ערב לזכרו של סרן מאיר טובינסקי ז"ל "הקצין שלא בגד"

ביום ראשון הקרוב, ה- 11 בספטמבר, לפנות ערב יתקיים בקיבוץ הראל (באזור לטרון) ארוע "תיקון" מוסרי והיסטורי של אחת הפרשיות העגומות והנשכחות יותר ממלחמת העצמאות; 69 שנים לאחר שהוצא להורג על לא עוול בכפו ובאופן לא חוקי "הקצין שלא בגד" סרן מאיר טובינסקי ז"ל

ביום ראשון הקרוב, ה- 11 בספטמבר, לפנות ערב יתקיים בקיבוץ הראל (באזור לטרון) ארוע "תיקון" מוסרי והיסטורי של אחת הפרשיות העגומות והנשכחות יותר ממלחמת העצמאות; 69 שנים לאחר שהוצא להורג על לא עוול בכפו ובאופן לא חוקי "הקצין שלא בגד" סרן מאיר טובינסקי (ולא טוביאנסקי כמקובל לכתוב בטעות) ז"ל ב-30 יוני  1948, יתקיים טקס הסרת הלוט משלט הנצחה וערב עיון לזכרו ובהשתתפות בנו ורבים אחרים. בארוע ישאו דברים הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, השופטת בדימוס דליה דורנר, תא"ל ד"ר אפרים לפיד, במאי הסרט "טוביאנסקי", ריקי שלח ואחרים. השלט יוצב בסמוך למקום ההוצאה להורג של טובינסקי: "בית הקשתות" , שהינו אחד מהשרידים שנותרו מהכפר הערבי בית ג'יז, ששכן במקום עד 1948 ועל חורבותיו הוקם מספר חודשים לאחר ההוצאה להורג קיבוץ הראל.

הפצ"ר לשעבר וכיום השופט המחוזי, אלוף במיל' ד"ר מנחם פינקלשטיין, כתב לפני מספר שנים: "נראה כי פרשת טובינסקי היא הפרשה המשפטית המשמעותית ביותר במלחמת העצמאות. לאחריה, לא הוקמו עוד בתי דין שדה בצבא. ככל הנראה, השפיעה הפרשה על ביטול עונש המוות בישראל. את ההחלטה על העמדתו לדין של איסר בארי קיבל היועץ המשפטי לממשלה, יעקב

שמשון שפירא, לאחר שעמד בפני לחצים רבים שלא לעשות כן. כך השפיע שפירא לאורך שנים על מעמדו העצמאי ועל סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה". (מנחם פינקלשטיין, משפט וצבא גליון 20).

הארוע לא ניזום לא ע"י המדינה ולא ע"י צה"ל אלא ע"י שני אנשים פרטייים, שלשניהם "הציק" שטובינסקי לא זכה להנצחה ולמעשה הוא והארוע כמעט ואינם מוכרים לציבור הישראלי: זאב זמיר, חבר הנהלת קיבוץ הראל, וסא"ל (מיל.) גדעון מיטשניק. חוקר מורשת ויזם חברתי, שפרש לפני כ-3 שנים מצה"ל ושימש בין השאר כרע"ן היסטוריה ומורשת באמ"ן. ליוזמה הצטרפו קיבוץ הראל, המועצה לשימור אתרים, המכון למורשת בן גוריון והמועצה האיזורית מטה יהודה.

 מי היה טובינסקי ומדוע "תיקון"?

מאיר טובינסקי, חבר וותיק ב"הגנה" ששירת בתק' מלה"ע ה-2 בצבא הבריטי באירופה ומהנדס בהכשרתו היה בקיץ 1948 מפקד שדות התעופה של ירושלים מטעם צה"ל שאך זה הוקם. כמנהג התקופה וכמהנדס בהכשרתו עבד במקביל לפרנסתו בחברת החשמל הירושלמית, שנוהלה ע"י בריטים. לאחר שהירדנים הפגיזו מתקנים חיוניים של "ההגנה" בירושלים בראשית חודש יוני. שירות הידיעות (הש"י) של ה"הגנה" בירושלים בראשו עמד אז בנימין גיבלי חיפש את "הבוגד" ובשלב מסויים עלו כלפי טובינסקי טענות וחשדות שהוא זה שהעביר ידיעות לבריטים שהועברו ללגיון הירדני ושימשו להפגזות.

