מבצע חורב 1949 – תחילתה של הפסקת אש עם מצרים

השבוע לפני 67 שנים החל המבצע האחרון הגדול במלחמת העצמאות בחזית הדרום בסיומו הפסיקו מצרים וישראל את האש והחלו בדיונים לשביתת נשק בין שתי המדינות. המדור של אפרים לפיד

מבצע "חורב" (צילום: באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון)

צבא מצרים נכנס לארץ ישראל בתחילת מלחמת העצמאות בשני ראשים: כוח עיקרי לאורך החוף דרך עזה שהגיע עד גשר עד הלום וכוח משני שנכנס מזרחה והתמקם בפאלוג'ה (ליד קרית גת של היום). בחודשים מאי עד אוקטובר היו היישובים היהודיים בנגב מדרום לקו אשקלון-פלוג'ה מעבר לקו המצרי. קוי האספקה של המצרים היו ארוכים ושבירים. במבצע "יואב",  באוקטובר 1948, כבשו כוחות צה"ל שטחים נרחבים בנגב ופרצו את הדרך לבאר שבע. בעקבות כיבוש משלטי הצומת, כאוכבה וחוליקאת נשארה החטיבה הרביעית המצרית בפיקודו של הקולונל הסודני סייד טהא (שכונה הנמר הסודני) נצורה באזור קטן, סביב הכפר פלוג'ה ומצודת עיראק סווידאן.

לאחר המבצע המשיך צה"ל להדק את הכיתור סביב כיס פלוג'ה. נעשו מספר ניסיונות לכבוש את משטרת בית ג'וברין כדי למנוע מעבר בין הכוחות המצריים בהר חברון וכיס פלוג'ה. לאחר שני ניסיונות  של כוח מחטיבת גבעתי הצליח גדוד 89 של חטיבה 8 ב-27 באוקטובר 1948, לטהר את האזור בין בית ג'וברין להר טוב, היא בית שמש היום. בצה"ל העריכו שבעקבות הכיתור של כיס פלוג'ה המצרים במקום ייכנעו, אולם משהכניעה בוששה, כבש צה"ל את משטרת עיראק סוידאן ב-9 בנובמבר 1948 והשטח שנותר בידי המצרים באזור אל-פלוג'ה הצטמצם. בבוקר 10 בנובמבר 1948, הוסע ירוחם כהן שלישו של יגאל אלון, מפקד חזית הדרום, במכונית משוריינת כשהוא משמיע קריאות באנגלית ובערבית שרצונו להיפגש עם קצין מצרי. מעמדות המצרים יצאו שלושה קצינים, אחד הציג את עצמו כגמאל עבד א-נאצר, שליש הגדוד ה-6. כהן הציע להם לקיים פגישה בין מפקד החטיבה המצרית הנצורה ומפקד הכוחות הישראלים. המו"מ בין יגאל אלון וסייד טהא נערך ב-11 בנובמבר.  

טהא הודה כי מצבו קשה, אולם עליו להציל את כבודו של הצבא המצרי ולכן יילחם עד הכדור האחרון ועד האיש האחרון אלא אם יקבל פקודה אחרת מממשלתו. המשא ומתן נכשל. בצה"ל הוחלט לנצל הצלחה בסוף דצמבר 1948 ולפתוח במבצע צבאי רחב היקף במהלכו חדר צה"ל עמוק לחצי האי סיני. למבצע ניתן השם "חורב", שהוא אחד משמותיו של הר סיני. שמו הנוסף של המבצע "עין הוא על בסיס האות הראשונה של ארבעת היעדים העיקריים: עוג'ה, עסלוג', אבו עגילה ואל עריש. מבצע חורב הינו אחד המבצעים הראשונים בהם פעל צה"ל במערך משולב (חי"ר, שריון, ים ואוויר). המבצע החל בהתקפה של חטיבת גולני על הזרוע המערבית של מצרים. בליל 23 בדצמבר 1948  יצא גדוד "גדעון" (גדוד 13) של החטיבה וכבש את משלט 86 מזרחית לחאן יונס.

בפקודת הקרב של אלוף יגאל אלון מפקד חזית הדרום הוא כתב : " האויב אוזר את שארית כוחותיו ובכוונתו להנחית לנו מכה  על מנת להציל את כבודו אשר הושפל. נקדם איפוא את מזימתו במהלומה מכוונת ומוחצת, נטיל את גייסותיו אל מעבר לגבול מדינת ישראל, ונשחרר את שארית שטחי הנגב המצויים עדיין בציפורניו. מבצע זה חייב לסיים את אשר החלו המבצעים הקודמים וכשם שיכולנו לאויב -  בזכות הכוח והרוח של חיילינו מחיל הרגלים והשרותים,  אשר התלכדו יחד לצבא שלם הפועל לפי פקודה אחת - נוכל לו גם עתה....למגורם הסופי של פולשי מצרים, למען החשת השלום, לקראת הנצחון – נסתער על האויב".

ב- 7 בינואר 1949 בתום מבצע "חורב" נענו ישראל ומצרים לקריאת מועצת הביטחון והפסיקו את האש בנגב. כעבור שבוע הוחל במו"מ ברודוס להפסקת אש ולאחר מכן לשביתת נשק עם עבר הירדן, מצרים ולבנון. האו"ם הקים ועדת פיוס עם נציגי ארה"ב, צרפת ותורכיה. בארה"ב נבחר הנשיא טרומן לתקופת כהונה נוספת, וכך הוסר האיום המדיני על ישראל לפי הצעת ברנדוט. בידי ישראל היתה מובלעת "כיס פלוג'ה" אמצעי לחץ על המצרים להיכנס לדיונים על שביתת נשק.

**

תודה לפרופ' יואב גלבר, לארכיון צה"ל ולארכיון המדינה

אולי יעניין אותך גם