מעניקים מעטפת הגנה ארצית

כחצי שנה לאחר שהוכרזה מבצעית, מערכת 'קלע דוד' מוצאת את מקומה במערך ההגנה האווירי הרב-שכבתי של ישראל. ביקור נדיר בגדוד 'קלע דוד' המוצב בבסיס חיה"א

מעניקים מעטפת הגנה ארצית

צילום: דו"צ

מערך ההגנה האווירית (הגנ"א) של צה"ל מצוי בימים אלו בשיאו של שינוי ארגוני רחב-ממדים. תמצית השינוי: התאמת מבנה המערך ותפיסת ההפעלה שלו למכלול האיומים המאיימים על מדינת ישראל. האיומים הם חימושים גדולים, גבוהים ומדויקים יותר מבעבר, שעלולים להגיע מכיוונים שונים ומשונים. האיומים כוללים גם חימושים בליסטיים ולא-בליסטיים, טילים למיניהם וכן טילי שיוט, כטמ"מים לסוגיהם, ואפילו רחפנים קטנים.

המענה של צה"ל וחיל האוויר מוכר היטב: זו תמציתה של תפיסת ההגנה הרב-שכבתית, שעיקרי מרכיביה 'מכסים' את כל התווך האווירי שמעל שטחי המדינה – 'כיפת ברזל', 'קלע דוד', 'חץ 2',' חץ 3'. האינטגרציה ושיתוף הפעולה המבצעי המתואם בין מערכים אלו אמורים לתת את המענה – הגנה על שמי המדינה ואדמתה מצפון ועד דרום, גילוי יירוט והשמדה של כל חימוש שיעשה את דרכו מכיוון האויב וינסה לחדור את מעטפת ההגנה. זו המשימה.

שניים ממרכיבי המעטפת הם ותיקים וחלקם רכשו ניסיון מבצעי, טילי 'חץ' וסוללות 'כיפת ברזל'. המרכיב השלישי הוא חדש, טרי, כמעט 'ישר מהקופסה' – מערכת 'קלע דוד', בעבר 'שרביט קסמים', שב-2 באפריל השנה הוכרזה כמערכת מבצעית בטקס בנוכחות ראשי המדינה וצה"ל. 

לא רק חדש אלא גם מתחדש: כבר היום נמצא בתהליך קליטה בלוק חדש ומעודכן של משגרים ומיירטי קלע דוד. 'מעודכן' – על פי המודיעין על איומים/חמושים חדשים ומעודכנים של האויב. כל בלוק חדש של מיירטים יטייב את המערכת.

ישראל דיפנס ירד דרומה לבסיס חיל האוויר, שם, בינות לדת"קים של מטוסי קרב, נמצא בסיסו של גדוד 'קלע דוד', גדוד 66, שבעבר הרחוק הפעיל תותחי וולקן, וכיום מפעיל את מערכת ההגנה האווירית החדישה ביותר 'קלע דוד', בשמה הלועזי DAVID'S SLING. תזכורת לאבן הקלע שירה דוד הנער הקטן אל מצחו של גוליית הענק.

מעטפת כרוחב המדינה

מי שביקר בסוללות של טילי 'חץ' ו'כיפת ברזל' מכיר את התמונה: בתא שטח קטן יחסית פרוסים סוללות טילים, משגרים ומיירטים וקרון פיקוד ושליטה. ב'קלע דוד' התמונה שונה: בבסיס פועלת מפקדת גדוד, יש מג"ד וסמג"ד ובעלי תפקידים, ויש מנהלה, תחזוקה ולוגיסטיקה וכוח אדם ומשאבי אנוש, אבל המשגרים ורוב מפעיליהם אינם נמצאים בבסיס הגדוד. הם פרוסים ברחבי הארץ עם מפעיליהם. כי 'קלע דוד' היא מערכת נשק ארצית ולא אזורית. הפעלתה מרכזית. אוסף של מכ"מים וחיישנים פזורים בכל רחבי הארץ מתריעים מפני איום מתקרב ויוזמים יירוט. פריסת המיירטים היא ארצית בצפון, במרכז ובדרום. 

