"מהפיכת הסייבר והמידע היא הזדמנות לביטחון הפנים"

השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, בראיון מיוחד: על לקחי 'צוק איתן' בעורף, על הוויכוחים עם משרד הביטחון, ועל הלחימה בטרור ובפשיעה  

השר אהרונוביץ (צילום: מאיר אזולאי)

המלחמה בעזה בקיץ 2014 פרצה שלושה חודשים בלבד לאחר פירוק המשרד להגנת העורף, ועוד לפני שנקבע באופן סופי לאן יועברו הסמכויות שלו. באופן זמני, נקבע כי הסמכויות יועברו, עד 1 בנובמבר, למשרד הביטחון, אבל לשר לביטחון הפנים, ניצב בדימוס יצחק אהרונוביץ, אין ספק איפה הן צריכות לחנות דרך קבע: במשרד שלו. כמובן. 

"יש לי תפיסת עולם לגבי תחומי האחריות", אומר השר בראיון מיוחד לישראל דיפנס

"ועדות החקירה שהוקמו לאחר מלחמת לבנון השנייה, ועכשיו האירועים בדרום, רק חידדו את התפיסה שלי. אני הייתי חלק מהוועדות האלה כחבר כנסת. דיברנו כבר לפני 8 שנים על הצורך 'לעשות סדר' בתחומי האחריות בעורף. אני באתי אז עם תפיסה שבתקופות של שגרה המשרד לביטחון פנים יהיה אחראי על כל הנעשה בעורף, עם הכוחות שיש לו והארגונים שכפופים אליו. במצב חירום, שינבע מאסון כלשהו, האחריות תהיה שלו גם כן. לפי התפיסה, רק במקרה של מלחמה תתקבל ההחלטה  - מי אחראי -  על ידי ראש הממשלה או הקבינט, בהתאם לחומרת המצב".

הסוגיה מי אחראי על תפקוד כוחות ההצלה השונים בעורף – משטרה, מכבי אש, מד"א, וגם פיקוד העורף של צה"ל וגופי החירום של משרדי הממשלה השונים – היא הרבה יותר מאשר קרב אישי בין השר לביטחון פנים אהרונוביץ, ובין שר הביטחון, משה יעלון.

כפי שניתן היה לצפות, ההחלטה לגבי חלוקת תחומי האחריות, שהייתה אמורה להתקבל בתחילת נובמבר, נדחתה לפחות בכמה שבועות, לאור אירועי "צוק איתן", אבל הוויכוח נשאר. ומדובר בוויכוח ארוך שנים: בעבר היו אינספור ועדות שקבעו כי המשרד לביטחון הפנים צריך להיות אחראי על חזית העורף, ולא פיקוד העורף וצה"ל, שאמורים להתמקד בלחימה בחזית. היו גם דעות הפוכות (כמו דעתו של מבקר המדינה הנוכחי, שממליץ להותיר את האחריות המלאה בידי משרד הביטחון וצה"ל).

 המשרד לביטחון פנים, שפורק לאחר שהיה קיים שנים ספורות בלבד, לא הצליח "להתרומם" בגלל התנגדות עזה של פיקוד העורף וצה"ל ומשרד הביטחון. המשרד הפעיל את רשות החירום הלאומית (רח"ל) שהוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה. הרשות, שבראשה עומד מאז הפירוק באופן זמני, בצלאל טרייבר, שהוא גם ראש אגף אמרכלות משק ונכסים במשרד הביטחון, חזרה עוד טרם המלחמה למשרד הביטחון שבמסגרתו הוקמה מלכתחילה, ובו פעלה לפני שעברה למשרד להגנת העורף. 

מצדדי החזרת רח"ל למשרד הביטחון טוענים כי רק משרד הביטחון וצה"ל, גופים חזקים ועתירי תקציב, יכולים להיות אחראים באמת על כל הנעשה בעורף  במקרי חירום, והדבר הוכח, לטענתם, גם  בעת סערת שלג קשה שפקדה את ישראל בדצמבר 2013, "כי במצבים קשים רק גופי צה"ל מתפקדים באמת".

משכנע? לא את השר אהרונוביץ.

