מגבלות השב"כ מול טרור תוצרת הארץ

על מדינת ישראל לקבל החלטה על שינוי חקיקתי דרמטי באופן בו היא מטפלת בטרור ישראלי הן מקרב נוער הגבעות והן מקרב ערביי ישראל. מאמר מיוחד

מגבלות השב"כ מול טרור תוצרת הארץ

לאחר שנים ארוכות בהן המושגים "טרור פלסטיני" ו "טרור איסלאמי" הפכו לשגורים מאוד בפינו, נאלצנו לאחרונה להתרגל שוב למושג שקיווינו כי עבר מהעולם. "טרור ישראלי".

הטרור הישראלי הוא כזה המבוצע על ידי ישראלים בתוך מדינת ישראל רבתי. טרור ישראלי הוא כזה המבוצע על ידי ערבים ישראלים אך הוא גם טרור המבוצע  על ידי יהודים ישראלים. בשני המקרים הנפיצות רבה מאוד ונוגעת בקצות העצבים הרגישים ביותר של החברה הישראלית. צריך להדגיש כי מעורבותם של ערביי ישראל בטרור היא מועטה מאוד ביחס למספרם באוכלוסיית המדינה. אולם טרוריסטים ערבים ישראלים פעלו כבר במהלך האינתיפאדה הראשונה, הן בפיגוע התאבדות אחד שאירע בשנת 2001 והן בסיוע למחבלים אחרים. בסה"כ נחשפו לאורך השנים כמה עשרות התארגנויות טרוריסטיות מקרב ערביי ישראל ומספרם של כלל ערביי ישראל המעורבים בטרור לאורך השנים לא עלה מאות בודדות. אולם קינים של קיצוניות דתית או לאומנית עדיין מתקיימים במגזר הזה. בעבר הם צמחו מהזדהות עם התנועה האסלאמית והאחים המוסלמים ובהמשך עם חיזבאללה. כיום דאעש הוא הארגון הפופולרי לחיקוי במגזר.

גם הטרור היהודי לא נולד היום. כבר בראשית ימי המדינה ביצעו יהודים פעולות טרור כנגד יהודים מימין ומשמאל וכנגד זרים. עוצמת הסיכון מהטרור היהודי כנגד ערבים התגלתה במלא עוזה בשנת 1980 עם חשיפת פעילות המחתרת היהודית שהתנקשה בחיי ראשי ערים בגדה. אחרי התארגנות זו קמו נוספות כמו כנופיית ליפתא, מחתרת בת עין והתארגנויות נוספות כמו גם רשימה ארוכה של טרוריסטים יהודים בודדים שפעלו לאורך השנים. בעשור האחרון הלכה והתגברה פעילותם הקיצונית של נערי הגבעות. מקורה של התארגנות זו ברעיון "תג מחיר" שהתבסס בקרב נוער הגבעות במחצית השנייה של העשור הקודם. מטרת ההתארגנות אז הייתה להעביר מסר לשלטונות באמצעות פגיעה בפלסטינים ובבני דתות אחרות, באמצעות "גביית מחיר" על פינוי יהודים באיו"ש וכנקמה על טרור ערבי ולבסוף החלה ליזום פגיעה בערבים וברכושם גם ללא כל פגיעה מצד האחרונים. מתוך התארגנות הזו, צמחה "קבוצת המרד" הנוכחית, אשר גיבשה תפיסה קיצונית, אנרכיסטית, אנטי ציונית ואלימה ביותר. הקבוצה הזו שואפת לערעור השלטון במדינה, לפגיעה ביסודות החברה והמשטר הדמוקרטי ובמרקם הבין-דתי הרגיש. על מנת להביא להתפרקות המדינה ולכונן תחתיה את ממלכת יהודה, להקים את בית המקדש ולגרש או להרוג את כל עובדי העבודה הזרה (נוצרים ומוסלמים) החיים כאן.

הרעיון המרכזי הוא ביצוע פיגועים במוקדים רגישים כמו הר הבית, "גירוש גויים", ביעור עבודה זרה, כולל פיגועי רצח בפלסטינים באיו"ש , בדרך של הצתת בתיהם.

