"מנוע הצמיחה - מודיעין וסייבר"

בראיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד, אומר בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות, כי הסייבר הוא ערוץ הכנסה מתפתח. "אנחנו לא כל כך מפרסמים את הזכיות שלנו, אבל זהו מנוע צמיחה מאוד גדול שלנו. גם תפיסת הסיגינט של אלישרא ויכולות של היתוך מידע הם מנועי צמיחה בעיניי"

בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות

לאן בצלאל מכליס משיט את אלביט מערכות? ראיון ראשון עם הנשיא והמנכ"ל של החברה הביטחונית הגדולה בישראל במונחי מכירות, מספק לא מעט הפתעות. בלעדי לישראל דיפנס

אשר הודיע יוסי אקרמן, הנשיא והמנכ"ל המיתולוגי של אלביט מערכות, על פרישתו מתפקידו, התחושה הייתה של רעידת אדמה.

אקרמן ניהל את החברה מאז שנת 1996, והעביר את המושכות ליורשו, בצלאל (בוצי) מכליס, בתום הליך חפיפה ארוך. בדצמבר 2013, תשעה חודשים אחרי מינויו של "בוצי", נראה כי חילופי ההנהגה עברו בשלום: אלביט מערכות הודיעה בחודשים האחרונים על שורה של עסקאות אסטרטגיות, כולל זכייה במכרז ל"קסדה החכמה" של טייסי מטוס הקרב העתידי F-35. עם או בלי קשר לעסקאות אלה, מחיר המניה טיפס לשיא של ארבע שנים.

"למדתי המון מיוסי גם בתפקידי הקודם", אומר מכליס בראיון מיוחד לישראל דיפנס - הראיון הראשון שלו כנשיא וכמנכ"ל אלביט מערכות. "עשינו חפיפה מאוד ארוכה. כמובן, שלהוביל את אלביט מערכות זו זכות גדולה מאוד. אבל, זה לא אירוע של אדם אחד, אלא מאמץ שבו לוקחים חלק 12 אלף איש, אנשי החברה. בסופו של דבר, ההצלחה היא של כולם ושל הארגון. היה כבוד גדול להחליף את יוסי. נכנסתי לתפקיד בחיל וברעדה. הסתייעתי בהנהלת הארגון, ואני מרגיש שאלביט תמשיך להצליח גם בעתיד".

"שנה מאתגרת"

אך לאן מוביל מכליס את אלביט מערכות? ראיון ראשון ובלעדי שנערך עימו כנשיא וכמנכ"ל של החברה הביטחונית הגדולה בישראל במונחי מכירות (2.9 מיליארד דולר בשנה), מספק לפחות חלק מהתשובות.

בהקשר הזה חשוב להבין כי קבוצת אלביט מערכות כוללת כיום עשרות חברות בנות בישראל ובעולם. אם מתקבלות החלטות על שינויים - הביצוע לוקח לא מעט זמן. בין החברות הישראליות המרכזיות בקבוצה ניתן למנות את אלאופ, אלישרא, תדיראן קשר, סולתם ועוד חברות רבות שנרכשו לארוך השנים.

מכליס נכנס לתפקידו כמנכ"ל וכנשיא בחודש מרס 2013, לאחר שטיפס לקצה הפירמידה בדרך הקשה: תחילת הדרך שלו הייתה בשירות צבאי בחיל התותחנים. מכליס פרש לאזרחות כקצין צעיר והלך ללמוד בטכניון הנדסת מכונות ומחשבים (בהמשך למד גם מנהל עסקים). לאלביט הצטרף בשנת 1991, והתקדם מאז בחברה במקביל לעלייה בסולם הדרגות הצבאי: למרות שלא היה איש קבע במשך תקופה משמעותית, מכליס הגיע כמילואימניק עד לתפקיד מפקד אגד ארטילרי בדרגת אלוף משנה.

"למעשה, התחלתי לעבוד באלביט כבר בתור סטודנט", מספר מכליס. "ב-1991 הצטרפתי רשמית כמנהל פרוייקט".

