מתחברים לשטח

באגף התקשוב של צה"ל החליטו להתחבר לצד המבצעי של אספקת תקשורת לכל מקום בחזית. ראיון מיוחד עם נטלי, אוריה ויהב, קציני תקשוב שרואים שטח לא פחות מלוחמי חי"ר

"אנחנו מספקים מה שהיחידה בשטח דורשת", אומרת סרן נטלי מפקדת פלוגה בגדוד אמירים. "השירותים כוללים טלפונים סודיים/רגילים, מחשבים, דואר אלקטרוני, מערכת צי"ד, וכל מערכת שמפקד הכוח צריך בשטח כדי לשלוט על הכוחות".

גדוד אמירים הוא גדוד תקשוב מטכ"לי מבצעי הפועל תחת יחידת חושן, הכפופה ליחידת לוט"ם באגף התקשוב, ומטרתו העיקרית היא לספק אמצעי תקשורת ניידים ליחידות הלוחמות בחזית. הטכנולוגיות המשמשות את הגדוד הן תקשורת לוויינית לסוגיה השונים, אמצעי תקשורת אד-הוק לתאי שטח בהם אין אמצעי תקשורת אחרים, וכלים נוספים שהשתיקה יפה להם.

"צריך לזכור שאין תקשורת לוויינית בכל מקום בצבא", מסבירה נטלי. "עם הציוד שלנו אנו יודעים לספק תקשורת עם אמצעים למניעת חסימות של האויב שיכול לשמש ערוץ ראשי או גיבוי. מדובר על כלים שלא קיימים ביחידות הרגילות. בנוסף, אנו מעניקים שירותים לכוחות ביטחון נוספים, לא רק לצה"ל".

70 אחוזים שטח
 
חלק גדול מהחיילים בגדוד הם הנדסאים וטכנאים בוגרי יג/יד וכאלו שעברו הכשרות ייעודיות. 70 אחוזים מהפעילות מתבצעת בשטח.

אתם עובדים מעבר לים?

"בכל מקום שצריך".
 
אחת הדוגמאות לעבודה מעבר לגבולות ישראל היא משלחות של פיקוד העורף שנותנות מענה במקומות אסון בעולם כמו בהאיטי, או במקרים מיוחדים כמו תאונת המסוקים ברומניה. בשל העובדה שחיילי הגדוד נמצאים הרבה בשטח, החליטו באגף התקשוב להעביר אותם בעתיד הקרוב הכשרת רובאי 03, במקום רובאי 02 הקיימת היום.

"הם כוח תומך לחימה שנמצא בנקודת איום והם צריכים לדעת איך להתנהג בשעת לחימה", אומרת סרן נטלי. ייחוד נוסף של הגדוד הוא העובדה שמדובר בגדוד מבצעי עצמאי. בעוד באוגדה, למג"ד יש גופים מקבילים תומכים, באמירים המג"ד צריך לדאוג לכל הפונקציות בעצמו. כך מתנהגים גם שני הגדודים הנוספים של אגף התקשוב – איתנים וצמרת. גדוד איתנים מעניק שירותי תקשורת נייחת כולל רדיו, וגדוד צמרת מעניק שירותים מיוחדים לקריה ואמצעים כמו ממסר מוטס למשימות מיוחדות.

"העובדה שהגדוד עצמאי מהווה אתגר פיקודי מיוחד", אומרת סרן נטלי. היות וכל הגדודים מיישמים את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם התקשורת, פועל תחת לו"טם גוף פיתוח טכנולוגי שנקרא 'מעוף'. מדובר במחלקה טכנית המסייעת לגדודים המבצעיים לבחון וליישם פתרונות תקשורת מסוגים שונים. אם לדוגמא רוצים ליישם טכנולוגיית אד הוק שתתמוך ביישומי זמן אמת, במעוף יבחנו אם היישום אפשרי ואיך עושים זאת. "אמירים הוא גדוד נייד שמספק פתרונות תקשורת נתונים והעברת קול לדרג הטקטי והאסטרטגי. לכן יש לנו את כל יכולות התקשוב הנדרשות. גם אלו החדשות ביותר", מוסיפה סרן נטלי.

קדימה, הסתער אחת

מהמגמות האחרונות המאפיינות את אגף התקשוב היא ההתקרבות לשטח והרצון לסגור את הפער בין המבצעי לטכנולוגי. כחלק ממגמה זו, החליטו באגף לשלוח קציני תקשוב לתרגיל מילואים על חטיבת הצנחנים שמדמה מלחמה.
 
"המטרה היא ללמוד את התהליך, החל מגיוס המילואים ועד הלחימה. זה תרגיל שנועד לדמות מלחמה ורצינו לקבל תובנות מה חסר לכוחות הלוחמים", אומר סרן אוריה המשרת במחלקת מעו"ף. "התוצרים של ההשתתפות בתרגיל הם רעיונות לפרויקטים חדשים. כאלו שלא מגיעים מלמעלה, אלא מהלוחמים בשטח. כאשר הראש לא טרוד בלווי מערכת מסוימת, אתה יותר ערני לקלוט פערים". לצדו של סרן אוריה, השתתף בתרגיל גם סרן יהב שיצא לשטח לבחון פיתוח חדש של מערכת לוויינית.
 
