מהו איום הפעימה האלקטרומגנית (EMP). ואיך מתחסנים נגדו?

טובי המוחות עוסקים היום בשאלה הזו

מהו איום הפעימה האלקטרומגנית (EMP). ואיך מתחסנים נגדו?

אילוסטרציה: Shutterstock

התסריט הבא יכול להיות הסיוט הגדול ביותר של ארצות הברית וגם של מדינות אחרות ובהן ישראל: על פי התסריט, ספינת משא נכנסת לאחד מנמלי ארצות הברית, אירופה או ישראל. אחד ממחסני הספינה נפתח ומתוכו משוגר טיל קצר טווח המצויד בראש גרעיני קטן יחסית. הפיצוץ יתוזמן לגובה המירבי של מסלול הטיל. התוצאה תהיה שיתוק כללי של מערכות חשמל, תקשורת ושליטה. בשפה מקצועית קוראים לאיום הזה “פעימה אלקטרו מגנטית” EMP) electromagnetic pulse).

פעימה אלקטרומגנטית נוצרת על ידי פיצוץ של מתקן גרעיני בגובה של כמה מאות קילומטרים. הפיצוץ יוצר אפקט רגעי אדיר, כמו זה שהיה יכול להיווצר על ידי אלקטרו-מגנט ענק, וזה משתק מערכות תקשורת וציוד אלקטרוני מכל הסוגים בשטחים עצומים.

שיגור פצצה מספינה אינה הדרך היחידה שבה ניתן ליצור פעימה אלקטרומגנטית: כמו כל פצצה, ניתן להפעיל פצצה אלקטרומגנטית בהשהייה, להטיל אותה ממטוס או לשגר אותה כראש קרב לטיל. בימי המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות היו נסיונות לפתח פצצה אלקטרומגנטית גם על ידי יצירת שדות חשמליים רבי עוצמה, ללא שימוש בפצצה גרעינית מוקטנת.

 לפי מספר פרסומים, גורמי מודיעין בארצות הברית בוחנים כיום מידע חדש לפיו איראן משקיעה אמצעים בפיתוח יכולת לגרום לשיתוק נרחב של מערכות ברחבי ארצות הברית, באמצעות יצירה של “פעימה אלקטרו מגנטית”, אותה ייצור ראש קרבי גרעיני של טיל שישוגר מספינה.

פרסומים בארצות הברית טענו לא מכבר כי גורמי המודיעין “חיברו את פיסות המידע” והגיעו שוב למסקנה כי ההכנות של איראן בתחום הטילים והגרעין מעידות, ללא ספק, על היערכות לביצוע מתקפה כזו. אין זו הפעם הראשונה, שמומחים מזהירים את גורמי הממשל מפני יכולת איראנית כזו, שתבוא בתגובה לכל מתקפה אמריקאית על מתקני הגרעין של איראן.

בשנה שעברה נמסר לקונגרס האמריקאי כי “פעימה אלקטרו מגנטית” כנגד ארצות הברית עלולה לשתק את מערכות החשמל והתקשורת שלה ולגרום לנזק המוערך ב-800 מיליארד דולר. לואל וו-דיור מהאיגוד האמריקני להגנה מפני פעימה אלקטרו מגנטית, אמר לאחרונה כי מתקן גרעיני שיתפוצץ בגובה של 400 ק”מ מעל מרכז ארה”ב, יגרום לשיתוק מערכות חיוניות בכל ארה”ב וכן בחלקים של קנדה ומקסיקו.

את האפשרות שאיראן רוצה להשיג יכולת לבצע פעימה אלקטרומגנטית, העלה, לראשונה, המומחה האמריקאי, פיטר פריי, בעדות בפני ועדה של הקונגרס לפני כחמש שנים. פריי אמר אז כי כמה ניסויים בטילים ארוכי טווח של האיראנים, שהסתיימו בהשמדת הטילים באוויר ותוארו על ידי העיתונות במערב ככישלון, נחשבו בעיני האיראנים כהצלחה. האיראנים ידועים בדיווחים המדויקים שלהם ולכן הביע פריי את הדעה שיתכן וההשמדה של הטיל הייתה, למעשה, ניסוי בפיצוץ מבוקר בגובה רב של ראש קרבי, שדימה ראש קרבי גרעיני המיועד ליצור פעימה אלקטרומגנטית.