הפרויקט הראשון של מכליס היה פיתוח מערכת שליטה ובקרה (שו"ב) בסיסית לארטילריה, אבל החזון שלו היה הרבה יותר גדול: "אלביט נתנו לי לעבוד על החלום שלי – פיתוח שו"ב הוליסטי למערך היבשה. באותה תקופה לא הייתה תפיסה הוליסטית לשו"ב. אני רציתי לעשות מערכת אינטגרטיבית ליבשה, על בסיס תשתית אחידה. ב-1996 קיבלתי לנהל יחידה עסקית קטנה. גיבשתי אסטרטגיה באלביט שחלקה היה פיתוח נכסים בחברה – יכולות בתחום חומרה, מחשוב ובנוסף תהליך של רכישת חברות.

"בשנת 2002, מונתי למנהל חטיבת תקשוב שלא הייתה קיימת קודם לכן. בשנת 2004 כל פעילויות היבשה גדלו ולכן החלטנו להקים חטיבת יבשה ומערכות תקשוב, שכיום המכירות שלה הן מיליארד דולר בשנה והיא מעסיקה כאלפיים איש. החטיבה ריכזה את כל הפעילות היבשתית תחת מקשה אחת, ואיפשרה להסתכל על הצרכים של הכוח בראייה הוליסטית ולהביא פיתרון.

"עמדתי בראש החטיבה הזאת עד למינויי כמנכ"ל ונשיא. אני סוגר באלביט מערכות כמעט 23 שנה. חברה מדהימה עם אנשים מדהימים. בסופו של דבר הנכס המרכזי של אלביט מערכות הוא האנשים שלה – יצירתיים, חותרים למצויינות ובעלי מוטיבציה, וזה מה שמייחד אותנו מכל התעשיות הביטחוניות בעולם".

גולת הכותרת של הישגי חטיבת היבשה באלביט מערכות, בתקופה שבה מכליס עמד בראשה, הייתה פיתוח מערכת השו"ב האינטגרטיבית של זרוע היבשה - מערכת צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי). אל המערכת הזאת מתממשקים מערכות השו"ב של החילות השונים וגם מערכות שו"ב של המטה הכללי. צה"ל סיים להתקין את מערכות הצי"ד בכל יחידות הסדיר היבשתיות שלו, וכעת הוא מתקין אותה גם במערך המילואים. מערכות דומות נמכרו על ידי אלביט גם לאוסטרליה ולמדינות נוספות.

נכנסת לתפקיד בשנה לא פשוטה, שבה השוק הביטחוני העולמי מתכווץ עקב משברים כלכליים והיציאה של כוחות הקואליציה מעיראק ומאפגניסטן

"זו בהחלט תקופה לא פשוטה, גם כתוצאה מהקיצוצים בארץ ובעולם", אומר מכליס. "יחד עם זאת, בכל צמצום ישנה גם הזדמנות וזה המוטו שלנו. ההזדמנות שלנו נובעת מכך שאנחנו לא מספקים פלטפורמה – אנו מספקים חבילה אלקטרונית מאוד מתקדמת שיכולה לקחת כל פלטפורמה (גם ישנה) ולהפוך אותה למשהו הרבה יותר מתקדם. לדעתי, דווקא החלק הזה הוא משהו שזוכה לעדנה – אם זה בקטע של השבחות מצד אחד ומן הצד השני קטע של שו"ב – של להוציא יותר בכמה שפחות.

"ככלל, אני חושב שלנכסים הטכנולוגיים שיש באלביט מערכות אין אח ורע בשום תעשייה אחרת בעולם שאני מכיר. חברה שלה מכירות של שלושה מיליארד דולר בשנה, כמונו, בדרך כלל פועלת באזור צר של עסקים. לעומת זאת, לאלביט מערכות יש פורטפוליו מאוד רחב. בנוסף, הפריסה הגיאוגרפית שלנו עם חברות בנות בכל רחבי העולם נותנת לנו יתרון גדול. התפיסה הגלובלית, שאותה הוביל בזמנו יוסי קרמן, מאפשרת לנו כיום אחיזה מקומית בכל שוק שנכנסו אליו.

