"עזה בגובה העיניים" מבט מבפנים - ביקורת ספר

ספרו החדש של דוד חכם "עזה בגובה העינים- מבט מבפנים" מאפשר צלילה עמוקה אל לב המאפליה של עזה שלפני הפיצוץ הגדול-צומת דרכים משמעותי במאבק הישראלי-פלסיטני מתוך זווית מאד ייחודית: רוב הספרים שנכתבו עד כה על האינתיפאדה הראשונה נכתבו ע"י עיתונאים. לא ע"י אנשי המימשל הצבאי שחוו את ההתמודדות היומיומית עם השטח

הספר "עזה בגובה העינים- מבט מבפנים" נכתב ע"י אחד שהיה שם: אל"מ במיל' דוד חכם,  ששירת בצה"ל כ-30 שנה וממשיך לעסוק בנושא הפלסטיני ובזירה הערבית תוך מגע קרוב והדוק עם בכירים בזירה הפלס' לאורך כל השנים; אם זה שיח' אחמד יאסין או ערפאת, פתחי שקאקי ורבים אחרים.  כולם היו "חבריו".

דוד חכם מהיותר בקיאים ומעורים בקרבנו בנושא הפלסטיני, זוכה לאורך השנים להערכתם של רבים, החל מראש הממשלה ושהב"ט, יצחק רבין ז"ל וגם אצל אישים פלסטינים וערבים רבים עימם הוא מקיים קשר שוטף. דברי ההקדמה לספר נכתבו ע"י הסופר חיים גורי-שלפגישתו עם אחמד יאסין התלווה דוד חכם,  ור' בשב"כ לשעבר, ח"כ אבי דיכטר, שאותו הכיר במעלה הדרך.

הספר החובק כ-400 עמודים כתוב בשפה בהירה וקולחת וכולל גם כמה עשרות צילומים המתעדים את השתתפותו בפגישות עם אישים כערפאת ומובארק לצד מקבלי ההחלטות.

האינתיפאדה הראשונה שפרצה ב-8 דצמ' 1987 והפתיעה את קהילת המודיעין, מפקדי צה"ל ואת הדרג המדיני- לא הפתיעה את "אנשי השטח"- אנשי המינהל האזרחי שהסתובבו במחנות הפליטים וברחובות עזה והתריעו שהשטח רותח ומשהו מתרחש. אחד מהם היה אל"מ דוד חכם, ששימש אז כיועץ לענייני ערבים של ר' המינהל האזרחי ברצועה. אלא שכפי שהעיד לאחרונה פרופ' עמנואל סיוון, חכם וחבריו לא ממש זכו לאוזן קשבת והתוצאה: הפתעה.

לרצועת עזה הגיע דוד חכם כשנתיים לפני פרוץ האינתיפאדה כיועץ לענינים ערביים ברצועה. תפקידו היה לעקוב ולפענח את התהליכים בחברה הפלס' מעל ומתחת לפני השטח, להצביע על התפתחויות חריגות ולהעביר מסרים לאוכ' הפלס' ומהאוכ' הפלסטינית. תפקיד רגיש ומורכב המחייב בניית יחסי אמון עם ה"לקוחות" שבד"כ אינם ידידותיים. שירותו שם הסתיים כאשר החל תהליך אוסלו ב-1993 אך הוא המשיך ועודו ממשיך לעסוק בנושא הפלסטיני במשהב"ט כיועץ לענייני ערבים של כמה וכמה שרי בטחון וכעת באגף הבטחוני-מדיני.

את הספר הוא כתב בתהליך מזורז של כשנה תוך שהוא מתבסס על המחברות בהן הוא מתעד את כל פגישותיו. מטבע הדברים, זהו לא ספר אקדמי יבש: לצד ניתוח התהליכים המרכזיים, מביא הספר פאזל מגוון של סיפורים ותובנות אישיים המבוססים על מפגשים בגובה העינים עם האוכלוסיה הפלס'. בספר מתייחס המחבר אל המדיניות הישראלית מול רצועת עזה כיום – תוך שהוא מציג משמעויות, השלכות ולקחים מאופן ההתמודדות וההתנהלות  מול הרצועה בתקופת האינתיפאדה ומשווה אל מול מהלכים הננקטים מול הרצועה היום.

