מבצע "שומרון" – אוקטובר 1956, פעולת התגמול האחרונה לפני "קדש"

בימים אלה מציינים 60 שנה למבצע האחרון הגדול בתקופת פעולות התגמול לפני מלחמת סיני – מבצע "שומרון" בקלקיליה, ליד כפר סבא. תזכורת למבצע בטור השבועי של ד"ר אפרים לפיד
 

משטרת קלקליה במבצע, צילום אברהם ורד, אוסף התצלומים הלאומי

ב- 9 לאוקטובר 1956 נרצחו באופן אכזרי במיוחד שני פועלים מאבן-יהודה בפרדס ליד תל מונד. באותו יום החליטה הממשלה על פעולת תגמול גדולה ביעד ירדני, באזור ממנו הגיעו הרוצחים - משטרת קלקיליה. מבצע זה היה האחרון בפעולות גמול כנגד מטרות צבאיות ואזרחיות בגבול הירדני. בחודש ספטמבר שקדם פשט צה"ל על שלש תחנות משטרה בדרום הגדה המערבית בתגובה לפיגועי טרור של פדאינים בישראל. לממלכת ירדן היה אז הסכם הגנה עם בריטניה (שנחתם במרץ 1946), ולכן השתדלה ישראל להימנע מדרדור המצב הביטחוני בגזרה זאת, גם כדי לא להזיק להסכם המתגבש עם בריטניה וצרפת, לקראת מלחמת סיני. למבצע צפוי בירדן היתה גם משמעות של הסטת תשומת הלב לגזרה זו, דבר שעזר להסביר את גיוס המילואים הנרחב לקראת מלחמת סיני, במגמה של ישראל לכיוון החזית הירדנית.

המשימה המבצעית הוטלה על חטיבת הצנחנים 202 בפיקודו של אריק שרון, כפעולה חטיבתית שנייה של הצנחנים. במבצע השתתפו כוחות צנחנים וגבעתי, מחלקת טנקים, סוללת תותחים וסוללת מרגמות כבדות.  היקף הכוחות היה הגדול ביותר מכל פעולות התגמול בשנות ה-50. גם מספר החללים במבצע היה הרב ביותר מכל פעולות התגמול.

הכוח שתקף את משטרת קלקיליה נתקל בהתנגדות חזקה מהצפוי; הירדנים הצליחו לכתר את כוח החסימה ואף החלו בהפגזה לישובים ניר אליהו, אייל ונוה ימין באזור כפר סבא. נראה שהצבא הירדני התכונן לפעולת תגובה ישראלית. לפני הפעולה נשמעו דעות במטכ"ל, שפעולה מהסוג שתוכנן ובוצע הפכה להיות תגובה שגרתית מדי, ושיש לגוון את שיטות הפעולה. מפקד גיסות השריון, חיים לסקוב הציע לתקוף את היעד בכוח משוריין. אולם הרמטכ"ל דיין דחה את ההצעה, והעדיף פעולת חי"ר נוספת, שנוהל הקרב לקראתה היה בן יום אחד בלבד.

בדיון במטכ"ל אחרי הפעולה, מתח מפקד פיקוד הדרום, אל"מ אסף שמחוני, ביקורת חריפה על אופן ביצוע הפעולה. הוא טען שהתכנון והאישור נעשה בין הרמטכ"ל למח"ט הצנחנים שרון, מבלי לערב את מטכ"ל/אג"מ ואת פיקוד המרכז; בסיכום הדיון הודה הרמטכ"ל דיין בחצי פה בנכונות הטענות, וכך כתב ביומנו: "פעולת קלקיליה היכתה הדים יותר מכל פעולת גמול קודמת שנערכה בחזית הירדנית, ובראש ובראשונה החריפה מאד את יחסינו עם הבריטים... השיטה מחייבת רוויזיה... סיבת הסיבות למצב שנוצר בקלקיליה... (הייתה שהתגובה שלנו הייתה שגרתית מדי)".

בקרב נפלו 18  לוחמי צה"ל ו-68 נפצעו. לירדנים היו 88 הרוגים ו-15 פצועים. לזכר הנופלים במבצע הוקמה בשנת 1957 אנדרטה במזרחה של כפר סבא.

עשרה חיילי צה"ל זכו בעיטורים על פעולתם במבצע: סגן פנחס נוי - עיטור הגבורה. ארבעה קבלו עיטור העוז -סג"מ דב תמרי, סגן שלמה גל, וטוראי דן זינגר וטוראי אליהו סרוסי וחמישה חיילים קבלו צל"ש הרמטכ"ל. המספר הרב של מקבלי העיטורים נבע מהתושיה הרבה שגילו הלוחמים במבצע שהסתבך. לימים התפתחה ביקורת על מתן מספר רב של עיטורים בעיקר בפעולות מבצעיות שלא הסתיימו בהצלחה.