"אין ספק שהביזור הטכנולוגי, הפיזור הגיאוגרפי וגם הקשר המיוחד שלנו עם צה"ל ימשיך להוות אבן בסיס ביכולות החברה להתמודד עם השינויים העולמיים. לאור הקיצוץ התקציבי במערכת הביטחון, חשוב מאוד שביחד עם המערכת נשכיל לשמר את היתרון הטכנולוגי שנבנה בארץ במשך עשרות שנים – שקודמיי בנו – אנשים כמו יוסי ואנשים בתעשיות אחרות ובמשרד הביטחון עסקו בפיתוח היתרון שלנו. זה חשוב מאוד.

"אלביט כיום מעסיקה בארץ כחמשת אלפים מהנדסים מתוך 12 אלף עובדיה. אנחנו חברת היי-טק שמתמחה בתחום הצבאי. אלביט מוציאה כמעט 10 אחוזים על מו"פ, לא פחות מ-280 מיליון דולר על מו"פ - בזכות בעלי המניות שלנו שנותנים לנו את הגב להסתכל לטווח הארוך. לבנות את היתרון היחסי הטכנולוגי של אלביט מול מתחריה העולמיים. התחרות בסופו של דבר נעשית הרבה יותר קשה על רקע צמצום כלכלי עולמי. אתה רואה את החברות האמריקאיות פעילות בהרבה יותר שווקים עולמיים, ואנו רוצים לשמר לנו את היתרון התחרותי. לכן אני בטוח שמערכת הביטחון הישראלית, למרות הקיצוצים בתקציב, תמצא את הדרך לשמר את מוקדי התחרות הטכנולוגיים במדינת ישראל ולא רק באלביט כדי לאפשר להם להמשיך להיות קטר מוביל בתעשיית הביטחון".

סך הכל תקציב הביטחון ל-2014 סוכם עם קיצוץ די משמעותי. אתם מרגישים את זה כבר?

"ללא ספק. הקיצוצים בתקציב השפיעו עלינו. עוד לא מבטלים הזמנות אבל הייתה עצירת הזמנות. ב-2013 קיבלנו מעט מאוד הזמנות ממשרד הביטחון כי לא היה תקציב. אני בטוח שכעת, עם תיקון התקציב, תימצא הדרך הנכונה לשמר את מוקדי הטכנולוגיה של אלביט ולמהנדסים שיש בה לטובת מדינת ישראל. בסופו של דבר, צריך לייצר תמיד את האתגר הטכנולוגי הבא.

"וזה מוביל אותי גם לנושא התותח החדש של חיל התותחנים (זרוע היבשה מתכוון להתחיל להחליף את התותח המתנייע המרכזי של צה"ל במהלך החומש הקרוב). הפרויקט צריך להיות מבוצע על ידי חברה ישראלית שיש לה את כל היכולות לבצע פרוייקטים כאלה ובסופו של דבר לייצא אותם לקניינים בחו"ל. מבלי שמדינת ישראל תקנה את המוצרים של התעשייה המקומית היא לא תוכל לייצא אותם. יש פה הזדמנות פז לייצר את ה"לביא" הבא של תעשיית הביטחון הישראלית".

"לטובת התותח החדש, יש לנו קנה בעל קליבר 52, כמו שצה"ל מעוניין, על בסיס פיתוחים קודמים בסולתם. הוא יוצר במאות. זו הזדמנות גדולה לאלביט ולישראל. בסוף כשמוכרים פיתרון לחו"ל, לא מוכרים רק פלטפורמה – יש בו אש, יש בו שו"ב, יש בו הרבה מאוד מרכיבים אחרים, פיתרון מערכתי שלם, שתכלול גם את מערכת ה'קשת' שהיא כיום ארטילריית הכיס של צה"ל (מערכת נשק ניידת המאפשרת ירי מרגמה 120 מ"מ ישירות מתוך נגמ"ש). ה'קשת' נמכרה בכמויות גדולות גם לצבא ארצות הברית".

"להשקיע בבלתי מאוישים ביבשה"

הזכייה שלכם במכרז של לוקהיד מרטין לפיתוח וייצור הקסדה למטוס ה-F-35 היא באמת בעלת משמעות אסטרטגית?

