פיקוד הסייבר והמהפכה שמתכנן איזנקוט

האם צה"ל עומד בפני הקמת פיקוד חדש – "פיקוד הסייבר"? מי יעמוד בראשו? ואיזה הרצוג לקח חלק בשיחות מול סוריה במסגרת מו"מ מדיני ב-2010? התשובות בטורו השבועי של עמיר רפפורט

כאשר רא"ל דן חלוץ נכנס לתפקיד הרמטכ"ל בחודש פברואר 2005, הוא הדהים את אלופיו ברשימה של שינויים מרחיקי לכת במבנה המטה הכללי, שהכין מראש והקריא ממחברת.

רא"ל גדי איזנקוט, שמונה לרמטכ"ל לפני כחודש, לא נקט בשיטת ההכתבה אבל מאוד יכול להיות שיהיה מהפכן לא פחות מחלוץ, שכן ממש בימים אלה הוא מקדם רפורמה משמעותית שעשויה להיות השינוי הגדול ביותר במבנה המטה הכללי מאז ימי חלוץ (ומאז שבוטלו מרבית הרפורמות שלו בעקבות מלחמת לבנון השנייה).

במוקד השינוי שמתכנן איזנקוט עומד, מסתבר, תחום הסייבר: צה"ל אינו מדווח על כך, אבל מסתמן כי בקרוב תוקם בצה"ל זרוע חדשה שתיקרא "פיקוד הסייבר".

הקמת פיקוד חדש אינה דבר של מה בכך, שכן אין מדובר באגף מטה מנהלתי אלא בזרוע לכל דבר שיהיו לה סמכויות נרחבות בתחום הפעלת הכוח ממש כמו הזרועות המסורתיות – אוויר, ים מודיעין ויבשה (לפי הנהוג בצה"ל, ראש זרוע היבשה ומפעיל הכוחות היבשתיים הוא הרמטכ"ל בעצמו). מבחינה הזאת, פיקוד הסייבר יהיה דומה לחיל האוויר ולחיל הים יותר מאשר לפיקודי הדרום, הצפון והמרכז, שהם פיקודים מרחביים שכפופים לרמטכ"ל בהפעלת הכוח היבשתי.

רא"ל גדי איזנקוט הטיל את עבודת ההכנה לקראת הקמת פיקוד הסייבר על ראש אגף המודיעין, אלוף הרצי הלוי. האלוף עומד בראש ועדה שדנה בעצם השאלה האם הקמת פיקוד סייבר היא נכונה, ואם כן  - כיצד להקים את הזרוע החדשה.

בעבר כבר עלתה השאלה בצה"ל האם יש מקום להקים פיקוד סייבר אבל הוחלט לחלק את התחום בין אגף המודיעין לאגף התקשוב, כך שהמודיעין אחראי על ההתקפה באמצעות סייבר ואילו התקשוב על ההגנה. הבחירה באלוף הלוי להוביל את הרפורמה עשויה להקל על יישומה שכן ראש אגף המודיעין הוא זה שיחליט בעצמו האם להעביר סמכויות ויכולות מאגף המודיעין לפיקוד החדש. מאז, שהתקבלה ההחלטה הקודמת, חלה עליה משמעותית בחשיבות תחום הסייבר בצה"ל, והיו מספר צבאות ומדינות שהקדימו את צה"ל בהקמת "פיקוד סייבר" משלהן.

גורמים המעורים ברפורמה המתבשלת מעריכים כי המטכ"ל בראשות איזנקוט אכן יחליט על הקמת פיקוד סייבר בקרוב. ייתכן כי גופי הביצוע של הפיקוד יישארו במסגרת יחידה 8200 של המודיעין וגופי התקשוב, ואולם ייתכן עוד כי תקן האלוף בראשות אגף התקשוב יבוטל, כך שהאגף שהוקם בשנת 2000 יצומצם ויהפוך לחטיבה במטה הכללי. עוד מסתמן כי חיל הקשר האלקטרוניקה והמחשבים יחזור למסגרת זרוע היבשה, ויתמקד בנושאים "יבשתיים". פיקוד העומק, שהוקם לפני כארבע שנים וכולל תקני כוח אדם רבים, רובם בשירות מילואים (כולל מפקד הפיקוד החדש, אלוף טל רוסו)  - יצומצם.