'קלע דוד' מיועדת להגן על המדינה כולה. בעוד שמעטפת ההגנה של 'כיפת ברזל' ו'יהלום' (פטריוט) היא ממוקדת, המעטפת של 'קלע דוד' רחבה כרוחב המדינה ואורכה. הפיקוד על לחימת ההגנה האווירית מרוכז באותו בסיס בדרום, שם נמצא מנ"י – מרכז ניהול יירוטים, בו מתקבלות הערכות המצב על איום, מתבצעים ומנוהלים הגילוי והיירוט, ושם יושב המפעיל הלוחץ על כפתור השיגור.

ההגדרה הרשמית של מערכת 'קלע דוד' היא: "מערכת הגנה נגד רקטות ארוכות טווח  (LRAR), טילים בליסטיים קצרי-טווח (SRAR), טילי שיוט (CM) ואיומי הגנ"א רגילים". המערכת מורכבת מ-מנ"י (מרכז ניהול יירוטים), מיירט 'סטנר' (STUNNER), מכ"ם רב-משימתי ומערכת שו"ב. המבנה הבסיסי הוא בן ארבע יחידות טילים שבכל אחת 12 מיירטי סטנר. המיירט מוגדר כדו-שלבי ותלת-פולסי, והוא בעל ראש ביות (SEEKER) אלקטרו-אופטי ואלקטרו-מגנטי. ראש הביות פוגע במטרה בשיטת AIM POINT, פגיעת נקודה, כלומר פגיעה של ברזל-בברזל במטרה עצמה עם אפקט HARD KILL. 

המג"ד סא"ל קובי רגב, צמח בהגנ"א, ןשירת כמג"ד יהלום/פטריוט גם ב'צוק איתן') מעיד על עצמו כי זוהי זכות גדולה לפקד ולנהל מערכת נשק שהיא כולה חדשה. מלבד פיקוד על גדוד ''קלע דוד' יש ליחידה משימת משנה צבאית/אזרחית רלוונטית ביותר: אחריות לניהול מנתב - חדר הבקרה המרכז את התמונה המבצעית הבליסטית של גילוי איומים המשוגרים לעבר מדינת ישראל. 

מנתב פועל בשיתוף עם פיקוד העורף, המפיץ את ההתראה בצורת 'צבע אדום' ואמצעי התראה אחרים לכל אזרחי המדינה, והם המפעילים את צופרי המדינה בעת חירום. מפעילי מנתב אומרים, כי כיום הם יודעים לספק לאזרחים התראה באיכות טובה. גם אם משהו יצליח לחדור את מערך ההגנה, הרי אם האזרח יקשיב להתראה, יתארגן לשמע אזעקת 'צבע אדום', מירב הסיכויים שהוא לא יינזק.

רגב מסביר את תפיסת הפריסה וההפעלה של 'קלע דוד', בשונה ממערכות אחרות: "מיקום סוללת המיירטים והמכ"ם איננו צמוד לשטח או לעיר מוגנת, כי מעטפת ההגנה של 'קלע דוד' היא ארצית. איננו חייבים לפרוס צמוד לאזור המוכרז כמוגן. ברור שלא נציב מכ"ם מול הר או מול אנטנות קורנות, אלא באתר שייתן תצפית אל מרחבי האויב. 

"מפקד סוללה הוא בדרך כלל קצין בדרגת רס"ן, ועמו בעלי המקצוע בתחומי הגילוי והיירוט, הלוגיסטיקה והתחזוקה. מספר המשגרים והמיירטים תלוי בהערכת המצב ובמשימה. אם צריך יותר כוח אש, בהתאם למטרות, נוסיף משגרים ומיירטים. תפיסת ההפעלה מבוססת על שילוב בין מערכות 'קלע דוד', 'כיפת ברזל' ו'חץ'. יש חפיפה בין המערכים ויש יכולת אינטגרציה, כי החוכמה היא לתת מענה לכל איום, תוך ניצול היתרון היחסי של כל מערך. 

