"ב-2030 שליש מהכוח היבשתי בצה"ל יהיה לא מאויש"

תא"ל ניר חלמיש, ראש מו"פ במפא"ת במשרד הביטחון, התייחס בכנס הכלים הבלתי מאוישים הבינלאומי השישי לעתיד התחום בהיבט הצבאי. הכנס, בו השתתפו למעלה מאלפיים איש, מאורגן על ידי ישראל דיפנס

צילום: גלעד קוולר'ציק

"לפני 15 שנים התחלנו עם חזון המל"טים הקטנים שהיום הם עמודי התווך של צה"ל. קצב השינויים בעולם האזרחי של הרחפנים מהיר מאוד", אומר תא"ל ניר חלמיש, ראש מו"פ במפא"ת במשרד הביטחון במהלך הרצאה בכנס הכלים הבלתי מאוישים הבינלאומי השישי. הכנס מתקיים ביוזמת ישראל דיפנס.

"ב-2001 בארה"ב החלה תכנית בשם FCS שטענה כי ב-2015 שליש מהכוח האמריקאי היבשתי יהיה לא מאויש. במציאות, ב-2015 לא היה אף רובוט בצבא ארה"ב. כעת , אנחנו בנקודה שבה, בגלל העולם האזרחי, יש יותר יכולות שהולכות ומגיעות למצב של שילוב רובוטים בשדה הקרב. ב-2030 שליש מהכוח היבשתי בצה"ל יכול להיות לא מאויש.  

"מפא"ת לא יאמן היא תכנית שמאתרת פוטנציאל טכנולוגי שיכול לחולל דרמות בשדה הקרב. לקבץ בזמן את קבועי הפיתוח הרגילים של הטכנולוגיה. תחת תכנית זו נכנס כלים אוטונומיים יבשתיים. התחום הזה יש שני מובילים עיקריים - יכולות יבואו מהעולם האזרחי. הדבר השני הוא היכולת לתמוך טכנולוגיה בתפיסת הפעלה.

"צריך לתאם ציפיות. ב-2030 לא יהיו רובוטים בלי חיילים. זה יהיה שילוב של כלים מאוישים ולא מאוישים. יהיו משימות בהן רובוטים יקחו חלק או את רובן. יש יכולות שכבר נבחנו בתרגילים. ויש תפיסה מבצעית שצריך לגבש.

"חלק מהיכולות האוטונומיות יכנסו למשימות מסוכנות. יש היום משימות שבהן החוליה החלשה היא האדם. משתדלים להוציא אותו ממשימות כאלו. יש גם שאלה מי לוחץ על ההדק. יש דגש על משימות בקצב גבוה, בחזית הכוח. יש משימות לאורך זמן, משעממות, שדורשות ריכוז גבוה, מכונות עושות יותר טוב מבני אדם.

"לאחרונה הוצאנו מכרזים בתחום. אחד מהם הוא בתחום תקינה אחידה. הכרבמים צריכים להיות מקושרים לכלים אוויריים. לזה צריך תקינה. המטרה שכל מערכת בצה"ל תהיה מצויידת באותה תקינה להתחבר ברשת. זה יעזור למיצוי השילוביות בלחימה. אחת הדוגמאות הוא D9 אוטונומי. לחלוטין. יכולות אלו משולבות בפועל.

"יש שילובים בין מספר רובוטים, עבודה משותפת של כמה רובוטים. עבודה עם כלים מאויישים. עוד נושא הוא שיירות לוגיסטיות אוטונומיות. שיירות כאלו יכולות לספק לוגיסטיקה ללא אנשים במקומות מסוכנים. אחד האתגרים הוא כאשר המשאיות יורדות מהכביש. כיצד רכב כזה מקבל החלטות בסביבה לא מאורגנת כמו כביש.

"הוצאנו מספר מכרזים. תוך שלוש שנים אנחנו רוצים משמר קדמי של כרב"מ. איסוף, סיור, תקיפה, סגירת מעגלי אש. רכב כזה יוכל לבחור נתיבים לבד, הוא יבחר מה לאסוף, יקבל החלטות וידע גם לסגור מעגל. אולי בכטממ הם נפתרו לפני כמה שנים. בעולם היבשתי יש מרחק גדול. זה יקרה בצה"ל עד 2020 הדגמה מלאה. כל העולם מנסה להגיע לשם. לא רק צה"ל.

"אתגר נוסף הוא המתאר האורבני. רוצים רובוטים שיהיו מתואמים ויעבדו בצוות. יסרקו חדרים. אתגר גדול טמון בתקשורת. אנחנו רוצים לגרות חברות קטנות שיפתחו יכולות כאלו.

"עולם הרחפנים. לא נצליח להתחרות בפיתוחים אזרחיים. פתרונות כמו של DJI ואחרים. אנחנו ממוקדים בכמה דברים ברחפנים עבור צה"ל ויכולות אחרות. תחום האנרגיה הוא אחד מהם. רוצים לשלש או לרבע את זמן השהות. תאי דלק, הנעה היברידית או קצירת חשמל מחוטי חשמל. אלו חלק מהרעיונות.

"דבר נוסף הוא להפנות חלק מהרחפנים למשימות ייחודיות. הטסה לוגיסטית עד 100 ק"ג של כמה ק"מ. העברת מטענים כאלו. יכולת של רחפן כממסר תקשורת גם מעניינת אותנו. השתתפות של 2000 איש בכנס כזה היא עדות שישראל מעצמה בתחום הבלתי מאוישים".