ככה ישראל מנקה את הכסף הפלסטיני מכתם הטרור

מאז פרוטוקול פריז, ממשלת ישראל, באמצעות בנקים ישראלים, גובה את כספי המיסים של הרשות הפלסטינית שמגיעים לה ממקורות חיצוניים ומעבירה אותם לרשות הפלסטינית. היות וישראל חתומה על תקנות למניעת הלבנת הון ומימון טרור, הרשות יכולה לטעון שהיא איננה עוסקת בטרור, אם ישראל מעבירה לה כספים

bigstockphoto.com

פרסום באתר הארץ מגלה כי הקבינט המדיני־ביטחוני החליט לתת לבנקים ישראלים שעובדים עם הרשות הפלסטינית חסינות משפטית ושיפוי כלכלי מפני תביעות בגין סיוע לטרור.

"בהחלטה חסרת תקדים אישרו שרי הקבינט חסינות מהעמדה לדין בישראל לבנק הפועלים ולבנק דיסקונט, ושיפוי על תביעות העלולות להיות מוגשות נגדם בחו"ל, בחשד למעורבות במימון טרור", כותב ברק רביד באתר הארץ.

בהקשר הפרסום, מסביר ד"ר עידו זלקוביץ, ראש חטיבת לימודי המזה"ת באקדמית עמק יזרעאל ועמית מדיניות במכון מיתווים, מומחה לחברה ופוליטיקה פלסטינית כי מדובר למעשה בהגנה על בנקים ישראלים ולא בהגנה על חוסנה הפיננסי של הרשות הפלסטינית.

"נכון להיום, מאז פרוטוקול פריז, ממשלת ישראל, באמצעות בנקים ישראלים, גובה את כספי המיסים של הרשות הפלסטינית שמגיעים לה ממקורות חיצוניים ומאזרחים פלסטיניים המתפרנסים בתוך תחומי הקו הירוק (מאזרחים או עסקים בשטחי הרשות)", מסביר זלקוביץ.

"כספים אלו מנוהלים בחשבונות של הרשות בבנקים ישראלים. עצם העובדה כי ישנו חיבור בין מערכות המיסוי והתעבורה הפיננסית, יוצר למדינת ישראל יתרון בממד המודיעיני שמאפשר למדינת ישראל לעקוב, אם תרצה, אחרי חלק ניכר מהכספים שמגיעים לרשות (מקור/יעד). בהיבט הפוליטי, כספים אלו משמשים את ממשלת ישראל ליישום מנוף כלכלי פוליטי על הרשות.

"החשש של הבנקים בישראל שעובדים עם הרשות בצורה חוקית כמובן, שאם תהיה תביעה נגד הרשות בגין סיוע לטרור, התובעים יוכלו לחלט מהם את הכספים של הרשות וכן לתבוע אותם ישירות על סיוע במימון טרור".

כסף גדול

לרוב, משפטים של מימון טרור או אחריות לטרור נגמרים בהרשעות של סכומי עתק. עשרות או מאות מיליוני דולרים. כך קרה בעבר עם איראן וגם עם הרשות הפלסטינית, אשר כישות מדינית ריבונית אחראית יכולה להיתבע גם על מעשי טרור של תנועת החמאס. ביתר שאת מאז 2006, עת חמאס נכנסה לזירה הפוליטית הפלסטינית ולקחה חלק פעיל בחיים הפרלמנטריים.

היות ואיראן או הרשות לא ישלמו מרצונן לאזרחים ישראלים שתבעו אותן, צריך מקורות לחלט מהם את הכסף. חלק ממקורות אלו הן חשבונות בנק שמנהלים עבור הגוף הנתבע את הכספים. במקרה של הרשות, הבנקים בישראל. 

"אם נניח חמאס ביצע פיגוע בישראל, נפגעי הטרור יכולים להטיל את האחריות על הרשות הפלסטינית. זה יכול לקרות אם מנגנוני המודיעין של הרשות ידעו מראש פרטים על הפיגוע ולא דיווחו לישראל, אם הפיגוע יצא משטח הרשות (שטח A) או אם המפגע היה עציר של הרשות ושוחרר טרם מיצוי עונשו.", מסביר זלקוביץ.

"אם מחבל חמאס היה כלוא ברשות והיא שחררה אותו לפני תום תקופת המעצר המלאה, והמחבל חזר לסורו וביצע פיגוע, לרשות יש אחריות עקיפה כלפי משפחות הנפגעים בפיגוע. אם הפיגוע יצא משטח A, גם הרשות נושאת באחריות. לרשות, בניגוד לחמאס, יש נכסים גלויים ונגישים שניתן לחלט מהם את הכסף. בנקים ישראלים הבינו את זה והם חוששים.

"נקודה נוספת היא האחריות הפלילית של הבנקים תחת חוק הלבנת הון וסיוע לטרור. אם הרשות מואשמת במימון או סיוע לטרור, הבנקים עצמם יכולים להיות מואשמים בסיוע לטרור כי חילטו כספים עבור הרשות. למרות שעשו זאת בהתאם לתקנות פרוטוקול פריז.

"המשמעות היא, שאפשר לתבוע אותם ישירות בגין סיוע עקיף לטרור. בעולם כבר עשו זאת בעבר עם המספר בנקים ערביים ואיראניים. לזה צריך להכניס גם סנקציות. בעבר בנקים איראנים נכנסו תחת סנקציות אמריקאיות בגלל שחילטו כספים עבור חברות שעבדו עם המשטר האיראני."

מדינת ישראל 'מלבינה' את פני הרשות

בראיה תאורטית, נוצר כאן מצב פרדוקסלי שבו מדינת ישראל למעשה מלבינה את פעילות הרשות ונותנת לה חיסיון מפני מעורבות בטרור. הרי אם מדינת ישראל חתומה על תקנות בינלאומיות שאוסרות על הלבנת הון למימון טרור, והיא זו שמעבירה לרשות הפלסטינית את הכספים, הרי הרשות יכולה לטעון שהיא אינה עוסקת בטרור. אחרת, לישראל היה אסור להעביר לה כספים על פי אותן תקנות.

אם אתה מעביר כספים לגוף תומך טרור, אתה יכול להיות מואשם בסיוע לטרור. אז מדינת ישראל בעצם העברת הכספים, מנקה את הרשות מאשמה בסיוע לטרור. בעתיד, הרשות הפלסטינית תוכל להשתמש במשוואה הזו במשפטים העוסקים באחריותה הפלילית לתמיכה בטרור.

משוואה זו תוכל לשמש כעילה לזה שהיא לא עוסקת בטרור ואך זכתה לגושפנקא ישראלית לכף בדמות המשך העברת הכספים מישראל לחשבונותיה בשטחי הגדה ורצועת עזה.

אולי יעניין אותך גם