בים סין המזרחי, יש להם סכסוך טריטוריאלי רב שנים עם יפן על שמונה איים סלעיים בלתי מיושבים, אולם עשירים בנפט, בגז ובדגה שנמצאים כיום תחת שליטה יפנית, אך הסינים טוענים לבעלות עליהם. בים סין הדרומי, המצב מורכב יותר מאחר ששם יש לסינים מחלוקות מול הפיליפינים, ברוניי, מלזיה, וייטנאם וטייוואן. בנוסף, הסינים הקימו בים סין הדרומי שבעה איים מלאכותיים, כאשר צילומי לוויין זיהו על חלקם מסלולים למטוסים, האנגרים, סוללות טילים ומבנים נוספים שמעידים על הכוונות הצבאיות של סין.
גולת הכותרת של העוצמה הימית הסינית היא נושאת המטוסים הראשונה, הליאונינג (Liaoning), אשר במקור נבנתה עבור הצי הסובייטי. היא הפכה למבצעית בספטמבר 2012, אולם רק בשנה האחרונה היא הגבירה את פעילותה המבצעית גם ביעדים מרוחקים יותר. בדצמבר אשתקד היא יצאה לראשונה למערב האוקיינוס השקט וביצעה יחד עם המשחתות והפריגטות המלוות אותה ועם מטוסי ה-J-15 שעל סיפונה תמרונים באש חיה, ובתחילת יולי היא גם הגיעה לביקור ראשון בהונג קונג.
באפריל האחרון נחנכה נושאת המטוסים השנייה, והראשונה שנבנתה בסין, והיא צפויה להפוך למבצעית עד שנת 2020 עם מערכות מתקדמות יותר מאלו שעל הליאונינג. ההערכות הן כי הסינים מתכוונים להפעיל שש נושאות מטוסים בתוך 15 שנה, מספר שני בגובהו רק למצבת נושאות המטוסים האמריקאיות, שיספק לשלטון בבייג'ינג יכולת להקרין את העוצמה למרחקים עצומים מעבר לגבולות המדינה.
בשנת 2016 הכניס חיל הים לשירות 25 כלי שיט חדשים, כולל המשחתת יינצ'ואן (Yinchuan), עשר פריגטות ושלוש קורבטות, כולן נושאות טילים מונחים. ביוני השנה, השיקו הסינים משחתת ראשונה מדגם 055, ספינת המלחמה הכבדה ביותר בצי הסיני שגם נחשבת לאחת המתקדמות ביותר באסיה. המשחתת, שאמורה להיכנס לשירות מבצעי בשנה הבאה, נושאת אמצעי לחימה נגד טילים, ספינות וצוללות, לצד מערכות הגנה אווירית ומכ"מים חדישים.
בנאומו לרגל יום הצבא הסיני ב-1 באוגוסט, הכריז הנשיא הסיני כי "העם הסיני אוהב שלום, לעולם לא נחפש תוקפנות או התרחבות", אולם הוא מיהר להבהיר כי "יש לנו את הביטחון שנוכל להביס את כל הפלישות". בדיוק כמו הנשיא ה-26 של ארצות הברית, טדי רוזוולט, שטבע את המשפט "דבר ברכות, ושא עמך מקל גדול", גם הסינים מנסים להציג את עצמם כמי שמחפשים לחיות בשלום עם שכניהם ויריביהם, אבל בכל יום, הם גם דואגים שהמקל שעומד לרשותם יהיה גדול יותר, חזק יותר וארוך יותר ושאף אחד לא יוכל להתעלם מהמעצמה העולה במזרח.
