"25 שנה למותו של רון ארד"

הטור השבועי של עמיר רפפורט: בסוף השבוע הזה ימלאו 25 שנים בדיוק ללילה שבו מעריכים בצה"ל כי רון ארד מצא את מותו, כיצד זה קרה? וגם: היחסים בין גנץ ויעלון עדיין לא עלו על שרטון, אבל פולי מרדכי לא ימונה בינתיים למתאם הפעולות בשטחים, והתקיפות בעזה הן רק חלק מכללי המשחק בין חמאס לישראל

זה קרה בדיוק לפני 25 שנה, בלילה שבין ה-3 ל-4 במאי 1988. חטיבת הצנחנים ערכה את הפשיטה הרחבה ביותר מאז מלחמת לבנון הראשונה. היעד: העיירה מיידון שבדרום לבנון. כמעט כל הדמויות המרכזיות במבצע הגיעו רחוק בהמשך הקריירה הצבאית שלהם - שאול מופז (היה אז מח"ט הצנחנים), מאיר דגן (היה מפקד האוגדה), בני גנץ (היה מג"ד), מאיר כליפי, גדי שמני, יאיר גולן, יצחק גרשון, גל הירש ואפילו ר', המכהן כיום כסגן ראש השב"כ (היה אז מפקד פלוגה).

תוצאות המבצע היו 50 הרוגים לחיזבאללה לעומת שלושה נופלים לצה"ל. תשתית חיזבאללה באיזור הכפר הוחרבה. אבל, המבצע נכנס להיסטוריה בגלל מה שקרה, כפי הנראה, במרחק 90 ק"מ צפונית למיידון - בכפר נבי שית' שבבקעת הלבנון: ככל שחולף הזמן גוברת ההערכה בצה"ל כי בדיוק באותו לילה נהרג הנווט רון ארד, שהוחזק בשבי החל מאוקטובר 1986. כיום מתייחסים במערכת הביטחון אל התאריך הזה כאל יום מותו של רון ארד כמעט בוודאות.

ההערכה שרון ארד אינו בין החיים התקבלה בצה"ל כבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת. הודעה על מותו אף נמסרה למשפחה בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל בתיווך גרמניה (ומקורו כנראה באיראן). המשפחה סירבה לקבל את ההודעה ללא הוכחה חותכת, וצה"ל ממשיך להגדיר את ארד כנעדר ולא "חלל שמקום קבורתו לא נודע".

עם זאת, ההערכה שארד מת בלילה של מבצע הצנחנים במיידון קיבלה חיזוק מדו"ח שמסר חיזבאללה לידי ישראל ביולי 2008, במסגרת עסקת חילופי השבויים שלאחר מלחמת לבנון השנייה. בדו"ח נקבע כי חקירת הארגון העלתה שזה היה הלילה שבו רון ארד מצא את מותו. חיזבאללה העלה את האפשרות שארד נהרג במהלך מבצע חילוץ כושל של צה"ל, שהתבצע בבית שבו הוחזק בנבי שית'. במערכת הביטחון מגחכים כאשר מדברים על האפשרות הזאת.

ההערכה המקובלת כיום: רון ארד אכן נהרג לפני 25 שנה בדיוק. ייתכן שאחד משומריו חיסל אותו כנקמה על הארועים הקשים במיידון. אפשרות אחרת היא שהוא ננטש על ידי השומרים, שפחדו כי צה"ל בדרך אליהם, ונהרג תוך כדי קרב בין ארגונים לבנוניים שרבו על ה"נכס" וניסו לחטוף אותו כדי "למכור" לאיראנים. בכל מקרה, החל מאותו לילה הפסיקו סימני החיים מהשבוי הישראלי בלבנון. רוב הסיכויים הם שנסיבות היעלמותו המדויקות לא ייוודעו לעולם.

גנץ ויעלון

25 שנים אחרי, השבוע של המג"ד לשעבר גנץ ושל משה יעלון (שהיה מפקד סיירת מטכ"ל במאי 1988) לא היה מהטובים בתולדות מערכת היחסים ביניהם.

שני פרסומים היו בעלי פוטנציאל נזק גדול לקשר שבין הרמטכ"ל לשעבר ושר הביטחון בהווה יעלון, ובין הרמטכ"ל הנוכחי גנץ (יש ממילא מתח מובנה בין שני התפקידים, במיוחד כאשר מכהנים בהם שני רמטכ"לים, כמו מתח שהיה בזמנו בין הרמטכ"ל יעלון לשר שלו, שאול מופז).

הפרסום על כך שיעלון לא ידע על תרגיל גיוס המילואים בצפון הארץ היה יכול להיות ביטוי למשבר  בין לשכות, וכך גם פרסום בתקשורת על כוונה של גנץ, לכאורה, למנות את דובר צה"ל, תא"ל יואב פולי מרדכי, למתאם פעולות הממשלה בשטחים בדרגת אלוף.

