מטה הסייבר הלאומי הגדיר את מקצועות הליבה של הגנת סייבר

במטה הסייבר החליטו "לעשות סדר" ולפרסם הגדרת דרישות המקצוע וההכשרות המקצועיות, מתוך הכרה "שכיום מועסקים במשק אנשי מקצוע עם שונות ברמה המקצועית וללא ודאות של עמידה בסטנדרטים מקצועיים"

לראשונה בישראל מפרסם מטה הסייבר הלאומי, רשימה מסודרת של מקצועות הגנת הסייבר, כולל הגדרת דרישות המקצוע וההכשרות המקצועיות, מתוך הכרה "שכיום מועסקים במשק אנשי מקצוע עם שונות ברמה המקצועית וללא ודאות של עמידה בסטנדרטים מקצועיים".
 
במטה הסייבר החליטו 'לעשות סדר' במקצועות הסייבר, 'אסדרת המקצוע', בין היתר בגלל היקף איומי מתקפות הסייבר, שהולך וגדל. במבוא לנוהלי אסדרת המקצוע, המתפרסם באתר משרד ראש הממשלה, נאמר כי "מרחב הסייבר טומן בחובו משרעת איומים ייחודית בהיקפה. איומים כמו השחתת אתרים, חסימת שירותים, סחיטה והטרדה של פרטים וארגונים, פגיעה בפרטיות ע"י גניבת מידע אישי, ריגול מסחרי, שיבוש או השבתת שירותים חיוניים לפרט ולמשק, גניבת סודות המדינה, פגיעה בתשתית ובמערכות חיוניות למשק ולגופי ביטחון, פגיעה בחיי אדם".
 
ראש מטה הסייבר הלאומי, ד"ר אביתר מתניה, מינה ועדה ציבורית להגדרת מקצועות הסייבר "כדי להתמודד עם האיומים על הביטחון, על בטיחות הציבור ועל כלכלת המדינה". בשלב ראשון הגדירה הוועדה חמישה מקצועות ליבה ו-15 התמחויות. לכל מקצוע יש שתי רמות – בסיסית ומתקדמת. מקצועות הליבה בתחום הסייבר הם: מיישם הגנת סייבר - CYBER SECURITY PRACTITIONER, מוסמך מבדקי חדירה -  CYBER PENETRATION TESTING SPECIALIST, מוסמך תחקור סייבר - CYBER FORENSIC SPECIALIST, מוסמך מתודולוגיות הגנת סייבר - CYBER SECURITY METHOLOGY ומוסמך טכנולוגיות הגנת סייבר - CYBER SECURITY TECHNOLOGY.
 
אבי ויסמן, יו"ר הפורום הישראלי לאבטחת מידע, מסר לישראל דיפנס, כי בארץ פועלים במגזר הסייבר בין 10 אלפים ל-15 אלף איש ואשה, וכי אסדרת המקצוע והגדרתו "יהפכו את המקצוע מחובבני למקצועי". לדבריו, המטה הלאומי קבע אסטרטגיה, שעיקריה הם חיזוק המחקר האקדמי בתחומי הסייבר, הכרה בישראל כמעצמת סייבר (כסף והשקעות והפצת מוצרים ישראליים) וחיזוק בטחון הסייבר במדינה. 
 
אבי ויסמן, שהוא גם מנכ"ל מכללת שיא סקיוריטי (SEE SECURITY) להוראת מקצועות הסייבר, מסביר כי הרעיון הוא להקים 'צבא הגנת הסייבר' עקב מתקפות הרשת, שמספרן הולך וגדל. "הכל היום ממוחשב – הכביש, המכוניות, המטוסים והצוללות, עד סוך העשור יהיו בעולם 800 מוצרים תוך-גופיים – כל אלו הם מטרות למתקפות סייבר". לדבריו "מצבה של ישראל טוב יחסית כיוון שבמדינות השכנות יש חולשה בתחום הסייבר, להוציא את איראן ותורכיה, ואיראן היא  אויב הסייבר מספר 1 של ישראל. האקרים איראניים תקפו בעבר בנקים אמריקניים אך חדלו מכך כדי לא לחשוף יכולות. לא נרשמו בישראל התקפות-הרס ברשת אולם כן היו התקפות סייבר שכוונו למבצעי  ריגול, ונגרמו נזקים".
 
המטה הקיברנטי הלאומי ממונה על התוויית אסטרטגיה ומדיניות בהגנת סייבר, ואילו תחתיו פועלת רשות הסייבר הלאומית, שהיא הזרוע הביצועית וגם ממונה על הפעלת ה-CERT הלאומי.
 
בנושא זה ובנושאים רבים אחרים ניתן יהיה לשמוע ב-26 וב-27 בינואר כאשר יתקיים במרכז הירידים בתל אביב כנס CYBERTECH 2016, בחסות ISRAEL DEFENSE, אירוע הסייבר הגדול ביותר בישראל, בהשתתפות טובי המומחים בארץ ובעולם ואלפי משתתפים.