בין מוקדי העניין בספר: האם ישראל אחראית להקמת חמאס? אחד הפרקים המרכזיים בספר הוא זה העוסק בהקמת החמאס- מהלך דרמטי ורב השלכות בכל הקשור ליחסי הכוחות בזירה הפלסטינית ולעימות עם ישראל. חכם משתף על אופן ההתבוננות וההתמודדות הישראלית עם חמאס ותנועת הג'יהאד האסלאמי, תוך הדגשת מגבלת הכלים בשל הדמוקרטיה הישראלית. חכם מתייחס גם לטענות בכל הקשור לתפקיד שמילאה ישראל ול"תרומתה" להקמת תנועת ה-חמאס. זאת, נוכח ההכרה שניתנה לארגון "אל-מוג'מע אל-אסלאמי" ששימש תשתית ארגונית להקמת חמאס זמן קצר לאחר פרוץ האינתיפאדה ("החטא הקדמון"). הפגישות עם שיח' אחמד יאסין ופתחי שקאקי - חכם מתאר בספר את פגישותיו עם השיח' יאסין בכלא "אשמורת" לאחר החטיפה והרצח של שוטר מג"ב, ניסים טולדנו, וחייל צה"ל נחשון וקסמן. כך גם מתוארת בפרטרוט פגישת הסופר והמשורר חיים גורי עם השיח' יאסין בראשית האינתיפאדה.

לזווית האישית מצרף חכם ניתוח וסקירה מעמיקה על מעמדו תפקידו ומשקלו של השיח' אחמד יאסין בהקמת חמאס כארגון קיצוני השולל מו"מ עם ישראל וקורא להשמדתה. חוויות ורשמים של המחבר מפגישות עם מנהיג הג'יהאד האסלאמי, פתחי שקאקי, שחוסל במלטה באוקטובר 1995.

האינתיפאדה כגורם מאיץ לחילופי דורות בהנהגה הפלסטינית - חכם מתאר עליית הדור הצעיר בהנהגות הארגונים הפלס' בעקבות האינתפיאדה הראשונה וכחלופה להנהגה המסורתית הוותיקה (מוח'תארים, פעילי ציבור מסורתיים וכו'). הוא מדגיש במיוחד את מעמדו המיוחד של  מוחמד דחלאן (המהווה היום יריב מרכזי לאבו מאזן על הנהגת פתח והרש"פ.

המימד המדיני - חכם מתאר בספרו מהלכים ופגישות שאינם מוכרים או אינם זכורים לרוב הישראלים כמו: תיאור פגישתו של שר הביטחון, יצחק רבין עם בכיר פתח בעזה, אסעד ספתאווי, שיזם התנעת המו"מ עם ישראל. וה"אור ירוק" שניתן ליציאתו לתוניס לפגישה עם ערפאת במאמץ לקדם המהלך. גלגוליה של התכנית הישראלית להסדר מדיני, שגובשה ב-1989 וחולקה בשטח כמסמך רשמי (בערבית).

 ביקור ראש הממשלה, יצחק שמיר, בעזה לאחר פרסום תכנית ממשלת ישראל לקידום תהליך ההסדר.

ביקור בנימין נתניהו בעזה – תיאור הביקור שקיים ראה"מ כיום, נתניהו, ב-1988 בראשית דרכו הפוליטית יחד עם עוזרו אביגדור ליברמן.

יאסר ערפאת - גם עם ערפאת יצא לו לא מעט להיפגש: חכם נטל חלק ברבים מהמפגשים של ראשי ממשלה ושרים ישראליים עם ערפאת. ולכך הוא מקדיש פרק מיוחד ואף מוסיף ניתוח אישי של תפיסות ערפאת בהקשר המדיני (האם באמת חתר להגיע להסדר עם ישראל?).