"כשהתעורר הוויכוח לגבי פירוק המשרד להגנת העורף, היו מספר דיונים בהם הצגתי את עמדתי", אומר השר. "כמובן, שמשרד הביטחון טען כי מלחמה וחירום זה היינו אך, ורק השגרה נמצאת באחריות ביטחון הפנים. הסיכום בהחלטת הממשלה היה ששרי הביטחון וביטחון הפנים יגיעו ביחד להסכמות. אבל, כל הנושא הזה נשאר באוויר. אנחנו כבר הצגנו את העמדה החד משמעית שלנו לשר הביטחון יעלון. הוא עדיין לא הגיב.

"עכשיו, אם נתייחס למערכת 'צוק איתן', הוכח, לדעתי, שהתפיסה שלנו היא הנכונה. המזל הגדול בלחימה בקיץ היה האחוזים הגבוהים של יירוט הטילים על ידי מערכת 'כיפת ברזל'. תאר לעצמך שלא היו יירוטים והיה הרס רב, מי היה אחראי אז? את דעתי, שרק התחזקה, אני עוד אגיד בפני ועדת החוץ והביטחון בכנסת, שחוקרת את ארועי המלחמה: אני חושב שלמעט קטסטרופה חמורה, כל מצב צריך להיות באחריות המשרד לביטחון פנים. במקרה של מצב חמור מאוד, השר לביטחון פנים או ראש הממשלה יבקשו סיוע ממערכת הביטחון". 

חמ"ל ביטחון פנים

השר יצחק אהרונוביץ הגיע לעמוד בראש המשרד לביטחון פנים לפני כחמש שנים, דרך חברות במפלגת ישראל ביתנו, לאחר קריירה ארוכה במשטרה, שאותה סיים בדרגת ניצב.

הוא הרבה לצאת לשטח בעת מלחמת עזה בקיץ, ומאז סיום האירועים בדרום, מצא את עצמו טרוד מאוד מהתגברות האלימות באזור מזרח ירושלים.

נחזור לדרום. בראייתך, גם היישובים הצמודים לגדר המקיפה את רצועת עזה, צריכים להיות תחת אחריות גורמי השיטור בעת לחימה?

"לדעתי, כל המרחב של 'עוטף עזה', הצמוד לגדר, דווקא חייב להישאר באחריות הצבא".

אז איפה תתחיל האחריות של משרדך ושל המשטרה?

"מעבר לכביש התוחם את היישובים הצמודים לרצועה, כמו שהיישובים הקרובים לגבול לבנון נמצאים באחריות מלאה של האוגדה הצה"לית הגזרתית. כל מה שקורה עמוק יותר בעורף צריך להיות באחריות של משטרת ישראל". 

אבל מעשית כולם כפופים לצבא

"למעשה, ב'צוק איתן' הגופים עבדו תחת פיקודנו וקיבלו ממני משימות. גם רח"ל עבדה תחת התוכנית שלנו. בצלאל טרייבר, למשל, ישב בישיבות שלי. אחרי מלחמת לבנון השנייה, טען מבקר המדינה, שהמשטרה נכנסה לדברים שאינם באחריותה. המשטרה טענה מנגד כי נוצר וואקום ולכן היא נכנסה לפעולה. גם במקרה של השריפה הגדולה בכרמל לפני מספר שנים, אני פיקדתי על המצב. לא הייתי צריך לקבל ממישהו אחריות. כבר הייתי בשטח. זה תחום האחריות שלי. מה הצבא עשה? הוא שלח לי גנרטורים, מסוקים ואמצעים נוספים – וזה עבד טוב. לכן, כשפירקו את המשרד להגנת העורף, אמרתי 'בואו ניקח את המודל הזה ונפעיל אותו'".

אתה תמכת בפירוק המשרד להגנת העורף?

"כן, אבל מתוך הבנה שהאחריות תגיע אלי. גם השר להגנת העורף, גלעד ארדן, חשב כך. הוא רצה עוד שנה-שנתיים כדי לטפל בכמה דברים ולסגור קצוות ואז להעביר את הסמכות לידי ביטחון הפנים. אבל זה לא קרה, כי הכול פוליטיקה".

