ניל"י – ארגון מודיעין עברי ראשון בארץ ישראל
ב-9 אוקטובר 1917, לפני 100 שנים, נפטרה בייסורים רבים שרה אהרונסון , המפקדת בפועל של רשת ניל"י, לאחר שהתאבדה. בכך הגיעה לקיצה הטרגי פעילותה של ניל"י – ארגון המודיעין העברי הראשון. תזכורת בטור השבועי של אפרים לפיד
אפרים לפיד
| 18/10/2017
אנשי ניל"י (צילום: בית אהרונסון)
אהרון אהרונסון, אגרונום יהודי מראש פינה, גילה את חיטת הבר, "אם החיטה", והקים עם אבשלום פיינברג חוות ניסויים חקלאית ליד זכרון יעקב בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. אהרונסון עמד לצידם של הבריטים שנלחמו אז באימפריה העותמנית, ששלטה גם על ארץ ישראל.
אבשלום פינברג , בן לביל"ויים ממייסדי ראשון לציון, למד שנתיים בצרפת וכשחזר גייס חמישים מבני המושבות בארץ ישראל כדי להתמודד עם מכת הארבה שתקפה את הארץ בפברואר 1915. במהלך המאבק בארבה הצליחה החבורה לעקוב אחר הפעילות של הצבא התורכי בארץ, וכך התארגנו לסייע למודיעין הבריטי ברוח גישתו של אהרונסון. זו הייתה תחילתה של התארגנות סודית - ניל"י (על יסוד הפסוק " נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר, שמואל א', ט"ו, 29) שהייתה לצנינים בעיני הנהגת הישוב היהודי וארגון 'השומר', אשר חששו מתגובה קשה של הטורקים.
אבשלום יצר קשר עם אנשי המודיעין הבריטי בקהיר, והסדיר אתם קשר ימי מעתלית למצרים. בעקבות קשיים בקשר הימי החליט אבשלום לצאת למצרים בדרך היבשה. הוא נתפס בסיני ונכלא בבאר שבע. בעזרת יוסף לישנסקי, צעיר יהודי נמרץ ממטולה, הצליחו לשחררו מהמעצר ואבשלום חזר עם אהרונסון להמשיך בסיוע של ניל"י לבריטים. אח של אהרון פעל כנציג ניל"י בלונדון, וראש המודיעין הבריטי עצמו עמד בקשר עם וייצמן ועם ניל"י.
בשליחות שלישית של פינברג הוא נתקל במשמר טורקי ובהמון בדווי, נורה ונהרג. בתיקו של אבשלום היו תמרים ומאחד מהם צמח במקום נפילתו דקל, על פיו הוא נתגלה לימים. לישנסקי הצליח להימלט ולחזור לעתלית. כדי לא לפגוע במורל חבורת ניל"י, לא סיפר על מותו של אבשלום וכך נפוצה השמועה שהוא עצמו הרג את אבשלום.
רק ב-1967 גילה קצין המשטרה, חוקר תעלומות נעדרים, שלמה בן-אלקנה, את קבר אבשלום ליד רפיח בעזרת הדקל שצמח שם. על בסיס עדויות מאנשי השטח טיהר את שמו של לישנסקי.
בעקבות מריבות בניל"י חשפו הטורקים יונת דואר עם הודעה מוצפנת ששגרה שרה אהרונסון מעתלית. הטורקים חשדו כי התארגנה מחתרת יהודית נגדם. אנשי ניל"י הבינו כי סופם קרב וניסו לצאת מהארץ עם בני משפחותיהם. חיילים טורקים, ובראשם מפקד האזור, פשטו על זכרון יעקב בעקבות הלשנות של שלוש נשים יהודיות ולכדו את אנשי ניל"י. יעדם העיקרי היה יוסף לישנסקי. הוא נפצע והצליח להימלט לשרון, אך נתפס ונכלא בדמשק עם חברו לניל"י נעמן בלקינד. שניהם נידונו למוות ונתלו בכיכר העיר.
