סיבות לאופטימיות

חנן גפן כותב על התהליכים המדיניים שסביבנו, שעובדים לטובת ישראל, ובאופן מפתיע - לדעתו, מצבנו טוב מבעבר

צילום: נמרוד רון

בתקופה קצרה של כשנתיים התחוללה מהפיכה אמיתית במזרח התיכון. אולם אנחנו, הציבור הישראלי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתקשורת ובשיח הציבורי, שומע את הקולות, רואה את הברקים ולא מצליח להבין את מה שהוא רואה ואת המשמעויות על עתידנו.

למעלה מ 60 שנה של חיים תחת נרטיב של סכנת השמדה, מעטים מול רבים, עושים את שלהם. אך עדיין, חוסר היכולת שלנו לראות את השינויים המהפכניים שמתחוללים ממש מול עינינו הוא מדהים. הנה כמה מהבולטים, ויש עוד הרבה שינויים נגזרים שלא יפורטו. רוסיה, המעצמה שגילמה את ציר הרשע לאורך 40 שנה, משלבת ידיים עם מדינת ישראל. תורכיה, לאחר שנים של עוינות, גולשת במהירות למערכת יחסים חמה. מצרים, החזית הגלויה של מדינות ערב הסוניות (מזכ"ל הליגה הערבית הוא מצרי), מקיימת מערכת יחסים עם מדינת ישראל במאבק מול איראן והטרור ומול מדיניות מתפתלת של הממשל האמריקאי .

במעגל השני נחלשות מדינות הלאום הערביות, סוריה מתפוררת, עיראק מתפצלת, לוב מתחלקת, תימן במלחמה הרסנית ולבנון נעה במהירות למשבר פנימי בלתי נמנע. הפלסטינאים מתחילים להבין כי איבדו  את מעמדם המיוחד ממנו נהנו לאורך הרבה שנים. חמאס איבד את התמיכה המיוחדת של תורכיה, וברשות הפלסטינית מתחילים להפנים כי נגמר היחס המועדף של מדינות ערב והאסלם לסוגיה שלהם. 

יוזמת המדינות הערביות הסוניות להוריד את הנושא הפלסטיני מסדר היום של המזרח תיכון שונה לחלוטין מיוזמות קודמות של גוש זה. היוזמה העכשווית נועדה לאפשר הכללת ישראל בציר אסטרטגי שיתמודד מול  האיום השיעי איראני והמלחמה בשאריות דאע"ש ויתפוס חלל ריק שהותירו המעצמות. ולמטרה זו הם ילחצו על פשרה מצד שני הצדדים כולל מתן ערובות  ופיתויים שלא היו בעבר.

ראש הממשלה הבין כבר לפני זמן רב את הכיוון והתהליך ומנהל מדיניות נבונה, רב שכבתית לעידודה. אני מנחש כי בעוד כמה חודשים, או שנים, התקשורת תכה על חטא והציבור יחפש את הגורמים למחדל אי ההבחנה בתהליך ההיסטורי הזה.

 

אולי יעניין אותך גם

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי. צילום ארכיון: AP

בצרפת הצבא מגוייס למלחמה בקורונה, בהודו הצבא בסגר

בעוד בצרפת הצבא מגוייס ועוסק בשיתוף פעולה עם ארגונים אזרחיים כדי לסייע בעצירת התפשטות הנגיף, בהודו הופסק רכש צבאי והמטה הכללי הורה על סגר בכל יחידות הצבא, למעט צרכים ביטחוניים חיוניים