שיגור הניסוי הישראלי ידחה

בעקבות התרסקות חללית "פרוגרס" הרוסית אמש בדרכה לתחנת החלל הבינלאומית, הניסוי הביולוגי הישראלי של מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל ידחה

חללית "פרוגרס" עוגנת בתחנת חלל (צילום: AP)

השיגור של חללית "פרוגרס" עם הניסוי הביולוגי הישראלי של מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל ידחה.

בשנה החולפת שיגר מכון פישר על מעבורת "אנדוור" ניסוי המשך בשיתוף האוניברסיטה העברית ופרופ' אהרון פלמון. לקראת סיום תכנית החלל המאוישת של ארצות הברית, שיגרה ישראל באמצעות מכון פישר ובשיתוף חברת שטראוס מים, ניסוי ביו-רפואי על גבי מעבורת החלל האחרונה של נאס"א, "אטלנטיס". ניסוי מדעי ייחודי שבחן טכנולוגיה ייחודית של שטראוס לטיהור מים על ידי אוסמוזה ישירה, המיושמת במכשירי טיהור המים הישראליים המשווקים בעולם.

ניסוי המשך של תאי עצם והטכנולוגיה הישראלית של טיהור מים אמור היה להיות משוגר על חללית "פרוגרס" הבאה ובשלב זה ידחה עד השלמת בדיקת סיבת התרסקותה של החללית הרוסית אמש.

לאחר שיגור חללית "פרוגרס 44" הרוסית אבד עימה הקשר. זמן קצר לאחר מכן אישר מרכז הבקרה הרוסי את מהות התקלה במהלך הטיפוס למסלול, שגרם לחוסר הפרדה של החללית מהשלב השלישי שלה והתרסקותה.

כמו כן, הוחלט ששובם של שלושת האסטרונאוטים, השוהים כעת בתחנת החלל הבינלאומית קרוב לוודאי ידחה עד להודעה חדשה. שלושת אנשי צוות בתחנת החלל הבינלאומית היו מתוכננים לסיים את משימת החלל שלהם ולשוב לכדור הארץ בתחילת ספטמבר.

ישראל שיגרה זה מכבר מספר ניסויים ביו-רפואיים לחלל על גבי מעבורות החלל של נאס"א בשלוש משימות שונות. הניסוי הביו-רפואי הישראלי הראשון בחלל בנושא תאי עצם שוגר בשנת 1996 ובחן השפעת היעדר כוח משיכה על תאי עצם. החוקרים הישראלים מצאו שתאים הבונים עצם, בהיעדר כוח משיכה, מתחלקים לאט יותר, הם בעלי מבנה שונה מזה של תאים תקינים וקצב המטבוליזם שלהם איטי יותר. ניסוי נוסף בחלל נערך בשנת 1998 בחן השפעת נגזרות של ויטמין D על רקמת העצם. זאת במטרה להפחית את תופעת איבוד העצם המתרחשת בחלל.

הניסוי השלישי ברשותו של ד"ר ערן שנקר ופרופ' מאיר רדליך התקיים בטיסתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, אל"מ אילן רמון ז"ל, בשנת 2003.

אולי יעניין אותך גם

תדרוך של משרד ההגנה הרוסי המתבסס על תמונות לוויין. ארכיון  REUTERS/Sergei Karpukhin

רוסיה מקימה מערך התרעה והגנה בחלל

יצויד במערכות מכ״מ חדישות שיוצבו בערים שונות ברחבי רוסיה, כחלק מתכנית להקמת מערכת חלל מאוחדת. התכנון הוא לשגר את הלוויין הראשון כבר ב-2022. ובינתיים: נאט״ו מאשימה את רוסיה כי ביצעה את התמרון התת-ימי הגדול ביותר מאז המלחמה הקרה