"היתרון היחסי של 'קלע דוד' הוא יכולת התמודדות עם חימושים בעלי דיוק גבוה, טווח גדול ורש"ק מתקדם ומוגדל. 'קלע דוד' מיועד לטווח בשכבה הבינונית, כאשר 'כיפת ברזל' מתחתיו וחץ מעליו. 'קלע דוד' ייתן מענה לאיומים המורכבים ביותר. 

"בתורת ההפעלה של הגנ"א יש חלוקה עקרונית בין המערכים, מי עושה מה, כיוון שיש לזכור שקרב הגנ"א נמשך שניות ספורות, לא דקות. מדובר בחימושים שינסו לחדור לארץ במהירויות עצומות ובכמויות גדולות. לכן הגילוי, הערכת המצב והחלטות היירוט חייבים להתקבל תוך שניות. לפיכך המערכות ומפעיליהן מצויים בכוננויות של 24/7 ומהירות התגובה מתורגלת אין-סוף פעמים. לפעמים תוך כדי מעוף של חימוש אויב מבינים שיש עוד משהו בשמים שדורש טיפול מיידי ביותר". 

מעצבים מציאות חדשה

מערכת 'קלע דוד' בנויה להפעלה אוטומטית או אוטומטית למחצה. אולם הדגש הוא על מרכזיותו של האדם ב-LOOP. השאיפה היא תמיד שמפעיל אנושי יעסיק את המטרה. כאשר יש גילוי ומתקבלת ההחלטה לשגר, יוצא לדרכו המיירט סטנר, שלדברי המג"ד הוא "מוצר מדהים, גולת הכותרת של מיירטים, קשיח, מיועד לפגוש ולהשמיד מטרות מהירות, גבוהות ומדויקות, מכוון בדיוק אל נקודת הפגיעה ומייצר השמדה". 

מערכת קלע דוד מהווה פריצת דרך טכנולוגית המעוררת עניין גם בחו"ל, ובעבר כבר פורסם כי פולין מבקשת להקים לעצמה מערכת הגנ"א שתהיה מבוססת על טילי פטריוט, המצויים בפולין, שבראשם יורכבו מיירטי סטנר של 'קלע דוד'. המערכת היא פרי פיתוח וייצור רב-תעשייתי בתעשיות הביטחוניות בישראל: רפאל פיתחה את המיירט סטנר, אלתא/תע"א את המכ"ם הרב-משימתי (MMR), אלישרא/אלביט את מערכת שו"ב (BATTLE MENAGEMENT CENTER BMC), וחברת הענק הביטחונית האמריקנית ריית'יאון את המשגר, חלקים מהמיירט ואת זבילי הטילים.

תחילת פיתוחו של מערכת 'קלע דוד' ברפאל כמענה להזמנה של מפא"ת משרד הביטחון (שהזמין מערכת 'שרביט קסמים'), וכהיענות לדמ"צ (דרישה מבצעית) של מנהלת חומה במשרד הביטחון. 

מנהל תכנית 'קלע דוד', תא"ל (מיל) פיני יונגמן, סיפר לישראל דיפנס: "למדנו מניסיונה של רפאל בפיתוח טילי אוויר-אוויר. הסתכלנו על איומים עתידיים מטילי קרקע ועד טילים שיגיעו ממרום האטמוספרה, כאשר הנחת היסוד שלנו היתה: האויב משגר לעברנו טיל בליסטי, אני חייב לגלותו כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק. רצו שהמיירט יטפל בכל סוגי האיומים, ירכוש מטרה וישמיד אותה". 

במהלך הפיתוח עמלו על הפרויקט, שבא לעולם במהירות שיא, אלפי אנשים, והצטרפה מההתחלה השותפה האמריקנית הבכירה ריית'יאון. בין השנים 2012 ו-2015  נערכו כמה ניסויי שיגור של 'קלע דוד', כאשר הניסוי המסכם האחרון בוצע בפלמחים בנוכחות ראש סוכנות ההגנה מפני טילים של ארה"ב, תת-אדמירל ג'ים סיירינג. 