את האחות שרה, אביה והעצורים האחרים, חקרו הטורקים באכזריות תוך עינויים קשים מספר ימים. בשרה הם ראו אחראית על הרשת וניסו לסחוט ממנה מידע על שאר החברים ברשת. ככל הידוע היא לא מסרה מידע משמעותי. לאחר שהוחלט להעבירה למטה הטורקי בנצרת, בדרך לדמשק, ביקשה שרה, שהייתה מלוכלכת בדם להתקלח ולהחליף בגדים. שוביה אפשרו לה להגיע הביתה ולהיכנס לחדר האמבטיה, שם שלפה אקדח שהסתירה בכוונה להתאבד.
ב-9 אוקטובר 1917 היא נפטרה לאחר ייסורים קשים ונקברה בחלקה המשפחתית בזכרון יעקב. בכך הגיעה לקיצה הטרגי פעילותה של רשת ניל"י. התרומה המודיעינית של חברי ניל"י לבריטים הייתה מוגבלת, אך זו הייתה תעוזה יוצאת דופן בישוב יהודי קטן לפרוץ ביוזמה כזאת, ללא גיבוי של הנהגת הישוב באותה עת.
בסיום מלחמת העולם, כשכבשו הבריטים את ארץ ישראל, הם קיימו קשר טוב עם הנהגת הישוב. משום מה המשיכו מנהיגי היישוב לנקוט בגישתם העוינת לאנשי ניל"י ששרדו את תקופת הרדיפות של השלטון העותמני. אהרון אהרונסון נהרג בתאונת מטוס במאי 1919. יוסף לישנסקי הובא לקבורה באוגוסט 1979 בחלקת עולי הגרדום בהר הרצל סמוך לקבר אבשלום פיינברג.
בהיסטוריה של המודיעין רואים את אבשלום פיינברג כאיש המודיעין היהודי הראשון של היישוב המתחדש בארץ ישראל. בספר רשמי של תולדות המודיעין הבריטי, שיצא לאור בשנים האחרונות מוקדשים שלושה עמודים לניל"י. בית משפחת אהרונסון בזכרון יעקב הוא מוזאון ניל"י וגם בחדרה נפתח בית פיינברג, המשמש זיכרון לפועלה של ניל"י.
***
תודה לאפרים הלוי, נאוה אגמון-בן-אלקנה וגדעון מיטשניק
ב-9 אוקטובר 1917, לפני 100 שנים, נפטרה בייסורים רבים שרה אהרונסון , המפקדת בפועל של רשת ניל"י, לאחר שהתאבדה. בכך הגיעה לקיצה הטרגי פעילותה של ניל"י – ארגון המודיעין העברי הראשון. תזכורת בטור השבועי של אפרים לפיד
אנשי ניל"י (צילום: בית אהרונסון)
אהרון אהרונסון, אגרונום יהודי מראש פינה, גילה את חיטת הבר, "אם החיטה", והקים עם אבשלום פיינברג חוות ניסויים חקלאית ליד זכרון יעקב בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. אהרונסון עמד לצידם של הבריטים שנלחמו אז באימפריה העותמנית, ששלטה גם על ארץ ישראל.
אבשלום פינברג , בן לביל"ויים ממייסדי ראשון לציון, למד שנתיים בצרפת וכשחזר גייס חמישים מבני המושבות בארץ ישראל כדי להתמודד עם מכת הארבה שתקפה את הארץ בפברואר 1915. במהלך המאבק בארבה הצליחה החבורה לעקוב אחר הפעילות של הצבא התורכי בארץ, וכך התארגנו לסייע למודיעין הבריטי ברוח גישתו של אהרונסון. זו הייתה תחילתה של התארגנות סודית - ניל"י (על יסוד הפסוק " נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר, שמואל א', ט"ו, 29) שהייתה לצנינים בעיני הנהגת הישוב היהודי וארגון 'השומר', אשר חששו מתגובה קשה של הטורקים.
אבשלום יצר קשר עם אנשי המודיעין הבריטי בקהיר, והסדיר אתם קשר ימי מעתלית למצרים. בעקבות קשיים בקשר הימי החליט אבשלום לצאת למצרים בדרך היבשה. הוא נתפס בסיני ונכלא בבאר שבע. בעזרת יוסף לישנסקי, צעיר יהודי נמרץ ממטולה, הצליחו לשחררו מהמעצר ואבשלום חזר עם אהרונסון להמשיך בסיוע של ניל"י לבריטים. אח של אהרון פעל כנציג ניל"י בלונדון, וראש המודיעין הבריטי עצמו עמד בקשר עם וייצמן ועם ניל"י.