"זה מהלך סופר אסטרטגי, וזה גם כבוד גדול לא רק לאלביט מערכות אלא גם למדינת ישראל. הזכייה היא הוכחה לשני דברים – לעליונות הטכנולוגית שלנו בתחום האוויר, ולשותפות העסקית שבנינו בארה"ב. זכינו בפרויקט הזה עם שותפים מקומיים ועם חברת הבת שלנו בארה"ב. הזכייה תקבע את אלביט כמובילה עולמית בתחום הקסדות ותייצר לנו זרם הכנסות. זה יוקרתי, וגם יבוא לידי ביטוי בשוק של השבחות המטוסים".

אתה שותף לאלה שטוענים כי עידן המטוסים המאוישים סיים את דרכו, והעתיד הוא של מטוסים בלתי מאוישים בלבד?

"אני ממש לא חושב ככה. אני חושב ששוק המטוסים המאוישים יתקיים עוד שנים רבות, בנגזרות חדשות, וגם בהשבחות".

ושוק הבלתי מאוישים?

"הוא הולך ומתפתח וגדל לכל מיני משימות. ואלביט שם".

אתה מאמין בו מעבר לתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים?

"אני חושב שבתחום האוויר הוא כבר כאן. אני חושב שהתחום הימי הוא עוד מעט כאן. האחרון יהיה התחום היבשתי, בגלל שהוא מאוד מסובך טכנולוגית עבור מערכות בלתי מאוישות. מעבר לכך, הוא מחייב תפיסות הפעלה מאוד מרוכבות. אני מאמין שהבעיה היא בתפיסת ההפעלה. כי הטכנולוגיה כבר פה. אבל סוגיות של הפעלה – כמו טילים וכדומה, זה מאוד מורכב. אבל אין לי ספק שזה התחום הבא והוא יבוא. אבל זה אתגר מבחינת דוקטורינה – האתגר הכי גדול".

עד עכשיו ההשקעה שלכם בג'יניוס (מיזם משותף עם תעשייה אווירית לפיתוח כלי יבשתי בלתי מאויש) וכלים יבשתיים לא מאוישים אחרים, לא הוכיחה את עצמה

"מדובר בהשקעה לטווח ארוך, ואת זה ידענו מראש. ההשקעה תיתן את הפירות שלה בעוד הרבה זמן. אני חושב שלטווח הארוך, בווקטור היבשה – זה הצעד הנכון. אין לי ספק שכדי להיות בחזית הטכנולוגיה צריך להשקיע ביבשה. זה ווקטור עם הרבה מאוד השקעות והכי נכון היה לעשות אותו ביחד עם התע"א ואין לי ספק שהוא יניב פירות. בעתיד ירצו לראות הרבה מאוד רובוטים ביבשה".

מנועי צמיחה

איזה תחום אתה רואה כמנוע צמיחה מרכזי?

"מודיעין – על כל מרכיביו, כולל סייבר. למשל באוסטרליה הקמנו מערכת מודיעינית מאוד גדולה למשטרה הפדרלית שם. בסייבר למשל אנחנו לא כל כך מפרסמים את הזכיות שלנו, אבל זהו מנוע צמיחה מאוד גדול שלנו. גם תפיסת הסיגינט של אלישרא ויכולות של היתוך מידע הם מנועי צמיחה בעיניי, ויש עוד נוספים".

אתה מדבר על פרויקט "מר"ס" (מערכת רב סנסורית שהוקמה לאורך גבול הצפון), בהקשר של היתוך מידע?

"כן, למשל פרויקט 'מר"ס'. אנחנו רואים בהיתוך מידע מרכיב מרכזי בתפיסה הוליסטית. מחברים הכל לתפיסה אחת שלמה מערכתית מודיעינית וזה מנוע צמיחה גדול. לכן, הקמנו גוף אחד גדול, שמרכז את כל פעילות המודיעין של אלביט מערכות.

"בנינו והרחבנו את אל-אופ להיות חטיבת המודיעין שלנו. עדי דר, מנכ"ל אל-אופ יהיה אחראי על כל פעילות המודיעין של אלביט כדי להביא פיתרון מודיעיני כולל. לא בנינו חטיבה נפרדת. מבחינת תפיסה של אלביט זה מלמד על הדגש שאנו שמים על תחום המודיעין בארץ ובעולם. מרכיב מרכזי. יש לנו את כל הנכסים להפוך להיות חברת מודיעין גדולה".