הקבוצה הזו קוראת תיגר על מערכת השלטון הקיימת, מעודדת סירוב פקודה ולא מכירה במערכת המשפט והחוק הישראלית. החבורה הזו עומדת, על פי השב"כ, מאחורי כלל הפיגועים החמורים שבוצעו מאז דצמ' 2014 , לרבות הצתת חירבת אדיראת, הצתת כנסיית דורמיציון בירושלים, הצתת כנסיית הלחם והדגים בכפר נחום, הצתת האוהל בכפר מאלכ, מתוצאות חקירת השב"כ עולה כי היא עומדת גם מאחורי הפיגוע הקשה בכפר דומא.  

נדמה היה לרגע כי במהלך השבועיים האחרונים הפכו אנשי השב"כ, אוכפי החוק לנרדפים ומתנצלים בעקבות רצף השקרים וההכפשות שהופצו על ידי פורעי החוק ועורכי דינם. ומאידך הוטלה עליהם גם אחריות על הקיטוב החברתי בין יהודי וערביי ישראל. גם ובעיקר בגלל התעלמות הממשל מטיפול יסודי בבעיות אלו.

האתגר החקירתי של שב"כ במקרים אלו מורכב מאוד, שכן במקרה היהודי מורכב היעד ברובו מעבריינים צעירים/קטינים בעלי אידיאולוגיה קיצונית משיחית, נטולי כל סמכות או מסגרת הורית, משפחתית או חינוכית, המתודרכים היטב בכל הנוגע לדרך ההתנהלות מול חקירות ביטחוניות. ולומדים היטב את שיטות הפעולה של שב"כ. במקרה של מבצע הפיגוע ברחוב דיזנגוף, מדובר באדם שפעל ככל הנראה לבדו, ללא הישענות או התקשרות עם נוספים ובסופו של דבר מצא מחבוא שממנו הוא אינו זז.

למרות כל זאת חשוב לציין כי לשב"כ יש את כל הכלים המבצעיים, המודיעיניים והאופרטיביים הנדרשים. שיטות העבודה והטכנולוגיות מול שני המגזרים הן זהות וכוח האדם מקצועי ומיומן. אולם סיכול טרור הוא אתגר מורכב ולא אחת נוצר מצב בו אין אפשרות לפעול מולו בערוץ הפלילי ועל ידי העמדה לדין על בסיס ראיות קבילות. במצבים כאלו, עושה המדינה שימוש באמצעים מנהליים שהחוק מעמיד לרשותה, לצורך שיבוש פעילותם של הטרוריסטים ולמניעת פיגועי טרור חמורים. האמצעים המנהליים האלה, כמו גם כל חקירות שב"כ, מפוקחים על ידי המערכת המשפטית.

המגבלות העיקריות על פעילות שב"כ מול הטרור הישראלי נובעות מהחקיקה וממערכת המשפט הישראלית. בעוד טרוריסטים פלסטינים נעצרים, נחקרים ונשפטים בכפוף לחוק הצבאי החל בשטחים. נהנים הטרוריסטים הישראלים מהקלות שבה מתייחסת החקיקה ומערכת המשפט בתוך ישראל אליהם. הן בהיקף ימי המעצר, הן בגזרי הדין והן בקצב הענישה ונקיטת האמצעים המנהליים נגדם. כל אלו מקשים על האכיפה ועל יצירת הרתעה מול אוכלוסייה זו. פעולות השב"כ לאורך השנים הביאו לירידה דרמטית בהיקף הפעילות של הטרור היהודי והערבי, אולם אין בהם כדי לסכל באופן מלא את הפעילות וסיכוניה. השב"כ מצליח בסופו של דבר לפענח את רוב הפיגועים ואשתקד אף סיכל השב"כ את פעילותן של ארבע חוליות יהודיות שפעלו  ביצהר , בחוות גלעד, בגבעות בנימין ובבית אל. וכן כמה התארגנויות מזוהות דאעש במגזר הערבי.

החקירות האלו מתנהלות בהתאם לחוק, בפיקוח ובבקרה משפטית מלאים, עם לוח סמכויות ברור ובהתאם לאופן שבו נחקרים טרוריסטים בשב"כ. נוער הגבעות כמו גם ערביי ישראל, הוזנחו על ידי הממשל לאורך שנים והחקיקה מקשה על הטיפול הסיכולי בהם. על מדינת ישראל לקבל החלטה על שינוי חקיקתי דרמטי באופן בו היא מטפלת בטרור ישראלי הן מקרב נוער הגבעות והן מקרב ערביי ישראל. המשך ההתעלמות תביא לגידול ברמת הסיכון, לעלייה ברמת הפשיעה הביטחונית משני הצדדים ולאסון חברתי ולאומי אמיתי.