כיום, כאשר 'קלע דוד' היא כבר מערכת מבצעית והכלים פרוסים בארץ, הגדוד מתנהג כגדוד הגנ"א לכל דבר, משתלב יפה בבסיס חיל האוויר בדרום, שהוא חלק ממעטפת ההגנה של קלע דוד על טייסות מטוסי הקרב המוצבות בבסיס. לוחמי הגדוד מקבלים את הכשרתם הבסיסית בבית הספר של מערך ההגנה האווירית (ביסל"א) בדרום הארץ. שם לומדים ומתאמנים מצעיר המפעילים ועד המג"ד. גרעין ההקמה של הגדוד הורכב מ'עולמות התוכן של הגנ"א', כלומר הגיעו ממערכי 'כיפת ברזל', 'יהלום' ו'חץ'. גרעין ההקמה עבר גם הכשרות מיוחדות בתעשיות הביטחוניות מפתחות המערכות. אנשי הגף הטכני והתחזוקה באו מבית הנספר הטכני של חיל האוויר.

כמקובל היום במערכים רבים בצה"ל ובחיל האוויר, חלק נכבד מההכשרה והאימונים מבוצע בסימולטורים. ל'קלע דוד' יש סימולטור ייחודי תוצרת אלביט מערכות, המכשיר מאמן ומדמה את כל שלבי הגילוי והיירוט וגם את שיתוף הפעולה עם מערכי הגנ"א אחרים. האימון וההכשרה בסימולטור הם חיוניים ותכופים למפעילים, שכן אין משגרים מיירטים לצורכי אימונים. מסלול הקידום של קצין ביחידה: טירונות, לוחם בהגנ"א באחת המערכות, תקופת שירות בגדוד 'קלע דוד', בית ספר לקצינים והשתלמות חיילית ייעודית. בקרון השו"ב יהיו לוחמים וקצין, אולם על כפתור השיגור של המיירט ילחץ דווקא החייל המפעיל ולא הקצין. 

גדוד 'קלע דוד' עדיין רואה עצמו בתקופת קליטה והתארגנות. מעצבים מציאות, יוצרים תשתיות ומתווים תרבות ארגונית של גדוד, שהפקידו בידיו מערכת נשק חדשה. "צורבים את ה-DNA  של הארגון", אומר אחד מקציני הגדוד, "וזו חוויה של בראשית עם הרבה נחישות".

המג"ד סא"ל קובי רגב מוסיף כי "כמות המשגרים והמיירטים תלויה תמיד בתמונת המצב של האיומים. 'קלע דוד' פרוסה בארץ עם מיירטים גדולים ויקרים, ותמיד נתאים את האמל"ח לאיום. לא ניירט עם סטנר מטרה ש'כיפת ברזל' מסוגלת ליירט בהצלחה. נשגר את המיירט שלנו נגד מטרה עם רש"ק גדול ומדויק".

במערך הגנ"א מדגישים, כי כיום האיום הבליסטי מורכב ממיירטים ארוכי-טווח, מדוייקים ובכמות הולכת וגדלה. "עולם התלול-מסלול הוא העתיד מבחינת האויב, ולכך אנו נערכים, ועל כך מבוססת תפיסת ההגנה שלנו, שהיא כאמור אינטגרטיבית, משולבת מכמה מערכים ש'קלע דוד' הוא אחד מהם. נכון שחיל האוויר הישראלי נחשב למוביל עולמי בתחום של הגנה על שטח מפני איום בליסטי (ראה 'כיפת ברזל'), ויש כאן טכנולוגיות פורצות דרך (ראה 'קלע דוד'). אך אין להסתיר - בהגנה אווירית אין הרמטיות. ברור שבארץ יפלו דברים. ההישג הנדרש מאתנו הוא שיפלו כמה שפחות".