עידן חדש

המדיניות הבטחונית החדשה של טראמפ מול איראן, ראש אגף מדיני בטחוני חדש במשרד הבטחון, אל"מ (מיל׳) זוהר פלטי והמערכת החדשה: החץ 3
 
עידן חדש

צילום: AP

האיראנים שיחקו לידי הממשל החדש בארצות הברית. או להפך. דבר אחד נראה חד משמעי: תגובת הנשיא דונלד טראמפ לניסוי הטילים שערכה איראן בסוף השבוע שעבר, הייתה צפויה. מפתיעה רק המהירות שבה היחסים בין ארצות הברית ואיראן מתדרדרים. וזוהי רק ההתחלה.

מאירועי סוף השבוע האחרון אפשר כבר להסיק כמה מסקנות. קודם כל, טראמפ מחק לחלוטין את מדיניות ברק אובמה, שהוביל הסכם עם איראן בנושא הגרעין, תוך התעלמות מפרויקט הטילים ומתמיכתה של איראן בארגוני טרור.

בין האפשרות הקיצונית האחת, שממשל טראמפ ימשיך את מורשת אובאמה, והקיצוניות השנייה – שיתנער מידית מהסכם הגרעין, בחר טראמפ בינתיים בדרך מתונה יחסית: התגובה לניסוי הטילים הייתה הטלת סנקציות על 25 אנשים וגופים שקשורים או לא באמת קשורים לנושא. זהו איתות בלבד, וחשובים הרבה יותר המסרים המילוליים הבריוניים של טראמפ בציוצי הטוויטר או ב״הודעות מקורבים״ – הוא החזיר את האופציה הצבאית האמריקאית לשולחן לאחר שאובמה התעקש להוכיח במשך שמונה שנים ששימוש בכוח אינו אופציה מבחינתו (אפילו כאשר הבטיח לעשות זאת, בשל השימוש שנעשה בסוריה בנשק כימי).

ניסוי הטילים היה והתגובה אליו היה מופע חימום גם לכוורת הביטחונית של טראמפ, ובראשה מזכיר ההגנה, ג׳יימס מאטיס, ראש הCIA- מייקל פומפיאו, והיועץ לביטחון לאומי, מייקל פאלין. 

סביר להניח שה״כוורת״ הניצית לא חיכתה לניסוי עצמו כדי לגבש מדיניות חדשה, אלא תכננה מראש תגובה אמריקאית מול איראן – בהזדמנות הראשונה שתקרה. והיא קרתה.

דיקן בית הספר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה, פרופסור אלכס מינץ, חזה עוד שבוע לפני הניסוי באיראן כי הקונגרס הרפובליקני והכוורת העוינת לאיראן יובילו מדיניות אמריקאית ניצית יותר כלפי איראן. השבוע, הוא העריך שהעימות רק יחריף.

הבעיה הגדולה היא שבכלל לא בטוח שהצעדים האמריקאים רעים מבחינת האינטרס של איראן, שכן האיראנים כבר גבו בתשלום מראש את הדיבידנדים מהסכם הגרעין: מיליארדי דולרים הוזרמו לכלכלה האיראנית, שהייתה על סף קריסה. מדינות וחברות עומדות בתור כדי לעשות עסקים עם האימפריה הפרסית העולה. האיראנים ממילא מרוויחים רווח אסטרטגי רב מעצם העובדה שהם על ״סף פצצה״ ולא בטוח שהיה להם ממילא עניין אמיתי בפצצה עצמה, עם כל המחירים הבינלאומיים הכרוכים בכך מבחינתם.

סנקציות אמריקאיות לא אפקטיביות יאפשרו לאיראן ליהנות מכל פירות הסכם הגרעין, מבלי להיות מחויבים ליישומו עד תום. בינתיים, מצבם לא רע בכלל. ואולם, אם טראמפ ימשיך בהסתערות על איראן בנושא הטילים והתמיכה שלהם בטרור – האיראנים באמת יהיו בבעיה.