האמנם? כדי להבין את המתיחות המסוימת צריך לחזור ליום שני שעבר, שבו הדהים ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל איתי ברון, בקביעה חד משמעית (במהלך כנס באוניברסיטת תל אביב), לפיה צבא סוריה כבר השתמש בנשק כימי כנגד המורדים.

ההצהרה של ברון באה בניגוד להנחיה של יעלון מהשבוע הראשון שלו בתפקיד, שלא להתבטא בסוגיית הנשק הכימי שבידי סוריה, בגלל שהקו האדום שהציבה ישראל בנושא (מניעה של העברת נשק כימי מסוריה לידי חיזבאללה בלבנון), שונה מהקו האדום האמריקאי (שימוש בנשק כזה).

הצהרת ברון, לאחר שיעלון נפגש עם שר ההגנה של ארה"ב, צ'אק הייגל, מבלי שרמז לו דבר מה בנושא הנשק הכימי, הייתה יכולה להעיב על האמון בין יעלון לוושינגטון ולגרום למשבר בין שתי הלשכות בקומה ה-14 בבניין מערכת הביטחון בקריה (לשכר שר הביטחון ולשכת הרמטכ"ל). למרבה ההקלה, התברר אחרי כמה ימים כי ההתבטאות דווקא גרמה לתוצאה חיובית – היא אילצה את ארה"ב להודות שנעשה בסוריה שימוש בנשק כימי, ולשרטט מחדש את הקוום האדומים שלה, אבל זה לא מנע את ההערות שברון חטף מהמפקדים שלו. צה"ל לא ישלח אותו שוב לדבר מול מיקרופונים בתקופה הקרובה.

אפרופו הנשק הכימי: האמירה של ח"כ בנימין בן אליעזר מהשבוע, לפיה נשק כימי כבר עבר מסוריה לידי חיזבאללה בלבנון, הייתה חסרת בסיס עובדתי כמו מספר אמירות נוספות שלו לגבי הזירה הצפונית. במערכת הביטחון תהו מהם שירותי המודיעין הפרטיים של בן אליעזר, ומה עובר עליו.

וגם הפרסומים האלה מהשבוע, שמקורם במורדים בסוריה, התבררו כמצוצים מהאצבע: לא היה שחר לטענה שחיל האוויר הפציץ מחסני נשק כימי בסוריה או שמטוסי קרב ביצעו גיחות הפחדה מעל הארמון של בשאר אסד בדמשק. פשוט לא היה ולא נברא. מדובר במלחמת תעמולה.

פולי ודנגוט

חזרה לקרבות-לייט בקריה: היה מי שפירש השבוע את הפרסום על מינוי תא"ל מוטי אלמוז כדובר צה"ל הבא ביחד עם הכוונה למנות את הדובר הנוכחי תא"ל מרדכי למתאם פעולות הממשלה בשטחים, כניסיון לקבוע עובדות בשטח ולהכתיב ליעלון מינוי שנמצא בתחום סמכותו הבלעדית. גם אם מדובר היה במהלך מתוחכם וגם אם לא, התוצאה במקרה הזה הייתה הפוכה, לפחות בינתיים – יעלון הודיע במשרד הביטחון כי אין לו שום כוונה להחליף את מתאם הפעולות הנוכחי, האלוף איתן דנגוט, וכי הנושא אינו עומד על הפרק, לפחות בשלב הזה.

ובעניין גיוס המילואים, שלכאורה גרם למתיחות בין ישראל לסוריה, מבלי שיעלון ידע עליו מראש – בסוגיה הזאת דווקא לא הייתה שום מתיחות בין לשכת שר הביטחון ללשכת הרמטכ"ל. בעונה זו של השנה נערכים לא מעט תרגילים, בעיקר בצפון הארץ, וניסיון העבר מלמד שצה"ל אינו נוהג ליידע את שר הביטחון כאשר נערך תרגיל גיוס פומבי.

במקרה של השבוע, קיבלו צווי גיוס פתאומיים (רק במסגרת  תרגיל) כאלפיים מילואימניקים – מפקדים בעוצבת שיריון ועוד גדוד טנקים מלא, שגויס ללא התראה מוקדמת. תרגיל כזה לא היה מגיע לידיעת הציבור הרחב אלמלא רגישות התקופה - הגיוס החל לגרור חרושת שמועות ברחבי הארץ. עיתונאים הפנו שאלות לדובר צה"ל, שאנשיו תידרכו והסבירו. בדיעבד, יעלון לא התלונן על זה שלא ידע מראש על התרגיל, אלא על כך שלא עודכן על חרושת השמועות ועל הפניות של התקשורת.