הסיכוי שאיזנקוט יחליט על הרפורמה נחשב גדול.

אירוע בצפון

ובזמן שוועדת הלוי מבשלת את הרפורמה הרוחות בצפון רחוקות מלהיות רגועות. האירוע המינורי של השבוע, פציעה של קצין גבעתי מאש שנורתה לעברו משטח רמת הגולן הסורית, בקושי הוזכר בתקשורת, אבל הוא מעיד עד כמה מתוח המצב בצפון.

התקרית התרחשה באזור הגבול היחיד, מצפון לקוניטרה, שנמצא באחריות המשטרה ולא הצבא. הירי בוצע על ידי לוחם או לוחמים בגזרה, בצד הסורי, שמתעקשים לגרור את ישראל לתוך הקלחת של מלחמת האזרחים הסורית, לא משנה מאיזה צד של הלחימה. בשבוע הבא יכול להיות גרוע יותר, משום שהקרבות העזים בין הצדדים השונים שלוחמים על קוניטרה צפויים להתגבר, והריקושטים בצד הישראלי עלולים להימשך.

הפלסטינים והבחירות

ומשהו על הזירה הפלסטינית: הידיעות שפורסמו השבוע על כך שהרשות הפלסטינית הגבירה את המעצרים של אנשי חמאס כנראה אינה קשורה לבחירות בישראל. מדובר במאמץ מעצרים שיש בו עליות וירידות כבר תקופה ארוכה.

מעניינת יותר הידיעה שפורסמה בעזה, כאילו החמאס מציע לישראל "הודנא" של שלוש עד חמש שנים. החמאס מיהר להכחיש את הפרסום אבל יכול להיות שהוא אינו מצוץ מהאצבע. הפרסום נראה כמו בלון ניסוי שמפריח החמאס.

קווי ארבעה ביוני גם בסוריה?

ולגבי הפרסום שהיה בסוף השבוע שעבר על כך שנתניהו הסכים לכאורה לדון עם הפלסטינים על חילופי שטחים שיחזירו את המצב ביהודה ושומרון למצב "שווה ערך" לקווים ערב מלחמת יום הכיפורים, הערה שקשורה למו"מ עם סוריה: גם שם התנהל לכאורה מו"מ על בסיס הרעיון של חזרה לקווי ארבעה ביוני.

המו"מ הובל מסתיו 2010 על ידי שר הביטחון אהוד ברק, בידיעת נתניהו ומספר אנשים מצומצם. עורך הדין דוד שומרון היה בסוד הדברים מטעם נתניהו (היה בקשר עם המתווכים האמריקאים) ועימו גם תא"ל (מיל') מייק הרצוג (אחיו של ראש המחנה הציוני בבחירות הנוכחיות). המו"מ הופסק רק כאשר פרצה מלחמת האזרחים בסוריה, במרס 2011.

הרצוג, מייק הרצוג, איפשר הצצה למו"מ הזה כאשר אישר בפני עיתון "הניו יורק טיימס", פרסומים בשנת 2012 על ו מגעים עקיפים בין ישראל לסוריה לנסיגה מלאה מרמת הגולן במסגרת הסכם שלום כולל. "השלב הבא היה לנסות ולהגיע להסכם גם מול לבנון", הסביר אז הרצוג האח.

לדבריו, "הייתה רשימה מפורטת של דרישות ישראליות שנועדו להוות בסיס להסכם שלום ומרבית הסוגיות עסקו סביב הסדרים ביטחוניים ואזוריים. הרעיון היה לראות אם נוכל לפגוע בציר איראן-סוריה-חיזבאללה", הבהיר.

אולי יעניין אותך גם