האיראנים, כמו כולם, מבינים את שפת הכוח. הפעם היחידה שבה עצרו באמת את פרויקט הגרעין, לתקופה מוגבלת וללא שום הסכם, הייתה ב-2003, אחרי שהנשיא הרפובליקני הקודם, ג׳ורג׳ בוש פלש לעיראק, ומיקם את איראן על "ציר הרשע".

בהמשך, ימי שלטון אובאמה הפכו את איראן מאויב אכזר לבעל ברית במלחמה בתופעת המדינה האיסלאמית דאעש, שחרגה מכל פרופורציה. דאעש, שהולך ומתפוגג, יהיה בגדר הערת שוליים לא מאוד חשובה בקנה המידה של ההיסטוריה.

 

אביגדור, עמוס, זוהר

גיבוש המדיניות האמריקאית החדשה יהיה, כנראה, נושא מרכזי במפגש הראשון שיערך בבית הלבן בשבוע הקרוב בין ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ.

זוהי הזדמנות להציג שחקן פחות מוכר לציבור הרחב בציר שבין וושינגטון לירושלים: אל״מ (מיל') זוהר פלטי, שמונה החודש לראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, במקום האלוף במילואים עמוס גלעד.

זה לא שפלטי הגיח משום מקום. כבר לפני שנים הוא נחשב קצין מבטיח בחטיבת המחקר של אגף המודיעין, שם שימש, בין היתר, כראש זירת הטרור.

פלטי נעלם מהעין הציבורית למשך שנים רק משום שעבר לעבוד במוסד, שם התקדם לעמוד בראש המחקר והמודיעין בדרג המקביל לאלוף בצה״ל. בתפקידיו במוסד היה נוסע מתמיד בקו לוושינגטון, ועכשיו קצב הנסיעות שלו רק יגבר.

מינוי זוהר פלטי, סמוך למדי למועד סיום תפקידו של גלעד, הוא מקרה יוצא דופן בשנים האחרונות של תהליך מינויים תקין ותכליתי. על פלטי המליצה לשר הביטחון אביגדור ליברמן ועדת איתור בראשות מנכ״ל משרד הביטחון האלוף (מיל') אודי אדם (שעמד גם מאחורי ההחלטה להעביר את גלי צה״ל למשרד הביטחון, החלטה שבוטלה על ידי ליברמן בהיפוך מזהיר השבוע). 

עוד לקחו חלק בוועדה גם האלוף (מיל') איציק בן ישראל; סימה שיין, שהייתה בכירה במטה לביטחון לאומי ובמשרד לעניינים אסטרטגיים; המשנה למנכ״ל משרד החוץ, ג׳רמי יששכרוב; והממונה על מערכת הביטחון בנציבות שירות במדינה, איילה גונן-אושרי.

הערה קטנה על האלוף עמוס גלעד, שהקים את האגף המדיני-ביטחוני לאחר פרישתו מצה״ל, והיה היחיד עד לפלטי שעמד בראשו, במשך לא פחות מ-13 שנה: לגלעד תרומה ייחודית למערכת היחסים הביטחונית שיש לישראל עם שורה ארוכה של מדינות, אחד מעקרונות היסוד של גלעד היה לשים את היחסים האסטרטגיים עם ארה״ב ומצרים בראש סדר עדיפויות. בדיעבד, אפשר לראות את העובדה שליברמן וגלעד החזיקו ביחד יותר מחצי שנה בגדר נס.

האמת היא, שליברמן ועמוס גלעד היו בתאקל חריף כבר כאשר ליברמן, כחבר כנסת, הציע להפציץ את סכר אסואן במצרים, ועורר שם זעם רב.

העובדה שגלעד וליברמן לא ראו עין בעין נושאים הקשורים ליחסים עם רוסיה, לא תרמה לכימיה ביניהם בחודשי עבודתם המשותפת.