ביטחון אישי

לטענת אהרונוביץ, אחת ההחלטות השגויות בתולדות המדינה הייתה דווקא ההחלטה שהתקבלה בעקבות גל פיגועים בתחילת שנות ה-70 של המאה שעברה, לתת למשטרה אחריות מלאה על נושא ביטחון הפנים, כולל במלחמה כנגד הטרור.

 "ברגע שהמשטרה קיבלה את האחריות הזאת היא 'השתגעה'", אומר השר. "גייסו הרבה אנשים שמבינים בירי אבל לא בחקירות. הכול הלך לכיוון הביטחון האישי והמלחמה בטרור וכל מה שקשור בזה – חבלה, ימ"מ וכדומה. לא הייתה ברירה אחרת,  אבל זה פגע במשטרה בתחום המקצועי – אכיפת חוק וסדר וחקירות. עכשיו צריך לחפש את האיזונים הנכונים בין התחומים".

אהרונוביץ גאה מאוד על כך שבתקופתו גדל בעשרות אחוזים תקציב המשטרה והתווספו 3000 תקנים, שאפשרו קליטת כוח אדם צעיר.

איפה אתה רואה את ההזדמנות לקפיצת מדרגה בעבודה המשטרה? בטכנולוגיה?

"יש כמה דברים שצריך לעשות אותם – למשל נושא הסייבר מאוד חשוב. אני ניפגש עם הרבה גורמים ממדינות אחרות, וזה תמיד הנושא הראשון שמדברים איתי עליו".

סייבר מבחינת תקיפה או הגנה?

"גם וגם. נושא ההגנה מאוד חשוב. מטה הסייבר הלאומי עוסק בכך וגם המשטרה בתמונה. אבל גם בתחום הלחימה יש הזדמנויות.

"לכן, הקמנו יחידת סייבר במשטרה והקצנו לה קרוב ל-100 תקנים. במקביל חיזקנו מאוד גם את יחידת ההאזנות, הסיגינט. אבי דיכטר שהיה ראש השב"כ והשר לביטחון פנים ניסה לקדם את זה כבר בתקופתו כי הוא הגיע מהשירות. אני משקיע בזה רבות. הבאתי קצינים מ- 8200 (יחידות האיסוף המרכזית של אגף המודיעין בצה"ל), הבאתי ציוד – המטרה היא לא רק פענוח של אירועים של ופיצוח המבנה של משפחות הפשע, אלא גם סיכולים".

אתה מתכוון שהיעד הוא לסכל אירועים פליליים מראש?

"בוודאי. למשל, צריך לעצור מתנקשים מהעולם התחתון עוד לפני שהם מרימים את המתג של לבנת חבלה כלשהי. ישבתי עם אנשים מ-8200 כדי ללמוד איך עושים את זה במלחמה בטרור. אנחנו צריכים לפעול לסיכול – מכוניות מתפוצצות, חיסולים – כי אלה אירועים שפוגעים בביטחון האישי של הציבור. לראש הסיגינט, בתקן תת-ניצב, אמרתי 'קח 100 מיליון שקל בשנה וקדם את הנושא'. היה למשטרה את הבסיס אבל לא היה לא את היכולת להיכנס לתוך אותם מחקרי תקשורת ובסיסי נתונים ענקיים. חלק מהשינוי תלוי בחקיקה מתאימה, אישורים שאני צריך לקבל, וחלק מבוסס על בריכות המידע הקיימות. בכל מקרה,  אני רוצה שמישהו שיוצא על אופנוע כדי לבצע ירי – ייעצר מראש".

המהפכה הגדולה היא במידע. המשטרה לא מפגרת אחרי הטכנולוגיה? היא מצליחה להיכנס לעולמות של עידן היצף המידע?

"יש עוד הרבה מה לעשות. הנושא הטכנולוגי והשימוש הנרחב בסלולר הוא באמת בגדר מהפיכה". 

היכן נמצאים הפערים הגדולים הנוספים של המשטרה?

"מה חסר לנו? מודיעין, בעיקר במגזר הערבי. למרות שהקמנו יחידות ומחלקי מיעוטים, והוספנו רכזי שטח כדי להגיע למקורות.

