"מאטה הארי הישראלית" - המרגלת הישראלית שולה כהן נפטרה

גדעון מיטשניק על סיפור חייה המרתק של שולה כהן

"מאטה הארי הישראלית" - המרגלת הישראלית שולה כהן נפטרה

באדיבות המרכז למורשת המודיעין

"מאטה הארי הישראלית" היה רק אחד מהכינויים שדבקו בשולה כהן קישיק, שנפטרה השבוע והובאה למנוחות בירושלים בהשתתפות בני משפחה רבים ונציגי קהילת המודיעין, והיא בת 97 (או 100, תלוי את מי שואלים). במהדורות החדשות גם מיהרו להכריז על "סוכנת המוסד" שהלכה לעולמה. אז "מאטה הארי" לא הייתה סוכנת מוסד אך בהחלט היתה דמות משמעותית בריגול לטובת ישראל בלבנון והעלאת יהודים לארץ מלבנון בתקופה שהחלה לפני הקמת המדינה והסתיימה עם מעצרה ב-1961.

הרבה אגדות וכתרים נקשרו לה ולא כולם היו נכונים אך על שתי עובדות אין עוררין: שולה וסיפור החיים שלהם הינם מהססגוניים ביותר של אלו מאנשי קהילת המודיעין בשנים של המדינה שבדרך ובעשורים הראשונים לאחר הקמתה. והשני- שם הקוד שלה היה "פנינה".

מעורבותה זו היתה חלק ממסכת מפוארת ומרתקת של פעילות, שניהלה בלבנון במשך כ-25 שנה, שכללה איסוף והעברת מידע לישראל, אירגון הברחת יהודים מארצות ערב ולבנון לישראל עוד טרם הקמת המדינה ועד 1961 בדרך הים, היבשה והאוויר. לפי המדווח, למאות עולים היא סייעה להגע לארץ בדרך האוויר והים והיבשה, זאת תוך שהיא פועלת מול מס' גופים: המוסד לעליה ב', הסוכנות היהודית ויח' 154 של המודיעין הצבאי..

 שולה נולדה בארגנטינה (ככה"נ ב-1920) וכילדה עלתה לארץ ישראל המנדטורית עם הוריה שהתיישבו בירושלים. בגיל 16 השיאו אותה הוריה –נגד רצונה-לסוחר יהודי מביירות בשם ג'וזף כהן ועברה לשכונת היהודים בביירות.

בביירות התבלטה מלכתחילה (סוף שנות ה-30, תחילת ה-40) בקהילה היהודית ויצרה קשרים קרובים מאד עם פקידים בכירים בממשל בביירות. היתה לה יכולת יימודית, אותה תכונה, שמאפיינת את המצטייים שבסוכנים: להלך קסם על סביבתם ולהפוך כמעט כל זר לידיד.

במקביל, החל הקשר שלה לקהילת המודיעין של המדינה שבדרך וגולת הכותרת באותה תקופה היתה מידע שהעבירה   ב-1947 במהלך החדשים הראשונים של מלחמת העצמאות: היה זה מידע על , שהיא הצליחה לאסוף ממכריה בקרב גורמי הבטחון הלבנוניים על ההכנות הצבאיות לפלישה לארץ  בלבנון. דרך אנשי המוסד לעליה ב' נוצר הקשר בינה לבין ה-ש"י(שירות הידיעות של ההגנה).

במקביל, החלה שולה כהן לסייע בהברחת יהודים לארץ ישראל (בהתחלה עוד קראו לזה העפלה)  ואספה מידע ממעגלי הקשרים הרחבים שלה אותו העבירה למודיעין הישראלי; לאחר הקמת המדינה הועברה הפעלתה כסייענית מה-ש"י אל ש"מ 18 (שהפעילה לוחמי סתר במדינות ערב) ובהמשך עברה אל יח' היומינט של המודיעין הצבאי, שבראשית דרכה נקראה שמ 10 ואח"כ יח' הקת"מ ויח' 154 (ובשנים האחרונות יח' 154).

כהן התבלטה ביכולתה ליצור קשרים ולשאוב מידע ועוד יותר בתושייתה שבאה לידי ביטוי בהתמודדות המתמדת עם גורמי הבטחון שעקבו אחריה. הישרדות יומיומית נוסח ואד' ג'ומייל בביירות.