"מדובר במערכת חדשה המורכבת מכמה תתי מערכות שאמורה להעניק ללוחמים בשטח יכולות משופרות. מה שהנחה אותנו הוא הפער המבצעי בשטח שצריך לפתור אותו במידי. האתגר בצבא הוא להכניס שיפורים למערכות שעובדות בתצורה קבועה וקשיחה. בפרויקט הזה הצלחנו לעשות זאת בשבעה חודשים מרגע היזום ועד ההטמעה. מדובר בפרק זמן קצר גם בקנה מידה אזרחי", אומר סרן יהב, גם הוא ממחלקת מעו"ף.

הבעיה העיקרית עמה התמודד סרן יהב, היא השיקול המבצעי. "אין מקום על גב של אף לוחם. הכל מחושב ברמת גרמים ואי אפשר להכניס משהו חדש. כל יכולת חדשה באה על חשבון משהו אחר וזו החלטה לא פשוטה", מסביר סרן יהב. "בפרויקט שלנו המג"ד בשטח היה שותף לכל דיוני התכנון שקדמו להטמעה וזה עזר בהמשך הדרך".

אחת השאלות שעמה התמודדו בשטח, היא איך יראה מקור האנרגיה שנמצא על הגב של הלוחם. בצה"ל עובדים במשק אנרגיה סגור (דגמים מסוימים של סוללות) וגם אם יש פתרונות יותר יעילים או זולים בשוק, אי אפשר להשתמש בהם. צריך לזכור כי מדובר במערכת שתוכננה לשמש את הכוחות הלוחמים בשנים הקרובות, ואם היא לא תתאים לתהליכי הלוגיסטיקה הקיימים היא לא תעבוד במלחמה הבאה. היבט נוסף שמצביע על מגמת ההתקרבות של אגף התקשוב לשטח ניתן למצוא בדגש שניתן ליכולת המשוב הטכנולוגי של המערכות (קבצי לוג, בעגה מקצועית). מדובר על תפישה טכנולוגית הנובעת מהרצון לשמר את הרציפות של האמצעים הטכנולוגיים לאורך שנים. גם כאשר אנשי המקצוע מתחלפים.

סרן יהב מבדיל בין שני סוגים של משוב. אחד מטרתו לספק נתונים בזמן אמת לצורך הפעלה תקינה, והשני מטרתו לספק מידע לצורך שיפור גרסאות עתידיות של המערכת. "מדובר במערכת תקשורת לוויינית המספקת רוחב פס מוגבל, וכל ביט חשוב. זו הסיבה שאנו נוטים לצמצם למינימום את העברת הלוגים בזמן אמת ומעדיפים לבצע תחקור טכנולוגי של המערכת בשעה שהיא לא בשימוש. יש הבדל בין בקרה בזמן אמת ולבין מיטוב המוצר", מסביר סרן יהב.

"במערכות צבאיות אתה צריך יכולת תחקור שהיא בלתי תלויה באיש הפיתוח. אם עברו כמה חודשים מההטמעה עוד יש עם מי לדבר, אבל מה קורה אחרי חמש או עשר שנים? עם מי תדבר? צריך מנגנון משוב שייתן לאנשי התחזוקה את המידע כיצד לטפל ולשפר את המוצר".

אין ספק כי ההחלטה באגף התקשוב ליזום פיתוח אמצעים חדשים באמצעות "יוזמה מלמטה" על ידי צימוד מהנדסים לתרגילי מלחמה היא חלק מההתאמות שעובר צה"ל לאור הקיצוצים בתקציב הביטחון. לצד התהליך הרגיל, הארוך (והיקר) של פיתוח אמצעים דרך התעשיות הביטחוניות, רוצים בצה"ל תהליך שיאפשר פיתוח אמצעים טכנולוגיים בתמהיל מהיר-זול/ארוך-יקר. "בתהליך הזה לא נבנה טנקים, אוניות או מטוסים", מסביר סרן אוריה. "אבל כן נפתח אמצעים חדשים או נשפר מערכות תקשורת קיימות בדרך מהירה ומתאימה יותר לצרכים בשטח".

אולי יעניין אותך גם

ד"ר ארנה ברי ופרופ' אביתר מתניה בפאנל (צילום: טישה מאיילס)

"צריך לבחון איפה צריך להשקיע. איפה יש הזדמנויות להוביל"

פרופ' אביתר מתניה וד"ר ארנה ברי השתתפו בפאנל מיוחד במסגרת כנס נקסטק 2018 המתקיים בפארק ההיי טק גם ים נגב, שעסק בתחום המחשבו הקוונטי ובינה מלאכותית