אגב, פרישתו של גלעד עשויה להביא לשינוי מתכונת הפעילות של האגף, שהיה מבוסס ברובו על אישיותו ופועלו של האלוף (בניגוד לכוונה המקורית של שר הביטחון לשעבר שאול מופז, שהקים את האגף מתוך כוונה שגם יהווה משקל נגד לחשיבה הצבאית, דבר שבאופן טבעי עורר התנגדות עזה באגף התכנון ובגופים נוספים של המטה הכללי).

 

מרוץ הטילים

ועוד היבט של פרויקט הטילים האיראני, שאינו נמצא במוקד תשומת הלב הציבורית: ישראל נערכת לאיום הטילים בפרויקטים עצומים משל עצמה, שמבשילים ממש בימים אלה – חץ 3 ו-"שרביט קסמים".

שני הפרויקטים זוכים לתקציבי עתק ומבוצעים בשיתוף מלא עם ארצות הברית, על ידי מנהלת "חומה" במשרד הביטחון. עם או בלי קשר לפרויקטים האיראנים ולעבודה שאיראן פועלת להעביר את מיטב תוצרתה לחיזבאללה בלבנון– שני הפרויקטים המרכזיים לירוט טילים עברו נקודות ציון משמעותיות כמעט בבת אחת.

בפרויקט "שרביט קסמים" של רפאל בשיתוף רייתיאון, בוצע בהצלחה ניסוי משמעותי מאוד. המערכת כבר מסוגלת ליירט טילי קרקע-קרקע בדגש על טווחים בינוניים, וגם טילי שיוט. 

בינתיים, מערכת ראשונה של החץ 3, פרויקט מרכזי של התעשייה האווירית ליירוט טילים מחוץ לאטמוספירה, נמסרה בחודש שעבר לחיל האוויר. 

משה פתאל, ראש מנהלת ״חומה״, אמר לאור המאורע כי מדובר ב״עידן חדש״, וכי ״למערכת הראשונית יכולת הגנה ויירוט הרבה יותר גבוהה והרבה יותר רחוקה ממה שידענו עד היום. מערכת חץ 3 מצטרפת למערך ההגנה הרב שכבתית ולמעשה ונותנת מעטפת הרבה יותר טובה למדינת ישראל כנגד טילים ארוכי טווח".

 

צוקר והאניות

גורם בכיר נוסף במשרד הביטחון שסיים החודש קריירה ביטחונית ארוכה במיוחד הוא תא״ל (מיל') שמואל צוקר, שעמד בשנים האחרונות בראש מנהל הרכש (מנה״ר) במשרד הביטחון. מדובר בגוף הרכש הגדול ביותר בישראל, שמבצע רכישות במיליארדי שקלים בכל השנה.

צוקר העביר את המנהל לידי אל"מ (מיל') אבי דדון (באותה הזדמנות מונה תא"ל (מיל') משה צין לתפקיד ראש האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון).

כמה חודשים לפני סיום תפקידו, התראיין צוקר ל"שראל דיפנס" ודיבר בין היתר על העסקאות עם גרמניה לרכש צוללות ואניות. 

הריאיון נערך זמן קצר לפני התפוצצות הפרשה בנושא, הקשורה גם למעורבותו של פרקליט ראש הממשלה, עו״ד דוד שמרון, בעסקאות. כעת, סביר להניח שחוקרי המשטרה יפנו לצוקר כמה שאלות הבהרה בנושא (אם לא עשו זאת כל עוד מילא את תפקידו במשרד הביטחון).

 

אולי יעניין אותך גם

An F-15C Eagle assigned to the 493rd Fighter Squadron takes off in support of exercise Point Blank 20-1 at Royal Air Force Lakenheath, England, Jan. 30, 2020. Point Blank is a bilateral exercise that enhances professional relationships and improves overall coordination with allies and partner militaries. (U.S. Air Force photo by Airman 1st Class Mikayla Whiteley)

 

בית הנבחרים של ארה"ב אישר תקציב ההגנה לשנה הקרובה

אישור התקציב מאפשר לפנטגון להתחיל ברכש עשרות מערכות נשק חדשות