לגופו של עניין, תרגיל הגיוס לא הגביר את המתיחות בגבולות הצפוניים, שנמצאת ברמה גבוהה ממילא. צבא אסד ממילא מפורר בצד הסורי של רמת הגולן, ואיום היחוס שלו הוא כוחות מורדים מקבוצות שונות המקיפים אותו מכל עבר, ולא המילואימניקים של צה"ל. לא נרשמה שום תנועה סורית כלשהי, שאפשר לייחס אותה לגיוס בארץ. יתירה מכך: התרגילים של האביב צפויים להימשך בתקופה הקרובה, ויש להניח כי צה"ל מעביר מסרים על כך הן לסוריה והן ללבנון - באמצעות כוחות יוניפי"ל, כמו תמיד.

בכל מקרה, האופי המתון של יעלון וגנץ, והעובדה שהלשכות משני הצדדים של קומה 14 אינן מסוכסכות ביניהן, סייעה לכך שגל הפרסומים האחרונים לא גרם למשבר של ממש ביחסי יעלון-גנץ. עם זאת, תקדימי העבר בקומה הזאת מלמדים שאפילו במקרה של שני בעלי הכומתות האדומות לא לעולם חוסן.

בינתיים בשומרון

במעבר חד לשומרון: עצוב לקבוע את זה, אבל הרצח של אביתר בורובסקי מיצהר ביום שלישי היה בראש ובראשונה תוצאה בלתי נמנעת של הסטטיסטיקה. מות בורובסקי מחדד דווקא את המזל הרב בעובדה שלא היו הרוגים ישראלים ביהודה ושומרון מזה כשנה וחצי, גם לנוכח גל של מאות פיגועים "עממיים" (פיגועים ללא יד מכוונת של ארגון פורמאלי), שהולך וגואה בחצי השנה האחרונה.

הרצח מבטא את ההסלמה וגם מגביר אותה. הפיגוע כבר הוביל לגל מעשי נקם של מתנחלים, שמעודדים את הפיגוע הבא, וחוזר חלילה.

שקט בדרום

ובחזית הדרומית דווקא הצליח לצה"ל השבוע: חיל האוויר תקף שתי מטרות של הג'יהאד האיסלאמי ביום ראשון לפנות בוקר. התקיפה הזאת בוצעה כתגובה לירי רקטות לעבר הנגב המערבי בסוף השבוע שעבר. היא עברה יחסית בשקט, וכך גם החיסול הראשון מהאוויר מאז מבצע "עמוד ענן", ביום שלישי, שהיעד שלו היה האיש שעמד מאחורי ירי הרקטות לעבר אילת בשבוע שעבר, שבוצע מסיני.

במקביל לחיסול הועבר מסר מהיר למצרים, וממנה לחמאס, על כך שלישראל אין עניין לפתוח מחדש את החזית מול ארגון החמאס, שאינו נתפס כמי שביצע בעצמו את הירי. בנוסף, שר הביטחון הכריז כי בכוונתו לפתוח מחדש את המעברים של הסחורות לרצועת עזה וממנה (שנסגרו אחרי הירי לדרום בסוף השבוע) אם יישמר השקט.

בסופו של דבר, תקיפות צה"ל נתפסו כחלק מכללי המשחק בין ישראל לחמאס, אלה שגובשו אחרי "עמוד ענן". בזכות כך, המתיחות בדרום ירדה לקראת סוף השבוע הזה. לפחות בינתיים.

ועוד קצת דרומה

כ-20 קילומטרים מדרום לבאר שבע, סמוך לצומת הנגב, כך זה היה נראה השבוע: עשרות דחפורים חרשו הלוך ושוב את השטח. פיצוצים בסלעים נשמעו מידי פעם.

אתר העבודות הענק הוא חלק מעיר הבה"דים שהולכת ומוקמת במהירות מסחררת, כתחליף למחנה צריפין שיפונה לקראת סוף שנת 2014. עיר הבה"דים היא רק אחד מ-9 פרויקטים ענקיים של מעבר צה"ל לדרום. היא תאכלס שבעה בסיסי הדרכה ששוכנים כיום בצריפין ותנוהל כעיר חדשה בנגב על ידי אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.

כדי להבין את גודל הפרויקט - אפשר לציין כי העיר בנויה לאכלס עד 10 אלפים חיילים ומפקדים בכל רגע נתון ולהאכיל 4,000 פיות בבית אחת. התנועה ברחבי העיר החדשה תבוצע באמצעות שאטלים. בעיר יהיה קניון חיצוני ופנימי, שבו הטירונים יוכלו לשתות קפה, גם בבתי קפה מרשתות אופנתיות המוכרות מקניונים אזרחיים לגמרי. ראש חטיבת הלוגיסטיקה של צה"ל, תא"ל איציק כהן, סקר השבוע גם פארק ענק שהוקם בפאתי עיר הבה"דים, והוא ישמש למפגשים בין חניכים מה"דור הבא" להורים שלהם. הפארק כבר  קיים, עוד לפני שכף רגלו של ראשון החיילים דרכה בבסיס הענק החדש  של הנגב.