מאז, נשמעו עוד דעות דומות, וכולן הצביעו על פרטים שונים בניסויי הטילים של איראן, היכולים לתמוך בהערכה זו.

חיסון אלקטרומגנטי

איום הפעימה האלקטרומגנטית מעסיק כיום מומחים לא מעטים ברחבי העולם. מדינות רבות, ובכללן ישראל, החלו בשנים האחרונות ב”חיסון” מערכות רגישות מפני האפקט של פעימה אלקטרומגנטית, אבל רוב המערכות האזרחיות והצבאיות עדיין חשופות.

מומחים אומרים כי שיגור ראש קרבי גרעיני שייצור פעימה אלקטרומגנטית מעל ישראל, ישתק את רוב המערכות ויאפשר התקפות על ישראל מול מערכות הגנה שיעילותן נפגעה. קוריאה הדרומית, המאויימת על ידי שכנתה, קוריאה הצפונית, רוצה לשתף פעולה עם ישראל בנושא “חיסון” מערכות קריטיות מפני ההשפעות של פעימה אלקטרומגנטית. מקור יודע דבר אמר כי בסיאול חוששים שקוריאה הצפונית בונה מתקן שיוכל לבצע פעימה אלקטרומגנטית מעל שטחם, מה שעלול לשבש את כל המערכות במדינה. קוריאה הדרומית מחפשת דרכים יעילות להגנה על מתקניה הקריטיים מפני פעימה אלקטרומגנטית, והיא בדעה ששיתוף פעולה עם ישראל בתחום הזה יכול להועיל לשתי המדינות. בישראל אין נתונים רשמיים על ההיערכות לארוע של פעימה אלקטרומגנטית, אבל משיחות לא רשמיות עם גורמים המקורבים להגנה על תשתיות, נראה שמעט מאוד נעשה עד כה. אחד מהם אמר כי הגנה מלאה על תשתיות חיוניות מול האיום “היא ענין של מליארדי דולרים”. נראה, עם זאת, כי לפחות על מתקנים כמו תחנות כוח, בתי זיקוק ומתקני תשתית אחרים, חייבת המדינה להגן בכל האמצעים שקיימים כיום. גם אלה, מסתבר, מוגבלים מאוד.

אמצעים לחיסון מערכות מסויימות מפני פעימה אלקטרומגנטית פותחו על ידי ארצות הברית וברית המועצות עוד בימי המלחמה הקרה, אך יעילותם במתקפה רבתי תהיה קטנה מאוד. חברות אזרחיות בארצות הברית מציעות מצידן שלל מוצרים וגנרטורים מוגנים, לכאורה, מפני פעימה אלקטרומגנטית.

יש להניח כי גם המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד היבטחון (מפא”ת) וגורמי מחקר בתעשיות הביטחוניות הישראליות חושבים על דרכים מתקדמות ליצירת “חיסון EMP”, אך הם מנועים מלפרסם פרטים אודות מאמצים אלה.

אולי יעניין אותך גם

An F-15C Eagle assigned to the 493rd Fighter Squadron takes off in support of exercise Point Blank 20-1 at Royal Air Force Lakenheath, England, Jan. 30, 2020. Point Blank is a bilateral exercise that enhances professional relationships and improves overall coordination with allies and partner militaries. (U.S. Air Force photo by Airman 1st Class Mikayla Whiteley)

 

בית הנבחרים של ארה"ב אישר תקציב ההגנה לשנה הקרובה

אישור התקציב מאפשר לפנטגון להתחיל ברכש עשרות מערכות נשק חדשות