אתם נכנסים לתחום של הגנה אקטיבית על רק"מ? יש לכם אספרציה בתחום הזה?

"אתה מדבר על משהו כמו מערכת 'מעיל רוח'? יש לנו הרבה מוצרים – בהגנה רכה ובהגנה קשה".

ומה מה לגבי הגנה קשה? מה יש לכם?

"יש לנו הרבה מה להציע. אין לי כרגע מה להוסיף מעבר לכך".

ותחום המל"טים מיצה לדעתכם את השוק שלו?

"זו פלטפורמה שהיא בסופו של דבר מאפשרת (enabler) לפיתוח תפיסות לחימה חדשות. מטוס ההרמס 900 שלנו הוא לדעתי הוא הפלטפורמה הכי מובילה כיום בעולם. הוא נכנס השנה לפעילות מבצעית בצה"ל ובצבאות רבים אחרים בעולם".

והמל"ט הטקטי? הוא לא היה הצלחה גדולה כל כך?

"אתה מתכוון ל'רוכב שמיים'? תראה, הוא מל"ט מוצלח וזול. קונים אותו. אבל אם תשאל אותי איפה מרכז הכובד, אז זה ללא ספק בפעילות המל"טים הגדולים יותר".

"צריכים ללמוד לוותר"

אלביט מערכות מתעניינת במכרז להפרטת התעש?

"בהחלט. תעש יכולה להיות משלימה לאלביט מערכות. יש לנו גם היום לא מעט שיתופי פעולה. כשהמכרז הזה ייצא, אלביט בהחלט תתמודד שם".

בעשר השנים האחרונות אלביט קנתה הרבה חברות בתעשייה המקומית, חוץ מתעש. יש עוד חברות שאתם רוצים לרכוש?

"לאלביט מערכות יש את כל היכולת לעשות את זה והיא ממשיכה להסתכל באופן אקטיבי על מיזוגים ורכישות – ולא רק בישראל. האסטרטגיה הזאת לא מוצתה".

תמיד מאשימים את אלביט שהיא חברה דורסנית והיא מפעילה את הכוח שלה במשרד הביטחון.

"אני לא מצדיק את הטענות האלה. יש טכנולוגיות בחברות קטנות שאנו מעדיפים לשתף עימם פעולה בפיתוח. אני דווקא חושב שהשוק הביטחוני בעולם הופך להיות יותר ויותר של חברות גדולות. כשעושים מאמצי שיווק יקרים מאוד בעולם יש יתרון לגודל וזו הסיבה שנקטנו בשיטה של מיזוגים. נמשיך לחפש מיזוגים ומצד שני שיתוף פעולה עם חברות קטנות שישלימו את היכולת של אלביט".

האם כמות החברות הביטחוניות בישראל היא בראייתך מוגזמת?

"יש בישראל יותר מדי חברות ביטחוניות, ולדעתי צריך לשאוף שיהיה פחות בטווח הארוך. יוסי אקרמן לדעתי צדק כשאמר שצריך רק שתי חברות ביטחוניות, אחת ביטחונית ואחת ממשלתית. מעבר לכך, התחרות בעולם בין החברות הישראליות היא שגיאה – גם לעצמן וגם למדינת ישראל".

אפשר לחדול מזה?

"לדעתי אפשר וצריך. קודם כל על ידי שיתופי פעולה. כל אחד צריך ללמוד לוותר קצת. ואני חושב שנכון לנו לשתף פעולה בחו"ל. זה לדעתי זה גם אינטרס של המדינה".

ניסיתי ליצור סוג של דיבור עם מקביליך?

"אני בהחלט מנסה".

מה מדיניות משהב"ט בזה?

"אני חושב שישנה הזדמנות כיום לייצר מערכת הבנות אחרת בארץ מול תעשיות בחו"ל".

ממה נובעת ההזדמנות הזאת?

"קודם כל היו שינויים פרסונליים בתעשיות ברחבי הארץ. מעבר לכך התעשייה כרגע חייבת לתת חשבון נפש ולכן כרגע זה מאוד נכון לכולם".

איך אתה רואה את 2014?

"אני בטוח שאלביט מערכות תמשיך לצמוח ולשגשג".