עד מעצרה ב-1961 המשיכה ,במקביל, בריגול לישראל וכן בפעילות העלאת יהודים לישראל. מעת לעת נעצרה לחקירות ועברה עינויים והשפלות אך הודות לתושייתה ולאופייה המיוחד הצליחה בכל פעם להיחלץ. את הרגעים הקשים של החששות מפני המעצרים ,המעצרים והחקירות תיארה בספרה "שירת השולמית". לפי עדותה המודיעין הסורי עקב אחריה לאורך שנים ודרש מגורמי הבטחון הלבנוניים לעצרה פעמים רבות אך הלבנונים, ייתכן בשל קשרי המשפחה בצמרת הממשל והבטחון, ואולי אף שלמונים, לא מיהרו לשתף פעולה.

תוך כדי פעילותה הבריחה לארץ שלושה משבעת ילדיה: שניים מבניה, ברטי ומאיר, והבת, יפה. שאר הילדים , דוגמת הבת כרמלה, סייעו לה- בלא ידיעה שכך הם עושים- בדרכים שונות.אחד מבניה הוא ד"ר יצחק לבנון, ששימש במשך שנים רבות כאיש משרד החוץ ואף כיהן כשגריר ישראל בקהיר.

ב-1961, כאמור, נעצרה בגין ריגול והעברת ידיעות למען ישראל. במהלך חקירתה עונתה ונגזר עליה גזר דין מוות. גם בעלה נאסר והואשם בריגול אך נחלץ ככה"נ הודות לכסף שהחליף ידיים. לאחר ערעורה הוקל עונשה לשבע שנות מאסר.

ברקע למעצר היה יותר מאשר חשד של שולה ובני משפחתה להלשנה מקרב אחד מהיהודים בובע. שכן שררה שם מערכת יחסים מורכבת עם הקהילה היהודית בביירות, שחלק מבניה מאד לא אהבו את הקירבה היתרה בין שולה לבין אנשי המימסד הלבנוני וטרחו לתת לכך ביטוי בדרכים שונות. חלק מהיהודים ברובע אף חשש מהשלכות פעילותה של שולה כהן על כל הקהילה. וייתכן שהיו שם גם כאלו שקיבלו הטבות או כסף מגורמי הבטחון תמורת הלשנות. כך או כך, היו שם גם מקרים לא מעטים של הלשנות של יהודים על יהודים וכאמור, כה"נ גם המעצר של שולה שהסתיים במשפט וכלא נבע מהלשנה.

שולה כהן נחשבת ל"מוח" ולרוח שמאחורי מבצעי "להבה": שורת מבצעים , שהתבצעו בין 1958-1961, להעלאת ילדים ובני נוער סוריים שברחו מסוריה ללבנון, הגיעו לרובע היהודי מביירות ומשם הועברו לארץ בדרך היבשה ע"י סייענים של יח' היומינט של חיל המודיעין (אז נקראה יח'  154). כהן היא זו שמשכה מאחורי הקלעים בחוטים תוך שהפעילה אנשי קשר בקהילה היהודית, שדאגו לטיפול בצעירים שהגיעו מסוריה. במקביל, הפעילה את הרשת המבצעית.

שולה כהן היתה הראשונה שקיבלה עוד ב-1992 מהמרכז למורשת המודיעין (המל"מ)  את "אות יקיר הסתר" –המוענק לאלו שסיכנו את חייהם למען המודיעין הישראלי בארצות נכר- וזאת על פעילותה למען מדינת ישראל. מאיר עמית, שהיה האחראי לשחרורה, ואז עמד בראש המל"מ ,העניק לה אז את האות היוקרתי והחשאי. בנוסף, הפיק המל"מ סרט על פעילותה הייחודית בשם  "מסייה שולה".

ב- 2007, ביום העצמאות ה-59 של מדינת ישראל הדליקה משואה בהר הרצל וב-2010 הוענק לה תואר יקיר ירושלים.ב-2011 זכתה לאות "דונה גרציה".

אולי יעניין אותך גם

An F-15C Eagle assigned to the 493rd Fighter Squadron takes off in support of exercise Point Blank 20-1 at Royal Air Force Lakenheath, England, Jan. 30, 2020. Point Blank is a bilateral exercise that enhances professional relationships and improves overall coordination with allies and partner militaries. (U.S. Air Force photo by Airman 1st Class Mikayla Whiteley)

 

בית הנבחרים של ארה"ב אישר תקציב ההגנה לשנה הקרובה

אישור התקציב מאפשר לפנטגון להתחיל ברכש עשרות מערכות נשק חדשות