"תוכנית החלל איראנית - כר פורה לפיתוח טילים ארוכי טווח"

ראש מכון פישר, תא"ל (מיל') אברהם עשהאל התייחס בכנס החלל הבינ"ל להסרת הסנקציות מעל איראן בעקבות הסכם הגרעין. לטענתו הסרת הסנקציות תתרום להאצת תוכנית החלל שלה טהרן המהווה "קטר" לגיטימי המוביל טכנולוגיה המתאימה גם לתחום הצבאי

"אחרי למעלה מעשור שנים בו מכון פישר מביט ובוחן את תעשיית החלל הישראלית ניתן היום לומר שבלי תעשיית חלל אזרחית חדשנית ודינמית, ובלי השקעות משמעותיות במחקר ופיתוח ברמה הלאומית באקדמי כמו גם בתעשייה – אין עתיד לתעשיית חלל בת-קיימא במדינת ישראל", כך אמר תא"ל (במיל') אברהם עשהאל, ראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל בנאומו בכנס החלל הבינלאומי ה-11 של מכון פישר וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.
 
עשהאל הוסיף כי "מדינת ישראל הובילה בעבר, בגלל אילוציה, את טכנולוגיית החלל בעיקר בתחום הלוויינים הקטנים ומשגריהם. כיום, אנחנו מתקדמים בצעדים מאוד מדודים בעוד תעשיות חלל אחרות, כמו תעשיית החלל האיראנית, מתפתחות בקצב מואץ. הסרת הסנקציות מעל איראן בעקבות הסכם הגרעין תתרום להאצת הפיתוח של תוכנית החלל שלה, המהווה 'קטר' לגיטימי המוביל את הטכנולוגיה האיראנית במגוון תחומים ומשמשת כר פורה לפיתוח היכולות המתאימות גם לתחומים צבאיים כמו פיתוח ושדרוג הטילים ארוכי-הטווח.
 
"מניסיון העבר אנחנו יודעים שהאיראנים עוקבים אחר המתרחש גם בכנס זה ואחרי הנאמר בו. סין עושה זאת בגדול ולבד ותחומים בחלל שהיו מנת חלקן של מעצמות בודדות בלבד, הופכים כיום למנת חלקן של יותר ויותר מדינות ברחבי העולם. אני קורא מעל במה זו:  
אל לה למדינת ישראל להישאר מאחור. היישומים שאנחנו כל כך חזקים בהם בתחומים כה רבים צריכים לבוא לידי ביטוי גם בחלל וחשוב לעשות את כל המאמצים לשימור ופיתוח היכולות הטכנולוגיות בתחום החלל".
 
טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר סקר את אירועי השנה החולפת בתחום החלל: "בשנת 2015 בוצעו 87 שיגורים לחלל, מהם שלושה נכשלו ושניים נכשלו חלקית, כאשר מרבית השיגורים הם למסלולים נמוכים. השחקנים המרכזיים בשנה החולפת בתחום החלל הם רוסיה, ארה"ב וסין - בפער גדול מהמדינות האחרונות. איראן שיגרה השנה את לוויין "פאג'ר", אחרי שני כישלונות. הלוויין נועד להיות שנה וחצי בחלל אך אחרי שלושה שבועות כשל. במהלך השנה בוצעו שישה שיגורים של דגמים ראשונים של משגרים או של משגרים חדשים לחלוטין. ארבע משימות חלל יצאו לתחנת החלל הבינלאומית. שתי מדינות, טורקמניסטן ולאוס, נכנסו לתחום החלל באמצעות קניית לווייני תקשורת מה שמעלה את מספר המדינות שמחזיקות לוויינים לכמעט 60 ברחבי העולם".
 