 "בנושא הסדר הציבורי אנחנו לא רעים. נושא הפשיעה – בעיקר ארגוני פשיעה, יש מה לשפר. גם במודיעין המחקרי יש מה לקדם. המחקר בצה"ל ובשב"כ הוא ברמות גבוהות יותר מאשר במשטרה ודיברתי על זה עם המפכ"ל. המטרה היא לנתח נתונים ולהגיע עם תוצרים אמיתיים כדי להתמודד עם האתגרים. כולם מבינים את זה.

"נוסף למהלכים במשטרה,  עדיין לא השלמתי מהלך להקמת אגף אסטרטגי במשרד לביטחון הפנים. יש לנו אגף אזרחי חזק מאוד, שמקדם נושאים כמו עיר ללא אלימות ואחרים, אבל אין אגף אסטרטגי".

טייסת לאומית

השר לביטחון פנים חושף בראיון כי הוא מקדם תכנית להקים טייסת לאומית למשימות שיטור, כיבוי  והצלה.

הוא מציין כי לאחר אסון השריפה בכרמל, הועברו כל סמכויות הכיבוי, שהיו עד אז בידי הרשויות המקומיות, לאחריות המשרד לביטחון פנים, ונערכה רפורמה גדולה בכבאות הארצית (שבראשה הועמד איש המשטרה, ניצב שחר איילון, שנחשב בתחילת נובמבר כאחר המועמדים לתפקיד המפכ"ל הבא של משטרת ישראל). ואולם, טייסת כיבוי לאומית הוקמה במסגרת חיל האוויר ולא בכבאות הארצית. עכשיו, יש כוונה למהפכה חדשה.

"הרפורמה בכבאות הייתה אחת הגדולות במדינת ישראל", אומר אהרונוביץ. "עד לשריפה בכרמל, לא היה חפ"ק אחוד, ושתי כבאיות שונות אפילו לא ידעו לדבר ביניהן, שלא לדבר על ליצור קשר עם המשטרה או גורמי הצלה אחרים. תראה באיזה מצב הם היום. לצערנו, רק בעקבות האסון הגדול הגיע תקציב לציוד כיבוי מתקדם והתבצעה חקיקה חדשה.

"עכשיו, אנחנו מתכוונים לרכוש עוד ארבעה מטוסים נוסף על 7-8 כלי טיס שיש למשטרה כיום. התכנית היא שהצי המוגדל  ישרת גם את הכבאות וגם את המשטרה, ואולי גם את מגן דוד אדום לצורך פינוי נפגעים, במידה שגם מד"א תוכפף לאחריות משרדנו. למעשה, הכוונה היא להקים אגף אווירי לכוחות ההצלה והחירום. במסגרת התכנית, אנחנו נחדש את כל צי המסוקים של המשטרה. נרכוש גם מסוקים עם שני מנועים, ומסוקים למשימות כיבוי במבנים גבוהים. זאת, אחרי שכבר קנינו למשטרה מטוס כנף חדש". 

איך אתה רואה את שיתופי הפעולה בעולם?

"אני יוצא להרבה פגישות בעולם, ומצד שני יש אצלנו לא מעט ביקורים בינלאומיים. לדוגמא, באחרונה  ביקר כאן השר הקנדי, וחתמנו על הסכם שיתוף פעולה עם המשרד לביטחון פנים ההודי, שעליו עבדנו במשך לא פחות משלוש שנים. עם המשרד לביטחון המולדת בארה"ב יש לנו שיתופי פעולה רבים מאוד, גם בפיתוח משותף של אמצעים".

אולי יעניין אותך גם

ה-Big Twin מטוס בואינג 777-300ERSF. צילום: GECAS
 

עסקה של מאות מיליוני דולרים לתעשייה האווירית

החברה הישראלית דיווחה על חוזה שנחתם עם חברת הבת של ג'נרל אלקטריק, על הסבתת מטוסי בואינג 777 למטוסי מטען. "מדובר בצעד שמכניס את התעשייה האווירית רשמית לתחום הסבות ה-777", אומרים בחברה