על בסיס חשדות בלבד –ללא כל הוכחה ואימות- "נחטף/נלקח" טובינסקי בחסות צו מעצר שקיבל ר' ה-ש"י, איסר בארי, מתל אביב בלא שמפקדו, מפקד מחוז ירושלים, ורעייתו (שהפכה לאלמנה בלי לדעת) יודעים על כך. הובא אל הכפר הנטוש בית ג'יז שם התכנס בית דין שדה שהקים איסר בארי , ר' ה-ש"י (שבאותו יום הפך לר' ה-ש"מ- שירות המודיעין של צה"ל) ובו נטלו חלק שלושה מקציניו הבכירים, שהפכו בהנחייתו לשופטים לרגע. לאחר דיון קצר שכלל את חקירתו של טובינסקי (ללא עו"ד) והאשמתו בבגידה מצא אותו חבר ה"שופטים" אשם. כיתת היורים מחט' "יפתח" של הפלמ"ח כבר המתינה בחוץ. גזר הדין היה מוות. הביצוע עליו פיקח בנימין גיבלי היה מיידי וללא שטובינסקי יכול היה לערער או להיעזר בייעוץ משפטי. זה המקום לציין כי למייסדי קבוץ הראל לא היה קשר לאירוע.

רק בעקבות מכתב שכתבה האלמנה, לנה טובינסקי, לבן גוריון והתערבות עוה"ד אשר לויצקי ומפקד מחוז ירושלים, שאלתיאל, הורה בן גוריון - כ-5 חדשים לאחר הארוע (בכל זאת היתה אז מלחמת קיום)- על חקירה אותה הטיל הרמטכ"ל, דורי, על הפרקליט הצבאי הראשי, אהרון חוטר ישי. חקירתו- שנתקלה בקשיים רבים- העלתה שטובינסקי לא בגד וכי התהליך התנהל תוך פגמים רבים כולל משפטיים וטענות קשות גם כלפי התובע הצבאי הראשי אז, ד"ר גורלי.

בראשית יולי 1949 במקביל לטיהור שמו של טובינסקי והכרזת בן גוריון ש"לא בגד" הוא נקבר כחלל צה"ל (כיום קבור בחלקת חללי תש"ח בהר הרצל) והחלה חקירה משטרתית.  היועץ המשפטי לממשלה החליט לא להעמיד את גיבלי אלא רק את איסר בארי שבינתיים הודח מתפקידו כר'אמ"ן בשל ארוע דומה אחר). בארי לקח עליו את האחריות ובתום משפטו הוטל עליו (בנימוק של "תרומה בטחונית למדינה") עונש מאסר "חמור": "יום מאסר מזריחת השמש עד שקיעה. אלא אם נשיא המדינה יחון..." ונשיא המדינה, בהמלצת הרמטכ"ל, יגאל ידין,  אכן חנן. ומאז לא הועמד איש לדין על חלקו בהוצאה להורג.

ספיח משפטי נוסף היה כשהיועץ המשפטי לממשלה אז, יעקב שמשון שפירא, הגיש נגד התובע הצבאי הראשי, ד"ר אברהם גורלי, כתב אישום על לשון הרע. זאת לאחר שהאחרון האשים בעדותו במהלך המשפט את היועמ"ש בניהול המשפט נגד בארי "ממניעים זרים". ביהמ"ש המחוזי בת"א הרשיע את גורלי והטיל עליו קנס. אלא שגורלי ערער לביהמ"ש העליון וזה זיכה אותו. אלא שאת תפקידו בצה"ל כתצ"ר נאלץ לסיים ומי שהחליפו היה האיש, שניהל את החקירה שהביאה לטיהור טוביאנסקי, אהרון חוטר ישי.

הפרשה די נדחקה הצידה הן בתחום ההנצחה, הן במודעות הציבורית, בצה"ל ובמערכת החינוך. כה נשכחה פרשת טובינסקי עד שביום הזיכרון האחרון מצאתי עצמי עומד ליד הקבר בהר הרצל לבד ומניח פרח ומדליק לזכרו נר זיכרון.

אתם מוזמנים לארוע שיתקיים בין השעות 17:00-20:00 בקיבוץ הראל. רצ"ב קישור להזמנה.

https://www.aroundy.com/?post&post_id=X4gfdk&summary_id=9sMkrc0fhPCDKkvr

 

להרשמה

[email protected] או

 

[email protected]

 

אולי יעניין אותך גם