בג"צ ידון לראשונה במעמד הועדה לאנרגיה אטומית

למרות התנגדות המדינה יקיים מחר (יום רביעי) בית המשפט העליון דיון ראשון בנהלים הסודיים המסדירים את פעילות הועדה לאנרגיה אטומית

 

בעקבות עתירה לבג"צ שהוגשה על ידי עו"ד איתי מק בשם 108 עותרות ועותרים, החליט בג"צ לקיים דיון בפני הרכב בכיר, בראשות הנשיאה הבאה אסתר חיות ולצדה השופטים מני מזוז ונעם סולברג. העותרים דורשים להסדיר את פעילות הוועדה לאנרגיה אטומית ואת הפיקוח עליה בחקיקה ראשית.

למרות שהועדה לאנרגיה אטומית הוקמה כבר בשנת 1952, תפקידיה ודרכי הפיקוח על פעילותה לא הוסדרו מעולם בחוק. הועדה פועלת מכוח צו הקמה שניתן על ידי ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, ובאמצעות שורת החלטות ממשלה המתקבלות תחת מעטה סודיות גורף. הועדה עוסקת בתחומים רבים הנוגעים לשלומם וביטחונם של אזרחי ישראל, ביניהם בטיחות גרעינית, רישוי מתקנים ופעילויות, טיפול בפסולת גרעינית וייעוץ לממשלה לגבי מדיניות גרעין.

בתגובה שהגישה לפני מספר חודשים, דרשה המדינה לדחות את העתירה על הסף, ללא דיון, בטענה שאין לבית המשפט העליון סמכות להורות לראש הממשלה לחוקק חקיקה, וכי בכל מקרה פעולות הועדה מעוגנות בנהלים שתוקפם נובע מסמכותה השיורית של הממשלה לפעול בכל תחום שאין בו חקיקה ראשית.

בית המשפט העליון דחה את הטענות והחליט, באופן תקדימי, לקיים דיון בעתירה. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שבית המשפט יקיים ביקורת שיפוטית על הוועדה לאנרגיה אטומית ופעילותה. בדיון צפויים השופטים לעיין, בנהלים המסווגים ביותר של מדינת ישראל, ולקבוע אם לאפשר למדינה להסתפק בהם, או לקבל את דרישת העותרים לחקיקה שתסדיר את פעילות הועדה ותאפשר פיקוח אמתי עליה.

"מבחינתנו, עצם קיום הדיון בבג"צ הוא סוג של ניצחון", אמרה שרון דולב, מנכ"ל התנועה הישראלית נגד גרעין. "מדובר במתקנים מסוכנים הפועלים ללא פיקוח נאות וללא חקיקה. אנחנו מקווים שבעקבות הבג"צ, בין אם ננצח או נפסיד, יתקיים דיון אמתי בשאלת הפיקוח על הועדה ומתקניה. לא מדובר כאן בסופה של "ממלכת הסוד" והעמימות הגרעינית לא תפגע. מצד שני – בטחון האזרחים חייב לבוא לפני נוחות הממשלה והועדה".

חה"כ לשעבר ומזכ"ל מרצ מוסי רז מסר כי "הגיע הזמן שהכור בדימונה יפעל על פי חוק. לא יתכן שפרויקט חשוב כל כך מצד אחד ומסוכן כל כך מצד שני יפעל במחשכים מבלי שהמחוקק ייתן על כך את דעתו. כמו כן, אני מברך על החלטת בג"צ לקיים דיון בנושא לאחר שנים רבות בהן פעלה הועדה בסתר. אין כאן הבעת עמדה בעד או נגד, אלא דרישה פשוטה להסדיר חקיקה ופיקוח על הפעלת טכנולוגיה גרעינית שהיא מהמסוכנות בעולם."

פרופ' אבנר כהן, מחבר הספר "ישראל והפצצה" (1998): "העובדה ששופטי בג"ץ סרבו לקבל את דרישת המדינה לדחות את העתירה על הסף , ללא דיון, והסכימו להאזין לטיעוני העותרים, היא כשלעצמה אמירה עוצמתית. היא מעידה שבג"ץ מבין כי יש במצב הנוכחי משום בעיה אמתית. זהו דיון תקדימי מסוגו. אנו גם סבורים שאין עיתוי טוב יותר לעתירה". 

אולי יעניין אותך גם