לקראת הדיון בועדת המדע והטכנולוגיה: מה החלופות של ישראל בתחום לוויני תקשורת. דעה

ביום ראשון הקרוב תתכנס ועדת המדע והטכנולוגיה עם מיטב המוחות בתחום החלל והתקשורת בארץ במטרה לגבש החלטות בנוגע לעתיד לוויני התקשורת של ישראל

לקראת הדיון בועדת המדע והטכנולוגיה: מה החלופות של ישראל בתחום לוויני תקשורת. דעה

באדיבות תעשייה אווירית

ביום ראשון הקרוב צפויה להתכנס ועדת המדע והטכנולוגיה לדיון בהשלכות של פיצוץ לווין התקשורת עמוס-6. לקראת הדיון, ראוי לקיים דיון מה החלופות שעומדות בפני קברניטי מדינת ישראל בתחום לויני התקשורת.

לא לעשות כלום

החלופה הראשונה היא לא לעשות כלום. לתת לשוק לעשות שלו. כלומר, אם חלל תקשורת תצליח לממש את המכירה, על אף האירוע, לתאגיד הסיני בייצ'ינג צ'יווי, לאשר לה את המכירה. ואם לא, לתת לחלל תקשורת להמשיך להתנהל כחברה עסקית שמחפשת רוכשים לצד המשך תפעול החברה.

אם חלל תקשורת תקבל את הפיצוי מתעשייה אווירית ומספייס איקס, יהיה לה מספיק כסף לרכישת לווין נוסף. בין שתרכוש לווין שכבר בחלל, או שתחפש בעולם יצרן לווין שיכול לספק לווין במהירות.

במקרה זה מדינת ישראל צריכה להכין תכנית חלופית ליום שבו חלל תקשורת תצא מידיים ישראליות. במצב זה, מדינת ישראל לא תוכל לחייב תאגיד זר להמשיך לפעול בארץ או למכור שירותים ללקוחות ישראלים. אם הוא יחליט לצאת מישראל, יהיה פיצוי כספי, וישראל תשאר בלי לוויני תקשורת. לכן, יש לחשוב על הסכמי רכישת רוחב פס מחברות זרות, אמריקאיות או אחרות.

לקנות את חלל תקשורת

מדינת ישראל יכולה למנף את האירוע של עמוס-6 תוך ניצול ירידת ערכה של חלל תקשורת בבורסה. נכון לכתיבת שורות אלו מניית החברה ירדה בשל האירוע. 

איך קונים? באמצעות תעשייה אווירית. נזכיר כי תעשייה אווירית היא זרוע של מדינת ישראל, ואם תעשייה אווירית חייבת לחלל תקשורת כ-200 מליוני דולרים על עמוס-6, והיא תקנה את חלל בכ-200 מליוני דולרים, היא תקבל בעלות מלאה על לוויני התקשורת של מדינת ישראל בחינם.

במצב כזה, עם הפיצוי של עמוס-6 מדינת ישראל תקנה את חלל תקשורת ותשאר עם עמוס 2, עמוס 3 ועמוס 4. את עמוס 7 יהיה אפשר להזמין מתעשייה אווירית וכך לשמר את הידע המקצועי. נזכיר כי מימון לווין חדש מתבצע בעיקר באמצעות אג"ח בבורסה על בסיס רווחים עתידיים. בעמוס 6 למשל, מדינת ישראל השקיעה בסך הכל כמה מליוני דולרים. אז עם מינוף כזה, מדובר בכסף קטן לבנות לווינים נוספים.

יתרה מכך, אם מדינת ישראל תחליט לרכוש את חלל תקשורת, היא תוכל לפתח את תחום תקשורת החלל, ובמקום לקנות מטע"די תקשורת בקנדה, היא תוכל לפתח מרכיבים בארץ. טכנולוגיה וידע לא חסר כאן.

האם זה רנטבילי? ובכן, חלק ניכר מרוחב הפס של עמוס-6 היה אמור לשמש את פייסבוק לאספקת אינטרנט מהיר ללקוחותיה. אם בוחנים את פייסבוק, גוגל ומיקרוסופט כדוגמא, ניתן לראות כי ערך המניה שלהן מבוסס בחלקו הגדול על לקוחות חדשים. בשביל לקוחות חדשים צריך לספק אינטרנט למקומות שהיום הוא לא בנמצא. לווניי תקשורת הם דרך די מוצלחת לעשות זאת.

זאת ועוד, באמצעות התפתחות טכנולוגיית הטרמינלים, חלקה הגדול מפותח גם הוא בארץ, לווינים יכולים לספק היום אינטרנט מהיר ויחסית זול גם לאזורים שיש בהם כבלים בקרקע ורשתות סלולר. כערוץ עיקרי או גיבוי.

