מי ינהל את האש?

מי ינהל את האש?

ביום שלישי 20/5 נפתח כנס האש הבינ"ל השלישי בבית התותחנים בזיכרון יעקב. על הבמה עלו זה אחר זה אלופים בסדיר, בדימוס ואנשי תעשיה ופרשו את חזונם לגבי שדה הקרב העתידי הנמצא כך נראה, בהישג היד. המסר שהועבר היה אחיד: צה"ל נמצא במהפכה בתחום האש. מערכת של סנסורים מהאוויר, חלל ויבשה המקושרת בתשתית רשתית ליחידות הלוחמות ומערכות האש, תאסוף, תזהה, תפליל ותכוון את מערכות הנשק לעבר מטרות שיקבעו.

כל זה בספיקה גבוהה ובזמן קצר של חיות המטרה, במטרה להשמידה בפגיעה מדויקת עם אחת ממערכות הנשק שיופנו למטרות - מהאוויר, מהיבשה ומהים. מדובר בתפיסה מערכתית של "חברים ברשת", כפי שהגדיר זאת האלוף (מיל') דן הראל, מנכ"ל משרד הביטחון ובעברו קצין תותחנים ראשי. מרחב ווירטואלי מבוסס רשת, שאליו "נשפכים" נתוני המודיעין, הסטטי והדינמי עם "מחולל תבוני" – מערכת ממוכנת לקבלת החלטות – שיחולל "היתוך" מידע, עם הצמדת כלי הנשק וסוגי הרש"ק למטרות הנבחרות "בזמן אמת".

מגוון של רקטות לטווחים של עשרות ק"מ עם מרגמות מדויקות ותותחים מתקדמים יאפשרו לצבא היבשה - לראשונה - לנהל את האש באופן עצמאי בכל המרחב הפיקודי. בתחילה לטווחים של עד 40 ק"מ ועם הזמן גם עד 70 ק"מ . חיל האוויר לפי תפיסה זו, ישרת את מרכזי האש הפיקודית ויפעל עצמאית במרחב המטכ"לי שמעבר למרחב הפיקודי.

המטרה, כפי ציין האלוף יואב הר-אבן, ראש אמ"צ, אינה רק להרתיע אלא בהינתן הזמן הדרוש, גם לנצח במערכה. למחרת, ביום רביעי 21/5 נערך הכנס העשירי לביטחון לאומי של מכון פישר בבית ח"א הרצליה. לקראת סיום הכנס התקיימה הרצאתו של האלוף אמיר אשל מפקד חיה"א. המסר היה ברור וחד: חיה"א נמצא במהפכה בתחום האש. לחיל האוויר ישנו כיום כוח מחץ שאין שני לו באזורנו (שני רק לארה"ב). חיל האוויר פיתח מכלול "איסוף-תקיפה" מתקדם ויש ביכולתו לייצר ולתקוף אלפי מטרות ביום בצורה מדויקת תוך גרימת נזק סביבתי מינימלי, ובכך להכריע את המערכה כולה. או לחילופין, ליצור אפקט של הלם שיביא להרתעה ולדחיית המלחמה הבאה לתקופה של עשרות שנים.

אין זמן למערכות צבאיות ארוכות בגלל ירי הטילים על העורף ולכן ההכרעה חייבת להיות מהירה, וחיה"א הוא זה שמסוגל לעשות זאת. בשני התרחישים של צבא היבשה ושל חיה"א מדובר גם על תמרון קרקעי, כזה או אחר, אך השאלה שנשארת פתוח ללא תשובה היא: מי ינהל את האש?

צבא היבשה ע"פ דובריו השונים, רואה עצמו מנהל מערכת וירטואלית של מכלול "איסוף-תקיפה" בכל המרחב הפיקודי תוך הפעלת אמצעי האש שיועמדו לרשותו. אך האם יש ביכולתו באמת להציב חלופות לחיל האוויר?

באופן היסטורי, מבחינת מערכת "איסוף-תקיפה", צבא היבשה נמצא היום במקום שבו עמד חיל האוויר לפני 35 שנים, במלחמת לבנון הראשונה. אז, לראשונה בהיסטוריה של הלוחמה האווירית, הפעיל חיה"א הישראלי מכלול "איסוף-תקיפה" והשמיד את מערך הטק"א הסורי בבקעת הלבנון, בפרק זמן של פחות משעתיים – אירוע שהוכר ע"י חוקרים שונים כהופעתה לראשונה של "המהפכה בעניינים צבאיים" (RMA) בשדה הקרב.

המערכות שמפתח צה"ל היום יותר מתקדמות מבחינה טכנולוגית מאלו שחיל האוויר עשה בהם שימוש ב-1982, אך גם החיל התקדם מאז וליכולות הקיימות בידיו כיום אין אח-ורע בעולם. חיל האוויר מפעיל מערכת משוכללת ומיומנת של איסוף מידע, פיענוח, בחירת מטרות, הגדרת סוגי חימוש ורש"ק, העברת מטרות למטוסים, תקיפה והשמדה בזמן קצר, המספקות כוח מחץ בהיקפים שלא ניתן לשער.

צבא היבשה רואה עצמו שולט באש במרחב הפיקודי, אך בפועל אין בידיו האמצעים לנהל מערכת "איסוף-תקיפה" יעילה, וגם כשאמצעים אלו יפותחו הם יתקשו לספק תמונה בהירה ו"סטרילית" כמו זו שחיל האוויר - שאינו מעורב בלחימה הקרקעית באופן ישיר ופחות מושפע מ"ערפל הקרב" – מסוגל לספק לעצמו. גם כשמערכת זו תפותח, יתקשה צבא היבשה להטמיע אותה בקרב הלוחמים ואנשי המילואים, לאור מגבלות התקציב להצטיידות ואימונים.

חיל האוויר הפועל בצורה מיומנת ויום יומית עם מערכות התכנון והאש - ברגיעה כמו בלחימה - ימשיך לספק את כוח האש המכריע, עוד תקופה ארוכה בתרחישי הלחימה הנראים לעיין. יעבור עוד זמן רב עד שהגופים השונים בצבא העוסקים בעניין, יפתחו תורת הפעלה משותפת ונהלים ברורים שיוטמעו בפקודות המבצע ובאימונים, יחד עם שינויים ארגוניים הכרחיים הנדרשים ללחימה.

עד אז כך זה נראה, ימשיך חיל האוויר לנהל את האש בעצמו.

אולי יעניין אותך גם

לחבר אוויר, קרקע ים. מטוס F-35 לקראת המראה. צילום: AP

חזון הפנטגון: לחבר את כלל הכוחות בשדה הקרב

בצבא האמריקני שוקדים בימים אלה על כמה תוכניות, במסגרתן תפותח רשת תקשורת דיגיטלית משותפת לכל המטוסים, למפקדים ולאמצעים השונים בשדה הקרב. "יאפשר לכלל הכוחות לקבל תמונת מצב אחודה", אומר קצין בכיר