בשליחות שלישית של פינברג הוא נתקל במשמר טורקי ובהמון בדווי, נורה ונהרג. בתיקו של אבשלום היו תמרים ומאחד מהם צמח במקום נפילתו דקל, על פיו הוא נתגלה לימים. לישנסקי הצליח להימלט ולחזור לעתלית. כדי לא לפגוע במורל חבורת ניל"י, לא סיפר על מותו של אבשלום וכך נפוצה השמועה שהוא עצמו הרג את אבשלום.
רק ב-1967 גילה קצין המשטרה, חוקר תעלומות נעדרים, שלמה בן-אלקנה, את קבר אבשלום ליד רפיח בעזרת הדקל שצמח שם. על בסיס עדויות מאנשי השטח טיהר את שמו של לישנסקי.
בעקבות מריבות בניל"י חשפו הטורקים יונת דואר עם הודעה מוצפנת ששגרה שרה אהרונסון מעתלית. הטורקים חשדו כי התארגנה מחתרת יהודית נגדם. אנשי ניל"י הבינו כי סופם קרב וניסו לצאת מהארץ עם בני משפחותיהם. חיילים טורקים, ובראשם מפקד האזור, פשטו על זכרון יעקב בעקבות הלשנות של שלוש נשים יהודיות ולכדו את אנשי ניל"י. יעדם העיקרי היה יוסף לישנסקי. הוא נפצע והצליח להימלט לשרון, אך נתפס ונכלא בדמשק עם חברו לניל"י נעמן בלקינד. שניהם נידונו למוות ונתלו בכיכר העיר.
את האחות שרה, אביה והעצורים האחרים, חקרו הטורקים באכזריות תוך עינויים קשים מספר ימים. בשרה הם ראו אחראית על הרשת וניסו לסחוט ממנה מידע על שאר החברים ברשת. ככל הידוע היא לא מסרה מידע משמעותי. לאחר שהוחלט להעבירה למטה הטורקי בנצרת, בדרך לדמשק, ביקשה שרה, שהייתה מלוכלכת בדם להתקלח ולהחליף בגדים. שוביה אפשרו לה להגיע הביתה ולהיכנס לחדר האמבטיה, שם שלפה אקדח שהסתירה בכוונה להתאבד.
ב-9 אוקטובר 1917 היא נפטרה לאחר ייסורים קשים ונקברה בחלקה המשפחתית בזכרון יעקב. בכך הגיעה לקיצה הטרגי פעילותה של רשת ניל"י. התרומה המודיעינית של חברי ניל"י לבריטים הייתה מוגבלת, אך זו הייתה תעוזה יוצאת דופן בישוב יהודי קטן לפרוץ ביוזמה כזאת, ללא גיבוי של הנהגת הישוב באותה עת.
בסיום מלחמת העולם, כשכבשו הבריטים את ארץ ישראל, הם קיימו קשר טוב עם הנהגת הישוב. משום מה המשיכו מנהיגי היישוב לנקוט בגישתם העוינת לאנשי ניל"י ששרדו את תקופת הרדיפות של השלטון העותמני. אהרון אהרונסון נהרג בתאונת מטוס במאי 1919. יוסף לישנסקי הובא לקבורה באוגוסט 1979 בחלקת עולי הגרדום בהר הרצל סמוך לקבר אבשלום פיינברג.
בהיסטוריה של המודיעין רואים את אבשלום פיינברג כאיש המודיעין היהודי הראשון של היישוב המתחדש בארץ ישראל. בספר רשמי של תולדות המודיעין הבריטי, שיצא לאור בשנים האחרונות מוקדשים שלושה עמודים לניל"י. בית משפחת אהרונסון בזכרון יעקב הוא מוזאון ניל"י וגם בחדרה נפתח בית פיינברג, המשמש זיכרון לפועלה של ניל"י.
***
תודה לאפרים הלוי, נאוה אגמון-בן-אלקנה וגדעון מיטשניק