עפר דורון, מנהל מפעל חלל של התעשייה האווירית אמר בכנס כי "עתיד הלוויינות האזרחית בישראל לוט בערפל - חלק מהסיבה לכך היא שלמדינת ישראל אין מדיניות חלל לאומית. אין מסמך ממשלתי ואין מדיניות. בחו"ל סוכנויות החלל עוסקות במדיניות ובתרומה של החלל למדינה ולאן המדינה תיקח את תחום החלל שלה. תוכנית החלל ישראלית נשענת על רגליים של חינוך ומחקר אקדמי - יש פעילות אך לא ברמה מספיקה. סוכנות החלל צריכה לדאוג לפתח טכנולוגיות, לוויינים וכושר תחרות. במרבית הנושאים האלה לא מתקיימת פעילות משמעותית במדינת ישראל ואני יכול רק להתקנא בסוכנויות החלל הזרות ברחבי העולם. נדרש תקציב, רב-שנתי ובהיקף משמעותי. צריך מנגנונים שמאפשרים לנצל את התקציב, גם אם הוא נמוך. גם את התקציב הקטן של סוכנות החלל הישראלית אנחנו לא מצליחים לממש. אנחנו צריכים למנף את ההישגים הכבירים של תוכניות החלל הצבאיות ליישומים אזרחיים ושהתקציבים יסייעו לשימוש הכפול. ללא מנגנון היתרים אזרחי, כמקובל בעולם, זה פשוט לא יעבוד. אי אפשר לעשות חלל אזרחי ללא היתרים.
 
"התקציב המוגדל של סוכנות החלל הישראלית עומד על כ-15 מיליון דולר: דומה למקסיקו, שוויץ ודרום אפריקה. אם נגדל פי חמש נהיה כמו פקיסטן. אנחנו אחרי איראן, ספרד וארגנטינה ושני סדרי גודל מאחורי סוכנויות החלל האירופאיות. ממשלת ישראל נותנת פחות לתחום החלל ומראה שזה תחום לא חשוב עבורה, גם במדינת ישראל וגם כלפי חוץ. לא מדובר פה בהגדלה לסכומים אסטרונומיים אך אם לא יגדל התקציב לא יהיה פה חלל אזרחי ולא נגיע לשום מקום. אנחנו הולכים חזק אחורה. נקודת האור היא תחום החינוך לחלל במדינת ישראל, בו רואים הישגים בשטח. אנחנו פועלים עם מהנדסי החברה בעשרות בתי ספר ורואים הישגים בחינוך הטכנולוגי בקרב הדור הצעיר. בתעשייה בכללותה ערוכים ומשוועים לחזק את החלל האזרחי. בתקציבים יחסית צנועים ניתן להגיע רחוק, בשילוב עם מדיניות חלל לאומית וסוכנות חלל שמאפשרת להגיע להישגים בתחום".
 
מייג'ור ג'נרל דייויד תומפסון, סגן מפקד פיקוד החלל של חיל האוויר  האמריקאי התייחס בנאומו לתחום הביטחון בחלל: "תחום הביטחון בחלל הוא אחד המשמעותיים בו אנו עוסקים כיום. שמירת הביטחון הלאומי של ארה"ב, אזרחיה והאינטרסים שלה עומד בראש סדר העדיפויות שלנו. המציאות היא שמדינות משתמשות בחלל, למגוון צרכים ולצערנו, גם לצרכים שעלולים לפגוע בנו. אנחנו שומרים את יכולות החלל שלנו כמימד חשוב בהגנה על האינטרסים שלנו. שימוש ביכולותינו בתחום החלל משתלבות בפעילות הצבאית שלנו. הקהילה הגלובאלית יודעת לשתף פעולה בחלל אך באותו זמן אנו רואים בהתפתחותם של כוחות הרסניים שמבינים את היתרונות לשימוש בחלל ומשתמשים בהם לרעה. כחלק מהתוכניות שלנו בתחום החלל אנחנו מסוגלים לנקוט מגוון צעדים כנגד אלה שירצו לפעול נגדנו, גם בתחום החלל".
 
לורנס פרייס, סגן מנהל תוכנית ה"אוריון" בלוקהיד מרטין: "אנחנו צועדים יד ביד עם נאס"א בחקר החלל העמוק. היתרונות הגלומים בחקר החלל נהיים ברורים לכולם. החלל משפר את הכלכלה ואת איכות החיים בכדור הארץ. כיום חלק נכבד מהפעילות שלנו עוסק בפיתוח חלליות כמו האוריון, שמיועדות למסעות ארוכים הן במרחק והן בזמן, תוך שמירה על חיי האסטרונאוטים שיטוסו בה למשימות עתידיות". 
 
 

אולי יעניין אותך גם

ה-Big Twin מטוס בואינג 777-300ERSF. צילום: GECAS
 

עסקה של מאות מיליוני דולרים לתעשייה האווירית

החברה הישראלית דיווחה על חוזה שנחתם עם חברת הבת של ג'נרל אלקטריק, על הסבתת מטוסי בואינג 777 למטוסי מטען. "מדובר בצעד שמכניס את התעשייה האווירית רשמית לתחום הסבות ה-777", אומרים בחברה