רוצה לומר, אם בוחנים את שוק התקשורת העולמי, רואים שאינטרנט בכל מקום הוא צורך בסיסי בכלכלה המודרנית. לכן, ניתן להעריך שרוחב פס חללי ימשיך להיות מצרך מבוקש ורנטבילי גם בעשורים הקרובים.

אם מדינת ישראל תחליט לרכוש את חלל תקשורת ולפתח את תחום התקשורת בחלל, היא תוכל לנסות להגיע להסכים ארוכי טווח לשיגור לוויני תקשורת עבור חברות כמו פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט או אחרות.

לתעשייה אווירית יש זרוע שיווק בינלאומית, ידע מקצועי, ושנים של ניסיון כדי להצליח במשימה. לתעשייה אווירית יש גם מערך שיווק עובד של מכירת נכסי חלל כשירות. קוראים לו חברת ISI. אז לומר שאין לתעשייה אווירית יכולת למכור לווין תקשורת כשירות זו היתממות.  

לקנות לווינים בארה"ב או אירופה

חלופה נוספת היא לרכוש לווינים בשיתוף ארצות הברית. חלופה זו לא תעלה למדינה כסף רב, אך בירושלים יצטרכו לוותר על פרוייקטים אחרים בשיתוף האמריקאים.

אפשר גם לנסות להגיע עם הנשיא החדש שיכנס בינואר 2017 להסכם חדש לגבי פיתוח משותף של תחום התקשורת בחלל בין ישראל לארה"ב. הסכם כזה יהיה טוב לשני הצדדים. עבור ישראל הוא יוכל להקצות כסף נפרד לפיתוח משותף של לוויני תקשורת עם ארה"ב, ועבור תעשיית החלל של ארה"ב יהיה מדובר בבוננזה שתבטיח לה בקלוג מובטח.

מדוע? כי אם ארה"ב חותמת על תקציב פיתוח פרויקט עם מדינה אחרת, אי אפשר לקצץ אותו. אז עכשיו תתארו לעצמכם שיצרן לווינים אמריקאי חותם עם ישראל על בניית שני לוויני תקשורת בשנה לעשר שנים במימון משותף של ישראל וארה"ב, אותה חברה סגרה לעצמה בקלוג לא ניתן לביטול. ובתחום החלל זה בוננזה.

אותה לוגיקה, דרך אגב, נכונה גם ליצרני לווינים אירופאים. גרמניה למשל כבר נתנה מימון לספינות טילים וצוללות. אז למה לא לווינים?

תאגיד תקשורת חלל מזרח תיכוני

אפשרות נוספת לקבל מימון היא לפנות למדינות עם זהות אינטרסים דומה לישראל במזרח התיכון שאין להן יכולת לייצר לווינים. בראשן סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים. מדובר במדינות עם משאבים, בעיקר השתיים הראשונות, ועם צרכים אזרחיים ללוויני תקשורת. בעבר פורסם כי ישראל מכרה צילומי לווין מהלווין ארוס-B לאיחוד האמירויות. אז למה לא רוחב פס?

במקרה כזה, מדובר ברכישת חלל תקשורת כשלב ראשון, ושלב שני הפיכתה לתאגיד תקשורת חללי מזרח תיכוני בבעלות משותפת. אמנם מדובר בהצעה מרחיקת לכת שדורשת יצירתיות מצד ירושלים ושיש סביבה הרבה שאלות, בעיקר בתחום האסטרטגי והפוליטי. אבל, אם הולכים על ציר איראני מול מה שניתן לפרש כציר סעודי, וישראל בוחרת בציר הסעודי, יש בהחלטה כזו היגיון.

מילות סיכום

אין ספק כי התפוצצות עמוס-6 והרצון של חלל תקשורת להימכר לתאגיד זר הם אירועים המצדיקים התעוררות של ממשלת ישראל. בהיבט זה, הדיון בועדת המדע והטכנולוגיה מבורך. יחד עם זאת, מדובר בהזדמנות מוגבלת בזמן. אם במהלך 30 ימי העסקים הקרובים חלל תקשורת ובייצ'ינג צ'יווי יגיעו להסכם, ומצד שני מדינת ישראל לא תתן לחלל תקשורת סולם לרדת מהעסקה בדמות הצעה נגדית מתעשייה אווירית, ההזדמנות תפוג ומדינת ישראל תשאר בלי לוויני תקשורת בבעלות ישראלית.

אולי יעניין אותך גם