הכרוזים של הארגונים הפלס' - חכם מספק הצצה מעניינת אל הכרוזים שהופצו בשטח במהלך האינתיפאדה מטעם הארגונים הפלסטיניים השונים ע"מ ללבותה. זאת, תוך התייחסות לשימוש בכלי כרוזים המזויפים (ל"פ), שפורסמו ע"י הממשל הישראלי ודרך הכנתם בה היה מעורב.

נושאים נוספים אליהם מתייחס דוד חכם בספר:

תופעת החיסולים הפנימיים במהלך האינתיפאדה.

רעיון המרי האזרחי – הלכה ומעשה – המאמץ להתנתקות ממערכת השלטון הישראלי ולכינון גופי שליטה חליפיים שיספקו שירותים ויהיו אחראיים לחיי היום יום של האוכלוסיה.

אופן ההתמודדות הישראלי עם האינתיפאדה

חכם מתאר את התפקיד שמילאו דמויות מפתח, ובמרכזן הרמטכ"ל, רא"ל דן שומרון, אלופי פיקוד דרום, יצחק מרדכי ומתן וילנאי, אבי דיכטר, בתפקיד ביניים בשב"כ דרום, שר המשטרה, משה שחל ואישים נוספים אל מול האינתיפאדה שראשיתה אופיינה בהזרמת כוחות צבא גדולים בהיקף חסר תקדים לרצועה.בהקשר זה הוא מתיחס לשינוי המהותי במדיניות ישראל כתוצאה האינתיפאדה: ממינימום מעורבות למקסימום מעורבות. הדבר בא לידי ביטוי גם בשורה ארוכה של יוזמות ממשליות חסרות תקדים המוצגות בפירוט בספר.

הגירוש ב-1992 - ההחלטה על גירוש פעילי חמאס והג'יהאד האסלאמי מן השטחים – רקע, לקחים וכשלים. מקומו של המהלך בסל האמצעים שננקטו ע"י ישראל בהתמודדות עם האינתיפאדה.  

אלי ויזל – בספר מתואר ביקור מיוחד שקיים אלי ויזל ז"ל ברצועת עזה חודשים אחדים לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה. ויזל הגיע לביקור בישראל כדי להביע הזדהות עם המדינה.  הוא ציין בפני המפקדים שאירחו אותו בעזה, כי הגיע ללמוד מקרוב על המצב באזור ועל אופן ההתמודדות של כוחות צה"ל עם האתגר החדש.

במהלך הביקור סקר אל"ם (במיל') דוד חכם בפני ויזל את המצב ברצועה ולמגמות, תהליכים ותמורות שחלו בחברה הפלסטינית בדגש על עליית החמאס וההסתבה כלפי ישראל.

על הקהילה היהודית והקהילה הנוצרית בעזה – השתלשלות האירועים המרכזיים מזווית אישית.

בתי הקברות הבריטיים ברצועה – רשמים אישיים וסיפור הקברים של החיילים היהודים. 

ביקור בבחריין – פגישת המחבר עם אנשי הקהילה היהודית במנאמה במהלך ביקור של השר יוסי שריד ז"ל בנסיכות.

בספר לא נפקד גם מקומו של "המטבח העזתי" שדוד חכם מעיד על כך שהיה משובח ונזכר בערגה במיטב התבשילים והמטעמים בביקורים בבתי תושבי הרצועה..

הוא מציין במיוחד את החומוס במסעדה של ח'וזנדאר ברחוב המרכזי של עזה, עומר אל-מוח'תאר- חומוס מעולה בעל מרקם קרמי קטיפתי בטעם מיוחד. הוא אף מספר כיצד לפני האינתיפאדה היה שליח ממסעדת ח'וזנדאר מגיע למשרדי הממשל הישראלי כשידיו עמוסות בצלחות חומוס בניחוח מופלא ופיתות חמות. היו ימים! היה חומוס ובא החמאס!!!

 יצויין כי זהו ספרו השני של חכם, שב-2005 הוציא לאור את הספר "ותמלא הארץ חמאס".על הקמת החמאס ועל מייסדו, שיח' יאסין.

 

 

אולי יעניין אותך גם